שם הכותב: תאריך: 05 דצמבר 2013

שעור 8:

מה נכלל בחופש הביטוי?

ישנם כמה סוגים של חופש ביטוי:

  • חופש ביטוי מסחרי– פרסומות בטלוויזיה
  • חופש ביטויי אומנותי– חופש ציור של צייר,מחזאי, קולנוען
  • חופש ביטויי פוליטי– של אנשים שרוצים להגיד מה שהם חושבים ,של חברי כנסת .

נדבר על שתי שאלות ששלובות זו בזו:

מה ההיקף של חופש הביטוי?

השופט ברק אומר- שהכל כלול בחופש ביטויי. לדוגמא: גזענות, הסטה ,פורנוגרפיה, הכל בתוך חופש ביטוי.

השופט חשין- לעומתו, אומר ישנם דברים שהם לא בתוך חופש ביטוי, שלא צריך לאפשר אותם מראש כמו: גזענות, פורנוגרפיה,הסטה.

מה ההגנה על חופש הביטוי?

ישנם שני מצבים בהם חופש הביטוי לא זוכה להגנה:

  1. איזון אופקי-זכות מול זכות- כשחופש הביטוי מתנגש בזכות אחרת.
  2. איזון אנכי-כשחופש הביטוי מתנגש מול אינטרס ציבורי(ביטחון ,שלום הציבור, רגשות הציבור)

זכות מול זכות-

במקרה שחופש ביטוי מתנגש בזכות של מישהו אחר –שתי הזכויות הן באותו מעמד ולכן כשזכות מתנגשת בזכות צריך לאזן ואיך מאזנים? איזון אופקי.

איך מבצעים איזון אופקי? כל זכות קצת תוותר. פס"ד דיין: ב94 הייתה אז ממשלה של מפלגת העבודה יחד עם ש"ס ומרץ כאשר התחיל כל הנושא של אוסלו ודיין התנגד לכך ואמר שהוא לא רוצה שש"ס תשב בממשלה לכן אני אעשה הפגנה אני אשב מול הבית של הרב עובדיה יוסף זצוק"ל ,ויגיד שאוסלו זה אסון ואז הרב יוציא את ש"ס מהממשלה. דיין לא מקבל אישור מהמשטרה להפגין והמשטרה אומרת מאחר וזה פוגע בזכות של הרב לפרטיות וגם במי שגר לידו. ולכולם מגיעה פרטיות.ולכן הוא פונה לבג"ץ בטענה שנפגעה לו הזכות לחופש ביטויי פוליטי, בג"ץ בה ואומר מצד אחד יש לי את חופש הביטוי ומצד שני יש לי את הזכות לפרטיות- זכות מול זכות.חופש ביטוי מול פרטיות זה איזון אופקי וכל זכות צריכה קצת לוותר אז עושים את זה? אתה לא תפגין על הביתה של הרב עובדיה יוסף אלה תתרחק קצת, ואתה לא תקרא במגפון כל שעות היממה אלה בשעות מסוימות ולכן זו פשרה. מוותרים על חלק מכל זכות.

 

 

 

 

איזון אנכי-

כשחופש הביטוי מתנגש באיזהו שהוא אינטרס ציבורי-זכות מול אינטרס ציבורי

ישנם שתי נוסחאות איזון חלופיות:

  1. קול העם על שם פס"ד "קול העם"- פס"ד דין משנת 53 הייתה מלחמה בין ארה"ב לברית המועצות. באותה עת השגריר שלנו באום היה "אבא אבן" והוא נואם ואומר אם ארה"ב צריכה עזרה מישראל במלחמת קוראיה ישראל תעזור לה. כאשר יש בישראל עיתון קומוניסטי שלא אוהב את זה כי העיתון הוא בעד ברית המוצעות והם כתבו מאמר שהכותרת: "ילך אבא אבן להילחם לבד"-ואם באמת ישראל תשלח חיילים לקוראיה החיילים צריכים לא לציית. יש קריאה להסטה שהצבא לא צריך לציית לממשלה. שר הפנים :ישראל רוקח, סגר את העיתון לאחר הכתבה הזו. העיתון פונה לבג"ץ ואומר נפגעה לי חופש הביטוי. ופה זה חופש ביטוי מול לכאורה ביטחון המדינה- כי יש כאן סוג של הסטה.ביטחון לכאורה מנצח חופש ביטוי -אבל בימ"ש אומר לא תמיד, יש פה התנגשות אנכית אבל לא תמיד שלום הציבור מנצח ואז בימ"ש נתן את הנוסחה מתי חופש ביטוי מנצח ומתי הוא מפסיד.

השופט אגרנט– נותן לנו את נוסחת האיזון והיא: חופש הביטוי יפגע , רק כשקיימת וודאות קרובה לפגיעה ממשית בשלום הציבור. בנוסחה יש 2 מרכיבים:

  • הסתברות-וודאות קרובה
  • פגיעה ממשית- לא מספיק פגיעה קלה צריך שהפגיעה תהיה ממש משמעותית.

שני המרכיבים מצטברים. במקרה של קול העם אין וודאות קרובה כי זה עיתון לא נפוץ ואין פגיעה ממשית כי האנשים מבינים שמדובר בדעה ולא ישר יוצאים למרוד ולכן בג"ץ אמר לפתוח את העיתון.

  1. פסקת ההגבלה. דוגמא לאיזון אנכי- דוגמא לפרסומת של "קידום" נגד רשות השידור- כשמדובר בפרסומות יש חוק. חוק הרשות השנייה וחוק רשות השידור. קידום רצתה לשדר פרסומת שאומרת "לך תצטיין ביולי" פרסומת ברדיו זה .פרסומת היא דבר בעייתי משום שהיא באה בלי התראה מוקדמת כלומר לפרסומת יש קהל שבויי וברדיו-היו אנשים שנפגעו מהפרסומת הזו כי מעלה להם קונוטציה לקללה.ולכן אנשים נפגעו מזה. והם מתלוננים לרשות השידור והיא מורידה את הפרסומת. וקידום פונה לבג"ץ כי נפגע להם חופש הביטוי המסחרי. ולכן זה איזון אנכי.נאזן באמצעות קול העם: האם קיימת וודאות קרובה לפגיעה ממשית ברגשות הציבור.? לא. יכול להיות שיש פגיעה בציבור מסוים אבל היא לא פגיעה מאוד קשה. לפחות כך שני שופטים בדעת רוב קבעו. השופט חשין- היה במיעוט הוא אומר שצריך להוריד את הפרסומת כי לא צריך להשתמש במילים מסוימות זה לא נראה טוב. וחשין הפסיד.

דוגמא נוספת: פרסומת של תפוזינה– קיימים קווים מנחים- תמיד יש אישה רצה- כי כושר זה חשוב וזה בעייתי. פרסומת 1– הבעייתיות בה היא שכתוב לה על החולצה: "ONLY WANT SEX" וכל הגברים רצים אחריה. פרסומת 2– עוד יותר בעייתית משום שהרמיזות המיניות היו הרבה יותר בוטות וברקע יש ילדים. שתי הפרסומות שודרו אבל אז הגיעו תלונות לרשות השנייה והרשות השנייה הורידה את הפרסומות. ואז מי שפנה לבג"ץ זה מי שמשווק את תפוזינה בארץ-יפאורה– ובג"ץ אומר תראו בוא נעשה איזון. נפגע אינטרס רגשות הציבור. הוא עושה איזון של פסקת ההגבלה ואמר: האם מותר לרשות השנייה להוריד פרסומות? כן יש חוק. האם החוק הולם ערכים? נניח שכן גם בדמוקרטיה אי אפשר לשדר כל מה שרוצים. האם זה לתכלית ראויה? כן להגן על רגשות הציבור. האם זה מידתי לפסול את כל התשדיר? לא . את הפרסומות הראשונה נשדר מ10 בלילה כי ההנחה היא שילדים ישנים משעה זו. לגבי התשדיר ה2- לא מספיק לשדר ב 10 בלילה אלה צריך לתקן אותו קצת-למשל את הילדים בסוף לא צריך לשים ובימ"ש אמר נחתוך מהקטע המיני.ונוריד את זה.

 

חופש ביטוי אומנותי– יש חוק יש פקודה שנקראת "פקודת הראינוע"-עוד לפני שהיה קולנוע. כל סרט שרואים במדינת ישראל עבר קודם ביקורת במועצה. ופעם היה צנזורה ,היו מורידים קטעים מסרטים. היה סרט שנקרא אימפריית החושים- וכל הסרט בין קטע עלילתי אחד למשנהו סצנות ארוטיות והוא נחשב לסרט אומנותי הוא זכה בהמון פרסים.רצו לשדר אותו בארץ והמועצה לביקורת מורידה כמעט את כל הסרט והחליטו לא לשדר- החברה פונה לבג"ץ ואומרת פוגעים בחופש הביטוי האומנותי. השופט ברק אומר זה באמת סרט עם אופי פורנוגראפי אבל הוא על ערך אומנותי והוא מאשר את זה ואומר להוריד קטע מסוים. השופט חשין לעומתו– אומר אין ערך אומנותי. ולבסוף הסרט שודר.



שש × 4 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים