שם הכותב: תאריך: 02 דצמבר 2012

מלאי :אותן יחידות שהפירמה קנתה במהלך השנה או ייצרה, וליום המאזן היא לא מכרה את אותו מלאי שהיא קנתה או שהיא ייצרה.

נבדוק מה המלאי של הפירמה באמצעות ספירות מלאי.

כשמדובר בחברה יצרנית – יש מלאי של חומרי גלם (מהם תייצר את המוצר הסופי), מלאי של חומרי עטיפה, מלאי תוצרת ועיבוד (נמצא על פסי הייצור, אבל ליום המאזן עדיין לא סיימה החברה לייצר את התוצר), מלאי תוצרת גמורה (מוצר סופי).

בחברה מסחרית לא נתעסק בכל אותם סוגי מלאי של חברה יצרנית, שכן היא קונה מוצר סופי.

בחשבונאות הישנה – כל כניסה/יציאה של מלאי קיבלה פקודת יומן. דהיינו, עסק עתיר מלאי עם מלא כניסות ויציאות של מלאי לווה בפקודות יומן. עבודה מסורבלת וקשה.

היום המעקב אחרי מלאי מתבצע באמצעות מערכות תומכות, דהיינו, יש חברות שמנהלות מערכת מלאי אשר ממשיכות לעקוב אחרי המלאי אבל לא באמצעות הנהלת החשבונות, אלא במערכת צדדית.

החשבונאות היום, לא מתעניינת מה קורה בתנועה של המלאי.  כל מה שמעניין את החשבונאות זהו מה ערכו של המלאי ליום המאזן, שורה תחתונה.

פקודות שקשורות מבחינה מהותית למלאי – קניות / מכירות.

כאשר קונים מלאי – חובת קניות, זכות ספק/מזומן.

כאשר מוכרים מלאים- חובת ספק/מזומן, זכות מכירות.

כאשר הפירמה קונה – הקניות נרשמות במחירי העלות לפירמה, וכאשר הפירמה מוכרת המכירות נרשמות במחירי המכירה.

ישנו דוח כספי הנקרא דוח רווח והפסד, בדוח זה נרשמות כל ההכנסות וכל ההוצאות של הפירמה.

 

החלק הראשון של דוח רווח והפסד:

כל דוח רווח והפסד מתחיל בשלושת השורות האלו –

                כמה סה"כ מכירות במחירי מכירה שביצעתי

                            במהלך התקופה החשבונאית

             כמה עלו לפירמה המכירות שמכרתי במהלך התקופה

דוגמה :

  • מכירות – מכרתי בקבוק דייט קולה 1 ב- 10 ₪
  • עלות מכירות – אם כל השנה מכרתי בקבוק דייט קולה 1 תמורת 10 ₪, עלות המכירות אמורה לשקף כמה עלה לפירמה לקנות את הבקבוק דייט קולה! קניתי את הבקבוק ב- 7 ₪ .
  • רווח גולמי  3=10-7 . כלומר, הרווח הגולמי של הבקבוק הוא 3 ₪ .

הרווח הגולמי צריך להחזיק את כל ההוצאות שיש לפירמה עבור המכירה.

איך בודקים האם הפירמה רווחית? בודקים את הרווח הגולמי של כל אחת מהחברות הזהות לה בשוק. חברה תימדד במצוינות שלה  ברווח הגולמי שהיא מפיקה מהמכירות. חברה בעלת רווח גולמי גדול ביחס לחברות הדומות לה בשוק, היא חברה מצליחנית.

עלות המכר = כוללת את שלושת המספרים הבאים (הוצאה):

–         מלאי פתיחה זה בעצם המלאי שאיתו פתחתי את השנה החשבונאית (=מלאי סגירה של סוף שנה קודמת). ב-31/12 זה יהיה המלאי סגירה, ב-1/1 זה יהיה המלאי פתיחה של השנה החדשה.

–         קניות זה כל קניות הסחורה שקניתי במהלך השנה, סכמה של כולם. קניות נטו, אם קיבלתי הנחות מספקים/החזרתי סחורה זה מופחת מהקניות של הפירמה.

–         מלאי סגירה זה בעצם המלאי איתו סגרתי את השנה החשבונאית.

למה צריכים לחשב את המלאי בחשבונאות ?

חברה קמה ב-1/1/12  (אין לה מלאי פתיחה). במהלך השנה הפירמה קנתה 1000 יח' בקבוק זירו ושילמה עבור כל יחידה 6 ₪ . דהיינו, הקניות של החברה במהלך השנה יהיו 6,000 ₪ . הפירמה מכרה במהלך השנה 400 בקבוקי זירו תמורת 10 ₪ לבקבוק, דהיינו המכירות הן 4,000 ₪ .

במידה ולא היינו מתייחסים למלאי בחשבונאות היינו רושמים בדוח רווח והפסד דבר כזה: מכירות של 4,000 ₪, קניות של 6,000 ₪. זה אומר שהצגנו הפסד גולמי של 2,000 ₪ (-2,000=4,000-6,000). אי אפשר להגיד שיש לנו הפסד, כיוון שהרווחנו על כל מכירה של בקבוק 4 ₪ , לא תקין להגיד מבחינה כלכלית שיש הפסד לפירמה.

כלומר, ללא מלאי היינו מקבלים עיוות במדידת הרווח הגולמי של הפירמה. ולכן, נכנס נושא מלאי, שמהווה נכס ומסדר את הרווח הגולמי.

במצב הנכון, בו אנחנו מתייחסים למלאי:

מכירות – 4,000 ₪

עלות מכר מתוקנת – מלאי פתיחה + קניות – מלאי סגירה

ß 0+6,000-3,600 = 2,400.

(מלאי סגירה = 600X6 = 3,600. מלאי הסגירה צריך להיות מוערך במחיר בו הוא נקנה, ועל כן נכפיל את המחיר שקנינו את המוצר כפול מספר המוצרים שנותרו במלאי ביום המאזן!!!!!!!)

כעת, הרווח הגולמי  הנכון של הפירמה ליום המאזן בחישוב המלאי:

1,600=4,000-2,400.

(מכרתי 400 יח' עם רווח של 4 ₪ על כל יחידה ועל כן נעשה 1,600=4X400)

עצם העובדה שיש לנו מלאי היא כדי להגיד 2 דברים:

  1. 1.      מלאי = נכס
  2. 2.      לקבל את הרווח הגולמי הנכון בדוח רווח והפסד, שצריך לתת לנו את הרווח מהמכירות שמכרתי בלבד. רווח ישיר על המכירות!

פקודת היומן שהפירמה רושמת על סגירת המלאי =

לחובת מלאי סגירה 3,600 ₪ – לזכות מלאי סגירה 3,600 ₪ .

למה? כי למלאי הסגירה יש 2 פנים:

  1. נכס במאזן כצד החובה בפקודה
  2. מקטין את עלות המכר בדוח רווח והפסד כצד הזכות בפקודה

דהיינו, יש למלאי פאן מאזני (ח) ופאן תוצאתי (ז).

המלאי לא כולל את כל אותם מקרי גניבה, אבדה, התקלקלות. כלומר, נלך למלאי ונספור מה יש לנו במלאי בשורה התחתונה. זה יקבל ביטוי בסגירת מלאי קטן יותר.

אם נגנבו לי יחידות זה אומר שמלאי הסגירה שלי יקטן ß עלות המכר תגדל (תחסיר בפחות)ß  הרווח הגולמי יקטן גם הוא!

כלומר, ההפסד עבור כל אותם יחידות במקרים הנ"ל יקבל משמעות בצורה הזו!

עלות או שוק כנמוך מבניהם = מתייחס למלאי סגירה בלבד.

שואלים מה יותר נמוך, העלות או השוק?

בהמשך לדוגמה בה כל יחידה עולה לי 6 ₪ – אילו הייתי מוכר אותה ביום המאזן הייתי מוכר אותה ב-7 ₪ (המחיר בשוק). כלומר, רווח של 1 ₪.

כלומר ß עלות = 6, שוק = 7. הנמוך מבניהם יהיה 6 = עלות.

אם העלות תהיה 6, ואני יכול לקנות ב-5 ₪ . הנמוך מבניהם יהיה 5 = שוק.

החשבונאות אומרת את הדבר הבא: עיקרון השמרנות.

אם הפירמה יכולה למכור ברווח, אבל הרווח טרם מומש הפירמה לא רושמת שום דבר (יכולתי למכור ב-7 ₪ אבל טרם מכרתי).

אם הפירמה מוכרת והיה נוצר לה הפסד באופן תיאורטי , הפירמה מכירה בהפסד הזה למרות שהוא עדיין לא נוצר בפועל (יכולתי למכור ב-5 ₪ אבל טרם מכרתי).

לא מכירים רווח עד שלא מוכרים את המוצר ומומש בפועל,

מכירים הפסד למרות שעדיין לא מכרתי את המוצר ולא מומש בפועל (רק על הנייר).

 

ß עלות או שוק כנמוך מבניהם:

עלות המלאי בדוגמה היא 6,000 ₪ , שווי השוק –

א.    שווי השוק של כל יחידה 7 ₪ – 4,200 ₪ (7X600)

ב.     שווי השוק של כל יחידה 5 ₪ – 3,000 ₪ (5X600)

אם מחיר השוק גבוה מהעלות (א) – לא קרה למלאי כלום, הוא נשאר בעלות שלו.

אם מחיר השוק נמוך מהעלות (ב)- נרשום את המלאי במחיר הזול. מקטין את המלאי.

פ. היומן היא לא תהיה 6,000 ₪ אלא 3,000 ₪ .

דהיינו, עושים זאת לפני שרושמים את הפקודה.

מחשבים את עלות המלאיß מחשבים את שווי השוק למלאיß ואז בוחרים את הנמוך מבין המספריםß  רושמים את פקודת היומן עם המחיר שהתקבל.

מלאי סגירה הופך אוטומטית למלאי הפתיחה של השנה לאחר מכן. דהיינו, אם המלאי סגירה הוא 3,600 ₪ זה אומר שבשנה לאחר מכן מלאי הפתיחה שלי יהיה גם הוא 3,600 ₪ .

במהלך השנה הבאה לא קנינו שום קניות. מכרתי במהלך השנה 500 יחידות תמורת 13 ₪ ליחידה. המכירות שלי הם 6,500 ₪ . הרווח הגולמי יהיה 3,500= 7X500 (7=13-6). במלאי נשארו 100 יחידות ß מלאי סגירה יהיה 600 ₪.

עלות המכר :  3,600+0-600 = 3,000 ₪.

אם היינו מורידים את המלאי מ-6 ₪ ביחידה ל-5 ₪ ליחידה, המלאי סגירה היה 3,000 ₪, ומלאי הפתיחה שלי היה מתחיל ב-3,000 ₪. המכירות לא היו משתנות, כיוון שזו היא עובדה. עלות המכרß3,000+0-500= 2,500 ₪

צריך לעשות כל שנה עלות או שוק כנמוך ביניהם! חל על מלאי הסגירה.

שווי שוק = שווי מימוש נטו

 

כיצד קובעים את עלות המלאי במצב שבו הפירמה קונה כל הזמן קניות של מלאי במחירים שונים כל פעם?

שיטות להערכת מלאי:

בעבר, שדובר על הנושא של שיטות להערכת מלאי היו מלא סוגים של שיטות. היום, מספר האפשרויות בנושא מאוד הצטמצם. השיטות לחישוב מלאי (כנראה לא יופיעו בבחינה) כולן מתייחסות לסיטואציה של עלות המלאי ולא שווי השוק (=אותו שווי ליום המאזן). כיום, ישנן שלוש שיטות מלאי:

  1. השיטה הספציפית – תעבוד במקומות בהם יש מלאי מועט. פירמה קונה מלאי במחירים שונים, מצמידה על כל קנייה את המחיר עלות שלה. סוף שנה, מסכמים את כל מחירי העלות. שיטה מדויקת, אך לא ישימה במובן הזה שקשה במלאי ענק לקבוע את עלות המלאי של כל יחידה. מעקב הזוי.
  2. שיטת הפיפו fifo-  (out first in first)- השיטה הכי נפוצה בעולם. שיטה נוחה אשר תואמת את מרבית התנהלות העסקים. כאשר, החשבונאות צריכה להיות תואמת את העסק ולא להפך. המלאי מורכב מהיחידות האחרונות שנקנו. הסחורה שנכנסת ראשונה, מועפת ראשונה (תאריכים בחלב, בגדים לפי צו אופנה. מקרים יוצאי דופן – גבינות, יינות, אמנות).

שלב ראשון: שואלים כמה יחידות פיזיות יש במלאי ? לדוגמה 1000 יחידות

שלב שני: עלות כספית, כאשר השיטה מניחה שהקניות הראשונות נמכרו, ועל כן נישאר עם הקניות האחרונות.

שלב שלישי: מה הייתה הקנייה האחרונה? לדוגמה הקנייה האחרונה הייתה 700 יחידות ב-10 ₪ ליחידה.  כלומר, הגענו ל-7,000 ₪. חסר לנו עוד 300 יחידות מה-1,000 יח' שנותרו במלאי.

שלב רביעי: הולכים לקנייה הקודמת לאחרונה, הקודמת לאחרונה הייתה 2000 יחד ב-13 ₪. נעשה 300X 13 ונקבל 3,600 ₪.

שלב חמישי: נחבר את שלב 2,3 ונקבל 10,600 ₪ ערך המלאי.

  1. שיטת הממוצע המשוקלל – מציבה את הנוסחה הבאהß בסוף השנה הפירמה קובעת את ערך המלאי לפי ממוצע. הממוצע הוא:

במונה = מלאי פתיחה + קניות נטו (במונחים כספיים)

במכנה= מלאי פתיחה + קניות נטו (במונחי יחידות)

החלוקה ביניהם נותנת את העלות ליחידה אחת בממוצע עבור כל הקניות שנעשו במהלך השנה. נכפול את מספר היחידות הפיזיות שנמצאות במלאי ונקבל את סה"כ המלאי.

 

 

 

לעבור על דוגמאות לשיעור 6+7 חישוב עלות המכר והרווח הגולמי

 

לקוחות והפרשה לחובות מסופקים וחובות אבודים:

המושג לקוח יכול לנבוע רק כאשר הפירמה מכרה בהקפה (אם הלקוח נתן שיק דחוי זה גם לקוח לכל דבר ועניין, כי ייתכן והשיק יחזור).

עקרון הצבירה אומר שפירמה רושמת מכירות בהקפה גם אם לא קיבלתי כסף, כיוון שהעברתי את הסיכון מהפירמה לקונה ההכנסה רשומה.

אם ביצעתי פעולה, הפירמה מכרה ללקוח ובנקודת המכירה הפירמה לא בטוחה שהלקוח ישלם לא נרשום את פקודת היומן: חובת לקוח, זכות מכירות. נרשום פקודת יומן זו רק כאשר הפירמה יוצאת מנקודת הנחה כי הלקוח ישלם בוודאות.

במידה ונתתי ללקוח מכירה בהקפה, רשמתי את פקודת היומן ובמועד התשלום הלקוח לא משלם. החוב של הלקוח הופך להיות חוב מסופק. דהיינו, חוב שאינו בטוח, אבל עדיין יש ספק קטן כי הלקוח בכל זאת ישלם עבור החשבון. לאחר תקופה מסוימת, הגענו לידי מסקנה כי החשבון לא ישולם כלל ע"י הלקוח והחוב ייחשב כרגע חוב אבוד. (לפעמים אחרי שמוגדר כאבוד משולם, מקרה נדיר).

כאשר אני רושם את פקודת היומן הראשונה ארשום:

חובת לקוח 1,000 ₪ – זכות מכירות 1,000 ₪ (חוב טוב, יצרתי את ההתחייבות)

הגעתי למסקנה שהחוב מסופק ארשום פעולת יומן, יש חשש לקיומה של העסקה.

ביטול עסקה לא מהווה אופציה טובה, שכן יש סיכוי לא רע למימוש העסקה ותשלומה, שכן זה חוב מסופק. לא נרצה לזכות את החשבון כי העסקה לא התבטלה בוודאות.

הפעולה שנעשה – רישום הפרשה לחובות מסופקים :

רישום פעולה שמחייבת ביצוע הפרשה לחובות מסופקים. פקודות היומן שתירשם היא –  לחובת הוצאות בגין חובות מסופקים (חומ"ס) – לזכות הפרשה לחומ"ס.

כלומר, ישנם שני צדדים: צד תוצאתי (ח) וצד מאזני (ז).

הצד התוצאתי – עיקרון השמרנות אומר שאם צפוי הפסד, נרשום אותו.

הצד המאזני – חשבון שמקטין את הלקוחות. כלומר, נפתח נכס בחובה שנקרא לקוח. אבל, ישנו ספק בחשבון, על כן נרשום תחתיו את סכום העסקה בזכות.

לצילום שיעור

 

צילום תרגול

 



2 × = ארבע

תואר ראשון
תואר שני
מרצים