שם הכותב: תאריך: 12 דצמבר 2012

שוק העבודה בישראל

שוק העבודה בישראל מתאפיין באפליות על רקע גזעי, מגדרי ודתי.אפליות אלו באות לידי ביטוי למשל בפערי שכר בין גברים לנשים. הבעיה המרכזית בשוק העבודה בישראל באה לידי ביטוי בכמות גדולה יחסית של עובדי קבלן. כיום כשליש מהעובדים בישראל חיים בשוק עבודה קשיח מבחינת מאפיניו. שוק העבודה מורכב מתאגידים הגדולים כמו חברת חשמל, חברת מים וכו' שמתנהלים ע"פ הסכמי שכר בעלי כוח רב. הגמישות הניהולית שאמורה להיות במקומות עבודה כמעט לא קיימת כיוון שועדי העובדים הם בעלי כוח ויכולת למנוע פ    עולות שונות כמו פיטורים וגיוס עובדים.קשיחות זו  מובילה לחוסר יעילות, העסקת עובדים מיותרים, הקצאת משאבים נוספים ועליית יוקר המחיה. במידה והתאגידים היו מתנהלים בצורה יעילה הייתה מתפתחת תחרות בשוק שתעניק עבודה לעובדים מפוטרים. לעומת זאת, שני השליש האחרים חיים בשוק עבודה שבחלקו אין הגנה ובחלקו בנוי שוק עבודה קשיח. המשק הישראלי בנוי ממספר רב של עובדי קבלן אשר ששכרם משולם ע"י גורם אחר, כלומר קיימת הפרדה בין אחראי העבודה למשלם השכר. זהו מצב שמוביל לניצול לרעה מבחנת שכר (בדרך כלל משולם שכר מינימום) של עובדים אלו. גמישות היתר שגרמה להעסקת עובדי קבלן רבים היא דבר שלילי לשוק העבודה.

מצד אחד מדובר בשוק בעל גמישות יתר, מצד שני שוק עבודה בעל קשיחות יתר. מצב זה של ניגוד גמישויות מובלים לפגיעה בתוצר,בתוצר לנפש ובצמיחה, שהיו יכולים להתייעל אילו שוק העבודה היה מתנהל בצורה שונה. ההסתדרות צריכה לשמור על זכויות העובדים אך לא לנהל מקומות עבודה וליצור קשיחות שמונעת מההנהלה שליטה. ועדי העובדים הגדולים צריכים להבין שעניין הקביעות צריך להיפסק ושיש לאפשר גמישות ניהולית מבלי לפגוע בזכויות העובדים צריכות. חלקה של הממשלה היא אספקת רשת ביטחון, כלומר עובד שפוטר צריך לקבל דמי אבטלה ראויים תוך בניית הכשרה מקצועית יעליה. לכן, חשוב שההגנה תהיה על הפרנסה ולא על המשרה.

גישת העולם לפתרון הבעיה נקראת Flexicurity שפירושו גמישות ניהולית וביטחון סוציאלי. את אלו ניתן להשיג ע"י אמנה חברתית.

  

צמיחה

צמיחה הינה גידול בכמות השירותים והמוצרים שהמשק מציע לאוכלוסיה מידי שנה. ברגע שכמות המוצרים והשירותים שהמשק מייצר גדלה מדובר על צמיחה. הפרמטר המשמעותי למדידת צמיחה היא התוצר לנפש. כאשר התוצר לנפש גדל (שיעור הגידול בתוצר גדול משיעור הגידול באכלוסיה) ניתן להצביע על צמיחה.

לעומת זאת, מיתון מתייחס למצב בו חלה ירידה בתוצר לנפש  בשני רבעונים עוקבים. בנוסף, במידה והתוצר גדל בדיוק בגודל שיעור הגידול באוכלוסיה ניתן להצביע על מיתון שנקרא קיפאון. הצמיחה בישראל מוצגת ע"י מודל הצמיחה של הכלכלן solow

 

מודל הצמיחה- solow

מודל זה מסביר את השינוי בתוצר ע"י 3 גורמים:

  1. גידול בכמות העבודה
  2. גידול בכמות ההון הפיזי
  3. גידול בפריון – נחלק משני מרכיבים:

א.      פריון העבודה- נמדד ע"י התפוקה הממוצעת לעובד. במידה והתפוקה הממוצעת לעובד גדלה, פריון העבודה גדל.

ב.      פריון ההון-  נמדד ע"י התפוקה הממוצעת למכונה. במידה והתפוקה הממצועת למכונה גדלה, פריון ההון גדל.

הנחות:

  1. ייצור התוצר הוא באמצעות שני גורמי ייצור משתנים K ו L.
  2. תחרות משוכללת בשוק המוצרים ובשוק הסחורות והשירותים
  3. פונקצית הייצור מסוג קב דאגלס.     אשר כוללת את כל התכונות- תפוקה שולית חיובית ופוחתת, גורמי ייצור מסייעים, גמישויות חלקיות)
  4. הפונקציה מקיימת תק"ל 1= α+β

פונקצית קוב דאגלס באה לידי ביטוי באופן הבא:

המקדם A מייצג את הפריון הכולל במשק, והוא בעל השפעה על התוצר. מסתבר כי השפעתו של הפריון על התוצר היא החשובה ביותר מבין שלושת ההשפעות המוצגות. במידה ואין עליה בפריון במשק, אזי המחקרים מציגים כי לא תהיה צמיחה במשק. לעיתים כשפריון גדל, ניתן לחשוב שמדובר בתע"ל למרות שהפועל מתקיים תק"ל.

כדי לעבוד עם משוואת הרגרסיה, נדרשת משווה ליניארית. הפיכת משוואת קוב דאגלס למשווה לינארית מתבצעת באמצעות לוג טבעי (ln)

 

כיוון שהמשוואה מודדת שיעורי שינוי, נשתמש בהנחת הגזירות. אם ניתן לגזור פונקצית קוב דאגלס, נוכל לגזור גם את המשוואה הליניארית. נגזרת זו נקראת דיפרנציאל שלם והיא באה לידי ביטוי בצורה הבאה:

 

משוואה זו מתארת שיעורי שינוי נקודתיים, ולכן כדי לקבל שינויים שאינם מזעריים נציג את המשווה באופן הבא:

 

דוגמא:

במשק ידועים הנתונים הבאים:

כאשר שיעור ההון ושיעור העבודה זהים- אין צורך ב- α וב- β.

שיעור השינוי בפריון העבודה ושיעור השינוי בהון הפיזי.

במידה ומעוניינים במשק זה שהתוצר לנפש יגדל ב- 6%, מה צריך להיות שיעור השינוי בפריון ההון הפיזי?

 



+ 5 = שש

תואר ראשון
תואר שני
מרצים