שם הכותב: תאריך: 21 דצמבר 2014

שיעור 9 –

פתרון תרגיל מס' 5 – תקציב

במפעל הרהיטים "מסי את ניימאר" מייצרים כסאות מטבח ושרפרפים לפינות אוכל. במפעל מיושמת מערכת של תמחיר תקן. הסטיות בין עלויות הייצור למעשה לעלויות הייצור התקניות הינן זניחות. החברה עורכת את הדוחות הכספיים שלה לפי בסיס תמחיר ספיגה.

להלן נתונים אודות תקני הייצור:

כסא        שרפרף        

בד            (1)        6 מטר        5 מטר

מתכת        (2)        5 ק"ג        5 ק"ג

עבודה ישירה     (3)        2 שעות        1.5 שעה

עלויות עקיפות    (4)

(1)        עלות הבד הינה 30 ש"ח למטר.

(2)        עלות המתכת הינה 20 ש"ח לק"ג.

(3)        עלות שעת עבודה ישירה הינה 40 ש"ח.

(4)    תקן העמסת עלויות עקיפות הינו 60 ש"ח לשעת עבודה ישירה, מזה 40 ש"ח בגין עלויות עקיפות קבועות.

מדיניות ניהול המלאי:

לשמור בסוף כל חודש על מלאי מוצרים גמורים בגובה של 25% מן המכירות המתוכננות לחודש העוקב.

לשמור בסוף כל חודש על מלאי חומרי גלם שיספיק למחצית הייצור בחודש העוקב.

לא להחזיק במלאי בתהליך בסוף כל חודש.

להלן תחזית המכירות לארבעת החודשים הראשונים של שנת 2009 ביחידות:

כסאות        שרפרפים

ינואר                100        60

פברואר                120        80

מרס                 80        60

אפריל                120        100

תשלומים:

תשלומים לספקים בגין קניות: 50% בחודש הקניה ו-50% בחודש העוקב.

שכר עבודה ועלויות עקיפות משתנות משולמים במהלך חודש הייצור.

התשלום בגין עלויות עקיפות קבועות יבוצע במהלך הרבעון השני של שנת 2009.

נדרש:

1.    מה תהיה העלות המתוכננת של מלאי חומרי הגלם (בד ומתכת) ליום 31 בינואר 2009?

א.    26,125 ש"ח;

ב.    25,900 ש"ח;

ג.    25,775 ש"ח;

ד.    24,775 ש"ח;

ה.    26,800 ש"ח;

פתרון –

מ.ס חומרי גלם לחודש ינואר 2009 – צריך להספיק למחצית מהייצור בחודש בפברואר.

ייצור במהלך חודש פברואר – בסוף כל חודש החברה רוצה לשמור על מלאי מוצרים גמורים בגובה 25% מן המכירות המתוכננות לחודש העוקב, כלומר בסוף ינואר צריך מלאי תוצרת גמורה שיספיק לרבע מהמכירות של חוץ מרץ. בתחילת חודש פברואר יהיה מלאי תוצרת גמורה בגובה 25% ממכירות פברואר (מלאי סגירה מוצרים מוגמרים של חודש ינואר).

מציאת הייצור בחודש פברואר

כסאות

שרפרפים

הערות

מ.פ

120*25% = 30

80*25%=20

בחודש פברואר צפויה מכירה של 120 כסאות ו80 שרפרפים ולכן מלאי הסגירה של ינואר שהוא מ.פ של חודש פברואר הוא רבע מהמכירות המתוכננות בחודש פברואר

יצור

110

75

P.N – צריך לייצר כמות זו של מוצרים מוגמרים על מנת להגיע למלאי הסגירה הרצוי.

(מ.ס)

80*25% = (20)

60*25% = (15)

מ.ס של המוצרים המוגמרים בחודש פברואר הוא 25% מהמכירות הצפויות בחודש מרץ.

סה"כ

120

80

מלאי סגירה חומר גלם בד –

בד ליצור כסאות – 50%*110*6 =330 -> בסוף חודש ינואר צריך 50% מחומר גלם הנדרש ליצור בחודש פברואר. לכן נכפול 50 אחוז מתוך הבד שנצטרך ליצור כסאות שהוא 6 מטר בד לכל כיסא כפול 110 כסאות שצפוי לייצר בחודש פברואר.

בד ליצור שרפרפים – 50%*75*5=187.5 -> בסוף חודש ינואר צריך 50% מחומר גלם הנדרש ליצור בחודש פברואר. לכן נכפול 50 אחוז מתוך הבד הנצרך ליצור שרפרפים שהוא 5 מטר בד לכל שרפרף כפול 75 שרפרפים שצפוי לייצר בחודש פברואר.

סה"כ – 517.5 מטר בד * 30 ₪ -> 15,525 ₪ – עלות חומר גלם בד.

מלאי סגירה חומר גלם מתכת –

מתכת לייצור כסאות – 50%*110*5=275 -> בסוף חודש ינואר צריך 50 אחוז מחומר גלם מתכת שנדרש לייצור הצפוי בחודש פברואר של 110 כסאות כאשר לכל כיסא משתמשים ב-5 ק"ג מתכת.

מתכת לייצור שרפרפים – 50%*75*5=187.5 -> בסוף חודש ינואר צריך 50 אחוז מחומר גלם מתכת שנדרש לייצור הצפוי בחודש פברואר של 75 שרפרפים, כאשר כל שרפרף צורך 5 ק"ג מתכת.

סה"כ – 462.5 ק"ג מתכת * 20 ₪ -> 9,250 ₪ – עלות חומר גלם מתכת.

סה"כ עלות חומרי הגלם לחודש ינואר – 24,775 ₪

2.    מה יהיו התשלומים לספק חומר הגלם בד שהמפעל מתכנן לשלם בחודש פברואר 2009 (עגלו תשובתכם במידת הצורך)?

א.    28,875 ש"ח;

ב.    29,363 ש"ח;

ג.    29,850 ש"ח;

ד.    21,600 ש"ח;

ה.    23,300 ש"ח;

פתרון –

תשלומים לספק בחודש פברואר כוללים –

50% מקניות ינואר.

50% מקניות פברואר.

על מנת למצוא את הקניות של כל חודש יש למצוא את היצור של כל חודש בגינו נצטרך לקנות חומר גלם בד–

ייצור בחודש ינואר –

כסאות

שרפרפים

הערות

מ.פ

100*25% = 25

60*25%=15

בחודש ינואר צפויה מכירה של 100 כסאות ו60 שרפרפים ולכן מלאי הסגירה של דצמבר שהוא מ.פ של חודש ינואר הוא רבע מהמכירות המתוכננות בחודש ינואר.

יצור

105

65

P.N – צריך לייצר כמות זו של מוצרים מוגמרים על מנת להגיע למלאי הסגירה הרצוי.

(מ.ס)

(30)

(20)

מ.ס של המוצרים המוגמרים בחודש ינואר הוא 25% מהמכירות הצפויות בחודש פברואר.

סה"כ

100

60

קניות בד בחודש ינואר –

כסאות

שרפרפים

מ.פ

50%*630=315

50%*325=162.5

בסוף כל חודש קודם מחזיקים מחצית מחומרי הגלם שצריך לצורך הייצור בחודש העוקב, לכן בחודש ינואר יש מ.פ של 50% מחומר הגלם שיצטרך ליצור בחודש ינואר, כיוון שבחודש דצמבר נמצא מלאי זה במלאי סגירה.

קניות

645

350

P.N

מ.ס

(330)

(187.5)

מ.ס של חודש ינואר הוא 50% מחומרי הגלם שנצטרך ליצור של חודש פברואר – חושב בשאלה הקודמת.

יצור

105*6=630

65*5 = 325

כמות החומר שנצטרך להכניס ליצור על מנת ליצר 105 כסאות ו-65 שרפרפים

סה"כ קניות הבד בחודש ינואר – 645+350 = 995

בחודש פברואר אנחנו משלמים חצי מהקניות של חודש ינואר – 995*30 ₪*50% = 14,925 -> 50% מהקניות של ינואר שישולמו לספקים בחודש בפברואר.

חישוב קניות חודש פברואר –

כסאות

שרפרפים

מ.פ

330

187.5

בסוף כל חודש קודם מחזיקים מחצית מחומרי הגלם שצריך לצורך הייצור בחודש העוקב, לכן בחודש פברואר יש מ.פ של 50% מחומר הגלם שיצטרך ליצור בחודש פברואר, כיוון שבחודש ינואר נמצא מלאי זה במלאי סגירה.

קניות

600

362.5

מ.ס

90*50%*6 = (270)

70*50%*5=(175)

מ.ס של חודש פברואר הוא מחצית מחומרי הגלם שנצטרך לייצור בחודש מרץ – לכן יש צור בחישוב הייצור בחודש מרץ (בטבלה למטה)

יצור

110*6=660

75*5 = 375

כמות החומר שנצטרך להכניס ליצור על מנת ליצר 110 כסאות ו-75 שרפרפים -> כמות זו של מלאי מוצר מוגמר נמצאה בשאלה הקודמת

מציאת הייצור בחודש מרץ –

כסאות

שרפרפים

הערות

מ.פ

20

15

מ.ס של חודש פברואר – 25% מהמכירות הצפויות בחודש מרץ.

יצור

90

70

P.N – צריך לייצר כמות זו של מוצרים מוגמרים על מנת להגיע למלאי הסגירה הרצוי.

(מ.ס)

120*25%=(30)

100*25%= (25)

מ.ס של המוצרים המוגמרים בחודש מרץ הוא 25% מהמכירות הצפויות בחודש אפריל

סה"כ

80

60

סה"כ קניות בדים בחודש פברואר – 962.5 * 30 ₪ *50% = 14,432.5 -> מחצית מהקניות של חומר גלם בד בחודש פברואר משולם בחודש פברואר.

סה"כ קניות חומר גלם בד בחודש פברואר – 29,362.5 ₪

3.        מה יהיו סך התשלומים ברבעון הראשון של שנת 2009 בגין עלויות עקיפות?

א.    18,500 ש"ח;

ב.    55,500 ש"ח;

ג.    88,800 ש"ח;

ד.    92,500 ש"ח;

ה.    96,000 ש"ח;

פתרון –

נאמר כי מתוך תעריף העמסה לשעת עבודה- 60 ש"ח – העלויות העקיפות הקבועות הן – 40 ₪ שמשולמות רק ברבעון השני. לעומת זאת 20 ₪ הן משתנות והן משולמות באותו הרבעון. לכן יש למצוא כמה שעות עבודה סך הכול יש ברבעון הראשון, ולכפול אותן בעלות של העלויות המשתנות – 20 ₪ – אלה העלויות שיושלמו באותו רבעון.

כסאות

שרפרפים

יצור בינואר

105

65

יצור בפברואר

110

75

יצור במרץ

90

70

סה"כ יח' שיוצרו

305

210

מספר שעות ליצור יח'

2

1.5

סה"כ שעות עבודה לייצור

610

315

סה"כ שעות עבודה – 925

תעריף העמסה לשעת עבודה – 20

סה"כ עלויות עקיפות משתנות שישולמו באותו הרבעון – 18,500.

 

 

 

 

תמחיר תקן –

החשבונאות הניהולית מנסה לספק למנהלים כלים שיסיעו להן הן בתכנון עתידי והן כמערכת בקרה שנועדה לבחון את התוצאות בפועל מול התוצאות החזויות, מתוך מטרה להפיק את הלקחים הניהוליים הנכונים.

מערכת תמחיר התקן היא מערכת שמסייעת לנו לתכנן את עלויות הייצור לפני תחילת הייצור, מסייעת לנו באומדן עלות הייצור תוך כדי תהליך הייצור, ומסייעת לנו בניתוח הפערים בין העלויות בפועל ובין העלויות המתוכננות בסיום תהליך הייצור.

מערכת תמחיר התקן מניחה שעלות הייצור מורכבת משלושה גורמים

1. חומרי גלם.

2. עבודה ישירה.

3. עלויות עקיפות (משתנות וקבועות).

הנחת הבסיס במערכת תמחיר התקן היא שלכל יחידת מוצר נדרשות אותן תשומות ייצור כמו ליחידות האחרות, ולכן כדי לקבל את האומדנים לגבי עלויות הייצור, עלינו לקבוע את התקנים ליחידת מוצר ולהכפיל אותן בכמות היחידות המיוצרת.

לכל יחידת מוצר אנו קובעים הן תקני כמויות לתשומות השונות הנדרשות בתהליך הייצור והן תקני עלויות לכל יחידת תשומה. עלות היחידה התקנית מורכבת מ – תקני הכמויות שהם מוכפלים בתקני העלויות.

במהלך תהליך הייצור נעמיס על כל יחידה מיוצרת את העלויות כאילו היא יוצרה בהתאם לתקנים שנקבעו מראש. בסיום תקופה, נבצע השוואה בין העלויות שנצברו במערכת תמחיר התקן ובין העלויות כפי נרשמו במערכת הנהלת החשבנות (העלויות בפועל). הפער בין העלויות בפועל ובין עלויות תמחיר התקן נקרא בשם – סטייה. וביישום תמחיר תקן ננתח את הסטיות בכל אחד משלושת מרכיבי הייצור (חומרי גלם, עבודה ישירה, עלויות עקיפות), מתוך מטרה להבין את הסיבות ולהפיק את הלקח המתאים.

ישנן שתי סיבות בסיסיות לסטיות

1. כמות – שימוש בכמות שונה של תשומות מאשר הכמות התקנית.

2. מחיר – המחיר בפועל ליחידת תשומה שונה מהמחיר התקני.

 

דוגמא –

תקן ליצור יחידת מוצר –

לכל יחידת מוצר נזדקק ל-10 ק"ג חומר גלם, כאשר העלות לק"ג חומר גלם הוא 10 ₪.

בפועל –

השתמשנו ב- 11 ק"ג חומר גלם ליחידה, כאשר המחיר לק"ג היה בפועל 11 ₪.

ההפרש בין העלות התקנית לעלות בפועל הוא הסטייה

  • אם העלות בפועל גבוהה מהעלות התקנית – ישנה סטייה שלילית – כלומר בפועל עלה לנו יותר ממה שתכננו.
  • אם העלות בפועל נמוכה מהעלות התקנית – ישנה סטייה חיובית – כלומר בפועל עלה לנו פחות ממה שתכננו.

על מנת לנתח את הסטייה, כלומר להבין מדוע נוצר הפער, נחלק את הסטייה לשלושה מרכיבים

1. סטיית כמות – סטייה הנוצרת מכמות שלא זהה לכמות התקנית. כלומר אם היינו משאירים את מחיר התקן קבוע, כלומר כמו שהוא אמור להיות, הייתה נוצרת סטייה רק בכמות לפי המשוואה הבאה –

(כמות תקנית – כמות בפועל) * מחיר תקן

2. סטיית מחיר – סטייה שנוצרת מזה שהמחיר בפועל לא זהה למחיר התקני. כשמחשבים את סטיית המחיר מחשבים בתוכה גם את הסטייה המעורבת, ולכן החישוב הוא –

(מחיר תקן – מחיר בפועל) * כמות בפועל

3. סטייה מעורבת – סטייה שנוצרה גם בגלל ההשפעה של השינוי בכמות וגם בגלל ההשפעה של השינוי במחיר. באה לידי ביטוי בחישוב של סטיית המחיר.

סטיית הכמות
וסטיית המחיר מבטאות את הסטיות בעלויות הישירות – כלומר הסטייה בחומרי גלם
ובשעות עבודה ישירה.

כדי לבצע הבחנה בין הסטיות המיוחסות לחומרים ובין הסטיות המיוחסות לשעות העבודה הישירה אנחנו משתמשים במונחים – סטיית תעריף וסטיית יעילות בכדי לבטא את הסטיות בעבודה הישירה. כאשר –

סטיית תעריף – משמשת לביטוי סטיית המחיר בעבודה הישירה.

סטיית יעילות – משמשת לביטוי סטיית הכמות בעבודה הישירה.

 

חישוב –

סה"כ עלות הייצור התקנית = כמות היחידות שיוצרה * עלות תקן ליחידה.

(סה"כ עלות הייצור בפועל )

= סטייה בעלות הייצור.

הסטייה מתחלקת לשלושת מרכיבי הייצור –

סטיית חומרי גלם – מתחלקת לסטיית כמות וסטיית מחיר.

סטייה בעבודה ישירה – מתחלקת לסטיית יעילות וסטיית תעריף.

סטייה בעלויות עקיפות

 

דוגמא לניתוח סטיות בעלויות ישירות –

עלות תקן ליח'

חומרי גלם ליחידה – 2 ק"ג, המחיר לק"ג – $15.

עבודה ישירה ליחידה – 1.5 שעות עבודה, תעריף לשעת עבודה – $12.

נתונים בפועל לחודש ינואר

יוצרו – 2000 יח'.

נרכשו – 6000 ק"ג חומרי גלם בעלות כוללת של 99,000$

חומרי גלם שהוכנסו לייצור – 4,400 ק"ג.

שעות עבודה שנצרכו – 3,250

סה"כ עלות שכ"ע – 40,300$

חישוב סה"כ סטייה ביצור –

עלות תקנית 2000 יח' * ( 2 ק"ג * 15$ + 1.5 שעות * 12$ ) = 96,000

עלות הייצור בפועל –

חומרי גלם – 4,400 * (99,000/6000) = 72,600 -> קנינו 6000 חומרי גלם ב-99,000 לכן המחיר לק"ג חומר גלם הוא 99,000 לחלק ל-6000 – אותו נכפל בחומרי הגלם שהשתמשנו בהם – 4,400.

שכ"ע ששולם – 40,300

סה"כ עלות הייצור בפועל – 112,900

סטייה שלילית – (16,900) -> כלומר בפועל העלות הכוללת הייתה גבוה יותר מהעלות התקנית ב-16,900$

כעת ננתח את הסטייה –

סטיית חומרי גלם –

עלות חו"ג תקנית – 2000 יח' * 2 ק"ג ליחידה * 15$ = 60,000

עלות חו"ג בפועל – 4,400 יח' * (99,000/6000) = 72,600

סטייה בגין חומרי גלם – (12,600)

נפרק את הסטייה בגין חומרי בגלם לסטיית בכמות וסטייה במחיר –

סטיית כמות – (2000 יח' * 2 ק"ג – 4,400 יח' ) * 15$ = (6000) -> הסטייה בעלויות שנוצרה בעקבות הכמות שהשתמשנו יותר מהתקן.

סטיית מחיר – (15$ – 99,000/6000 ) * 4,400 = (6,600) -> הסטייה בעלויות שנוצרה בעקבות המחיר בפועל שהיה שונה מהמחיר תקן.

סטיית עבודה ישירה

עלות תקנית לעבודה ישירה – 2,000 יח' * 1.5 שעות * 12$ = 36,000

עלות בפועל של העבודה הישירה – 40,300

סטייה בעבודה הישירה – (4,300).

נפריד את הסטייה בעבודה לסטיית יעילות וסטיית תעריף – (בשיעור הבא)

 

 

 

 




− 5 = אפס

תואר ראשון
תואר שני
מרצים