שם הכותב: תאריך: 02 מאי 2013

שיעור מס' 6 – 18.4.2013 – יסודות בדיני חיובים, המרצה:  עו"ד עדי הדר

בהמשך לנושא ה"כפייה" בשיעור שעבר-

ס' 20 לחוק החוזים נוגע לטענה לפגם עקב פגיעה מכיוון שהוא יוצר הסדר מיוחד לעניין ביטול חוזה כאשר הפגם הוא פגם של כפייה.

" ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפייה- תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפייה".

עושק :

ס' 18- "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחד מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה"

כלומר, ארבעת התנאים לעושק הינם:

1)       חוזה

2)       ניצול

3)       מצוקה

4)       תנאי החוזה גרועים המידה בלתי סבירה

פס"ד חי סאסי נ' נעימה קיקאון (1981)-

העובדות: גברת קיקאון, בת 30,  אנאלפבאתית אשר מוגבלת בשכלה ובעלת פיגור קל. גב' קיקאון מתחזקת עצמה, ורוכשת דירה בפאתי נתניה. לעומתה, סאסי ,הינה משפחה אשר גרה בדירת חדר בלב נתניה וממוקמת מעל קונדיטוריה, ולכן סובלים מריחות וזבל שנערם.

המשפחה מחפשת אחר דירה חדשה בעלת שטח, ולכן פונה לגברת קיקאון. הם מציעים לה על החלפת דירות לאחר שכנועים ושטיפות מוח. לאור הסכמתה, ומבלי לבדוק את הנכס, הם מובילים אותה לעורך דין, על מנת לחתום על החוזה. גברת קיקאון מגלה את טעותה, ופונה לעורך דין מצידה. עורך הדין מבין את מצבה, פעל למנות לה אפוטרופוס, והחל לפעול לביטול החוזה בטענהלעושק.

הפסיקה: בית המשפט מתרשם מעדותה כחסרת ניסיון וחלשת שכלית. בפס"ד זה ניתן להדגים גם את התנאיהחמישי. שתי הדירות הם דירות חדר, אך ההבדל בניהם הוא בגודל השטחים ושווי הדירות. במידה ואין מקובל, בית המשפט יפסוק לפי מה שראוי בעיניו.

חוזה פסול, חוזה בלתי חוקי ותוצאות אי החוקיות

הפגמים שמובילים לבטלות:

ישנו הבדל ביו חוזה למראית עין, לבין חוזה פסול. אמנם, מה שמאחד בין 2 פגמים אלה הינו תוצאת הבטלות.

א)      חוזה למראית עין:

זהו מצב בו יוצרים 2 חוזים- האחד, הנכון והמקורי, והשני הוא למראית עין בלבד (לדוג' מקרים בעסקאות בהם שני הצדדים מעוניינים להעלים מס).

פס"ד אביבה חליו נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ

(פגמים בכריתה, חוזה למראית עין כאשר צד ג' מעורב)

לאביבה חליו ישנה דירה אשר רשומה בטאבו על שמה. בעלה של אביבה זקוק לכסף, ומנסה ללא הצלחה לקבל הלוואות מהבנקים. אביבה ובעלה מחליטים להונות את הבנקים, והיא מוכרת, כביכול,את הדירה לבעלה. בעלה ניגש עם החוזה, ומבקש בפעם נוספת את ההלוואה. הבנק מסכים, ורושם את הדירה כביטחון. כאשר הוא אינו מצליח להחזיר את ההלוואה, הבנקים מחליטים לממש את ערבותם. אביבה טוענת כי החוזה הוא רק למראית עין, אך הבנק כצד שלישי שהסתמך בתום לב על החוזה ראשי לממש את זכותו. בדיעבד, מה שקרה הוא – שבעלה, דוד, לא שילם לאביבה את התשלום האחרון לתשלום הדירה, ולכן אינו מקבל חזקה בדירה. עם זאת, החוזה לא בוטל – והשניים לא דאגו לעדכן שום גורם על כך, הזכויות עדיין על שמה של אביבה. וכאשר הבנק נוקט בהליכי מימוש הדירה, אביבה מערערת על כך לביהמ"ש.

תוצאות: בג"ץ דוחה את הערעור ופוסק כי – בפרשת שטיינמץ נקבע כי הבנק לא יכול לרדת ישירות לדירת המוכר במקרה של ביטול הסכם מכר, אלא ששונה עניין שטיינמץ ממקרה זה, בו המוכרת והקונה עשו יד אחת ע"מ לקבל הלוואה מהבנק = ביהמ"ש הוכיח כי היה זה חוזה למראית עין בלבד. על כן, נקבע חריג הלכת שטיינמץ.

ב)       חוזה פסול : ס' 30 לחוק החוזים- "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור- בטל"

ס' 31 : " הוראות סעיפים 19 ו- 21 יחולו, בשינויים המחייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף 21, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה – לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו."

 

פס"ד אדרעי נ' גדליהו (1982)- (אי חוקיות של חוזה)

העובדות: במעמד אחד נכרתו בין בעלי הדין שני חוזים: חוזה למכירת זכויות החכירה בדירת המערערים וחוזה למכירת ציוד המצוי בדירה. הפיצול היה מלאכותי, שכן שווי המקרקעין של הדירה, היה כסכום המצטבר של שני החוזים יחד. היוזמה הייתה של המערערים, אם כי גם הצד השני עשו שימוש בהצהרה בעלת הפרטים הכוזבים להטעיית שלטונות מס שבח מקרקעין. משהודיעו המערערים על ביטול התקשרות, עתרו המשיבים לאכיפת החוזים.

הפסיקה: עתירתם נתקבלה ע"י ביהמ"ש, וערעור המערערים נדחה.

פס"ד חיימוב נ' חמיד (1989) העובדות: חמיד נכנס לחנותו של חיימוב כשרדפו אחריו שוטרים והחביא בחנות חבילה של כסף. כעבור זמן מה חזר לחנות וחיימוב אמר לו שסבלים שהיו בחנות לקחו את החבילה. לאחר שהיכו את חיימוב שילם לחמיד חלק מהכסף. אכיפת חוזה בלתי חוקי.

סעיף 31-נסיבות החוזה

חיימוב פונה לביהמ"ש ב-2 טענות:

1) כפייה- ביהמ"ש קובע שמאחר וחיימוב פנה רק לאחר חצי שנה לביהמ"ש לאחר הכפייה, זהו לא זמן סביר אשר מזכה בבטלות- כלומר לא מקבל טענה זו!

2)  חוזה פסול – טענה זו מתקבלת, וזאת ע"מ לשמר על שלטון החוק וכוח ביהמ"ש באשר לחלקו במשפט הישראלי, וכן ע"מ לקעקע מישראל כל "בתי משפט מקבילים – בוררות" לא חוקיים.

לסיכום,

ביהמ"ש מורה על אכיפת החוזה משיקולי צדק. ברור שהחוזה לא חוקי מאחר והסדרי התשלום במטבע זר הצריכו היתר מבנק ישראל. אך, הצדדים אשמים במידה שווה שכן התנהגות המוכרים מעידה שניסו להתחמק מביצוע החוזה והקונים ניסו לנצל את טענת אי החוקיות לטובתם. ולכן- מאחר ושני הצדדים חוטאים ואי החוקיות טפלה לחוזה (כי מטרת החוזה היא הקרקע ולא התשלומים) ביהמ"ש אוכף את החוזה משיקולי צדק.

 

פס"ד סולומונוב ואחרים נ' שרעבני (1998)-

ביהמ"ש פוסל חלק מחוזה מכיוון שעו"ד כינה את דמי התיווך כשכ"ט מכיוון שבאותה תקופה, אסור היה לעורכי דין לעסוק בתיווך.

המטרה העיקרית היא למנוע תחרויות ופגיעה בקניינם של עובדי מקצוע, שעקב ריבוי אנשים במקצוע לא להם, מאבדים מטיב מקצועם (פס"ד פרומר נ' רדגנארד ופס"ד  AES System Inc. נ' סער)- בפס"דים אלה, נקבע שהגבלת עיסוק נוגדת את תקנת הציבור.

תרגול 3, מתרגלת: עו"ד יפעת יחיא

פגמים בכריתת חוזה-

  1. טעות
  2. הטעייה
  3. כפייה
  4. עושק

פגמים בכריתת חוזה זהו מצב בו הצדדים כרתו חוזה ביניהם, אבל נפלו פגמים בהליך הכריתה, שמצדיקים התערבות של ביהמ"ש. צריך לשים לב כי פגם בכריתה מתרחש בטרם כריתת החוזה, ואילו גילוי הפגם מתרחש לאחר כריתת החוזה.

טעות: ס' 14

מהי טעות? טעות זו אמונה של צד לחוזה, שאינה תואמת את המציאות. כלומר, נוצר פער בין מחשבה לבין המציאות. טעות יכולה להתייחס רק לזמן עבר או הווה. ע"מ להוכיח את עילת הטעות יש להוכיח ארבעה יסודות מצטברים:

טעות ידועה, ס' 14 (א)

טעות לא ידועה, ס' 14 (ב)

חוזה

חוזה

טעות

טעות

  • קש"ס בין הטעות לבין ההתקשרות (החוזה) – האם הטעות גרמה להתקשרות החוזית?
  • קש"ס אובייקטיבי – האם אדם סביר היה מתקשר בחוזה, לו היה מודע לטעות?
  • קש"ס בין הטעות לבין ההתקשרות (החוזה) – האם הטעות גרמה להתקשרות החוזית?
  • קש"ס אובייקטיבי – האם אדם סביר היה מתקשר בחוזה, לו היה מודע לטעות?

ידיעת הצד השני – מצב שבו האדם השני ידע על הטעות? או האם היה עליו לדעת על הטעות?

הצד השני לא ידע, ולא היה עליו לדעת.

סעדים: ביטול עצמי ע"י הצד הטועה, וזאת באמצעות הודעה לצד השני על ביטול החוזה. לאחר מכן השבה (הסבר בהטעיה, למטה)

סעדים: ביטול אפשרי ע"י ביהמ"ש. כלומר, הצד השני לא ידע על הטעות – הצד שטעה אינו יכול לבטל באופן עצמאי את ההסכם, אלא רק באמצעות ביהמ"ש, במידה וימצא לנכון.

נשאלת השאלה  – מתי ביהמ"ש יורה על ביטול ההסכם (לפי ס' 14 – ב')?

על הטועה לשכנע את ביהמ"ש שהנזק שייגרם לו יהיה גדול יותר (במידה והחוזה יקוים) מאשר הנזק שייגרם לצד השני, אם החוזה יתבטל.

סייג לביטול החוזה: ס' 14 (ג') מצב בו מדובר בטעות שהיא ידועה ובטעות שאינה ידועה  –

במידה וגילתי טעות, אבל את הטעות הזו ניתן לתקן והצד השני (שאינו טעה) מודיע לצד שטעה, כי הוא מוכן לתקן את הטעות; כל עוד והוא עשה זאת לפני ביטול החוזה, העדיפות תהיינה לקיים את החוזה.

טעות בעובדה ס' 14 (ד') : טעות בעובדה היא המצב הקלאסי, הרגיל. טעות ביחס לתכונות הנכס.

סעיף זה מדבר גם על טעות בכדאיות העסקה – מטעות בכדאיות העסקה אינה טעות. לדוגמה, רכשתי דירה כי האמנתי כי ערך הדירה יעלה, כשבפועל ערך הדירה ירד. אני לא יכולה לבוא ולטעון לביטול כסעד עצמי (טעות בעתיד הינה מהווה עילה לביטול חוזה).

טעות בחוק – מצב ביחס למצב המשפטי ששורר בנוגע לעסקה מסוימת, ואנו נסיק מסקנה משפטית שגויה מעובדות המקרה.

משפט פלילי – אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש ;

משפט אזרחי –  חוק אזרחי יכול להשתמע לכמה פנים, וייתכן כי צדדים בהסכם לא יבינו את החוק, כפי שהתכוון ביהמ"ש. על מנת למנוע מצב של ביטול הסכמים, קבע ביהמ"ש רק טעות בחוק שמשתמעת לכמה פנים לא תיחשב לטעות שבחוק לפי ס' 14 . מדוע ? משום שאם החוק לא היה ברור, למה לקחת סיכון מלכתחילה? ולכן, טעות שבחוק תיחשב רק לגבי חוק שהוא חד משמעי.

טעות כפולה/ משותפת – מצב בו שני הצדדים טעו. (פס"ד גב' כנען נ' ממשלת ארצות הברית) במצב זה לביהמ"ש יש את שיקל הדעת האם יבוטל החוזה.

הטעיה: (ס' 15)

הטעיה זו הצהרה טרום חוזית בכתב, בע"פ או בהתנהגות. ישנם 2 סוגים של הטעיה:

א)      הטעיה אקטיבית/ במעשה. לדוג', שקר, לגרום למישהו לחשוב משהו שהוא לא נכון.

ב)       הטעיה פאסיבית/במחדל- הטעיה פאסיבית מתרחשת רק כשלא גיליתי עובדות כאשר הייתה עליי חובת הגילוי. דוגמאות למקרים בהם חלה חובת גילוי:

  • ע"פ הוראות שבחוק- לדוג' חובת תום הלב קובעת שעל הצדדים לנהוג בתום לב במו"מ.
  • נוהג שנוצר/נסיבות- לעיתים נוצר נוהג מסוים בין הצדדים שממנו אני למדה על חובת גילוי. למשל, עו"ד ולקוח / רופא וחולה- יחסי אמון בהם יש חובת גילוי!
  • נסיבות חריגות המצדיקות חובת גילוי.

 

יסודות לעילת ההטעיה( יסודות מצטברים):

חוזה

טעות- פער בין המחשבה למציאות

קש"ס כפול בין ההטעיה לטעות ובין הטעות להתקשרות. (בגלל שצד מסוים הטעה אז הצד השני טעה, ובגלל שהצד השני טעה- הוא חתם על החוזה!)

"מבחן ההטעיה"- מעשה/מחדל. כאשר מדובר בהטעיה במחדל, לא תמיד כשהצד השני שותק מדובר במחדל אלא רק כאשר ישנה חובת גילוי!

סעדים להטעיה:

ביטול עצמי של החוזה.

  • ס' 20 קובע שאם גילית את קיומה של ההטעיה הנך רשאי לבטל את החוזה אבל יש לעשות זאת תוך זמן סביר מרגע הגילוי.

  • שימו לב – לאחר הביטול ישנו את ס' 21 הקובע "השבה בעין"- מצב שבו הצדדים מחזירים אחד לשני את מה שהחליפו בניהם במסגרת התקשרותם בהסכם. "השווה" – מצב בו אין את ה"מוצר" פיזית, יש להחזיר פיצוי כשווי המוצר.

ראינו שבטעות ובהטעיה ישנו סעד של ביטול עצמי והשבה, אולם אם זוהי הטעיה במחדל- הצד שהוטעה יוכל לקבל בנוסף, פיצויים מכוח ס' 12.

ס' 16- מדבר על טעות סופר- זוהי טעות ברישום. כאשר יש חוסר התאמה בין מה שכתוב בחוזה לבין כוונת הצדדים. הצד שמבקש לתקן את הטעות עליו יוטל נטל ההוכחה ולכן יצטרך להוכיח לביהמ"ש למה הצדדים התכוונו .

הסעד- ביהמ"ש יורה על תיקון הטעות אך לא יבטל את החוזה.

לצילום השיעור

 

לסיכום נוסף



שמונה + 9 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים