שם הכותב: תאריך: 19 נובמבר 2013

שעור 6:

חוק שפוגע בחופש העיסוק:

כל מה שיאמר עכשיו רלוונטי אך ורק לח"י חופש העיסוק ולא לח"י כבוד האדם וחירותו.

אם יש חוק שפוגע בחופש עיסוק שואלים איזה זכות נפגעת והאם התקיימו תנאי פסקת ההגבלה .אם התקיימו החוק תקף ואם לא התקיימו פה נכנסת פסקת ההתגברות.

פסקת ההתגברות:

 

אם לא התקיימו התנאים בודקים את פסקת ההתגברות.

שנת 93 הייתה קואליציה מעניינת מאוד קטנה ומוזרה, לא יציבה במיוחד עם מרץ וש"ס.באחת מהישיבות בסוף 93 הממשלה מחליטה לצאת להפרטה. בין השאר החליטו להפריט את שוק הבשר. עד אז מדינת ישראל הייתה הגוף היחיד שהביא לארץ בשר קפוא.

ב 93 החליטו לפתוח את השוק ליבואנים פרטיים כל יבואן פרטי שיעמוד בדרישות הווטרינריות יוכל להביא בשר למדינה וזו החלטה דרמטית לחופש העיסוק.ההחלטה הזו עברה בממשלה ואפילו לא עוררה הדים. ואחרי כמה ימים ש"ס מבינה שהיא הסכימה למשהו שהוא בעייתי-ברגע שפותחים את השוק ליבואנים יכול להגיע בשר לא כשר. וש"ס אמרו צריך לבטל את ההחלטה ,ואי אפשר פתאום לבטל כי היבואנים התחילו בחוזים וש"ס אמרה אם לא תבטלו אני עוזבת את הממשלה וכולם לא מבינים איך לצאת מהסבך הנ"ל. ומגיעים למסקנה אוקיי נחוקק חוק שאומר שמי שמביא בשר לארץ חייב להביא בשר כשר העניין שהם חששו לחוקק את החוק הזה כי יכול להיות שמישהו ילך איתו לבג"ץ ויגיד שנפגעת פה חופש העיסוק האם הפגיעה היא כדין?פסקת ההגבלה מתקיימות? יכול להיות שבגץ יגיד שלא תקיימו התנאים והחוק יבוטל וש"ס תפרוש .אי אפשר לקחת סיכונים צריך לעשות משהו שיגרום לכך שאי אפשר לבטל את החוק ולכן החליטו לתקן את ח"י חופש העיסוק במקור הוא נחקק ב 1992 אותו הם תיקנו ב 94 בגלל סיפור הבשר והוסיפו לו סעיף.

פסקת ההתגברות-תנאי 1: חוק שעובר ברוב של לפחות 61 ועובר ב 3 קריאות שכל קריאה תעבור ב 61. התנאי 2-על אף האמור בח"י זה. כל חוק כזה תוקפו 4 שנים. אלו הן שתי דרישות מצטברות.

 

מה זה נותן למה צריך להוסיף אותו?

מאחר וזה ה מכריח את הכנסת לגלות מודעות. התמלאו שני התנאים האלו והם מצטברים תוקף החוק יהיה ל4 שנים גם אם כתוב או לא. והתנאי הזה של ה 4 שנים לא חייב להופיע,ואחר כך כנראה הוא יתבטל וצריך להאריך אותו מחדש.

למה דווקא 4 שנים? בגלל שזה שנות קדנציה.

 

עכשיו צריך לחוקק חוק שאומר שמביאים רק בשר כשר, פחות משבועיים אחרי שנחקק מחדש חוק יסוד חופש העיסוק, נחקק חוק בשר ומוצריו :

סעיף 1. הגדרה של בשר- כל סוגי הבשר ומוצריו הרואיים למאכל אדם לרבות בשר ומוצריו של בעלי כנף לסוגיהם. ותעודת כשרות

סעיף 2. אפשר להביא לארץ בשר קפוא רק אם יש לו תעודת כשרות

סעיף 5. תוקפו של חוק זה הוא על אף האמור בחוק יסוד חופש העיסוק.

החוק עבר ברוב של 61 ומעלה הוא עבר בתמיכה גורפת!!!

החוק הזה בא ואומר אני מגביל את חופש עיסוק זה אולי לא עובר פסקת הגבלה אבל בטוח עובר פסקת ההתגברות: הוא עבר ברוב של 61 ויש בו את הסעיף על אף האמור בחוק יסוד חופש העיסוק.כאשר החוק לא עובר את פסקת ההתגברות הולכים לסעד.

 

 

איך החוק הזה תקף עד עצם היום הזה? הרי לפי פסקת ההתגברות כתוב שתוקף החוק יפקע בתום 4 שנים אז מה האופציות שלנו?

  • הכנסת האריכה אותו כל הזמן לעוד 4 שנים
  • עשו תיקון שגרם לכך שהחוק יהיה תקף עד היום מבלי לחדש כל הזמן. ולכן זו כבר הפעם השלישית שמתקנים את ח"י חופש העיסוק.

 

הם תיקנו פעם נוספת והוסיפו את סעיף 8 ב.

סעיף 8 ב-כל חוק שנחקק בהתאם לפסקת ההתגברות בין מרץ 94 ל95 לא יפקע כל 4 שנים .ואין

כל חוק שפוגע בחוק עיסוק ועבר פסקת התגברות שנחקק בין מרץ לא יפקע כל 4 שנים. זה לא אומר שאי אפשר לבטלו. כי כן אפשר אבל מה הוא כן אומר? שלא צריך לחדש אותו כל 4 שנים.

הם לא רוצים לעשות חוק פרטני כי זה אסור ולכן משתמשים בניסוח הזה. והוא תקף עד עצם היום הזה.

האם הכל עבר חלק? הכנסת חוקקה את חוק הבשר חשבה שהעניין נגמר הזה ואז מגיעה יבואנית בשר שנקראת- "מיטראל" ופונה לבג"ץ.היא רוצה להביא בשר לא כשר לארץ. ואומרת יש לי 2 טענות נגד חוק הבשר:

 

פס"ד "מיטראל "

מגיעה יבואנית בשר שנקראת- "מיטראל" ופונה לבג"ץ.היא רוצה להביא בשר לא כשר לארץ. ואומרת יש לי 2 טענות נגד חוק הבשר:

היו לה 2 סיבות למה הוא לא תקף:

  • חוק הבשר לא תקף כי הוא פוגע גם בח"י בכבוד האדם וחירותו
  • חוק הבשר לא תקף כי הוא וגע בעקרונות היסוד.

 

שתי הטענות נפלו והיא הפסידה

 

טענה 1:

החוק פוגע בחופש עיסוק– כי הם לא יכולים להביא בשר לא כשר. החוק הזה גם פוגע לטענתם בקניין כי אם הם לא יכולים להביא בשר לא כשר הם מפסידים כסף וקניין זה בכבוהא"ח ושם אין פסקת התגברות. הפגיעה בחופש עיסוק-גם אם לא עבר הגבלה זה עבר התגברות-הפגיעה היא כדין. השופט ברק קבע- כאשר יש לנו חוק רגיל שפוגע גם בחופש העיסוק ועובר התגברות וגם פוגע בכבוד האדם וחירותו (כמו כאן בקניין )ולא עובר הגבלה בכבוהא"ח אז אנחנו בודקים שלושה מבחנים מצטברים: אם המבחנים מתקיימים במצטבר הפגיעה היא כדין והחוק לא בטל. אחד מהבחנים לא מתקיים החוק בטל.

3 מבחני מטריאל:

 

  • הפגיעה בכבוד האדם היא תוצר לוואי של הפגיעה בחופש עיסוק- מיטראל אומרת מה שנפגע זה חופש עיסוק וקניין אבל מה תוצר לוואי של מה? קודם חופש העיסוק ובגלל שהוא נפגע אז גם הקניין נפגע ולכן הקניין הוא תוצר לוואי של חופש עיסוק. וזה מראה שחופש העיסוק נפגע יותר.
  • הפגיעה בחופש עיסוק היא עיקרית והפגיעה בכבוד האדם היא משנית- אם תנאי ראשון מתקיים בדרך כלל גם תנאי זה תקיים. מה שנפגע יותר הוא חופש העיסוק ולכן הוא העיקרי וגם התנאי הזה מתקיים.
  • הפגיעה בכבוהא"ח כשלעצמה אינה בעלת עוצמה ממשית- אני מתמקדת רק על מי שנפגע דרמטית רק על חופש העיסוק ומבינים כי הפגיעה בקניין לא הייתה בעלת עוצמה ממשית. כשאני מתסכלת על הפגיעה בקניין ולא בהשוואה לחופש עיסוק אני שואלת האם הפגיעה היא ממשית עוצמתית? במקרה אצלנו –לא, ולכן- הכל תקף!! ולכן אם כל הדרישות מתקיימות -החוק תקף.

 

טענה 2:

 

פגיעה בעקרונות היסוד- אומר צריך לפסול את חוק הבשר כי הוא סותר עקרונות יסוד כלומר- מעל הפירמידה שלנו יש ענן שנקרא עקרונות יסוד ,מי המציא אותם?

פס"ד "לאור" ב 1989באחד מפסקי הדין השופט ברק אומר שמעלינו מרחפים כל הזמן עקרונות היסוד מה זאת אומרת? אפשר לחוקק כל חוק אבל תמיד במסגרת העקרונות יסוד של השיטה. עקרונות שנובעים מעצם היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית זו המסגרת המכוננת שלנו. לא משנה כמה חוקים נחוקק הם צריכים להיות בתוך המסגרת של מדינה יהודית ודמוקרטית. בא מיטראל ואומרת אם יש כזה ענן של עקרונות יסוד ואנחנו מדינה דמוקרטית איך אתם מרשים כאן כפייה דתית? בכך שלא מרשים לו להביא בשר לא כשר לארץ ופה הם נופלים כי אנחנו גם מדינה יהודית. ולכן הטענה הזו לא התקבלה. ברק אומר יש עקרונות יסוד , אבל החוק מתיישב עם עצם היותנו מדינה יהודית והוא לא פוגע בחוק יסוד ולכן הוא לא מבטל אותו.

לדוגמא: נניח החוק הבא יחוקק- אנחנו חושבים שאנחנו כנסת טובה ואנחנו נשב ל 40 שנה כלומר אין יותר בחירות ובג"ץ תגיד הוא סותר את עקרונות היסוד כי הוא סותר את הדמוקרטיה ולכן החוק הזה לא יעבור.

שייך לנושאים: יסודות המשפט


7 × שמונה =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים