שם הכותב: תאריך: 08 מאי 2013

תחרות בין עיקול לבין זכות חוזית

 

מדובר  במצב בו קיימים 3 צדדים- צד א' מוכר נכס לצד ב', וצד ג' הינו המעקל של הנכס. מקרה של עיקול מתרחש רק במצב בו הקונה (צד ב') לא רשם הערת אזהרה על הנכס שנרכש, לכן התחרות על הנכס היא בין צד ב' (הקונה) לבין צד ג' (המעקל). בהתאם לפס"ד בנק אוצר החייל נגד אהרונוב[1], לפס"ד בנק מזרחי נגד גדי[2] נקבע כי זכות הקונה תמיד גוברתף בין אם נהג ביושר ורשם הערת אזהרה ובין אם לא.

תחרות בין עיקול מאוחר לזכות חוזית

פס"ד רשף- מדובר באדם בעל דירה שמכור אותה. הקונה משלם תמורה מלאה למוכר ומקבל חזקה בדירה (נכנס לדירה וגר בה) אך לא רשם הערת אזהרה ולא ביצע רשום בטאבו במשך שבע שנים.

לאחר שבע שנים, מטיל הבנק עיקול על הנכס בגין חוב של במוכר. בעקבות בפס"ד זה בוצע דיון על תום הלב של הקונה, בית המשפט קבע כי למרות שהקונה אל רשם הערת אזהרה במשך 7 שנים, הוא היה תם לב היות שלא ידע על קיום החוב של המוכר ולכן הינו בעל זכות קניינית מכוח דיני היושר.

 

 

דיני עבודה

מטרת תחום דיני העבודה הינה הסדרת החוקים בין עובד למעביד.

 

מקורות משפט העבודה:

  1. 1.      חוקי יסוד

א.      חוק יסוד חופש העיסוק- חוק זה דן בהגבלת האדם, דהיינו כאשר אדם עוסק בעיסוק חוקי, לא ניתן להגבילו.

ב.      חוק יסוד כבוד האדם וחירותו- דן בהגנת קניינו של האדם .

  1. 2.      חקיקה ראשית- חוקי עבודה אשר מחוקקים בכנסת .
  2. 3.      חקיקה משנית- תקנות אשר חוקקו ע"י גורם שהכנסת הסמיכה לחוקק תקנות בנושא מסוים .
  3. 4.      תקנות מכוח חוקים .
  4. 5.      צווי הרחבה- מדובר בהסכם קיבוצי שחל על ענף מסוים. שר העבודה רשאי להרחיב חוק זה על כלל הציבור.
  5. 6.      הסכמים קיבוציים והסדרים קיבוציים .
  6. 7.      תקנונים של ארגוני עובדים / מעבידים .
  7. 8.      חוזה עבודה אישיים .
  8. 9.      נוהג .

 

מי הוא עובד ?

על מנת להחיל את זכויות העבודה, יש לבחון האם חלים יחסי עבודה בין הצדדים. היות שלא קיימת הגדרה למילה עובד, סוגיה זו התפתחה בפסיקה. המבחן המקובל הינו המבחן המעורב אשר בנוי ממבחנים מצטברים, אולם עשוי להיווצר מצב שבו לא תהיה עמידה בכל המבחנים, ובכל זאת תהיה אפשרות להגיע להכרעה.

המבחן המעורב בנוי כדלקמן:

  1. 1.      מבחן ההשתלבות- זהו מבחן הבוחן האם עובד משתלב בתוך העסק/ מפעל לייצור ההכנסה.. ככל שהתשובה נוטה לפן החיובי ("כן") אזי מדובר ביחסי עובד מעביד. המבחן מורכב הן מהפן החיובי והן מהפן השלילי.

א.      הפן החיובי-  פן זה מתייחס למצב בו העובד משולב במקום עבודתו. קיימים ארבעה מבחנים מצטברים:

  • קיומו של מפעל או עסק(יחידה כלכלית) שניתן להשתלב בו- חשוב לציין כי גם עבודת משק בית נחשבת לעבודה במפעל בהתאם למבחן זה.
  • קיומו של קשר חוזי בין העובד למעביד- לא מחייב כתב. פס"ד סרוסי[3]
  • מבצע העבודה הינו חלק מהמערך הארגוני של המפעל- כלומר אינו מבצע פרויקט חד פעמית, אלא מבצע עבודה שוטפת. קיים מבחן עזר לסעיף זה.
  • בדיקת ההשתלבות בפועל- תיבדק ע"י השאלות הבאות: מקום ביצוע העבודה, סידורי השעות, מספר שעות העבודה, הגעה למפעל באופן סדיר וכו'.

ב.      פן שלילי -אדם שאינו בעל עסק עצמאי, ייחשב כעובד. קיימים מספר סממנים המעידים לקיומו של עובד בעל עסק עצמאי:

  • העדר בלעדיות- אדם המעניק שירות למספר אנשים במקביל.
  • בעלות על אמצעי הייצור- אדם בעל בעלות על אמצעי הייצור
  • היטל הוצאות הייצור- אדם שעליו מוטלים כל הוצאות הייצור
  • סיכוני רווח והפסד- אדם המשתתף ברווח ובהפסדי החברה.
  • השקעות בעלים- אדם המשקיע השקעות בעלים בחברה.

ככל שקיימת עמידה בסממנים אלו, ניטה לומר כי מדובר בעצמאי ולא בעובד.

  1. 2.      מבחני העזר- מבחנים אלו הינם מבחנים חיצוניים למבחן ההשתלבות, שמטרתם לתרום להכרעת מבחן ההשתלבות.

א.      מבחן השליטה והפיקוח / מבחן הכפיפות- מטרת המבחן הינה לבחון האם קיים העובד כפוף להוראות המעביד. ככל שהכפיפות תהיה גבוה יותר, כך ניטה לומר כי מדובר מתקיימים יחסי עבודה ולא מדובר בעצמאי. פס"ד עיריית נתניה נ' בירגר[4]

ב.      מבחן הקשר האישי / מבחן הביצוע האישי- מטרת המבחן הינה לבחון האם העובד מבצע את העבודה באופן עצמאי. ככל שהעובד ייעזר באנשים נוספים לביצוע עבודתו, כך ניטה לומר כי מדובר בעצמאי ולא בעובד. פס"ד איגוד המפרסמים נ' פרוס[5]

ג.       מבחני עזר לנימוק הפן החיובי- (מבחנים לסעיף ג' של הפן החיובי):

  • פיקוח- יש לבחון האם קיים פיקוח על העובד. קרי בחינת הפיקוח על שעות העבודה, על הימצאות העובד וכו'. ככל שהתשובה תהיה חיובית, כך ניתן להכריע כי מדובר בעובד.

פס"ד מור נגד אנג'ל[6].

  • מידת מרכזיותו וחיוניותו של מבצע העבודה- ככל שהעובד מבצע יותר עבודה מרכזית וחיונית למפעל , ניתן לקבוע כי מדובר בעובד. פס"ד רשות השידור נ' סיוון[7]
  • השתלבות המהלך הרגיל של העבודה- יכולת המעביד להטיל על מבצע העבודה משימות משתנות ולשלבו במהלך הרגיל של העבודה. פס"ד רשות השידור נ' סיוון[8]
  • משך הקשר בין הצדדים- ככל שהקשר חזק יותר בין שני הצדדים, ניתן לקבוע כי העובד משתלב במפעל .
  • בלעדיות- מדובר בצפייה שהעובד יעניק בלעדיות אצל המעביד.

פס"ד גור נגד סגל[9], פס"ד צדקה נגד גלי צה"ל[10].


[1] פס"ד בנק אוצר החייל נגד אהרונוב- מדוברת באישה שהתגרשה מבעלה, ובמסגרת הגירושין נרשם כי מגיע לה זכויות על חלקת אדמה של הבעל. גברת אהרונוב לא רשמה הערת אזהרה על חלקה זו, ולכן בנק אוצר החייל ביקש לעקל את הקרקע בשל חובות שהיו לבעל. השאלה שעולה היא האם הנבק רשאי לעקל את הנכס? בית המשפט קבע שגברת אהרונוב מנצחת בתחרות זו וזאת בהתבסס על סעיף 9, אי רישום הערת אזהרה לא שולל את הזכויות שביושר, כלומר הזכות החוזית של הקונה (אהרונוב) חזקה מהזכות של המעקל.

[2] פס"ד בנק מזרחי נגד גדי- בני הזוג גדי רכשו דירה מבני הזוג כרמל, שילמו את התמורה ונכנסו לגור בדירה. נציין כי בני הזוג לא רשמו הערת אזהרה במשך 7 שנים וכן לא קיימת להם זכות קניינית. לאחר מספר שנים, בשל חובות שנוצרו לזוג כרמל, בנק מזרחי הטיל עיקול על הדירה. השאלה שנשאלת היא האם הראציונל של פס"ד גנז צריך לחול במקרה זה, כלומר האם הזכות לעיקול תגבור בשל העובדה שבני הזוג נהגט ברשלנות ולא רשמו הערת אהרה במשך 7 שנים. בית המשפט קבע כי תמיד זכות הקונה גוברת, בין אם הוא נהג ביושר ורשם הערת אזהרה ובין אם לא.

[3] פס"ד סרוסי- סרורי נבחר בבחירות לכהן כיו"ר סגן המועצה המקומית. עבור עבודתו בתחום זה, קיבל סרוסי משכורת. לאחר שינוי הקואליציה סרורי אינו נבחר לקואליציה הבאה, ולכן ביקש דמי אבטלה מלשכת התעסוקה. בלשכת התעסוקה טענו כי לא מגיע לסרורי דמי אבטלה היות שאינו עונה על הגדרת עובד וזאת בשל העובדה שהוא נבחר ע"י הקהל בבחירות ללא חתימת חוזה. לאחר דיון בבג"ץ הוחלט כי בשל העובדה שסרורי קיבל שכר, ושהתקיים חוזה (בעל פה), ייחשב כעובד.

[4] פס"ד בירגר נגד עיריית נתניהבירגר הינו גובה חובות חיצוני של העירייה, דהיינו לא מתקיימים בינו לבין העירייה יחסי עובד מעביד. לאחר מספר שנים, בירגר פוטר מעבודתו ולכן החליט לתבוע את העירייה בגין פיצויים סוציאליים . העירייה טענה כי בירגר אינו עובד של העירייה, ולכן אינה מחויבת לשלם לו פיצויים. בית המשפט קבע על בסיס המבחנים, כי בירגר אכן נחשב לעובד, היות שהעירייה הייתה אחראית על עבודתו והוא היה נתון תחת פיקוחה, דהיינו מבחן השליטה והפיקוח התקיים.

[5] פס"ד איגוד המפרסמים נ' פרוסאיגוד המפרסמים העסיק בחורה בתיכון על מנת שתעקוב אחר הפרסומות המשודרות בטלוויזיה. בשעות הבוקר כאשר הנערה הייתה בלימודים, היא נתנה להוריה לבצע את הבדיקה עבורה. לימים, האיגוד ביקש להפסיק את עבודתה בטענה שהיא אינה עובדת קיימת. במקרה זה מדובר אי עמידה במבחן הביצוע האישי, היות שהבחורה הפעילה את ההורים שלה לביצוע העבודה ולא ביצעה אותה בעצמה. בית המשפט לא קיבל את הטענה וקבע שבשל העובדה שהחלק של ההורים בעבודה היה נמוך (רק בשעות הבוקר), יש להחשיב את הנערה כעובדת.

[6] פס"ד מור נ' אנג'ל- מור הינו בעל משרד חקירות המעסיק מספר רב של חוקרים. אחד מחוקריו היה אנג'ל שפעל כחוקר פרטי. אנג'ל היה מקבל תיקים ממור ומבצע את עבודתו ללא פיקחו של מור. לאחר סיום הטיפול בכל תיק, היה מקבל ממור שכר וחשבונית עבור העבודה.  לאחר מספר שנים החליט מור להפסיק את עבודתו של אנג'ל ואנג'ל טען כי מגיע לו פיצויים סוציאליים. מור התנגד לדבר וטען כי אנג'ל עבד כעצמאי.

בית המשפט קבע כי בעת הבחינה האם מדובר בעובד אין לתת חשיבות לעניין תשלום השכר ולכן נקבע כי אנג'ל ייחשב כעובד. נדגיש כי בית המשפט יטה להגדיר אדם כעובד ויטה להעניק לו תנאים סוציאליים.

[7] פס"ד רשות השידור נ' סיוון-ד"ר סיוון ערך תוכנית ברשות השידור, ולאחר סיום התוכנית הוחלט להפסיק את עבודתו. ד"ר סיוון תבע את הרשות לשידור וביקש שישלמו לו תנאים סוציאליים בטענה שהינו עובד של רשות השידור . בפס"ד זה עולה השאלה  לגבי החיונית והמרכזיות של עבודתו של ד"ר סיוון ברשות השידור. בית המשפט קבע כי ד"ר סיוון נשכר במיוחד לצורך התוכנית הספציפית שאותה הוא ערך, ולכן לא נחשב לחלק מרשות השידור.

[8] פס"ד רשות השידור נ' סיוון- בהמשך לפס"ד נציין ד"ר סיוון לא ביצע עבודות נוספות מלבד עריכת התוכנית ולכן נראה כי לא היה ביכולתו של המעביד להטיל משימות משתנות על ד"ר סיוון ולשלבו במהלך הרגיל של העבודה.

[9] פס"ד גור נגד סגל- מדובר במטפלת שטיפלה בילד במקביל לטיפולה בבתה. לאחר סיום העסקתה, דרשה המטפלת פיצויים סוציאליים. הנושא הנידון בפס"ד זה הינו נושא הבלעדיות, היות שהמטפלת טיפה בילד במקביל לטיפולה בבתה, בית המשפט קבע כי המטפלת לא העניקה בלעדיות לתינוק, ולכן נחשבת לעקרת בית שעושה את עבודתה בביתה.

[10] פס"ד צדקה נ' גלי צה"ל- צדקה הינו כתב החוץ של גלי צה"ל בלונדון, מתוקף תפקידו הוא אוסף את מידע החוץ עבור גלי צה"ל ובמקביל משמש ככתב בעיתון הארץ בלונדון. כעובד של גלי צה"ל, צדקה החליט על הנושאים עליהם יכתוב ועל מועדי החופשות שלו. כשצדקה הגיעה לארץ הוא היה מגיע למשרדי גל"צ ומתראה שם עם העובדים. לאחר תקופה ארוכה, גלי צה"ל מחליטים להפסיק את עבודתו של צדקה ולכן עלתה השאלה האם צדקה נחשב לעובד של גל"צ. בית המשפט קבע על בסיס מבחני ההשתלבות, שצדקה נחשב לעובד של גל"צ וזאת למרות שלא קיימת בלעדיות (עבד גם בארץ וגם בגל"צ), אולם יחסית לסוג התפקיד שמקנה סמכות רחבה בעבודה, גל"צ היו אלה שנתנו את ההוראות לצדקה וכשצדקה היה מגיע לחופשות בארץ הוא היה מגיע לישיבות בגל"צ ולכן הוחלט כי צדקה הינו עובד.



+ חמש = 11

תואר ראשון
תואר שני
מרצים