שם הכותב: תאריך: 25 ינואר 2015

שיעור 13

2 יתרונות לעיכבון:

1)      פן המיידי – מאפשר לנושה להפעיל לחץ על החייב (בכך שהוא מעכב את הנכס של החייב עד שהחייב יפרע את החוב)

2)      פן בטוחתי – נותן עדיפות על פני נושים אחרים:

סעיף 1 לפקודת פשיטת רגל – מגדיר נושה מובטח – מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה על חוב המגיע לו מהחייב

סעיף 20 לפקודת פשיטת רגל – קובע את העדיפות של נושה מובטח – הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכוחו של נושה מובטח לממש את ערבותו או לעשות בה בדרך אחרת

סעיף 353 לפקודת פשיטת רגל – מחיל הוראות פשיטת רגל גם על חברות

*בניגוד למשכון, בעכבון לא ניתן להיפרע מהנכס – כלומר לא ניתן לפנות להוצאה לפועל אלא רק דרך ביהמ"ש.

סוגי נכסים שמעכבים

–          נכס שיש לו ערך כספי כלפי כולי עלמא (למשל, רכב שיש לו שווי שוק)

–          נכס שיש לו ערך רק כלפי החייב (למשל, אלבום תמונות שלו ושל משפחתו)

–          נכס שאין לו ערך כלפי אף אחד!

נכס שאין לו ערך כלפי אף אחד

פס"ד דיור לעולה – חברה קבלנית שהייתה זקוקה לאישור ממעבדה שהבטון שלה תקני. אחת המעבדות שהוציאה אישור תקינות לבטון שלה לא קיבלה על כך כסף. החברה נכנסה לפירוק והמעבדה טענה שהיא נושה מובטח ודרשה לקבל עדיפות לחוב שלה. אך כיוון שהחברה נכנסה לפירוק וכבר לא הייתה צריכה את אישור התקינות, לתעודה המעוכבת לא היה שום ערך. עכבון של נכס שאין לו ערך לא נותן יתרונות לנושה!

תנאים להפעלת זכות עכבון

1)      צריך להוכיח שקיים חוב ושהגיע מועד פרעונו

2)      שהחוב טרם נפרע

3)      לפעול בתום לב. כאן נדרש לפרט כל מיני פרטי על החוב, כגון: איך נעשה החישוב של החוב, על סמך מה נקבע גובה החוב, ממה מורכב החוב, וכו'. (פס"ד שלדות)

4)      דרישת החזקה – על מנת שתנאי זה יתקיים צריכים להתקיים גם התנאים הבאים (מצטבר):

א.      החזקה שראשיתה החזקה כדין – כלומר, לא ניתן לגנוב נכס ואז לעכב אותו! צריך שהחייב יפקיד מרצונו את הנכס בחזקתנו על מנת שנוכל בעתיד לעכב את הנכס במידה והחייב לא ישלם.

ב.      החזקה שאופיה שליטה בנכס – למשל, אם מדובר באוטו שאני מעכבת, אני צריכה לשים אותה במקום שלא יוכלו לגנוב אותו. צריך שתהיה לי שליטה בנכס.

ג.       החזקה בלעדית מכח עיכבון – להודיע לבעל הנכס שאני מעכבת את הנכס בגלל החוב.

ד.      החזקה רציפה (סעיף 11(ד) לחוק המטלטלין):

פס"ד רשות שדה"ת נ' גרוס – לחברת תעופה בשם מעוף היו 3 מטוסים וכל מטוס היה ממושכן לטובת בנק אחר. מעוף הייתה מכניסה את המטוסים פעם בכמה זמן לטיפול תחזוקה ברשות שדות התעופה. הרשות הייתה מוציאה חשבונית ומשחררת את המטוס (ללא קבלת התשלום). מעוף נכנסה לפירוק ובאותה העת 3 המטוסים היו בטיפול אצל הרשות. הרשות דרשה פרעון על כל החובות שנערמו במהלך השנים ועכבה את המטוסים. המפרק טען שאין לה עכבון על כל החוב כיוון שבפעמים קודמות היא שחררה את המטוסים ללא תשלום, לכן יש לה עכבון רק על החוב של הטיפול הנוכחי כי אין כאן רציפות!

פס"ד לייבוביץ' נ' גדעון – גדעון היה מעצב בגדי ים אך לא תופר אותם. באחת הקולקציות הוא שלח לגב' לייבוביץ בדים שהיא תתפור את כל הקולקציה וקבע תעריף שישלם לה על כל בגד ים (נניח 900 בגדי ים). גב' לייבוביץ שלחה את 300 בגדי הים הראשונים ולאחר מכן שלחה עוד 300 בגדי ים. כאשר היא ראתה שגדעון לא משלם, היא עיכבה את שאר בגדי הים ודרשה שישלם לה על כל הקולקציה. נשאלה השאלה האם יש לה עכבון על כל הקולקציה או רק על היתרה שנשארה פיזית אצלה? ביהמ"ש קבע – במקרה הזה מדובר בעסקה אחת שהיא פיצלה למשלוחים מטעמי נוחות לכן כן מתקיים תנאי הרציפות על כל הקולקציה.

סממנים לעסקה אחת בפס"ד לייבוביץ

–           היה מדובר בקולקציה אחת (לא כמו הפס"ד עם המטוסים)

–          נקבע מחיר אחיד על כל בגדי הים

–          כל המשלוחים היו סמוכים אחד לשני (הפרש של כמה ימים בין כל משלוח).

5)      הנכס המעוכב קשור לעסקה במסגרתה נוצר החוב. (נניח הכנסתי את האוטו למוסך ובמקרה בעל המוסך הוא גם בעל הדירה אותה אני שוכרת. אם לא שילמתי שכ"ד הוא לא יכול לעכב לי את הרכב!!)

6)      כאשר החוב נמוך משווי הנכס המעוכב אפשר לדרוש לשחרר מטלטלין אם הוא ניתן להפרדה (סעיף 11(ב) לחוק המטלטלין) (דוגמא: הכנסתי אוטו עם נגרר למוסך, אם החוב נמוך משווי האוטו עם הנגרר, ניתן לדרוש לשחרר את הנגרר כי הוא ניתן להפרדה)

7)      החייב זכאי לשחרר את המטלטלין המעוכב במתן ערובה מספקת אחרת לסילוק החיוב (סעיף 11(ג) לחוק המטלטלין). (למשל, במקום אוטו שמעוכב על חוב של 500ש"ח, אני אפקיד שרשרת ששווה 500ש"ח)

הרישא שלסעיף 11(ה) לחוק המטלטלין – ניתן לעכב גם מקרקעין!

עכבון מול משכון

פס"ד רשות שדה"ת – (מפורט לעיל ב"החזקה רציפה"). לרשות היה עכבון על הטיפול האחרון, אך מי מקבל עדיפות? הרשות או הבנקים שיש להם משכון על אותם מטוסים?

נקבע שהעכבון מנצח משני שיקולים:

1)      השבחת הנכס – הרשות שיפרה את המטוסים ובכך העלתה את הערך שלהם והדבר תרם גם לנושים אחרים.

2)      המסחר התקין – מוסך לא בודק על כל נכס שנכנס לטיפול אם יש עליו שעבוד או לא, זה לא מסחר תקין.

ההבחנה בין סוגי עכבון – האם כל עכבון מנצח שעבוד/משכון?

עכבון מיוחד – עכבון כמו בפס"ד רשות שדה"ת, שהנושה השביח את הנכס והעלה את ערכו. בדר"כ לקבלנים יש עכבון מיוחד כי נותנים להם נכס במטרה שהם ישבחו אותו.

עכבון כללי – עכבון על נכס שהגיע לידינו ולא השבחנו אותו או העלנו את ערכו. (כמו שומר ששומר לי על האוטו).

ההבחנה נוצרה בפסיקה המחוזית בטענה שרק לעכבון מיוחד יש עדיפות על משכון (פס"ד אפריים שימשי).

פסיקת העליון על ההבחנה

פס"ד המשביר הישן – המשביר אחסן אצל חברת לוגיסטיקר את הסחורות שלו (עכבון כללי). ההבחנה שנקבעה במחוזי עלתה כאן אך ביהמ"ש העליון לא קיבלת אותה. אך בכל מקרה ההבחנה כאן לא רלוונטית כיוון שלא היה משכון על הסחורות כך שבכל מקרה לוגיסטיקר תקבל עדיפות. נקבע בפס"ד זה שכל מי שיש לו עכבון הינו נושה מובטח!

פס"ד אלוניאל – כאן ניתנה הלכה סופית על ההבחנה. אלוניאל זה הזכיין של מקדונלד בארץ ושכר מקרקעין מחברה אחרת על מנת להקים שם מסעדה. הקרקע לא התאימה למסעדה לכן היה תורך בהתאמות. בעל הקרקע הציע לשלם לאלוניאל על השיפוץ הנדרש. החברה נכנסה לפירוק וביקשו מאלוניאל להתפנות. אך אלוניאל טענה שיש לה עכבון על הנכס משני מקורות – סעיף 19 לחוק חוזים תרופות וכן, סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות (כי היא שיפצה את הנכס ומגיעה לה כסף על השיפוץ). הבנק שהיה לו שעבוד על הקרקע טען שיש לו עדיפות. ביהמ"ש קבע – בעל העכבון מנצח בגלל שמדובר בעכבון מיוחד (השבחת הנכס) ולכן יש לאלוניאל עדיפות אפילו שהשעבוד נוצר לפני!

כלומר, אומצה ההבחנה בין עכבון מיוחד לכללי. ונכון לכרגע זאת ההלכה הקובעת!

סדר עדיפויות

1)      עכבון מיוחד

2)      שעבוד/משכון

3)      עכבון כללי

4)      נושים אחרים

 



5 − = ארבע

תואר ראשון
תואר שני
מרצים