שם הכותב: תאריך: 12 דצמבר 2012

אבטלה

אבטלה מציג שיבוש מבחינה כלכלית אשר בא לידי בחוסר שיווי משקל. אדם מובטל מוגדר כאדם שמחפש עבודה, אך המשק אינו מסוגל לספק לו מקום עבודה. כשמדובר על מצב אבטלה יש לשים לב למספר גורמים:

גיל העבודה – גיל העבודה נע בטווח של גילאי 15 ועד לגיל הפנסיה.  עד סוף שנת 2011, בחישוב אוכלוסיית גיל העבודה לא נכללו חיילים בקבע ובסדיר לבדיקת שיעורי האבטלה.  בתחילת שנת 2012 נעשה שינוי אשר קבע ששיעורי האבטלה יכללו בתוכם קבוצה זו. כיום החישוב הוא כוללני, שאינו מתמקד באוכלוסיה האזרחית בלבד ולכן נתוני האבטלה גבוהים יותר.

נבחין בין  סוגי האבטלה:

  1. אבטלה קלאסית
  2. אבטלה קנסינית
  3. אבטלה נורמאלית\ טבעית

 

 

אבטלה קלאסית

אבטלה קלאסית נובעת מכך ששכר העבודה הריאלי בשוק העבודה נמצא ברמה גבוהה יותר משכר העבודה הריאלי שקיים בשיווי משקל בתנאים של תחרות משוכללת. כתוצאה מכך נגרם עודף היצע בשוק העבודה שגורם לחוסר שיווי משקל ומתבטא באבטלה. עודף היצע זה מכונה
אבטלה קלאסית" שאיננה חייבת להיות כלל משקית (בניגוד לאבטלה הקיינסיאנית).

הגורם המרכזי לאבטלה קלאסית הוא קביעת שכר מינימום. כאשר נקבע בשוק שכר מינימום הכמות המוצעת של עובדים גדולה מהכמות המבוקשת של עובדים. כלומר, בשכר זה המעסיקים מעוניינים להעסיק מעט עובדים (L1).

  

על רעיון שכר המינימום קיימים חילוקי דעות:

טענות המתנגדים:

  • שכר מינימום גורם לאבטלה.  הטענה היא שכל התערבות בשוק העבודה גורמת לעיוות ויוצרת אבטלה.
  • הנפגעים העיקרים משכר המינימום הם הענפים החלשים. כיוון שבענפים אלו הרווחיות נמוכה, במצב של עלית שכר העבודה נוצר מצב של פטור עובדים או סגירת עסקים. ובעקבות כך יהיה שיעורי האבטלה גדלים ואי השוויון במשק גדל.
  • כאשר מעלים את שכר העבודה (ע"י קביעת שכר מינימום) מפעלים שמיומנותם נמוכה יסגרו ועבודתם תעבור למדינות בהם עלות העבודה זולה יותר.
  • עליית שכר העבודה צריכה לבוא עם עליית הפריון במשק. כאשר מעלים שכר שלא ע"פ פריון תהיה  עלית שכר מלאכותית שסופה יהיה פגיעה במשק.

טענות התומכים:

  • קיים היגיון לקביעת סף שכר מינימלי לאדם וזאת כיוון שקיים חשש שבמידה וכוחות השוק הם אלה שיקבעו את סף המחיר המינימאלי הוא יהיה נמוך מידי. ולכן כאשר קובעים שכר מינימאלי פערי ההכנסות יצטמצמו ואי השוויון יקטן.
  • כאשר קובעים שכר מינימום, מפעלים שמיומנותם נמוכה יסגרו ובמקומם יפתחו מפעלים חדשים עם מיומנות גבוהה יותר. דבר זה יכול לגרום להכשרת עובדים מיומנים יותר.
  • במקרים שהשוק לא פועל בתנאי תחרות משוכללת, אלא פועל בתנאים שבהם למעסיק יש השפעה על שכר העבודה, למעסיק יש אינטרס לשלם שכר כמה שיותר נמוך. ולכן, במקרה זה  האבטלה לא תגדל אלא להפך, התעסוקה תגדל כיוון שהמעסיק לא יכול לשלם שכר נמוך יותר משכר המינימום.
  • שכר מינימום מגדיל את הביקוש ואת הצריכה ולכן התוצר יעלה.

דרכים לצמצום האבטלה קלאסית:

שיפור טכנולוגי:  כאשר יש שיפור טכנולוגי בכל רמה של העסקת עובדים במשק, מקבלים תפוקה גדולה יותר (מפעל בודד). ברמת המשק יתקבל תוצר גדול יותר ולכן גרף התוצר משתנה. בנוסף קיימת עליה בתוצר לנפש כיוון שגודל האוכלוסייה לא השתנה אך גודל התוצר עלה. השיפור הטכנולוגי גורם לעלייה בביקוש לעבודה ולכן הביקוש מצטמצם והאבטלה קטנה

 

 

  1. 1.       נתינת סובסידיה על כל עובד מועסק: נתינת סובסידיה מגדילה את הביקוש לעבודה. כלומר, באותו שכר לעובד ניתן להעסיק יותר עובדים. במקרה התוצר עולה ללא שינוי בפונקציה הייצור.

קיימת בעיתיות עם הסובסידיה משני סיבות:

א.       הסובסידיה כרוכה בתשלום של הממשלה.

ב.       הענקת סובסידיה למעסיקים גורמת להם להעסיק עובדים מיותרים ויוצרת אבטלה סמויה.

מסיבות אלה נתינת סובסידיה אפקטיבית לזמן קצר כמו סיוע לעולים חדשים בשנים הראשונות, אך לא יעיל בטווח ארוך.

אבטלה קיינסיאנית

מקורה של אבטלה זו היא בשוק הסחורות והשירותים והשלכתה היא על שוק העבודה. זוהי אבטלה שנוצרה כיוון שהביקוש לסחורות והשירותים במשק הוא  נמוך ולכן התוצר איינו דורש העסקת כל גורמי הייצור שקיימים במשק אלא רק חלק. אותו חלק שלא מועסק נקרא מובטל קיינסאני. לפי קיינס שכר מינימום יכול לעזור לאבטלה כיוון שכמות העובדים הדרושה ע"מ לספק את רמת הביקושים המצרפית נמוכה מכמות העובדים הדרושה לייצור תוצר של תעסוקה מלאה. כתוצאה מכך נוצרים עודפי מלאי אצל פירמות כיוון שאין מספיק ביקוש והצריכה נמוכה ולכן מפטרים עובדים.

במודל קיינס ניתן לראות פער דיפ לציוני המבטא אבטלה כתוצאה מירידת הביקוש. כאשר נוצרת אבטלה קיינסיאנית נוצרת קשיחות מוחלטת של עקומת הביקוש בשוק העבודה כיוון שלא יעסיקו יותר מ L1 עובדים. אבטלה קיינסיאנית נמדדת כאבטלה כלל משקית. מודל זה מתייחס לטווח הקצר בלבד. אבטלה קינסיינית נמדדת כאבטלה כלל משקית ואינה ניתנת להפרדה כמו באבטלה הקלאסית.

 

השפעות על אבטלה קיינסינית:

הגורם העיקרי במודל קיינס שיכול להשפיע על האבטלה הוא הביקוש המצרפי במשק.

  1. 1.         התערבות ממשלתית- קיינס טען, בניגוד לתיאוריה הקלאסית שתמכה בכוחות השוק, שהממשלה צריכה להיות מעורבת בשוק כיוון שהיא גורם בעל כוח שיכול לגרום לעליה בביקוש המצרפי במשק. במילים אחרות, נקיטה במדיניות פיסקאלית מרחיבה תצמצם את האבטלה. מדיניות זו תבוא לידי ביטוי באמצעים כמו:
  • הגדלת ההשקעה בתשתיות במשק כמו כבישים, מבנים וכו'.
  • עלית שכר המועסקים במשרדי ממשלה שתגרום לעליה בתקציב הממשלה.
  • מדיניות מיסים מקלה- הורדת שיעורי המס ובכל הצריכה הפרטית תעלה.
  • עידוד לייצוא.

כל אלו יכולים להוביל לגידול בביקוש המצרפי ולהקטין את הפער הדיפ לציוני.

  1. 2.         שיפור טכנולוגי–  השיפור הטכנולוגי גורם לגידול בתוצר תעסוקה מלאה כאשר הביקוש המצרפי לא משתנה. במקרה זה כיוון שאין שינוי בביקוש המצרפי אין שינוי בתוצר שיווי משקל ולכן השיפור הטכנולוגי גורם לגידול בפער הדיפ לציוני, כלומר האבטלה במשק תגדל.

כאשר האבטלה גדלה, מספר המועסקים יורד, התוצר במשק נשאר אותו תוצר (Y1) ולכן ההשפעות של השיפור הטכנולוגי שליליות. כדי ששיפור טכנולוגי יתרום למשק הביקוש המצרפי צריך לעלות.

  1. 3.         סובסידיה לעובד– מתן סובסידיה לכל עובד מועסק תגרום לביקוש המצרפי לעלות (הוצאות ממשלה עולות) ולכן המשק יכול להגיע למצב טוב יותר.
  2. 4.         קביעת שכר מינימום- קביעת שכר מינימום תגדיל את הביקוש המצרפי, הצריכה הפרטית תגדל.

שיעור אבטלה נורמאלי \ טבעי

 משק בעל שיעור אבטלה טבעי הוא משק עם תעסוקה מלאה. שיעור אבטלה טבעי נע בסביבות5% אבטלה.

אבטלה מתחלקת למספר חלקים:

  1. 1.         אבטלה מבנית- זוהי אבטלה שקשורה למבנה של המשק ונובעת מאי התאמה בין גורמי הייצור. למשל, יותר מידי עובדים ופחות מידי מכונות או הפוך. המשק צריך לערוך שינויים בתוכו כדי ליצור את ההתאמה. כשיש במשק אבטלה מבנית, המשק נמצא על עקומת התמורה שלו.
  2. 2.         אבטלה חיכוכית – אבטלה שנוצרת כתוצאה מחיפוש עבודה. בעקבות הדינאמיות שקיימת  במשק נורמאלי למרות שקיימים מקומות עבודה רבים,ישנו חיפוש תמידי אחר עבודה. ככל שהמשק צעיר יותר, שיעור האבטלה החיכוכית גבוהה יותר כיוון שצעירים נוהגים להחליף מקומות עבודה בתדירות גבוהה יותר. בישראל האבטלה החיכוכית גבוהה יחסית כיוון שישראל נחשב למשק צעיר.
  3. 3.         אבטלה אזורית- בכל אזור קיימים שיעורי אבטלה שונים כתוצאה מאופי התעסוקה השונה בכל אזור.


תשע + 2 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים