שם הכותב: תאריך: 26 נובמבר 2013

שעור 7:

תוקפם של חוקים שנחקקו לפני 1992:

כבוד האדם וחירותו:

נשאלה השאלה מהו תוקפם של חוקים רגילים שנחקקו לפני 92 האם הם כפופים לפסקת ההגבלה או לא?

סעיף 10 לח"י כבואה"ח בא ואמר החוקים הישנים כלומר החוקים שנחקקו לפני 1992 לא כפופים לפסקת ההגבלה. חוקים אלו חסינים מביקורת שיפוטית ולכן מבדיקה של בימ"ש הוא לא יכול לבטל חוקים שנחקקו לפני 92 גם אם הם פוגעים בח"י כבוהא"ח אבל הוא כן יכול להעיבר אותם לכנסת שתתקן ותשנה אותם. ולכן עלינו לשאול מתי נחקק החוק?אם הוא נחקק לפני 92 הוא לא כפוך לפסקת ההגבלה.

פס"ד גנימאת מלמד אותנו כי בימ"ש אומנם לא יכול לפסול חוקים ישנים אבל הוא בהחלט יכול לעשות מאמץ לפרשם בצורה שתפגע הכי פחות בח"י כבוהא"ח .

פס"ד צמח– נקבעה הלכה מאוד חשובה נקבע כך: יכול להיות שיהיה חוק ישן שנחקק לפני 92 אבל הכנסת לה מותר היא שינתה משהו בחוק הזה אחרי 92. בה פס"ד צמח ואמר באותו סעיף שהיא נגעה אחרי 92 אפשר לעשות פסקת הגבלה. אז לא לכל החוק אפשר לעשות פסקת הגבלה אלה רק בסעיף בו היא נגעה כי היא נגעה בו אחרי 92.

צמח- מדובר בחוק השיפוט הצבאי והוא חל על חיילים וזה חוק ישן שנחקק לפני 92 .בחוק זה אפשר לעצור חייל אם חושדים שעשה עבירה במקור ל 35 ימים ואז תיקנו אותו לשבוע ימים. אחרי 92 הכנסת חשבה ששבוע זה המון והיא שינתה אותו ל 96 שעות היא הורידה היא עשתה שינויי טוב לעצור אותו רק ל4 ימים-96 שעות. וברגע זה צמח פונה לבג"ץ ואומר גם 96 שעות זה יותר מדיי ובגץ אמר שזה לא מידתי והוא שלח לכנסת כדי שתתקן את התיקון הוא ביטל את 96 שעות וביקש מהכנסת שתתקן את זה והיא תיקנה את זה ל 46 שעות.

חוק יסוד חופש העיסוק:

בחוק זה יש סעיף דומה לסעיף 10 בח"י כבוהא"ח וגם הוא מופיע בסעיף 10-כשהוא נחקק גם בו היה שמירת דינים וגם היא הייתה חסינה אלה שפה סעיף 10 נחקק רק לשנתיים במקור כלומר בשנת 92 אמרו שתהיה שמירת דינים רק במשך שנתיים ואז ב 94 תיקנו אותו ואמרו נאריך את השנתיים לעוד שנתיים וכך הלאה. עד שנת 2002 זו הפעם האחרונה שהיה את הסעיף של שמירת דינים. ז"א שכל חוק שפוגע בחופש עיסוק לא חשוב מתי הוא נחקק אפשר לבדוק לו פסקת הגבלה.

חופש הביטוי:

זו אחת הזכויות הכי חשובות שיש במדינה שלנו ובמדינות דמוקרטיות בכלל.זכות כל כך חשובה והמחוקק לא הכניס אותה במפורש לח"י כבוהא"ח אלה זו זכות שנגזרת מהכבוד.

 

זכות זו היא אוסף של זכויות:

  • הזכות להשמיע דברים-מותר לי להגיד מה שאני רוצה.
  • הזכות לשמוע– הזכות של מי שרוצה גם לשמוע.
  • הזכות של הציבור לדעת-זה כולל את המדיה, תקשורת, עיתונות ,כתובה, ערוצי טלוויזיה ורדיו- זכות הציבור לדעת
  • הזכות להפגין– ללכת עם עוד אנשים ולומר את דעתנו כמובן בתנאים מסוימים אם אנחנו יותר מ 50 אנשים צריך אישור משטרה -עד 50 אפשר בלי אישור
  • הזכות לתהלוכה– למשל מצעד הגאווה.
  • הזכות להתאגד– אני רוצה להקים מפלגה להקים עמותה.

למה זו זכות חשובה?

יש כמה סיבות למה חופש הביטוי היא זכות חשובה:

  1. הצדקה דמוקרטית-אין דמוקרטיה בלי חופש ביטוי אתם רוצים להיות דמוקרטיה חייב שיהיה פה חופש ביטוי. רוסיה למשל נקראת דמוקרטית אבל חופש הביטוי שם מאוד בעייתי. סין קוראת לעצמה דמוקרטית אבל חופש ביטוי אין בה.
  2. הצדקה שאומרת חשיפת האמת– אין לך יכולת לחשוף את האמת אם אין חופש ביטויי-חשיפת האמת הוא ביטויי גדול. לדוגמא: ימיי הביניים הדעה הרווחת הייתה שכדור הארץ שטוח והשמש מסתובבת סביבנו ומי שאמר אחרת היו שורפים אותו. אז אם באמת היו מקפידים לא לתת חופש ביטוי באותם שנים והיינו מגיעים לימנו ואומרים שעדיין כדור הארץ שטוח אז להפך חופש הביטוי מוציא אמיתות הוא עוזר לנו לגלות את האמת.
  3. מימוש עצמי– וזה חשוב לנו לכבוד בלי שנממש את עצמינו אין כבוד. היכולת שלי להגיד מה שאני חושב, היכולת שלי לכתוב סיפור, מחזה, זה חלק מהמימוש העצמי שלי.
שייך לנושאים: יסודות המשפט


תשע − 9 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים