שם הכותב: תאריך: 13 דצמבר 2013

שעור 9:

חופש ביטוי ורגשות הציבור

הסרט: ג'נין ג'נין

סרט שמציג את ישראל באור שלילי וכשהוא עולה לביקורת, של המועצה לביקורת סרטים ,הוא נפסל לשידור ואז מחמד בכרי פונה לבג"ץ בגין פגיעה בחופש הביטוי האומנותי-פוליטי.כאשר 3 שופטים דנים בנושא ומאשרים את הסרט לצפייה.

פס"ד מחמד בכרי נ' המועצה לביקורת סרטים(2003):

השופטת דורנרטוענת כי יש התנגשות בין חופש הביטוי לאינטרסים ציבוריים אחרים ולכן האיזון הוא אנכי (פסקת הגבלה או קול העם) ופה נקבע איזון באמצעות פסקת ההגבלה.

פסקת ההגבלה:

  1. האם למועצה לביקורת סרטים יש יכולת לפסול סרט?כן קיים חוק שנקרא פקודת הראינוע.
  2. האם הפסקת הסרט הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית? מצד אחד יש צנזורה ולכן זה פוגע בדמוקרטיה ,מצד שני לכל מדינה יש את הזכות להגן על עצמה.
  3. האם הפסילה היא לתכלית ראויה?(לפי כל סיבה לפסילת הסרט):
  • סרט שקרי זוהי תכלית ראויה? לא. המועצה לביקורת סרטים לא מתפקידה לבדוק עובדות או אמיתות בקשר לסרט ולכן זוהי לא תכלית ראויה.
  • סיבה לא טובה, כי גם אם לא נשדר את הסרט בישראל ייתכן כי הסרט יוקרן ברחבי העולם גם ככה ושמה של ישראל יפגע ויותר אם נתנגד להקרנת הסרט.
  • סיבה טובה תכלית ראויה-פגיעה במשפחות השכולות, רגשות הציבור ולכן מדובר באיזון אנכי בין רגשות הציבור לחופש הביטוי.
  1. מידתיות-קשר רציונאלי בין האמצעי למטרה. אם נפסול את הסרט זה יגן על הרגשות של המשפחות השכולות ולכן יש קשר רציונאלי הרגשות לא יפגעו אם אני לא משדרת את הסרט. האם יש דרך פחות פוגעת שתגן על הרגשות? כן יש מספר דרכים:
  • צנזורה לשדר רק חלקים מהסרט כלומר לחתוך את החלקים שפוגעים
  • להקרין את הסרט שלמעלה תהיה כתובית הבהרה "זה משקף את הגישה הפלסטינאית של הסיפור" או " לדובר צה"ל יש גישה אחרת".
  • חיילי צה"ל בזמן אמת צילמו ואפשר יהיה לערוך את הצילומים ובסוף הסרט לשדר צפייה -של מה באמת קרה שם.

לכן דורנר מאשרת את הסרט לשידור מאחר וקיים אמצעי פחות פוגע כך שהפסילה לא עומדת בתנאי פסקת ההגבלה..

השופטת איילה פורקצ'יה- מנתחת ניתוח שמתבסס על "קול העם"-

האם קיימת ודאות קרובה לפגיעה ממשית באינטרס ציבורי? זו שאלה מאוד סובייקטיבית אבל בכל זאת התשובה לה עד כמה שקשה לנו לשמוע :היא לא. אפשר להימנע מלצפות בסרט כי אני יודע מראש לאן אני הולך ולכן אני לא אלך לצפות בו וכך אני אגן על הרגשות שלי בצורה הטובה ביותר.האם הפגיעה היא ממשית? קיים קשר לשאלה מתי צופים בסרט, מאחר והסרט לא שודר בסמוך למבצע אלה שנה וחצי לאחר מכן בתקופה שהיא יותר רגועה לכן הפגיעה ברגשות היא לא כל כך קשה. זו דעתה של פורקצ'יה אבל היא גם מתיישבת עם דעתה של דורנר. פורקצ'יה אומרת מתי היא כן תפסול סרט? וזה יקרה שהוא יהיה כל כך מזעזע: ש"זה ממש מרעיד את אמות הסיפים"-משהו מאוד קיצוני ודרמטי.

השופט גרוניס-מסכים עם שתיהן.(הוא לא כתב פס"ד, אלה הסכים עם שתיהן)

לבסוף הסרט שודר ובעקבות זה חיילים שהשתתפו במבצע הגישו תביעת לשון הרע נגד מוחמד-הם אמרו שהוא מוציא עליהם דיבת לשון הרע בכך שהוא טוען שהם רוצחים ולכן הגישו נגדו תביעת דיבה לפיצויים.התביעה שלהם נדחתה מאחר ו "חוק איסור לשון הרע " אומר שאתה מוציא לשון הרע על מישהו זה צריך להיות על מישהו ספציפי, על כתב,זמר וכו'. אי אפשר לבוא ולהוציא לשון הרע על קבוצה.והסרט מוציא לשון הרע על כל צה"ל ולכן אי אפשר לתבוע על כך.

הוגשה הצעת חוק לכנסת-"הצעת חוק איסור לשון הרע-תיקון-לשון הרע לוחמי צה"ל"- חוק שאומר כל פרסום שימתח ביקורת על צה"ל בשל פעולה מבצעית, יאפשר הגשת תביעה בגין הוצאת לשון הרע. חוק זה נועד לאפשר תביעות לשון הרע להבא במקרים דומים. החוק עדיין בגדר הצעת חוק הוא עדיין לא עבר.

חופש ביטויי פוליטי-

חופש ביטויי פוליטי הוא הכי פחות נתון לצנזורה כי הוא הכי תורם לדמוקרטיה , מאחר והוא עוסק בנושאים פוליטיים.

תעמולת בחירות– יש חוק שנקרא "חוק דרכי תעמולה" והוא קובע : כשיש תשדירי תעמולה בתקופת בחירות הם עוברים לפני זה אישור של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

פס"ד מפלגת שינוי המרכז נ' יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית: תשדיר ממערכת בחירות 2006 של מפלגת שינויי:התשדיר אושר לשידור פעמיים, עשה המון רעש ואז מי שהיה יו"ר ועדת הבחירות פסלה אותו ואז "שינויי" פונה לבג"ץ בטענה שפוגעים לה בחופש הביטוי הפוליטי. התשדיר הזה בעייתי כי הוא מציג את החרדים בצורה נוראית-הם כמו טפילים,כמעט ולא רואים פנים לאנשים שהוא גורר אלה רק סגנון לבוש וברגע שרואים בן אדם בלי פנים זה מאוד משפיל זה משווה אותו לחיה. הוא מתלבט בקלפי לא יודע מה לבחור ובסוף הוא שם את הפתק של "שינויי" והחרדים נעלמים בעשן שחור והמוזיקה ברקע היא בגרמנית-זה מזכיר תשדירי תעמולה של הנאצים כך הם הציגו יהודים בתור טפילים.זו פגיעה קשה ברגשות אפשר להעביר את המסר הזה בצורה פחות פוגעת. בהתחלה ביניש חשבה שאפשר להכיל את התשדיר הזה. ובסוף הבינה שזה פוגע מאוד בימ"ש עשה איזון אנכי וקבע שזה-"מרעיד את אמות הסיפים" זה כבר קיצוני מדיי. הם עשו איזון אנכי-"קול העם" יש כאן וודאות קרובה לפגיעה ממשית. זה מרעיד את אמות הסיפים.השופטת בייניש- פסלה את התשדיר בתור יו"ר ועדת הבחירות וזה הגיע לבג"ץ והוא אמרו יש פה וודאות קרובה לפגיעה ממשית.

תשדירי נוספים:

תשדיר בלאד– לוקחים את ההמנון שלנו ומשתמשים באותם מילים אבל לחן ערבי.יש בזה פגיעה כי התקווה זה הסמל שלנו זה ההמנון של מדינת ישראל ולוקחים ומשנים את המוזיקה שלו את הלחן בדרך של גיחוך.. בימ"ש אמר נכון שזה יכול לפגוע ברגשות הציבור אבל זה לא עד כדי כך פוגע ולא מרעיד את אמות הסיפים.

תשדיר
עוצמת ישראל- יש בו פגיעה מ סוג של גזענות, הכללה על רקע לאום אבל בג"ץ אומר שאין פגיעה ממשית נכון שיש הכללה אבל אין בה לכדי פגיעה ממשית ואפשר לאשר את התשדיר.

בסופו של דבר שניהם נפסלו על ידי יו"ר ועדת הבחירות ראשי המפלגות עתרו לבג"ץ ,ובג"ץ בסוף אישר את שניהם.

 

 

הצעות חוק שפוגעות בחופש ביטויי:

"חוק הנכבה" –החוק בא ואומר שגוף שאומר ומטיף להתאבל ביום העצמאות לא יקבל מימון מהמדינה.הכוונה לבתי ספר מוסדות חינוכיים , עמותות,וכו'. החוק פוגע בחופש ביטויי כי הוא אומר לאותם ערבים לכם אסור להביע את דעתכם על מלחמת העצמאות

"חוק החרם"-כל מי שקורא להחרים מוצרים שנוצרו בהתנחלויות אפשר לתבוע אותו ולקבל המון כסף.

שוויון-

שוויון זו אחת הזכויות הכי בסיסיות שיש בתחושת הצדק הטבעי שיש לכל אחד ואחד מאיתנו. אין צורך להסביר כמה פגיעה בשוויון היא משפילה וכואבת ולכן זו אחת הזכויות הכי בסיסיות שיש.

שתי הגדות לשוויון: פורמאלית ומהותית.

  1. תפיסה פורמאלית– יחס שווה לכולם.
  2. שוויון מהותי- יחס שווה לשווים . אתה יכול לתת יחס שונה לשונים.

 

אם כך השאלה הגדולה היא איך מגדירים שוני רלוונטיות? הרלוונטיות היא הרבה פעמים בעיני המתבונן. וחשוב ששוני רלוונטי לא ייתן ביטוי לדעות קבועות.(אישה לא יודעת לנהוג אי אפשר להכניס אותה לקורס טיס).

השוני צריך להיות באמת רלוונטי ושלא ייתן בסיס לדעות קדומות, שאולי לא נכונות. אם כך איך נבטיח שלא מדובר בדעה קדומה? הדרך הטובה ביותר היא לבדוק זאת באמצעות פסקת ההגבלה.

איך זה עובד?

פס"ד אליס מילר– אליס רצתה שיזמינו אותה למבדקי טיס ולא הזמינו אותה כי היא אישה. שואלים את הצבא מה הקשר? למה אישה לא וגבר כן והוא אמר כי : אישה ישקיעו בה המון כסף היא תהיה טייסת אחר כך תיכנס להריון ואישה שיש לה ילדים פטורה ממילואים אז הצבא אומר אני אשקיע המון כסף ואז שהיא תיכנס להריון ולא תהיה טייסת יותר איבדתי טייס ולכן הכסף הזה היכול לשמש להכשיר טייסים גברים, לקנות טיל וכו'. אליס עותרת לבג"ץ ואמרת לא הגיוני-שופטי הרוב אומרים שאפשר לפתור את הבעיה הזו על ידי כך שהיא תחתום על מסמך שהיא מתחייבת להמשיך לשרת מילואים גם אחרי שתלד. האם יש פה שוני רלוונטי? יכול להיות במצב הקיים שנשים לא ישרתו במילואים אם יש להם ילדים אבל אפשר לבטל את השוני אם נחתים את הנשים לכן אין פה באמת שוני רלוונטי. וגם אם תבואו ותגידו יש שוני רלוונטי -יש הבדל בין גבר לאישה מבחינה פיזיולוגית, יש פיתרון, כי פסקת ההגבלה תבוא ותגיד זה לא נכון בכל מקרה כי יש נשים שכן עומדות בדרישות הפיזיות ולכן אי אפשר לא להזמין נשים בכלל לקורס טיס אפשר להעבירם את המבדקים ואם הן עוברות את הקורס הן יכולות להיות טייסות.



שתיים − 1 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים