שם הכותב: תאריך: 12 דצמבר 2012

פ"ד נוסף בהקשר המשפט המנהלי  –

קטלן נ' שירות בתי הסוהר 1979:

העובדות: קטלן היה אסיר שישב בכלא רמלה על שוד בנקים. בסוף שנות ה70- התמנה רוני ניצן למנהל כלא רמלה וגילה שמרבית יושביו מעשנים סמים. לפי חוק בתי הסוהר מנהל הכלא רשאי לבצע חיפוש על גופו של אסיר ולהתקין תקנות לניהול תקין של הכלא. ניצן התקין תקנה המתירה לסוהרים לבצע חיפוש גם בתוך גופם של האסירים (חוקן) ללא הסכמתם. קטלן הגיש עתירה לבג"צ בטענה שניצן פעל באופן לא חוקי (החוק הסמיך אותו רק לבצע חיפוש על הגוף ולא בתוך) ושפגע בזכות האדם לפרטיות על גופו.

נשאלת השאלה, האם חוקן הוא דבר הכרחי ופולשני אשר לא פוגע בזכויות הפרט?

התוצאות: בג"ץ מקבל את העתירה.

הנימוקים: בג"ץ קבע שאע"פ שזכויות הייסוד לא היו מעוגנות אז בחוק (כיום הן מצויות בסעיף 7 בח"י: כבוד האדם וחירותו) פגיעה בזכות ייסוד מחייבת הסמכה מפורשת לכך בחוק ראשי. מפקד כלא רמלה לא הוסמך מפורשות ע"י החוק לערוך חיפוש בגופו של אסיר ולכן פעולתו אינה חוקית. בנוסף, השמירה על כבוד האדם ופרטיותו חשובה יותר מהדרך בה בחר ניצן להילחם בסמים.

ההשלכות: פגיעה בזכות ייסוד מחייבת הסמכה בחוק ראשי !

(בשיטת המשפט הישראלי ביהמ"ש הוא לא רק הרשות השופטת, אלא גם הרשות המפרשת – קובע מה אומר החוק.)

סמכויות:

–          המשפט המנהלי פועל על פי סמכויות בהתבסס על "עקרון חוקיות המנהל"- רשות ציבורית לא מוסמכת לעשות דבר פרט למה שרשום בחוק.

  • במידה ואזרח רוצה לעתור בעניין סוגיה מסוימת (לדוג' מיסוי פרס שזכה בו) , הוא נדרש תחילה לפנות לגוף המנהלי העוסק בנושא (במקרה זה- מס הכנסה), ורק לאחר מכן לבג"ץ.

המנהל הציבורי מחזיק במגוון רחב של סמכויות: ( 3 סוגי סמכויות)

  1. שפיטה- לדוג': לעירייה יש סמכות מעין שיפוטית על החלטות של גופים שונים בעירייה (ארנונה למשל- העירייה קובעת סדר גודל של ארנונה, במידה ולדעת אחד האזרחים היא  גבוהה מידי, הוא יכול לערער על כך ל"ועדת ערר" שלה יש סמכות מעין שיפוטית להחליט האם להשאיר את גודל הארנונה או להתייחס לערעור האזרח. בעיריות גדולות כמו ת"א, ירושלים וכו'.. ישנה "ועדת ערר" גדולה יותר.)
  2.  חקיקה- (חקיקת משנה, כלומר תקנות, צווים) לדוג', היתרי בנייה.
  3.  ביצוע – לדוג', גביית ארנונה, גביית מיסים,הענקת רישיונות.

בנוסף לסמכויות אלו, לרשות מנהלית מותר לעיתים לפעול גם ללא הסמכה מפורשת בחוק במקרים החריגים ל"עיקרון חוקתיות המנהל":

א)    סמכויות עזר : (ס' 17 לחוק הפרשנות)

סמכויות העזר לא כתובות בשום חוק, ולכן הן כביכול חריג ל"עקרון חוקיות המנהל". אולם, לפי "חוק הפרשנות" תשמ"א 1981:

ס' 17: "הסמכה לעשות דבר או לדון בעניין פלוני או להכריע בו, משמעה גם הסמכה לקבוע נוהל עבודה בסדרי דיונים ככל שאלה לא נקבעו בחיקוק (חוק או תקנה)"

ס' 17 ב'- "הסמכה לעשות דבר או לכפות את עשייתו, משמעה גם מתן סמכויות עזר הדרושות לכך במידה המתקבלת על הדעת"

כלומר, כדי להוציא לפועל את הסמכות הכללית שניתנה לה, הרשות יכולה לתקן תקנות עזק שיעזרו לה בביצוע הפעולה.

לדוג'- בהתאם לפקודת המשטרה אנו יודעים מה תפקיד השוטרים, מה הם נדרשים לעשות, אולם היא אינה מתייחסת לפרטים (כמה ניידות צריכות להימצא, בכמה דפ"צים ישתמשו במשרד, כמה משמרות יעשו השוטרים וכדומה) כל הפרטים האלה נכללים באותן סמכויות עזר שאותו שר או איש מטעמו כותב. אם בפקודה כתוב "שהשוטר צריך להגן על הציבור", מה יכתוב השר? איך הוא צריך לעשות זאת- כלים מסוימים, לנוע במקום למקום בצורה מסוימת וכיוצא מכך.

סמכות העזר היא משנית לסמכות העיקרית. כלומר, תמיד נובעת מהסעיף העיקרי שנתן לה את הסמכות. ס' 17 לחוק הפרשנות, מטרתו לקבוע נוהלי עבודה לחוקים שונים שאין להם הבחנה מסודרת/סדר מסוים.

סמכויות עזר ספציפיות:

הסמכה מדוקדקת לתחום צר בלבד.

לדוג' בס' 10 ל"חוק הגנת הפרטיות" מצוין במפורש שאסור להיכנס לבית אדם, לחטט בחפציו, ללא אישור מיוחד לכך.

"חוק יד ושם"- מצוין בחוק שמותר לעשות כל דבר על מנת לתפוס פושעים נאצים.

מבחנים להכשרת סמכויות עזר –

1. מבחן החיוניות והנחיצות: בדיקה שהפעולה נעשית בגדר סמכות העזר והאם היא חיונית ונחוצה לצורך הוצאה לפועל של הסמכות הכללית. האם האמצעי הוא חיוני להשגת מטרת הסמכות הכללית?

(פ"ד איגוד העיתונאים היומיים בישראל נ' שר החינוך והתרבות 1984: השופט בן דרור קבע שסמכות העזר צריכה להיות חיונית להפעלת הסמכות העיקרית ויש צורך שסמכות העזר תהיה דרושה במידה המתקבלת על הדעת להפעלת הסמכות העיקרית.)

2. מבחן המידתיות והסבירות: לפי מבחני המידתיות של פסקת ההגבלה.

מבחן זה בוחן 2 מרכיבים של סמכות העזר:

א: סבירות ומידתיות בהפעלת אותה סמכות עזר. כלומר, סמכות בעלת אופי עצמאי משלה, ברור שלא ניתן לראות בה סמכות עזר.

ב: איסור פגיעה בזכויות הפרט. כלומר, במידה וישנה פגיעה בזכות מסוימת, סמכות העזר תהיה מאופשרת רק כאמצעי אחרון! כלומר, שאין אפשרות אחרת להשיג את המטרה.

3. איסור פגיעה בזכויות היסוד: יכולה להיעשות רק לפי הוראה מפורשת בחוק. לפיכך, לא ניתן להשתמש בהסמכה כללית, להפעלת סמכויות עזר כמקור של סמכות לפגוע בזכויות יסוד.

4. פגיעת סמכות עזר בחוק: ישנם מצבים בהם החוק עצמו קובע סמכויות עזר. כאן ניתן לומר שלרשות אין אפשרות להוסיף אמצעי עזר לביצוע אותו חוק ומאידך אפשר להתייחס לזה שניתן לחוקק סמכויות עזר רק במסגרת מה שהחוק נותן.

ב)     סמכויות שיוריות: (ס' 32 לחו"י הממשלה)

בהתאם לס' 32 ל"חוק יסוד הממשלה" :"הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה בכפוף לכל דין כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת".

כלומר,אם יש סמכות שלא הוטלה על רשות אחרת, באופן שיורי הממשלה מוסמכת לבצע פעולה זו, או כל רשות שכפופה ישירות לממשלה.



+ שמונה = 12

תואר ראשון
תואר שני
מרצים