שם הכותב: תאריך: 20 אפריל 2013

בהמשך לנושא ה"כפייה" בשיעור שעבר-

ס' 20 לחוק החוזים נוגע לטענה לפגם עקב פגיעה מכיוון שהוא יוצר הסדר מיוחד לעניין ביטול חוזה כאשר הפגם הוא פגם של כפייה.

" ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפייה- תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפייה".

עושק :

ס' 18- "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחד מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה"

כלומר, ארבעת התנאים לעושק הינם:

1)       חוזה

2)       ניצול

3)       מצוקה

4)       תנאי החוזה גרועים המידה בלתי סבירה

פס"ד חי סאסי נ' נעימה קיקאון (1981)-

העובדות: גברת קיקאון, בת 30,  אנאלפבאתית אשר מוגבלת בשכלה ובעלת פיגור קל. גברת קיקאון מתחזקת עצמה, ורוכשת דירה בפאתי נתניה. לעומתה, סאסי ,הינה משפחה אשר גרה בדירת חדר בלב נתניה וממוקמת מעל קונדיטוריה, ולכן סובלים מריחות וזבל שנערם.

המשפחה מחפשת אחר דירה חדשה בעלת שטח, ולכן פונה לגברת קיקאון. הם מציעים לה על החלפת דירות לאחר שכנועים ושטיפות מוח. לאור הסכמתה, ומבלי לבדוק את הנכס, הם מובילים אותה לעורך דין, על מנת לחתום על החוזה. גברת קיקאון מגלה את טעותה, ופונה לעורך דין מצידה. עורך הדין מבין את מצבה, פעל למנות לה אפוטרופוס, והחל לפעול לביטול החוזה בטענהלעושק.

הפסיקה: בית המשפט מתרשם מעדותה כחסרת ניסיון וחלשת שכלית. בפס"ד זה ניתן להדגים גם את התנאיהחמישי. שתי הדירות הם דירות חדר, אך ההבדל בניהם הוא בגודל השטחים ושווי הדירות. במידה ואין מקובל, בית המשפט יפסוק לפי מה שראוי בעיניו.

חוזה פסול, חוזה בלתי חוקי ותוצאות אי החוקיות

הפגמים שמובילים לבטלות:

ישנו הבדל ביו חוזה למראית עין, לבין חוזה פסול. בעצם, מה שמאחד בין 2 פגמים אלה הינו תוצאת הבטלות.

א)      חוזה למראית עין:

זהו מצב בו יוצרים 2 חוזים- האחד, הנכון והמקורי, והשני הוא למראית עין בלבד (לדוג' מקרים בעסקאות בהם שני הצדדים מעוניינים להעלים מס).

פס"ד אביבה חליו נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ

(פגמים בכריתה, חוזה למראית עין כאשר צד ג' מעורב)

לאביבה חליו ישנה דירה אשר רשומה בטאבו על שמה. בעלה של אביבה זקוק לכסף, ומנסה ללא הצלחה לקבל הלוואות מהבנקים. אביבה ובעלה מחליטים להונות את הבנקים, והיא מוכרת את הדירה לבעלה כביכול. בעלה ניגש עם החוזה, ומבקש בפעם נוספת את ההלוואה. הבנק מסכים, ורושם את הדירה כביטחון. כאשר הוא אינו מצליח להחזיר את ההלוואה, הבנקים מחליטים לממש את ערבותם. אביבה טוענת כי החוזה הוא רק למראית עין, אך הבנק כצד שלישי שהסתמך בתום לב על החוזה ראשי לממש את זכותו. בדיעבד, מה שקרה הוא – שבעלה, דוד, לא שילם לאביבה את התשלום האחרון לתשלום הדירה, ולכן אינו מקבל חזקה בדירה. עם זאת, החוזה לא בוטל – והשניים לא דאגו לעדכן שום גורם על כך, הזכויות עדיין על שמה של אביבה. וכאשר הבנק נוקט בהליכי מימוש הדירה, אביבה מערערת על כך לביהמ"ש.

תוצאות: בג"ץ דוחה את הערעור ופוסק כי – בפרשת שטיינמץ נקבע כי הבנק לא יכול לרדת ישירות לדירת המוכר במקרה של ביטול הסכם מכר, אלא ששונה עניין שטיינמץ ממקרה זה, בו המוכרת והקונה עשו יד אחת ע"מ לקבל הלוואה מהבנק = ביהמ"ש הוכיח כי היה זה חוזה למראית עין בלבד. על כן, נקבע חריג הלכת שטיינמץ.

ב)       חוזה פסול : ס' 30 לחוק החוזים- "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור- בטל"

ס' 31 : " הוראות סעיפים 19 ו- 21 יחולו, בשינויים המחייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה – לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו."

 

פס"ד אדרעי נ' גדליהו (1982)- (אי חוקיות של חוזה)

העובדות: במעמד אחד נכרתו בין בעלי הדין שני חוזים: חוזה למכירת זכויות החכירה בדירת המערערים וחוזה למכירת ציוד המצוי בדירה. הפיצול היה מלאכותי, שכן שווי המקרקעין של הדירה, היה כסכום המצטבר של שני החוזים יחד. היוזמה הייתה של המערערים, אם כי גם הצד השני עשו שימוש בהצהרה בעלת הפרטים הכוזבים להטעיית שלטונות מס שבח מקרקעין. משהודיעו המערערים על ביטול התקשרות, עתרו המשיבים לאכיפת החוזים.

הפסיקה: עתירתם נתקבלה ע"י ביהמ"ש, וערעור המערערים נדחה.

פס"ד חיימוב נ' חמיד (1989)העובדות: חמיד נכנס לחנותו של חיימוב כשרדפו אחריו שוטרים והחביא בחנות חבילה של כסף. כעבור זמן מה חזר לחנות וחיימוב אמר לו שסבלים שהיו בחנות לקחו את החבילה. לאחר שהיכו את חיימוב שילם לחמיד חלק מהכסף. אכיפת חוזה בלתי חוקי.

סעיף 31-נסיבות החוזה

חיימוב פונה לביהמ"ש ב-2 טענות:

1) כפייה- ביהמ"ש קובע שמאחר וחיימוב פנה רק לאחר חצי שנה לביהמ"ש לאחר הכפייה, זהו לא זמן סביר אשר מזכה בבטלות- כלומר לא מקבל טענה זו!

2)  חוזה פסול – טענה זו מתקבלת, וזאת ע"מ לשמר על שלטון החוק וכוח ביהמ"ש באשר לחלקו במשפט הישראלי, וכן ע"מ לקעקע מישראל כל "בתי משפט מקבילים – בוררות" לא חוקיים.

לסיכום,

ביהמ"ש מורה על אכיפת החוזה משיקולי צדק. ברור שהחוזה לא חוקי מאחר והסדרי התשלום במטבע זר הצריכו היתר מבנק ישראל. אך, הצדדים אשמים במידה שווה שכן התנהגות המוכרים מעידה שניסו להתחמק מביצוע החוזה והקונים ניסו לנצל את טענת אי החוקיות לטובתם. ולכן- מאחר ושני הצדדים חוטאים ואי החוקיות טפלה לחוזה (כי מטרת החוזה היא הקרקע ולא התשלומים) ביהמ"ש אוכף את החוזה משיקולי צדק.

 

פס"ד סולומונוב ואחרים נ' שרעבני (1998)-

ביהמ"ש פוסל חלק מחוזה מכיוון שעו"ד כינה את דמי התיווך כשכ"ט מכיוון שבאותה תקופה, אסור היה לעורכי דין לעסוק בתיווך.

המטרה העיקרית היא למנוע תחרויות ופגיעה בקניינם של עובדי מקצוע, שעקב ריבוי אנשים במקצוע לא להם, מאבדים מטיב מקצועם (פס"ד פרומר נ' רדגנארד ופס"ד  AES System Inc. נ' סער)- בפס"דים אלה, נקבע שהגבלת עיסוק נוגדת את תקנת הציבור.



שמונה − 4 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים