שם הכותב: תאריך: 16 דצמבר 2012

(המשך משיעור 6, חומ"ס)

חומ"ס הוא נגזרת של לקוחות, אבל יכול להיות גם נגזרת של שיקים לגבייה – כלומר, חומ"ס יכולים להיות גם שיקים לדחייה אשר לא מכובדים.

כשמדובר בחומ"ס ישנן שתי שיטות לחישוב חובות מסופקים :

  1. השיטה הספציפית – מזהים כל חוב כחוב טוב, חוב מסופק או חוב אבוד בנפרד. שיטה מדויקת. החיסרון הוא שבחברות גדולות הזיהוי יהיה מייגע.
  2. אחוז מיתרת הלקוחות – חברה יודעת עם השנים להגיע למתאם סטטיסטי מה סה"כ החובות הבעייתיים מסה"כ החובות של הלקוחות שלהם. השיטה אומרת כי ישנו אחוז מסוים מתוך יתרת הלקוחות ליום המאזן אותו אנחנו מעבירים להפרשה לחובות מסופקים נטו במאזנים בזכות. צריך לרשום פקודת יומן –> חובת הוצאות בגין חומ"ס – זכות הפרשה לחומ"ס.

חומ"ס הם חובות מצטברים – כלומר, כל שנה ניקח את יתרת הפתיחה לחומ"ס ונוסיף את יתרת סגירת השנה לחומ"ס ונקבל את הסכום אותו נפריש לחומ"ס ליום המאזן לאותה שנה.

לדוגמה ישנה יתרת פתיחה בהפרשות חומ"ס 1,500 ₪ משנת 2005, ובשנת 2006 היתרה לחומ"ס 4000 ₪ – כלומר, יש לי פער של 2,500 ₪ בין השנים,  פ. יומן: חובת הוצאות בגין חומ"ס 2,500 ₪,לזכות הפרשה לחומ"ס 2,500 ₪

אם היינו רוצים להקטין את יתרת הפרשת חומ"ס , מקרה בו יתרת ההפרשה לחומ"ס הייתה 4,000 ₪ ועכשיו קטנה לי ל-2,000 ₪ (חלק מהלקוחות שילמו לי את חובותיהם) , פקודת היומן תתהפך לי, כיוון שאני רוצה להישאר בהפרשה חומ"ס בזכות:

ח. הפרשה לחומ"ס 2,000 ₪  – זכות הוצאות בגין חומ"ס 2,000 ₪

(דוגמה הפרשה לחומ"ס, עמוד 18, שיעור 6+7).

 

החברה הגיעה למסקנה כי החוב המסופק לא ישולם –> חוב אבוד.

חוב אבוד משמעותו כי אבדו סיכויי הגבייה, או החברה החליטה כי היא לא רוצה לגבות את החוב. נק' המוצא שחוב אבוד עבר בתחנת חוב מסופק. כשחוב משנה פוזיציה פקודת היומן שנרשמת היא : חובת הפרשה לחומ"ס – זכות לקוחות.

אין סעיף תוצאתי בפקודה זו, כי כשרשמתי את החוב כמסופק ניתן ביטוי להפסד. מיון מאזני בין הפרשה לחובות מסופקים לבין חובות.  את החוב האבוד נוריד מההפרשה לחומ"ס מיתרת הפתיחה של אותה שנה.

במידה ויש מצב כי חוב טוב הופך להיות ישירות (בלי מדרגת המסופק, דבר שכמעט לא קורה בחברות) לחוב אבוד – חובת הוצאות בגין חובות אבודים, זכות לקוחות.

 

לצילום שיעור

 

לצילום תרגול

 



4 + שתיים =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים