שם הכותב: תאריך: 02 מאי 2013

סעיף מזומנים ושווי מזומנים

מטרות הביקורת (מנקודת מבטו של רו"ח מבקר) בסעיף מזומנים שווי מזומנים

  1. קביעת רמת סיכון הביקורת הנדרשת ע"י המבקר
  2. סקר על נאותות הבקרה הפנימית- דגש לאיתור נקודות תורפה.
  3. בדיקת קיום- לבדוק האם באמת המזומנים שהציגה החברה אכן קיימים.
  4. בדיקת שלמות- יש לבדוק שכל מה שמוצג תחת הכותרת אכן עונה להגדרה ולוודא שכל הפריטים האמורים להיכלל בסעיף מזומנים ושווי מזומנים אכן נכללו.
  5. בדיקת בעלות- לוודא שכל מה שמופיע בסעיף מזומנים ושווה מזומנים חופשי משעבודים ומהגבלות אחרות ואם אלה משועבדים או מוגבלים יש לוודא כי ניתן טיפול נאות.
  6. בדיקת ערך- הכוונה היא לבדיקת שערוך סעיפים כגון תוכניות חיסכון צמודות למדד או למט"ח, בדיקת נכונות חישובי ההצמדה בידי הבנק וכו'.
  7. בדיקת נאותות ההצגה בדוחות הכספיים לרבות הגילוי הדרוש ומידת הפירוט הדרושה ע"פ תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים) התש"ע 2010 כשמדובר בחברה ציבורית.

שאלון בקרה פנימית לסעיף מזומנים שווה מזומנים

את השאלון מבצע רו"ח מבקר ע"מ ללמוד על נקודות חוזק ונקודות תורפה בבקרה הפנימית.

  1. האם בעלי התפקידים שלהלן הם בלתי תלויים זה בזה- הקופאי, אחראי הגביה, האחראי על מתן הוראות תשלום, מנהל החשבונות והאחראי על הפקדת הכספים בבנק.
  2. האם קיימת קופה ראשית שבה מוחזקים מזומנים וצ'קים.
  3. האם מיקום הקופה מבטיח מעקב ופיקוח עליה במשך כל שעות היממה.
  4. האם קיים נוהל נאות המבטיח שבגין כל תקבול יוצאת מיידית קבלה, והאם מפורטים בקבלה זו כל פרטי התקבול.
  5. האם קיימת הפרדה פיזית בין מזומנים לצ'קים.
  6. האם מפתח הסיכום לקופה הרושמת Z (סיכום יומי) נמצא בידי גורם מוסמך שאינו מפעיל את הקופה הרושמת.
  7. אם הופק סיכום יומי והאם נערכת השוואה למצאי הקופה בפועל (מה שנמצא בקופה בפועל).
  8. האם העברת הכספים בין בנקים אפשרית רק ע"י ההנהלה המרכזית.
  9. האם לכל חשבון בנק מנוהל בנפרד חשבון בהנהלת החשבונות.
  10. האם הצ'קים מאושרים לפחות ע"י שתי חתימות בצירוף חותמת החברה.

תוכנית ביקורת לבדיקת מזומנים ושווה מזומנים

תוכנית הביקורת כתובה כציווי.

  1. קבע את רמת סיכון הביקורת (AR) הנדרשת לדעתך ואמוד את רמת סיכון החשיפה (DR) לאור תוצאות סקר הבקרה הפנימית בו נאמדה רמת סיכון הבקרה (CR) ורמת סיכון המובנה (IR) ע"י המשוואה AR=IR*CR*DR.
  2. ערוך ספירה בעין של תכולת הקופה ובדוק את נכונות היתרות: סקור את שיטת ניהול הקופות ובדוק את סבירות היתרות בקופה. בהתאם לכך, דאג לקבל חתימה של האחראיים לקופות על היתרות לסוף שנה.
  3. במקום שבו מצויות מספר קופות בצע את הספירה בכל הקופות בעת ובעונה אחת (כדי שלא יעבירו חוסרים ממקום למקום).
  4. ערוך התאמה בין סכום המזומנים שנספרו בפועל לבין יתרת הקופה בספר הראשי. אם קיימים הפרשים, קבל הסברים ותעד אותם בניירות העבודה.
  5. בדוק תדירות עריכת התאמות בנקים.
  6. בדוק התאמות בנקים שנערכו וברר את הטיפול בסכומים פתוחים.
  7. השווה תנועה בין הרישום בספרי החשבונות לבין העתק החשבון שיתקבל מהבנק.
  8. בדוק התפתחות לאחר תאריך המאזן של הסכומים הפתוחים בהתאמות הבנק, וברר את מהותן של המחאות שלא נפרעו.
  9. בדוק פעולות בין חשבונות בנקים שונים שנעשו סמוך לתאריך המאזן (לפני או אחרי) וברר אם אין בכך שימוש לרעה.
  10. וודא חתך נאות של תקבולים ותשלומים לתאריך המאזן וברר אם לא נכללו סכומים שהופקדו לאחר תאריך המאזן או צ'קים שיצאו לאחר תאריך המאזן.
  11. השווה את יתרות הבנקים בספרי החשבונות עם העתקי חשבונות הבנקים ואישורי היתרות שנתקבלו מהם.
  12. ערוך ספירות פתע של הקופות במהלך השנה המבוקרת ובדוק התאמה לספרים, שתקבולים הופקדו בבנק מידי עם קבלתם וכן בדיקת פרטי ההפקדות עם ספר הקופה.
  13. בדוק האם קיימות הגבלות לגבי השימוש במזומנים קרי שעבודים, ואם קיים שיעבוד בדוק אם ניתן לו גילוי נאות בדוח הכספי.
  14. בדוק אם נערכה צבירת ריבית נאותה על פיקדונות ואם קיימים חשבונות במט"ח בדוק אם הם תורגמו לפי שער חליפין לתאריך  המאזן.
  15. וודא כי הפקדות לפיקדונות לפרק זמן העולה על 3 חודשים, לא סווגו כמזומנים וכי הסכומים המוצגים במאזן בסעיף מזומנים שווה מזומנים תואמים להגדרה בהתאם ל- 7IAS  או לגילוי דעת 51 ע"פ סוג התאגיד.
  16. בדוק אם מנהל הכספים האם מוטלות הגבלות כלשהן על השימוש בכספיים המופקדים בבנק והאם קיימות אמות מידה פיננסיות שיש לה להן השפעה על הצגת סעיף המזומנים, אם כן וודא כי ניתן לכך גילוי נאות בדוחות הכספיים.
  17. וודא הצגה נאותה של סעיף המזומנים בהתאם לתקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים) התש"ע 2010 כאשר מדובר בחרה ציבורית.
  18. קבל הצהרת מנהלים בדבר נאותות הצגת סעיף מזומנים שווה מזומנים בדוחות הכספיים.

קופה קטנה

באותם מקרים של הוצאות בסכומים נמוכים יחסית קרי כיבודים, תיקונים קלים ונסיעות נהוג לתת לאדם אחראי בחברה לנהל קופה קטנה. בסוף כל חודש, מוגש דוח בצירוף כל המסמכים שהקופה הקטנה שילמה עבורם במהלך החודש ומפיקים צ'ק או מחזירים במזומן את סכום ההוצאות שהיו באותו חודש. שיטת הקופה הקטנה מקלה באופן משמעותי על העומס המוטל במחלקת הנהלת החשבונות. הסכומים הקטנים יחסית כמו גם קלות האישור לתשלומים מהווים מקור למעילות משמעותיות באמצעות הקופה הקטנה. הקופה קטנה "מגלגלת" סכומי כסף רבים כך שגם אם סכום דמי המחזור שלה הם נמוכים יחסית, הרי ששימוש בלתי מורשה הנעשה בקופה הקטנה עלול להצטבר לסכומים משמעותיים. מדובר בפריט שסיכון המהות שלו (IR) גבוה ביותר ולכן חייבים לוודא שפריט זה מתנהל על פי כל סדרי הבקרה התקינים.

 

דוגמאות למעילות בקופה הקטנה:

  1. החזרים בגין הוצאות פרטיות.
  2. שימוש באותה חשבונית להחזר כפול.
  3. חשבוניות של מוניות ואוטובוסים שנאספים מהרחוב ולא שולמו בפועל ע"י מקבל ההחזר.
  4. תשלומים פיקטיביים לספקים קבועים (מוניות, כיבודים).
  5. גניבת מזומנים מהקופה הקטנה.

מטרות הבקרה הפנימית בסעיף מזומנים ושווה מזומנים (מנקודת מבטה של ההנהלה)

  1. להבטיח הגנה מרבית למזומנים שבקופה, בקופה הקטנה ובבנקים מפני טעויות, תרמיות ואי סדרים.
  2. להבטיח רישום נאות ומלא של התקבולים.
  3. להבטיח תשלומים רק למטרות שאושרו ע"י הגורם המוסך ורישומם באופן נאות.
  4. להבטיח תזרים מזומנים רצוי ומתכונן מראש על מנת שלא ייווצר מצב של עודף/ חוסר קיצוני בכל רגע נתון.

סוגי מעילות אפשריות בסעיף מזומנים ושווה מזומנים

  1. טעויות בנקודות המכירה- גניבה מהקופה
  2. גניבת כספים שהתקבלו מחייבים ע"י ביצוע מניפולציות קרי הוצאת זיכוי ללקוח ללא ידיעתו ותשלום הזיכוי לגנב.
  3. גלגול חובות בין לקוחות- Lapping
  4. גניבת תקבולים מתקבלים בדואר- Kittinh
  5. תשלום כפול של חשבוניות
  6. החלפת מזומנים בהמחאות דחויות- הקופאי הגנב לוקח כסף מזומן או צ'קים של לקוחות שהוא מפקיד לחשבונו ושם במקומם צ'ק דחוי שלו באותו הסכום. כשמגיע מועד הפירעון הצ'ק של הקופאי הגנב, הוא מחליף את הצ'ק בצ'ק דחוי חדש.

לצילום השיעור



אחד × 9 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים