שם הכותב: תאריך: 14 מאי 2013

דיני חיובים שיעור 9 – 9.5.2013, מרצה: עו"ד עדי הדר

ביטול חוזה

***לא ניתן לבקש גם אכיפה וגם ביטול

ס'6 קובע את ההגדרה של "הפרה יסודית" כי אנו נזקק להבין מהי הפרה יסודית שנדון בסעיף 7 –  עפ"י סעיף 6: "הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית. תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם הייתה סבירה בעת כריתת החוזה".

2 אפשרויות להפרה יסודית:

א. אובייקטיבית (מסתברת): הפרה של סעיף בהסכם שאם הצד השני היה יודע ביום חתימת ההסכם שיפרו את התנאי הזה, הוא לא היה נכנס להסכם. אי תשלום בזמן, אי ביצוע שירות לגמרי: "דברים רציניים".  זוהי הפרה שמטבעה, ללא קשר אם זה רשום או לא רשום, היא יסודית.

ב. סובייקטיבית (מוסכמת): הפרה של תנאי שהצדדים קבעו במפורש ביניהם שזה הפרה יסודית. ברגע שהם כתבו שזה תנאי יסודית בהסכם, גם אם היא מצורפת לתנאי מאוד שולי, ההפרה אם תתקיים תהיה יסודית.

כל הפרה של אחד מאלה היא הפרה יסודית.

חריגים להפרה יסודית:

  •  איחור בתשלום: שאינו רב אינו בגדר הפרה יסודית זולת אם מדובר בסכום כסף משמעותי, אלא אם הכנסת אותו כתנאי יסודי סובייקטיבי בהסכם.

לדוגמא- אם קבלן, חייב לקבל את הכסף באותו יום, כי הוא חייב את הכסף כבר לתשלום אחר, זו הפרה יסודית, גם אם זה איחור של דקות. הכול תלוי בנסיבות הספציפיות.

  •  הפרה יסודית סובייקטיבית: הפרה של תנאי שלגביו נקבע במפורש בחוזה שהוא יסודי. יש לבדוק לפי מבחן סובייקטיבי + מבחן אובייקטיבי (פרשנות בית המשפט).

ס'7א'  – הנפגע רשאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היית היסודית.

ס'7ב' – אם הפרת החוזה אינה יסודית הנפגע רשאי לבטל את החוזה אם נתן תחילה ארכה לקיומו של החוזה ולא קוים תוך פרק זמן סביר במתן הארכה, ולביהמ"ש יש עדיין את שיקול הדעת להחליט אם לבטל את החוזה. היכולת של המפר לומר שזה לא צודק לבטל את החוזה מותנית בכך שהוא התנגד לביטול תוך פרק זמן סביר.

ס'7ג' – אם יש הפרה של חלק מהחוזה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, הנפגע זכאי לבטל רק את החלק שיש בו הפרה של החוזה.  אולם אם נקבע שהפרה של סעיף זה מהווה הפרה של הסכם כולו הוא ניתן לביטול, או לחילופין יש לסעיף משקל גדול בחוזה.

ס'8 – כדי למנוע מצב לא הוגן יש לנפגע חובה להודיע על ההפרה למפר תוך פרק זמן סביר.

ס'9א' – עוסק בחובת ההשבה – כאשר מבוטל חוזה חייב המפר להשיב לנפגע את מה שקיבל עפ"י החוזה או להחזיר לו את שוויו, אולם גם המפר צריך להחזיר לו את מה שקיבל. כלומר שמבוטל חוזה מעבר לשאלת הפיצויים שנדון בה בהמשך קמה מיד חובת השבה של שני הצדדים.

ס'9ב' – מתייחס לביטול חלקי (ס'7ג')  – החלקים שבוטלו בחוזה צריכים להיות מוחזרים.

פס"ד ביטון נ' פרץ (1976) – כאשר בס'6 מדובר על "האדם הסביר" מהי הכוונה? האם הכוונה לידיעות המסוימות שיודע אך ורק הנפגע? או לאדם סביר באשר הוא שאינו חשוף לידע המיוחד שיש לנפגע ואין למפר? בפס"ד זה היו עסקאות שרשרת – אדם קנה דירה מכר לאחר ומכר לאחר, ונקבעו לוחות זמנים בהתבסס על כך שתגיע אליו דירה, או כסף (כל אדם הוא גם מוכר וגם קונה). משהו בשרשרת הפר את התחייבויותיו וזה גרם לתגובת שרשרת, ואז קונה שהיה אמור להעביר את המכר לאחר העלה טענה: אם הייתי יודע שהצד השני לא יעמוד בהתחייבות לא הייתי מתקשר בעסקה נוספת, כי הסתמכתי על כך שהצד המפר בעסקה יעמוד בה. הבעיה הייתה שהצד המפר לא ידע על ההסתמכות הזאת – התחייבות לצד הנפגע. נשאלה השאלה: האם האדם הסביר הוא הנפגע שיודע שהוא הסתמך על העסקה עם המפר לצורך עסקה אחרת? או האדם הסביר הוא כל אדם סביר באשר הוא (בעצם ידיעות המפר שהוא יודע שאם יפר את ההסכם ייגרם נזק מסוים לנפגע אך לא מעלה בדעתו שההפרה שלו תשפיע על עסקה אחרת שבה קשור הנפגע. בפס"ד ביהמ"ש קובע שאת האדם הסביר אנחנו צריכים לפרש כאדם סביר באשר הוא – לא לייחס למפר מידע שלא היה ברשותו (היה ברשות הנפגע). לכן אם לא מאזכרים בחוזה את ההתקשרות הנוספת שגורמת להפרת התחייבויות נוספות אזי המסיק לא צריך לדעת שהפרת ההסכם על ידו תגרום את סוג הנ"ל הנוסף. אם הנפגע לא מגלה מראש את ההתחייבות הנוספת שיש לו ויבקש עפ"י ס'6 לראות בהפרה "הפרה יסודית" של החוזה, לא תהיה לו עילה לכך כי אינו האדם הסביר.

פס"ד גולן  נ' פרקש – בין הצדדים נכרת הסכם למכירת דירה בו הצהירו המוכרים (פרקש) שהדירה חופשיה מכל חוב שיעבוד או משכנתא (מידע שניתן לקונים בהסכם עצמו לכן הקונים רשאים להסתמך על המידע הנ"ל). אולם מסתבר שהדירה הייתה משועבדת וכאשר הקונים ביקשו לשעבד את הדירה לבנק, כדי לממן את העסקה הבנק סירב בטענה שמשועבדת לנושה אחר. הקונה מעוניין לממן חלק מהתמורה באמצעות הלוואה מהבנק, אולם הבנק אומר שעד שהשעבוד לא יוסר לא יספק לקונים את ההלוואה. המוכר שולח הודעה לקונה ומבטל את החוזה בזמן בגלל אי התשלום. ביהמ"ש המחוזי מקבל את הטענה שהקונים הפרו הפרה יסודית של החוזה ולכן החוזה בוטל. שני הצדדים ערערו לביהמ"ש העליון: ערעור המוכרים – פסקו לקונים הוצאות משפט נמוכות מדי לטעמם ולכן ערערו ואילו הקונים בגין פסיקתו של ביהמ"ש המחוזי. ביהמ"ש העליון דוחה את שני הערעורים וקובע כי מדובר בסכום גבוה יחסית ופי ההלכה שהתגבשה מדובר בהפרה יסודית ולכם המשיבים היו רשאים לבטל את החוזה. ביהמ"ש קבע שהיה פה מצג שלא תואם את המציאות, אולם מצד שני הקונים לא ציינו בהסכם שהם עומדים לממן את הרכישה באמצעות משכון הנכס (חובה לציין בחוזה שחלק מסכום התמורה יגויס באמצעות הלוואה מבנק שכנגדה יש צורך לשעבד את הנכס).

פס"ד חלאבין – בפס"ד זה היה קשר עסקי ארוך בין הצדדים ולמרות שהייתה הפרה הצד הנפגע לא ביטל את החוזה. כעבור 14 שנים הצד הנפגע מבקש לבטל את החוזה. ביהמ"ש קובע שלנוכח הקשר העסקי הארוך בין השנים במהלך השנים, יש לתת לחברה ארכה כי הם הנפגע לא הודיע בפרק זמן סביר ולכן לא יכולים לטעון בגין הפרה יסודית.

פס"ד ישראל אלימלך דוד כהן נ' יעל אטיה – הויכוח הוא בין קונים למוכר, המוכר אמר לקונים שישלמו לו ואילו הקונים ביקשו חזקה על הדירה. יעל טוענת שהקונים לא עמדו בהסכם והודיעה לאלימלך פעמיים על ביטול ההסכם. נשאלה השאלה: האם אכן יש התניה של התשלום האחרון בהעברת החזקה או לא? ביהמ"ש העליון מקבל את הערעור של אלימלך (אחד הקונים) וטוען ששתי הודעות הביטול לא היו כדין – הנימוקים של יעל לא היו בהלימה להוראות החוזה לבין העובדות שארעו.

 

פיצויים

סיכום פיצויים שונים שאפשר לקבל בגין הפרת חוזה:

  1. סע' 10-פיצויי קיום
  2. סע' 10- פיצויי הסתמכות
  3. סע' 13- פיצויי קיום בגין נזק לא ממוני (ללא הוכחת נזק)
  4. סע' 15- פיצויים מוסכמים
  5. סע' 11- פיצויים ללא הוכחת נזק
  6. סע' 9- השבת תמורה עצמית
  7. חוק עשיית עושר- השבת תמורה נגדית

פיצויים יכולים לעמוד בפני עצמם או בנוסף לביטול או אכיפה.

ס'10 – "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה, ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה". כלומר צריך להיות קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לי להפרה – אם הנזק שנגרם לי לא נגרם כתוצאה מההפרה אין קשר סיבתי. הפיצוי יהיה בגין נזק שהמפר ראה אותו (דוגמא: רשום בהסכם..) או שהיה עליו לראות את הנזק במועד שבו נכרת החוזה. הציפייה אמורה להיות הסתברותית – הצד הפוגע צריך לצפות שיהיה נזק ולנסות להעריך את גודל הנזק. הסעיף לא קובע רף עליון לגובה הנזק שהנפגע רשאי לבקש – אם יצליח להוכיח את כל המרכיבים של הסעיף הוא יקבל פיצוי בגין הנזקים שהצליח להוכיח שאכן סבל מהם, ושהמפר ראה או היה צריך לראות בעת כריתת החוזה. לסיכום,

  1. קש"ס בין ההפרה לבין הנזק– הגנה על אינטרס הקיום- חייב להיות קיום. אנחנו צריכים להעמיד את הנפגע אלמלא הייתה הפרה, וזה המקום שבו היה מקבל את הרווח החוזה בחוזה רווח ומקבל את הפסד בחוזה הפסד.
  2. צפיות– מבחן כפול אובייקטיבי וסובייקטיבי. *סובייקטיבי- אם יש נזק שצפוי בפועל ע"י המפר המסוים, הוא עונה על דרישת הצפיות. *אובייקטיבי- יכולים להיות נזקים שלא צפויים באופן סובייקטיבי, אבל האדם הסביר היה יכול לצופה (אובייקטיבי) אותם ולכן הם צפויים.

ס'11 "מסלול הפיצויים המקוצר" – "הופר חוב לספק או לקבל נכס או שירות ובוטל החוזה בשל ההפרה, זכאי הנפגע ללא הוכחת נזק לפיצויים בסכום ההפרש שבין התמורה בעד הנכס או השירות לפי החוזה ובין שווים ביום ביטול החוזה".  כל מה שיש לעשות הוא להציג בפני ביהמ"ש שני חוזים: החוזה הראשוני של ההתקשרות ואת החוזה שלפיו נכרת חוזה עם גוף שלישי לפיו החוזה הראשון בוטל ולדרוש פיצויים בגין ההפרש בים סכום העסקאות (דוגמא: עסקת מקרקעין שבהתקשרות השנייה הציעו סכום גבוה יותר ולכן נמכרה לו הדירה).אפשרות לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק. אם יש חוזה שהופר ובוטל בעקבות ההפרה, וקיים פער בין המחיר שנקבע בחוזה לבין מחיר השוק ביום הביטול, הנפגע זכאי להפרש שבין המחיר החוזי למחיר השוק.

ס'12 – ניתן לתבוע לפי ס'10 או ס'11 אך אם התוצאה תהיה בלתי סבירה ביהמ"ש רשאי להפחית את הפיצויים לפי המסלול המקוצר.

ס'13 פיצוי עוגמת נפש – ביהמ"ש בדרך כלל פוסק 10% משוויי העסקה בגין עוגמת נפש.

ס'14א' – אין המפר חייב לפיצויים לפי ס'10, ס' 12 וס'13 בעד נזק שהנפגע היה יכול באמצעים סבירים למנוע או להקטין. כלומר הנפגע מחויב להראות שניסה להקטין את הנזק – עשה כל מאמץ למזער את הפגיעה.

ס'14ב' – "הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או הקטנתו, או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם כך, חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו".

ס'15א' – "הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים, יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק. אולם רשאי ביהמ"ש להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה" – גם פה יש ניסיון להקל על הנפגע וליצור מעין מסלול מקוצר נוסף שיאפשר קבלת פיצויים ללא הוכחה של נזק (פיצויי מוסכם שישנו בהסכם בגין הפרה). כמו כן ביהמ"ש קובע כי הפיצויים צריכים להיות פרופורציונליים לגובה הנזק בעת כריתת החוזה. דוגמא: אם השכרתי דירה תמורת 5000 ₪ לחודש, והפרתי את החוזה ועזבתי את הדירה במהלך חוזה השכירות אני צריכה לצפות לפיצויים בגין החודשים שהדירה תעמוד ריקה.

ס'15ב' – אני יכול לומר שאני מעדיף לא לתבוע לפי פיצוי מוסכם אלא מכוח סעיף 10 אלא אם כן כתבתי אחרת. אם יש פיצוי מוסכם הנפגע לא חייב לתבוע לפי פיצויי מוסכם כי יש לו שיקול דעת לבחור.

ס'16 – "בקביעת שעור הפיצויים לא יובא בחשבון סכום שהנפגע קיבל או זכאי לקבל בשל הפרת החוזה לפי חוזה ביטוח".

פס"ד יצחקי נ' שור – בחוזה מכר דירה התחייבו יצחקי להעביר את הזכויות לשוק עד תאריך מסוים ואת החוזה. הזכויות הועברו אך לא החזקה. הקונים הסכימו למתן הארכה של חודש אולם גם בסופו לא מקבלים את החזקה ולכן מגישים תביעה לביהמ"ש. ביהמ"ש פוסק כי יש להעביר את החזקה אולם היא מועברת רק כעבור חודשיים ולכן יצחקי דורש פיצויים מוסכמים. ביהמ"ש קובע שהייתה התניה גורפת ולכן יש להפחית את סכום הפיצויים. אולם המחוזי קבע כי אין להפחית את סכום הפיצויים המוסכים. היו מספר שאלות שהתעוררו בפס"ד האם להפחית או לא להפחית את הפיצויים בגין דחיית התשלום בחודשיים? במקרה של התניה גורפת ייתכן שלא יינתן תוקף שהפרת כל הסעיפים היא הפרה גורפת. כלומר ניסיון לטעון שכל איחור ולו ביום אחד הוא הפרה יסודית נדחה, אלא אם כן מוסכם בחוזה שלשני הצדדים בחוזה ברור שהפרה של ס' מסוים בהסכם הוא הפרה יסודית אז זהו חריג וביהמ"ש יקבל ויפסוק את הפיצויים בגין ההפרה.

פס"ד עירית נתניה נגד מלון צוקים בע"מ – מלון צוקים היה אמור להיות מיזם של מספר משקיעים שהתקשרו עם עירית נתניה למכירת שטח לצורך הקמת מלון. כמו שקורה לפעמים בגופים פוליטיים/עסקיים לעיתים מגיע אדם חדש שלא מעוניין להמשיך את ההתקשרות – הגיע ראש עירייה חדש וחזר בו מההסכם. במקרה זה היה זיכרון דברים מחייב ולכן חברת צוקים תובעת את עיריית נתניה בגין כל הנזקים שנגרמו לה: 1. אובדן רווחים 2. ביקשה השבה של הכספים שהוציאה על סמך זיכרון הדברים 3. שכר ראוי ליזמים של החברה בגין שעות עבודתם. יש לנו כאן פיצויי צופה עתיד ופיצויי בגין הסתמכות. ביהמ"ש קובע כי נפגע זכאי לפיצוי הן בגין ס'10 והן בגין ס'9 השבה. במסגרת זו מכיוון שהחברה הקבלנית התרכזה בפיצויי הסתמכות נשאלה שאלה – מה ההבדל בין פיצוי הסתמכות להשבה? לכאורה ההבדל הוא גבול מאוד דק. ביהמ"ש מציע מבחן של האינטרס בגינו אתה תובע ומהן הזכויות שאתה תובע בגינם. כל עוד מגיעים למסקנה שלא מקבלים עבור אותו אינטרס כפל פיצויים ניתן לתבוע במקביל את שניהם. בנוסף קובע השופט חשין כי לעיתים פיצויים הסתמכות יכולים להיות יותר גבוהים מפיצויי הקיום (חיוביים). לעומתו קובע השופט מצה כי יש צורך בעיון נוסף ולא בטוח שיש להכריע בסוגיה זו. השופט מלץ קבע כי לא ניתן לתבוע פיצויי הסתמכות בגין ס' 10 כי הוא נוגע רק לפיצויי קיום לדעתו. ביהמ"ש טוען כי אם בחוזה התקשרות היה רשום דבר על שכר יזמים ניתן היה לטעון לפיצוי הסתמכות בגינם אולם מכיוון שלא אוזכר בחוזה החברה לא תקבל פיצויי בגין עבודת היזמים. לגבי כל שאר הנזקים שטענה החברה ביהמ"ש פסק לתשלום בעבור פיצויים הסתמכות וקיום.

לצילום השיעור

 

לסיכום נוסף

 



ארבע − = 2

תואר ראשון
תואר שני
מרצים