שם הכותב: תאריך: 24 אפריל 2014

תרגול לפני בוחן // משפט מסחרי ב' // שטרות

 

 

שאלה

גילה הייתה מעוניינת ברכישת מחשב חדש, לכן פנתה לחנות מחשבים והזמינה את המחשב בו הייתה מעוניינת. הובטח לה כי המחשב יסופק לה תוך שבוע ימים. גילה מסרה לחנות שיק בסך של 7,500 ₪. היא רשמה על טופס השיק את כל הפרטים מלבד שם החנות שכן בעל החנות אמר לה כי ימלא את שם הנפרע באמצעות הטבעת חותמת החנות. המחשב לא סופק לגילה במועד, ולמרות פניות חוזרות ונשנות לא נקבע מועד לאספקתו. אשר על כן, נתנה גילה לבנק הנמשך הוראה לביטול פירעון השיק. מסתבר כי החנות לא הטביעה את חותמתה כנפרעת כפי שהבטיחה לגילה, אלא היא השלימה את שמו של דני, ספק של מסכי מחשב, כנפרע ויום לפני מועד הפירעון היא מסרה לו את השיק כנגד מסכי מחשב שסיפק.

דני דורש מגילה את פירעון השיק. האם עליה לפרוע אותו?

 

פתרון

בשאלה בדיני שטרות יש לשים לב מה שואלים אותנו – האם על גילה לפרוע את הצ'ק? הכלל הוא שלפי ס'22 לפקודת השטרות כל מי שחתום על הצ'ק צריך לפרוע אותו. מי שחותם על הצ'ק לוקח סיכון שיצטרך לפרוע את הצ'ק. אם למשל קיבלתי צ'ק עם 4 חתומים – אני יכולה ללכת לבחור למי ללכת. ולכן, גילה חתמה על הצ'ק ואמורה לפרוע אותו. אולם בדיני שטרות יש לנו טענות הגנה שטריות שניתן לטעון. גילה תנסה לטעון טענות הגנה.

 

שלב ראשון – בודקים את טענות ההגנה של הנתבע

מהם טענות ההגנה של גילה?

  1. כשלון תמורה מלא – לא סופק לה המחשב. למה לא חלקי? כי היא לא קיבלה כלום!

    כשלון תמורה חלקי קצוב – קיבלתי חלק ואני יכולה לקצוב מה שקיבלתי. נניח הזמנתי 6 כסאות וקיבלתי רק 2.

    כשלון תמורה בלתי קצוב – נניח לקחתי שיפונצניק וסוכם שהוא ישפץ לי את הסלון, מטבח וכו' וכעת אני לא יודעת להעריך כמה קיבלתי וכמה לא.

  2. חריגה מהרשאה – בעל החנות חרג מהרשאתה של גילה שכן היא נתנה לו לרשום את שמו על הצ'ק כנפרע והוא לא עשה את זה.
  3. זיוף
  4. קיזוז – זכות חוזית. לא למדנו.

יש טענות הגנה שטריות אך לא בכל מקרה צריך לפרוע את השטר.

 

שלב שני – נבדוק את מעמדו של אוחז הצ'ק על מנת לבדוק אם הוא אוחז כשורה או לא

ייתכן כי אוחז השטר ייחשב כאוחז כשורה, כאשר אוחז כשורה מתגבר כמעט על כל טענות ההגנה (למעט זיוף).
נבדוק עבור דני אם הוא עומד בתנאים להיותו אוחז כשורה בס'28 לפקודת השטרות:

  1. צריך שהצדדים יהיו צדדים רחוקים לעסקת היסוד. במקרה דנן מדובר בצדדים רחוקים, אשר לא מכירים אחד את השני (גילה ודני). גילה ודני הם צדדים רחוקים לעסקת היסוד וביהמ"ש בפס"ד זלמה פנינה קבע שהצדדים יכולים להיות צדדים רחוקים גם אם התובע רשום בצ'ק כנפרע. לא לשכוח לתת הלכת פס"ד!
  2. יש לבחון האם השטר שלם ותקין ע"פ מראהו – שטר צריך להיות בריר, עם אותו צבע דיו, נהיר ונקי. יש לבדוק האם ההשלמה של שם הנפרע ניכרת על פני השטר (פס"ד דוד נגד בנק לייצוא). במקרה דנן לא ידוע אם ההשלמה ניכרת – כלומר האם הכל רשום בכתב קטן ופתאום ההשלמה היא בכתב גדול/צבע עט אחר. במידה וההשלמה היא ניכרת – הוא לא אוחז כשורה. אם ההשלמה היא לא ניכרת – עוברים לתנאי הבא.
  3. הצ'ק הוסב לידי האוחז לפני שעבר זמן פירעונו – במקרה דנן כתוב כי הצ'ק הוסב יום לפני מועד פירעונו, אין מדובר בצ'ק דחוי, ולכן התנאי מתקיים.
  4. המחזיק/האוחז צריך להיות תם לב – אסור שהוא יחשוד/ידע על משהו מוזר. האוחז צריך להיות תמים, טהור ולא יודע דבר. במקרה דנן לא ידוע על משהו חריג, נראה שדני הוא תם לב.
  5. שהאוחז נתן תמורה בעבור הצ'ק – דני סיפק סחורה ולכן מתקיים.

 

מסקנה: אם דני עומד בכל התנאים, הרי שהוא אוחז כשורה. אוחז כשורה מתגבר על טענות ההגנה של גילה, ולכן במצב כזה גילה תצטרך לפרוע את השטר לדני (בתביעה חוזית היא תתבע את בעל החנות). אך אם דני לא עומד באחד התנאים אזי הוא לא אוחז כשורה והוא לא מתגבר על טענת ההגנה של חריגה מהרשאה. לגבי טענת ההגנה של כשלון תמורה מלא – עלינו לבחון את הלכת פס"ד גויסקי. יש שתי טענות הגנה שלגביהן יש לבחון את הלכת גויסקי: כשלון תמורה מלא וכשלון תמורה חלקי קצוב. בפס"ד נקבע שגם אם אתה האוחז ואתה לא אוחז כשורה – בנסיבות מסוימות אתה עשוי להתגבר על טענות הגנה של כשלון תמורה מלא או כשלון תמורה חלקי קצוב, וזאת אם התקיימו התנאים הבאים במצטבר:

  1. אם קודם סוחר השטר ורק אח"כ נכשלה התמורה – האם קודם כל התפוצצה עסקת היסוד או קודם כל סוחר השטר לאוחז? במקרה דנן קודם כל סוחר השטר לדני, ורק אח"כ התפוצצה עסקת היסוד, כלומר המחשב לא סופק.
  2. האוחז חייב להיות אוחז בעד ערך – מתקיים.

אם מתקיימים 2 טענות אלו, גם אם דני לא אוחז כשורה, עדיין יכול להתגבר על טענת כשלון תמורה מלא.

 

לסיכום, אם דני הוא אוחז כשורה אזי הוא מתגבר על הכל – גילה צריכה לפרוע את השטר. אם הוא לא אוחז כשורה, הוא אמנם מתגבר על טענת הגנה של כשלון תמורה מלא מכוח פס"ד גויסקי, אך הוא לא מתגבר על טענת הגנה של חריגה מהרשאה ולכן במצב זה שדני לא אוחז כשורה – גילה לא תצטרך לפרוע את השטר.

 

כאשר מקבלים קייס בדיני שטרות יש לעבור על השלבים הבאים:

  1. לבדוק מה שואלים אותנו – מי התובע ומי הנתבע.
  2. בדיקה האם יש בעיה בצ'ק – בעיה צורנית, למוטב בלבד וכו' (7 תנאים).
  3. לבחון את טענות ההגנה של הנתבע.
  4. גם אם יש טענות הגנה צריכים לבדוק את מעמדו של אוחז השטר – איזה אוחז הוא?
  5. מסקנה.

 

יש 3 סוגי אוחזים:

  1. אוחז כשורה – עומד בכל תנאי ס'28
  2. אוחז בעד ערך – נתן תמורה, אך לא עמד בכל התנאים של אחיזה כשורה.
  3. אוחז – מעמד נמוך ביותר.


× 9 = שמונה עשרה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים