שם הכותב: תאריך: 28 נובמבר 2013

שיעור 7- המשך השוואה בין טווח ארוך לטווח קצר


W=2, i=1, p=120

טווח ארוך:

K=L

        LRTC (x) = 3x2

LRMC(X) =6X=100; LRAC(X) = 3X= 60

X=20

LRTC (X) = 1200, L=K=400 à

 

 

 

 

הנח כעת כי כמות המכונות שמעסיק היצרן איננה ניתנת לשינוי. חשב את מצבו של היצרן בטווח הקצר ומצבו בטווח הארוך. המגבלה K=400

ניסוח הפונקציה בטווח הקצר: פונקציה זו כוללת מרכיב הוצאה שאינו ניתן לשינוי, כאשר מספר המכונות קבוע.


SRTC(X) =

SRMC(X) = 0.3; SRAC(X) = 0.1

אם נציב X=20 נקבל תוצאות דומות לאלו שבטווח הארוך.

נראה כי פונקציית SRMC הינה פרבולה. וכי לפונקציית SRAC יש נקודת מינימום, אך נבדוק זאת? גזירה ראשונה ונמצא נקודה חשובה לקיצון:


כעת, נעשה גזירה שנייה ונראה מה קורה בנקודה זו:

מצאנו נקודת מינימום, ועל כן כאשר X=12.6 זו היא הנקודה בה ההוצאה הממוצעת הינה המינימאלית.

כעת נציב נקודה זו באחת הפונקציות ונמצא כי

P=47.6

דרך נוספת: אם נשווה בין SRMC=SRAC ונמצא X חיובי, זו תהיה

התוצאה של מספר התוצר שיביא אותנו למינימום הוצאות,

ההוצאה הממוצעת תגיע למינימום בדיוק בנקודה הזו.

שכן, ידוע כי כאשר MC חותך את AC זה קורה

בנקודת המינימום של AC.
ניתן לעשות זאת רק בטווח הארוך, שכן פה יש לנו פונקציית מינימום.

אך, מה נותנת לנו נקודת המינימום שכרגע מצאנו? כיצד היא מועילה ליצרן? אם מחיר השוק של יחידת המוצר יהיה נמוך מהמחיר שמצאנו (46.7 ₪) היצרן יהיה בהפסד בטווח הקצר. על מנת לדעת אם הוא יהיה בהפסד בטווח הארוך, בשל העבודה כי הפונקציה מקיימת תי"ל בכל רמה של תפוקה, תמיד יהיה היצרן ברווח חיובי. מאחר וכך, בטווח הארוך יהיה היצרן בכל מחיר שוק נתון ברווח חיובי. לכן אם היצרן ייקלע להפסד בטווח הקצר, הוא לא יצא מהענף – שכן בטווח הארוך יהיה היצרן בטווח הקצר, וזאת בהנחה כי הפונקציה מקיימת את הנחת תי"ל.

אם היצרן נמצא ברווח בטווח הארוך, לא בהכרח יהיה ברווח בטווח הקצר, יש לבדוק זאת מחדש עבור הטווח הקצר. אך, אם יהיה בהפסד בטווח הארוך, על אחת כמה וכמה יהיה בהפסד בטווח הקצר – ובמקרה זה עליו לפרוש מהענף.

 

כעת, נשרטט את הפונקציות כולן יחד, כאשר נקודת החיתוך תהיה בדיוק בנקודה בה x=20 שכן בנקודה זו התוצאות תהיינה שוות.

 

 

 

 

כעת, נניח כי מאיזו סיבה בשוק המוצר X שגרם לכך כי יש ירידה בביקוש המוצר, ומחיר יחידת המוצר ירד והוא כעת 30 ₪ ולא 120 ₪. מה יקרה ליצרן בטווח הקצר ומה יקרה לו בטווח הארוך?

בטווח הקצר, יהיה היצרן בהפסד (30<47.6). נחשב זאת:



 

 

 

 

 

 

 

 

 

יצרן שלא מייצר במצב של רווח, הוא יצרן לא יעיל ואינו מייצר על עקומת ההתרחבות.

 



 

 

אולם בטווח הארוך, הוא יהיה ברווח. כפי שאמרנו – הודות לתכונת תי"ל בכל רמת תפוקה, ויחשב היצרן מחדש את הדברים:



היצרן מייצר בטווח הארוך ביעילות, על קו ההתרבות ויש לו רווח! כמה L,K יעסיק כעת?

מסקנה: אנו רואים יצרן שבטווח הקצר מפסיד, ולא רק בגלל מחיר השוק, אלא כי אינו יעיל! על מנת שהיצרן יהיה שוב רווחי, עליו להתייעל על מנת לחזור להיות רווחי. מה הכוונה להתייעל? חזרה לנוע על קו ההתרחבות, אשר מחייבת פיטורי עובדים – העסקת 25 במקום 400 ובמקביל לצמצום המכונות.

סיימנו את נושא היצרן שפועל בתנאי תחרות משוכללת!

מונופול –

מוכר יחיד של מוצר או שירות, כאשר למוצר או לשירות אין תחליפים קרובים וכן מדובר על מצב של חסמי כניסה לענף בו פועל המונופול. ההתמקדות הינה על שוק המוצר, כלומר בשוק גורמי הייצור אותו יצרן שהוא מונופוליסטי בשוק המוצר הוא פועל בתנאי תחרות משוכללת. למה? היצרן עומד מול נתוני מחירי גו"י נתונים (w ,I). אך, מאחר והוא משתמש בגורמי הייצור על מנת לייצר מוצר סופי, כאשר הוא בא למכור את המוצר בשוק המוצר, הוא מוכר אותו כמונופול, ולא בתנאי תחרות משוכללת – הוא קובע את מחיר המוצר ואת הכמות שימכור שיהיה כדאי לו למכור, וזאת בכפוף לתנאי השוק בו הוא מוכר (לביקוש הענף ומחירי גו"י).

הגדרה משפטית למונופול: גורם ששולט על למעלה מ-50% מנתח השוק בו הוא פועל. מי שאחראי על מימוש ההגדרה המשפטית למונופול, זו הרשות להגבלים עסקיים. תפקידה ליצור תחרות הוגנת בענפי המשק, ולמנוע מגורמים דומיננטיים בענף או בשוק לנצל את כוחו לרעה. והרשות להגבלים עסקיים ראשית להגביל גוף שמוכרז כמונופול על ידי צווים והוראות. נציין, כי במקום נטול תחרות – כלומר, חברה שפועל בענף חלש באזור מסוים, יכול לנצל זאת ולהעלות את המחירים של המוצרים שהיא מוכרת. ואז, תוכרז החברה כמונופול באזורה בלבד, ולא בהכרח לא בכל רחבי הארץ.

בהגדרה הכלכלית נניח כי המונופול מחזיק בנתח כל השוק, היחידי שפועל בשוק.

  • גודל = מונופול לא חייב להיות תאגיד גדול, אלא גם חברה קטנה.
  • אם ניתן לרכוש מוצר תחליפי, המונופול מאבד את כוחו כמונופוליסטי כי ניתן לרכוש מוצר דומה.
  • חסמי כניסה – בתנאי תחרות משוכללת, אין בעיה לצאת ולהיכנס מענף. בתנאי מונופול, אם לא תיצור חסמי כניסה לענף, כוחו של המונופול ייחלש. שכן, אם חברות אחרות שיראו את הצלחתו של המונופול יצליחו להיכנס לענף, הם יגרמו לכוחו של המונופול לקטון. חסם כניסה אפשרי: מגבלות שהממשלה מטילה, טכנולוגיה, פטנט, ידע, בירוקרטיה.

סיבות עיקריות להתהוות מונופול בענף: זיכיון בלעדי שהממשלה נותנת, פטנט, יתרון לגודל (ההוצאה הממוצעת הולכת ויורדת ככל שמייצרים יותר מוצרים, כך ייווצר מצב שחברה אחת תמשיך לייצר ותיהפך מונופול טבעי, מונופול שנוצר כתוצאה מתנאים טבעיים שדווקא מחייבים שיהיה בענף מונופול ולא תחרות).

 

לצילום השיעור

 

לצילום התרגול

 



5 × = ארבעים

תואר ראשון
תואר שני
מרצים