שיעור 7 – ייחוס מיסים

דוגמא לשינוי בשיעורי המס –

מכונה בעלות של 3000 ₪ שנרכשה ב- 1.1.04, שיעור הפחת בספרים – 10% ולצורכי מס – 50%. כלומר יש פחת מואץ. בשנת 2005 החליטה החברה למכור את המכונה ביום 31.12.07. שיעור מס החברות לאורך השנים הוא – 40% ומס רווח הון הוא – 20%.

ברגע שיודעים על המכירה, החברה יודעת שביום המכירה כל הנכס יצא מהספרים, יגרע, ואז יהיה רווח הון ולכן שיעור המס על רווח ההון יהיה 25%.

31.12.05

חישוב המס הנדחה –

	עלות מופחתת	חישוב
עלות מופחתת בספרים	2,400	3000*0.8
עלות לצורכי מס	–	הופחת כל הנכס במשך שנתיים (50% בכל שנה)
הפרש זמני	2,400
שיעור המס	*	יש צורך בחישוב
התחייבות מס נדחה	(690)	לפי החישוב מטה

 

ב- 2006 ו-2007 -> ישנו פחת בספרים איך אין פחת במס הכנסה -> כלומר נקודת ההיפוך הראשונה היא בתחילת 2006 שנגמר הפחת של מס הכנסה ויש פחת רק בספרים – החברה תהיה חייבת במס למס הכנסה בכל אחת מהשנים לפי שיעור המס שיש בכל אחת מהשנים, מכיוון שמס הכנסה לא יכיר בהוצאות הפחת בספרים.

בסוף 2007 -> הנכס נמכר -> נקודת היפוך שניה בה הנכס נמכר.

במקרה מעורב כזה (שיש גם היפוך בעקבות הפחת וגם יש מכירה) – החברה תהיה חייבת במס ב2006 וב-2007, ובנקודה שבה מתבצעת המכירה – תיסגר היתרה של ההתחייבות בגין המיסים הנדחים כיוון שהנכס נמכר ונגרע מהספרים.

הוצאות הפחת מנקודת ההיפוך הראשונה עד המכירה –

	2006	2007	סה"כ
הוצאות פחת בספרים	300 = 3000*10%	300 = 3000*10%	600
במס הכנסה	–	–
שיעור המס	40%	40%
התחייבות מס נדחה	120	120	240

 

חישוב התחייבות מס נדחה לרגע המכירה –

	עלות מופחתת	חישוב
עלות מופחתת בספרים לרגע המכירה – 31.12.07	1,800	3000*0.6 – עברו 4 שנים עד רגע המכירה. מתאר גם את הוצאות הפחת שנותרו להפחית על פני השנים לפי הספרים. הוצאות פחת אלו לא יופחתו שכן מכרנו את הנכס, ולכן צריך לרשום את כל התחייבות המיסים הנדחים בגינם.
עלות לצורכי מס	–
הפרש זמני	1,800
שיעור המס ברגע המכירה	25%	מס רווח הון
התחייבות מס נדחה	450

 

סה"כ התחייבות מס נדחה –כוללת את התחייבות המיסים בשנים 2006 ו-2007 טרם המכירה לפי שיעורי המס בשנים אלו (40%) ובנוסף התחייבות המס הנדחה ברגע המכירה לפי שיעור מס רווח הון (25%) –

240+450 = 690

בדוח התאמה –

הוסף הוצאות פחת ספרים – 300 – > מס הכנסה לא מכיר בפחת זה.

הפחת הוצאות פחת מס הכנסה-( 1500) -> מס הכנסה מכיר בפחת מואץ – 50%.

31.12.06

חישוב המס הנדחה –

	עלות מופחתת	חישוב
עלות מופחתת בספרים	2,100	3000*0.7
עלות לצורכי מס	–	הופחת כל הנכס במשך שנתיים (50% בכל שנה)
הפרש זמני	2,100
שיעור המס	*	יש צורך בחישוב
התחייבות מס נדחה	(570)	לפי החישוב מטה

 

בסוף 2006 – נותרה שנת 2007 של פחת בספרים ובנוסף את נקודת המכירה, לכן נחשב את התחייבות המס הנדחה לפי הפחת בשנת 2007 וסגירת היתרה בנקודת המכירה.

הוצאות הפחת עד נקודת המכירה –

	2007
הוצאות פחת בספרים	300 = 3000*10%
במס הכנסה	–
שיעור המס	40%
התחייבות מס נדחה	120

 

חישוב התחייבות מס נדחה לרגע המכירה (כמו בשנה הקודמת) –

	עלות מופחתת	חישוב
עלות מופחתת בספרים לרגע המכירה – 31.12.07	1,800	3000*0.6 – עברו 4 שנים עד רגע המכירה. מתאר גם את הוצאות הפחת שנותרו להפחית על פני השנים לפי הספרים. הוצאות פחת אלו לא יופחתו שכן מכרנו את הנכס, ולכן צריך לרשום את כל התחייבות המיסים הנדחים בגינם.
עלות לצורכי מס	–
הפרש זמני	1,800
שיעור המס ברגע המכירה	25%	מס רווח הון
התחייבות מס נדחה	450

 

סה"כ התחייבות מיסים נדחים – 120+245 = (570)

דוח התאמה –

הוצאות פחת בספרים הוסף – 300 -> פחת שלא מוכר ע"י מס הכנסה, מס הכנסה סיים להפחית את הנכס.

 

הפרשים שנזקפים להון העצמי –

עד עכשיו כל פעם שפחתנו מיסים נדחים התנועה הייתה מול רווח והפסד, כלומר כנגד הוצאה או הכנסה ברווח והפסד. למשל –

ח. הוצאות מיסים נדחים, ז. עתודה למיסים נדחים.

או

ח. נכס מיסים נדחים, ז. הכנסות מיסים נדחים.

אך ישנם מצבים אחרים בהם הפריט שבגינו פותחים את המיסים הנדחים הוא פריט שנזקף להון העצמי ולא לדוח רווח והפסד. התקן אומר שאם יש פריטים שבגינם נפתחים מיסים נדחים והפריטים עצמם נזקפים להון העצמי, אז גם המיסים הנדחים צריכים להיזקף להון העצמי. העיקרון שעומד מאחורי זה הוא עקרון ההקבלה.

 

 

דוגמאות לפריטים שנזקפים להון העצמי –

1. הוצאות הנפקה – הוצאות הנפקה נזקפות לפרמיה ולא לדוח רווח והפסד (ח. פרמיה, ז. מזומן).

2.שערוכים מול קרנות הון שונות (רכוש קבוע למשל).

3. ניירות ערך זמינים למכירה – שערוך הולך לקרן הון.

 

דוגמא – בחברה מסוימת הרווח שלה לשנת 2000 הסתכם ל-100,000 ₪. ביום 31.12.00 הנפיקה החברה 100,000 מניות בנות 1 ₪ ע.נ תמורת 300,000 ₪. הוצאות ההנפקה הם 30,000 ₪. שיעור מס החברות– 40%. מס הכנסה מכיר בהוצאות ההנפקה על פני 3 שנים.

בעקרון הוצאות ההנפקה לא מוכרות, אך יש חוק שנקרא חוק עידוד תעשייה מיסים, שנותן הטבות במיסים לחברות תעשייתיות ובו סעיף שמתיר הוצאות הנפקה לחברה תעשייתית במשך 3 שנים.

31.12.00 –

פקודה להנפקה – ח. מזומן – 300,000 , ז. הון מניות -100,000 , ז. פרמיה – 200,000.

פקודה להוצאות הנפקה – ח. פרמיה, ז. מזומן – 30,000.

ח. נכס מס נדחה, ז. פרמיה – 12,000 -> מס הכנסה לא מכיר בכל הוצאות ההנפקה היום, אך הוא יכיר בהם לאורך 3 שנים, לכן יש לנו נכס מס נדחה של 12,000 = 30,000*40%. נכס המס הנדחה נרשם מול הפרמיה – כיוון שמס הכנסה נותן לנו "הגנת מס", יהיה לנו חסכון בעתיד במס, הוא יכיר לנו בהוצאות אלה בעתיד, ולכן לא היינו צריכה להקטין את הפרמיה ב-30,000 אלא רק ב-18,000 – 30,000-12,000.

31.12.01 –

בדוח רווח והפסד החשבונאי אין הוצאות הנפקה – הכול הלך לפרמיה.

לעומת זאת במס הכנסה מוכרות הוצאות של 10,000 ₪ (30,000/3) ולכן הרווח גדל ב-10,000*0.4 = 4000 -> כלומר נוצרת "הכנסת מס" בעקבות כך שמס הכנסה מכיר לנו בהוצאות האלה.

יש להקביל את ההכנסות האלה שמתקבלות מול הוצאה שתיווצר ע"י המיסים הנדחים וכך בסופו של דבר הוצאות המיסים יגיעו ל-0 כמו שצריך להיות לפי החשבונאות –

יש לנו נכס מס נדחה בגובה 12,000 – בשנה אחת אנחנו מממשים שליש מנכס זה (כי מס הכנסה מכיר לנו בהוצאות למשך 3 שנים) -> לכן אנחנו מממשים 4000 ₪ ₪ מתוך הנכס שיצרנו בשנה שעבר –

ח. הוצאות מיסים, ז. מס נדחה – 4000

בסופו של דבר "הכנסות המיסים" שהתקבלו במיסים השוטפים בעקבות ההכרה של מס הכנסה בהוצאות הנפקה במשך 3 שנים יתקזזו מול הוצאות המיסים בעקבות מימוש נכס המס הנדחה –

הכנסות מיסים שוטפים – 4000

הוצאות מיסים נדחים – (4000)

סך הכול – 0 -> כפי שנירשם לפי החשבונאות.

לסיכום – את נכס המס הנדחה יש לרשום בהנפקה מול הפרמיה, ואת המימוש של הנכס כל שנה יש לרשום מול רווח והפסד.