שם הכותב: תאריך: 15 דצמבר 2013

שיעור 2-

הציון של החשבונאות יהיה משולב של ניתוח דוחות כספיים+ חשבונאות. הבוחן בחשבונאות יהיה מחולק ל3 חלקים: 2 חלקים של רוני וחלק 1 של ניתוח דוחות כספיים. במסגרת הבחינה הסופית בחשבונאות יהיה 20% של ניתוח דוחות כספיים. (3 שאלות- אחת גדולה ו2 יותר קטנות).

בונוסים:

1.5- נוכחות ב80% מהשיעורים.

1.5- אם בשלושת העבודות שמגישים מקבלים A.

בסוף השיעור הקודם ראינו מהי מערכת הדברים שעלינו לעשות במסגרת ניתוח דוח כספי של חברה. ניתוח הוא לא שום צעד מרכזי בודד, אלא שילוב של כל הצעדים המרכזיים לביצוע כפי שאמרנו בשיעור הקודם. לא להסיק מסקנה מסעיף בודד! אלא נסיק מסקנה רק בסוף לאחר שעברנו על כל השלבים.

הבנת הארגון והסביבה העסקית:

  • מבנה ארגוני והון אנושי
  • בעלי מניות
  • הענף – סביבה כלכלית / מגבלות ופיקוח
  • תחרות ומתחרים
  • תיאור תחומי פעילות / מגזרים עסקיים
  • הכנסות ורווחיות
  • מוצרים ושירותים
  • לקוחות
  • שיווק והפצה
  • צבר הזמנות (עשוי להוות אינדיקציה לגבי העתיד!)
  • עונתיות
  • כושר ייצור (האם קיים כושר יצור בלתי מנוצל? האם כושר הייצור הנוכחי מאפשר גידול עתידי בהכנסות?)
  • מחקר ופיתוח
  • נכסים לא מוחשיים (פטנט, זיכיון, מותג, סימן מסחרי וכד')
  • חומרי גלם וספקים
  • הון חוזר
  • השקעות (CAPEX – Capital Expenditure)
  • הסכמים מהותיים, הסכמי שיתוף פעולה, הליכים משפטיים
  • יעדים ואסטרטגיה עסקית / צפי להתפתחות
  • מידע צופה פני עתיד
  • מימון, מיסוי, איכות הסביבה

נניח שיש לנו חברה שהיא עושה רווח נקי באחוזים מתוך המכירות של 3%, לעומת חברה אחרת שעושה רווח נקי של 25%. איזו חברה היינו מעדיפים להשקיע בה? זאת שעושה 3% או 25%? התשובה היא שזה תלוי. יכול להיות שה25% זו חברה שעוסקת באבטחת מידע, ומטבע הדברים חברות כאלה עושות רווח מאוד גבוה, השוק מתמחר אותן כך. ולכן אי אפשר להשוות בין החברות זו לא אותה השקעה, לא אותו סיכון וכדומה. כלומר על מנת שנוכל לקבל החלטות השקעה עלינו להבין את הארגון, עלינו להבין את אופי העסק.

לפיכך השאלה הראשונה שעולה בניתוח של חברה זה לנסות להבין את הארגון. מה הכוונה? כשאנחנו מבינים את הארגון עלינו להבין את המבנה הארגוני וההון האנושי- תרשים עץ אחזקות.חלק מההחזקות הן מתאימות בדיוק למבנה הארגוני וחלקן נובעים מסיבות שלא קשורות. לכן יש הבדל בין מבנה ארגוני פורמאלי לבין מבנה ארגוני פונקציונאלי. אנחנו כמובן מחפשים גם את המבנה הארגוני הסטטוטורי המשפטי וגם את הפונקציונאלי. לאחר מכן חשוב לדעת מי הם בעלי המניות- לכאורה אפשר לומר שזה לא משנה אולם המציאות מוכיחה שזה חשוב מאוד. יש למשל בעלי מניות שידועים בשוק שאם נשקיע אצלם לעולם לא נרוויח, למרות שבחברה הכל לכאורה בסדר. בשלב הבא נלמד על הענף- הסביבה הכלכלית, מגבלות ופיקוח- בשלב הזה עלינו להבין את הענף, לבחון אותו באיזה ענף אני עוסקת. למשל אם אני עוסקת בתרופות אז עלינו להבין זאת היטב וכן את הסביבה הכלכלית. הכוונה למדינה- מדינת ישראל היא לא כמו מדינה אחרת. בתוך המדינה עולות שאלות נוספות, יש מגבלות פיקוח סטטוטוריות למשל האם יש דברים שקשורים לרגולציה או לאיכות הסביבה. למשל בענף הביטוח או קופות הגמל יש רגולציה מטורפת, ביטוח וגמל הרגולציה היא עצומה והסיכונים גדולים מאוד, ויש להבין זאת לפני ניתוח העסק. בשלב הבא נבין את המתחרים- למשל אני שופרסל אז עליי להבין שיש לי מתחרים, להבין מי הם המתחרים, איזו רמת סיכון יש לי, מתחרים שנכנסים/ יוצאים וכדומה. בנוסף חסמי כניסה לשוק. תיאור תחומי פעילות/ מגזרים עסקיים- בשלב זה עלינו להבין מה קורה בתוך הענף עצמו, למשל בתוך ענף התרופות נסתכל בתחום הפעילות, האם אני עוסק במכשור רפואי? בתרופות מסוימות? האם במחלת X או Y ? וכדומה.אם יש לי חברה שיש לה גם כימיה וגם מחשבים אני חייבת לנתח כל אחד כמעט לחוד בכדי להבין בכל אחד מהם התוצאות שלי, יכול להיות להן מטה משותף וכדומה אבל בסוף אני מנתחת 2 פעילויות שונות. לאחר מכן עלינו לבחון את ההכנסות והרווחים- נבין את הגודל הכללי של ההכנסות, היקף הרווחים, אם אנחנו לא מבינים את סדרי הגודל של הארגון זה בעיה, כי אי אפשר להשוות את צ'ק פוינט לחברה מאוד קטנה לא מוכרת- זו לא אותה השוואה, זה סוג אחר לגמרי והן לא ברות השוואה בכלל. לאחר מכן נבין את מוצרים והשירותים, מי הם הלקוחות ואיזה סוג של שיווק והפצה לעשות. לאחר מכן חשוב להבין את העונתיות- למשל חברה שעוסקת בענף התיירות יש לה קפיצה מאוד גדולה בהכנסות- הפערים עצומים, לכל רבעון יש את תקופת טיולים שלו וכדומה. צבר הזמנות- אם יש לי חברה שמוכרת 10 מיליון דולר בשנה אבל יש לה צבר הזמנות לגבי שנה הבאה אז אני יודעת מה הפוטנציאל של היקף הפעילות לשנה הבאה. למשל הלקוחות הזמינו לשנה הבאה בהיקף פעילות של 15 מיליון. לא נראה זאת במאזן. כושר ייצור- חשוב להבין האם קיים כושר יצור, כיוון שיש לי כושר יצור לא מנוצל למשל אז אולי אם אנצל אותו אגדיל את המכירות. מחקר ופיתוח- יש חברות שחיות מהעבודה שכל הזמן הן מוכרות מוצרים חדשים, חשוב להבין כמה החברה משקיעה במחקר ופיתוח, כמה מתוך המוצרים הם חדשים. לאחר מכן חשוב להבין את הנכסים הבלתי מוחשיים- לא נראה אותם, למעט אם זה נכס שנרכש במזומן. הרבה מאוד מהנכסים הבלתי מוחשיים בחברה הם נצמחו ולכן חשוב לנו להבין אם זה קיים בחברה או לא. למשל מקדונלדס לבסוף מה שיש בחברה זה הסמל M. אז חשוב לנו להבין כמה שווה הנכס הבלתי המוחשי הזה והאם הוא קיים בחברה בכלל. כמו כן חשוב להבין מי הספקים שלנוף מהם חומרי הגלם שהם מספקים- מה אני חייב לקבל מהם, למשל חברה שיש לה תלות בחומר גלם מסוים טובת מכשיר אופטי שהיא מייצרת ובמקרה במיה שחומר הגלם לא יגיע היא לא יכולה לייצר, ולכן חשוב להבין את הסיכונים שנובעים מהספקים. מבנה הון חוזר- חשוב מאוד להבין את צרכי ההון החוזר של העסק. הון חוזר זה לקוחות, מלאי וספקים. זה כסף שאתה משקיע ועוד לא קיבלת. הרבה מאוד עסקים פשטו את הרגל בגלל שהן הצליחו, התקדמו קדימה, ואז המלאי+הלקוחות בניכוי הספקים זה מספר שהולך וגדל ככל שאתה גדל, ומי שלא לוקח את זה בחשבון אז ההצלחה הופכת להיות הכישלון שלו. ההון החוזר חשוב בעיקר בשביל נזילות.

השקעות- מאוד חשוב להבין אם הארגון צריך השקעות כגון מכונות, ציוד. האם בשנה האחרונה הוא עשה השקעות כבר ויהיה לו זמן יחסית נוח של השקעות בעתיד או שכבר עכשיו המכונות והציוד ירדו לרמה שחוקה מאוד והוא אמור להמשיך ולהשקיע בהשקעות שונות. להסתכל על יעדים ואסטרטגיה של החברה, וכן מימון מיסוי ואיכות הסביבה- להבין את מקורות המימון של העסק, האם הלוואת בעלים או אולי שוק אפור. חשוב להבין את משטר המיסוי של החברה, האם יש לחבר המיסוי רגיל או מיסוי עולמי ולהבין כמה על החברה לשלם. בנוסף חשוב להבין מידע שרלוונטי לחברה שצופה פני עתיד.

אתרי אינטרנט שימושיים:



 

 

יש לנו פה רשימה של אתרים חשובים. מתוך כל הרשימה יש לנו 2 אתרים חשובים. אתרי חובה:

1. מגנה- אתר ההפצה של רשות לניירות ערך.

2. מאיה- מערכת אינטרנט להודעות של בורסה לניירות ערך בתל אביב.

אתרים אחרים חשובים: משרדי הממשלה, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאגר מידע של פרופסור דמודראן.

  • אתר חשוב זה אתר של החברה הנבדקת (המתחרים)- כשאנחנו בודקים דוחות כספיים וכו' עלינו לחפש באתר של החברה עצמה. רמת המידע באתר תהיה כמובן יותר נמוכה מרמת דוחות כספיים.

        סיכונים עסקיים:

    ניתוחי סיכונים-

  1. פיננסי – יכולת פירעון הלוואות לזמן ארוך וקצר.
  2. סיכונים עסקיים – הסביבה העסקית בה פועלת החברה.
  3. סיכונים תפעוליים – סיכונים הקשורים במבנה פעילות העסק.
  4. סיכונים אחרים – תלות ביצרן / צרכן.

אפשר לחלק סיכונים להמון מודלים. אנחנו מחלקים אותם ל4 חלקים- פיננסי, עסקי, תפעולי, ואחר. סיכון פיננסי מדבר על 2 דברים מרכזיים: א. יכולת פירעון הלוואות לזמן ארוך. ב. יכולת פירעון לזמן קצר. האם העסק מסוגל לפרוע את ההתחייבויות שיש לו. יכולת הפירעון בטווח הקצר בדרך כלל מאופיינת בהון החוזר כלומר אם הון החוזר הוא חיובי מספיק סביר להניח שיש לי מספיק אמצעים בטווח הקצר לפרוע את ההתחייבויות בזמן הקצר. בעניין הטווח הארוך אנחנו לא מסתכלים על ההון החוזר אלא על ההון העצמי- נכסים פחות התחייבויות. אם שווי הנכסים גבוה מההתחייבויות אז בטווח הארוך כנראה אני יכולה להחזיר את ההתחייבויות. מהשילוב שלהם עם תזרים מזומנים- ננסה לגבש דעה לגבי הסיכון הפיננסי שיש לי. לאחר מכן נבין את הסיכונים העסקיים של החברה- זה נובע מהעסק, מהמדינה וכדומה. נסתכל על סביבת הרגולציה, המדינה, הסביבה של מגבלות המטבע, האם יש משטר במדינה, מה הענף מסוכן או לא? וכדומה. סיכונים תפעוליים הם סיכונים שקשורים למבנה הארגוני של החברה, למשל אם יש לי חברה שיש לה הרבה הוצאות קבועות וחברה אחרת שיש לה הרבה הוצאות משתנות, איזו יותר מסוכנת? החברה עם ההוצאות הקבועות! למשל קבלן בניין שעובד עם הפועלים הקבועים שלו וקבלן אחר עם קבלי משנה. זאת דוגמא שממחישה שברמת הסיכון מי שמעסיק ויש לו הוצאות קבועות יש לו רמת סיכון גבוה יותר מאשר הוצאות משתנות. סיכון נוסף הינו סיכון אחר- הכוונה לתלות ביצרן/ צרכן. פה לכל עסק יש סל שלם של סיכונים משל עצמו. למשל תלות שקשור לפטנט, בתביעות משפטיות וכדומה.

  • כלומר ננתח עסק לפי כל ארבעת הסיכונים.

ניתוח S.W.O.T. – תרשים


  • ניתוח S.W.O.T. מתמקד בגורמים ובהשפעות הסביבה הפנימית והחיצונית של החברה ובוחן את ההשלכות של היתרונות והחסרונות (החוזקות והחולשות) הפנימיים ואת ההזדמנויות והסיכונים החיצוניים המשפיעים על הצלחתה.
  • ה-S.W.O.T. הוא אחד הכלים האפקטיביים ביותר שחברה יכולה להיעזר בו על מנת לשפר את עצמה.
  • ניתוח נקודות הכוח ונקודות החולשה, ההזדמנויות והאיומים מאפשרים לקבל החלטות מערכתיות לתועלת החברה.

כשמנתחים רואים את הסביבה הפנימית והסביבה החיצונית. הסביבה החיצונית מתחלקת להזדמנויות ואיומים., והסביבה הפנימית מתחלקת לחוזקות וחולשות. ברגע שמחלקים את העולם ל2 סביבות אני מקבלת תוצר שהוא מאוד עוזר לי לנתח את הסיכונים שחלים על החברה.

שאלות מנחות:

איך נדע מה החולשות בחברה? מהן החוזקות? הזדמנויות, איומים וכדומה. נשאל את השאלות הבאות ועל פיהן נגיע לתשובה.

  • חוזקות (Strengths)
    • מהם יתרונות החברה?
    • מה החברה יודעת לעשות טוב?
  • חולשות (Weaknesses)
    • מה אפשר לשפר בחברה?
    • מה מתבצע בצורה גרועה?
  • הזדמנויות (Opportunities)
    • מה האפשרויות שאתם מזהים בסביבה?
    • מה הן המגמות המעניינות בסביבתכם? (שינויים טכנולוגיים / במדיניות ממשלתית או מקומית / חברתיים, דמוגרפים, סגנון חיים וכו' / אירועים מקומיים)
  • איומים (Threats)
    • מהם המכשולים הסביבתיים איתם החברה נדרשת להתמודד?
    • מה עושים המתחרים?


קטגוריות של סיכוני מפתח:

מצגת מס' 2 – רווח מייצג, EBITDA ו- FFO, תזרים מזומנים

  • רווח מייצג
  • EBITDA
  • תזרים מזומנים

נתחיל מהשקף השביעי:


בשקף מספר 7 יש נתונים לגבי שווי שוק של חברה. איך יודעים מהו שווי השוק? לוקחים מחיר למניה כפול מספר מניות= שווי שוק. יש לנו את הרווח הנקי לחצי שנה לכל אחת מהחברות. מהו מכפיל? מכפיל אומר כך: אם ניקח את שווי השוק של המניות ומחלק אותו ברווח הנקי השנתי של החברה אני מקבלת את המכפיל. התיאוריה אומרת שחברות דומות נסחרות במכפילים דומים. אם החברה היא דומה אז סביר להניח שהחזר ההשקעה יהיה דומה ולכן המכפיל דומה. אם 5 חברות בענף נסחרות במכפיל 8 וחברה מסוימת נסחרת במכפיל 3, אז מה נעשה? נקנה אותה כי מיד אנשים ירוצו לקנות אותה, השאר יעלה, המכפיל יעלה עד שנקבל שווי משקל. אם חברה אחת נסחרת במכפיל מאוד גבוה, כולם ימכרו, המכפיל ירד.

בדוגמא שלנו למשל כל החברות נסחרות במכפיל של 7 בערך למעט חברת פריורטק, מה נעדיף לעשות? נרוץ לקנות אותה, מתוך ציפייה שהשוק יבין את מהלכיך שאר השוק הולך ועולה עד שהוא מתאזן ומתקרב ל7 ומגיעים לשווי המשקל.



שנסתכל בדוחות הכספיים נראה שנרשמה הכנה חד פעמית של 38 אלף שקל. למה המכפיל הגיע להיות 2.33? כי הרווח למטה היה 58,834 מיליון, זה רווח חצי שנתי ובהנחה שאין עונתיות אז הרווח השנתי הנקי זה כפול 2. ל58 אלף הזה ננטרל הכנסה חד פעמית זה לא יהיה בתקופה הבאה ננטרל את כל ה58,888 ואז נכפיל ב2 -> ונקבל 6.84. ובעצם נראה שפריורטק נסחרת במכפיל נורמאלי לגמרי. בעצם נטרלנו סעיף חד פעמי בכדי להגיע לרווח אחר, לא הרווח המדווח החשבונאי של 58. הרווח הזה נכון אבל מבחינה כלכלית יש בו רכיב שלא יחזור בשנים הבאות. ולכן ביום שהיא תדווח המכפיל פתאום יהיה 6.84 ולא 2.33 ולכן היא לא אטרקטיבית.

ומכאן בא המושג שנקרא רווח מייצג.
רווח מייצג זה מונח שהוא לא מהחשבונות הקלאסית, יש דברים דומים. המאזנים עוסקים רק ברווח המדווח ולא המייצג. התפקיד שלנו זה לנתח בחברה את הרוווח המייצג ולא את הרווח המדווח.

כעת נחזור לשקף הראשון:

מהו רווח מייצג?

רווח מייצג:

"רווח מייצג" משקף את תוצאות הפעילות העסקית שביכולתה של היחידה הכלכלית לייצר באופן תקופתי קבוע תחת הנחות סובייקטיביות הנובעות מנקודת ראותו של המעריך (המנתח)".

כלומר שאני לוקחת עסק ואני רואה מה הרווח המדווח של העסק, הצעד הבא שאעשה אני אשאל מה הרווח המייצג של החברה? הרווח המייצג מדבר בעצם על פוטנציאל ייצור רווח ולא הרווח שמיוצר בפועל. לא מעניין אותי מדווח במציאות בדוח של יוני 2013 למשל , אולי מעניין מה היכולת של היחידה הזאת. בעצם אני רוצה לדעת את הרווח הכלכלי הזה, מה היכולת שלי להעריך את הפוטנציאל שלה, ולאחר מכן אני אוכל כתוצאה מהרווח מייצג להשוות בין גופים שונים. כי אם אני משווה רווח לרווח אז אולי הפרשים נבעו מהוצאות חד פעמיות, וכך נשווה מי עשתה תוצאה טובה יותר. כי מה שאני מחפשת בחברה זה פוטנציאל ייצור הרווח של החברה עצמה ולא הרווח המדווח.

  • מי שמזהה ראשון את הרווח המייצג הוא זה שבדרך כלל מרוויח יותר כסף. כי שאת מזהה ראשונה את התהליך את קונה, והציבור שמזהה שנייה אחרייך, ואז שתמכרי תרוויחי.
  • בכל מקום שאנחנו נשאלים על רווח מייצג- נרשום את המילה פוטנציאל. רווח מייצג מגלם בתוכו את פוטנציאל ייצור הרווח ולכן חשוב לשים לב לכך.

אז לסיכום- חשיבות הרווח הכלכלי:

  1. יכולת הערכת פוטנציאל.
  2. השוואה בין גופים שונים (לצורך כך יצירת מכנה משותף רחב בחישוב הרווח).

רווח מייצג הינו הרווח החשבונאי בשינויים הבאים:

  1. "תיקון העבר" – נטרול סעיפים מיוחדים שהיו בעבר ולא יהיו בעתיד, כגון: תביעות גדולות, ונטרול סעיפים שאינם מסווגים כ"מיוחדים" אולם אינם בעלי אופי חוזר, כגון: רווח הון, הכנסות / (הוצאות) בגין שנים קודמות וכד'.
  2. שילוב תחזיות לעתיד – כגון: התפתחויות צפויות בחברה, מגבלות סביבתיות, צפי בענף, מאקרו כלכלה וכד'.

מחלקים את החישוב של הרווח המייצג ל2.

א. תיקוני העבר ושילוב תחזיות לעתיד. תיקון העבר- למשל היו תביעות גדולות. יש בדיווח הכספי המון הוצאות, פתאום מכרתי קרקע/ מכונה וציוד וכו', האם זה יחזור בשנה הבאה? זה יכול לחזור אבל מטרת העסק לייצר פעילות, רווח תזרים ולכן שיש לי רווח הון אני צריכה לנטרל אותו, נקטין את הרווח. ואם יש לי הפסד הון אז נחזיר אותו חזרה, ולכן הוא לא חלק מהפוטנציאל שלי לייצור ההכנסה.

יש לנו סעיף שנקרא "סעיף מיוחד"- סעיף נדיר ולא תדיר- למשל רעידת אדמה, חברה שנכנסה למשבר ועשו לה מחיקה. זה משהו חד פעמי זה לא יבוא לידי ביטוי בשני הבאות ולכן ננטרל אותם. זה נכנס למטה, מתחת לדוח. יש לנו בסוף "רווח לפני סעיפים מיוחדים" -> "סעיף מיוחד" -> רווח נטו . לאחר מכן כל שאר הסעיפים לא באים בסעיף נפרד, הם באים בסעיפים אחרים- רווח הון/ הפסד הון, מיסים בגין שנים קודמות ואם יש לי הוצאות בגין שנים קודמות זה ייכנס בסעיפים הרגילים (עלות מכר/ הנהלה וכלליות וכדומה). מציאת הרווח המייצג זה לא למצוא בתוך הדוח, הסעיף היחיד שנראה זה "סעיף מיוחד" כל שאר הסעיפים קבורים עמוק בתוך הדוח הכספי.

ב. אחרי שהיה לנו את תיקוני העבר נלך ונחפש תחזיות לעתיד- נניח לרגע שיש לי עסק וברגע שתיקנתי את כל מה שהיה צריך, עכשיו אני רואה למשל שלחרה יש התפתחות צפויה, נניח שהיא גמרה את המחקר והפיתוח ואני יודעת שב 1/1/14 היא תתחיל לייצר את המוצר הזה. עכשיו מה שצריך לעשות זה כך הרווח של שנת 2014 הוא כבר הרבה יותר גבוה מ2013 ולכן אני צריכה לחשוב איזה רווח יהיה לחברה מהמוצר החדש הזה ואז אם היא תדע לייצר למשל אני אדע שהיא תרוויח מיליון שקל. ניקח ונוסיף לרווח המדווח המתוקן מיליון ₪ שאני יודעת שהיא תעשה מהמוצר. כי הרווח יגדל כי המכפיל יישאר אותו מכפיל, שווי השוק יאזן את המכפיל (אנשים ירוו לקנות את הנייר) אנחנו קנינו אותו שהוא נמוך, זיהינו את הרווח המייצג. מצד שני יכול להיות שסגרתי מחלקה רווחית כי לא הייתה לי ברירה, או שסגרתי מחלקה מפסידה ואז פתאום ארוויח כסף. דוגמא נוספת שלחברות היה מתחרה שפשט את הרגל ואז הרווח שלי יגדל ואז אוכל לתת רווח מייצג יותר גבוה כי אקבל חלק מהפעילות אליי.

דוגמא+ שלבי עבודה:

1. נתחיל מרווח מדווח, נניח הוא 10 מיליון שקל.

2. נחפש תיקונים של העבר- נניח שמצאתי את התיקון הבא: רווח הון של מיליון – מה עושים לו? נוסיף אותו או נוריד? רווח הון בהגדרתו הוא חד פעמי, ולכן נפחית אותו. עכשיו האם באמת הרווח עכשיו הוא 9 מיליון? לא, כי בתוך ה10 הזה נכלל רווח הון וסביר להניח שיהיה עליו מס, נניח 25% אז ברגע שמקטינים ברווח הון של אלף ואז נגדיל ב250 (25% מס). כלומר בסך הכל נקטין את זה רק ב 750 .

המסקנה:
כל סעיף שאני מקטין או מגדיל אנחנו חייבים להביא בחשבון את השפעת המס. כי אנחנו יוצאים מרווח מדווח נטו שהוא אחרי מס.

3. כעת נניח שאין לי עוד תיקוני עבר. פתחתי מחלקה חדשה, אני חושבת היא תרוויח 400 אלף אבל תשלם על זה 25%, ואז יהיה לי עוד 300 לעתיד. ואז הרווח המייצג יהיה:

10,000,000 פחות 750,000+ 300,000 = 9,550,000.




× שלוש = 18

תואר ראשון
תואר שני
מרצים