שם הכותב: תאריך: 28 נובמבר 2013

אבטלה: אבטלה יוצרת שיבוש מבחינה כלכלית אשר בא לידי ביטוי בחוסר שיווי משקל. אדם מובטל הינו אדם
המחפש עבודה אך אינו מוצא, היות שהמשק לא יכול לספק לו מקום עבודה.

להלן מספר סוגי האבטלה:

  1. אבטלה קנסייאנית-

    אבטלה זו מתרחשת בתקופת מיתון, היות שקיים מצב של חוסר ביקושים ואין צורך בכל העובדים. קיינס הסביר כי היות שהביקוש המצרפי נמוך מידי במשק, הרי שאין כל צורך להעסיק את כל גורמי היצור כדי לספק ביקוש זה. כאשר הביקוש המצרפי נמוך מידי, נוצרים עודפי מלאי אצל הפירמות, בעקבות צריכה נמוכה. עסק אשר סובל מעודפי מלאי, יפטר עובדים. אבטלה קנסייאנית נמדדת כאבטלה כלל משקית, ולא ניתנת להפרדה. במודל קיינס ניתן לראות פער דפלציוני, המבטא אבטלה, כתוצאה מירידת הביקוש. בשוק העבודה עקומת הביקוש הופכת קשיחה לחלוטין, היות שלא יעסיקו יותר עובדים.

אם כך יש 2 סיבות להיכנס לאבטלה קנסייאנית:

  1. ירידה בביקוש המצרפי (AD).
  2. שיפור טכנולוגי.

התנאי המשותף לשתי הסיבות שאכן האבטלה תיווצר: קשיחות מחירים כלפי מטה.

מדיניות לסגירת אבטלה קנסייאנית: קשיחות מחירים כלפי מטה

  1. מדיניות פיסקאלית מרחיבה- הגדלת הביקוש המצרפי על ידי העלאת הצריכה הציבורית או הקטנת המס.
  2. מדיניות מוניטרית מרחיבה- הגדלת הביקוש המצרפי על ידי העלאת כמות הכסף והורדת הריבית.
  • במיתון בין השנים 2003-2001: הממשלה לא נקטה במדיניות פיסקאלית מרחיבה משום שהגירעון היה גדול מאוד והגיע ל-7% תוצר, לכן לא יכלה הממשלה לעשות מדיניות פיסקאלית מרחיבה, שכן לגירעון מחיר משלו. אמנם, הריבית ירדה, אך לא מספיק על מנת שתכסה את הגירעון הגדול. מה אם כן, הצליח להוציא את המדינה מהמיתון הקשה? האינתיפאדה הסתיימה והביאה אתה תיירים והעלאת ביקושים, המיתון בעולם התאושש דבר אשר החזיר את הביקוש ß היציאה מהמיתון הייתה יציאה טבעית.

דרך פתרון:

  • הגדלת ההשקעה בתשתיות במשק (I), כגון: כבישים, מבנים.
  • הגדלת הביקוש על ידי הגדלת הצריכה הציבורית.
  • הקטנת המסים (T)- הורדת שיעורי המס, ובכך לגרום לצריכה הפרטית לעלות
  • עידוד ליצוא.
  • הורדת הריבית במשק על ידי בנק ישראל.
  • הגדלת שכר מינימום יעזור לפתרון הבעיה, לעיתים.

כל האמצעים המוזכרים מעלה מביאים לגידול בביקוש המצרפי, ויכולים להקטין את פער דפלציוני תוך הסתמכות על המשוואה הבאה AD = C + I +G+ Ex IM:

כיצד משפיע שיפור טכנולוגי במשק שנמצא באבטלה קנסייאנית?

שיפור טכנולוגי במשק הנמצא באבטלה קנסייאנית יגרום לתוצר תעסוקה מלאה לגדול. מכיוון שאין כל שינוי בעקומת הביקוש הקנסייאני, אזי השיפור הטכנולוגי יגרום לגידול בפער דפלציוני וגידול באבטלה במשק.

במצב הנתון המשק ממשיך לייצר את אותה כמות (Y1) ß פער דפלציוני גדל ß כמות העובדים תקטן. מהגרפים עולות ההשלכות השליליות לשיפור טכנולוגי, לכן במגביל לשיפור הטכנולוגי חשוב שהביקוש המצרפי יעלה! כשמדובר באבטלה קנסייאנית חשוב להדגיש כי סובסידיה לעובד יכולה להועיל, בכך שתגרום בסופו של דבר לביקוש המצרפי לעלות (הוצאות הממשלה גדלות). במודל קיינס, בעת קביעת שכר מינימום יכול להיות שהביקוש המצרפי יעלה, כאשר מצב כלכלי של קבוצת אנשים משותפת, לא על חשבונם של מובטלים חדשים. כך למעשה, הם יגדילו את הצריכה הפרטית, והביקוש יגדל.

(*) המשק מצוי באבטלה קנסייאנית, וכעת חל שיפור טכנולוגי. מה יקרה לאבטלה? תגדל אף יותר!

  1. אבטלה נורמלית- שיעור אבטלה נורמלית, שיעור אבטלה טבעי, משמעותו תעסוקה מלאה. בישראל שיעור האבטלה הטבעי עומד על 5% . אבטלה יכולה להיווצר מהסיבות הבאות:
  • אבטלה מבנית−

סיבה: חוסר התאמה בין גורמי הייצור הדרושים במשק לצרכי המשק.

דרך פתרון: הגדלת ההון הדרוש להעסקת העובדים והכשרה מקצועית.

  • אבטלה חיכוך-

סיבה: אנשים במצב ביניים בין עבודות.

דרך פתרון: ביקוש גבוה לעובדים עוזר לפתרון הבעיה, שגשוג במשק, כלים להשמה.

גורמים להחמרה: מיתון במשק (לוקח זמן יותר למצוא עבודה.

  • אבטלה אזורית−

סיבה: אבטלה שקיימת באזורים מסוימים. טוענים כי אם אנשים יעברו מאזורי הפריפריה למרכז, אזי האבטלה באזורים מסוימים תרד.

דרך פתרון: עידוד השקעות, בניית תשתיות תחבורה לתנועת העובדים, עבודה מהבית.

  1. אבטלה קלאסיתקשיחות השכר כלפי מטה

סיבה: קביעת שכר מינימום, איגודי עובדים חזקים בענפים שלא מאפשרים לשכר לרדת. בניגוד למודל הקינסייני, אבטלה קלאסית איננה חייבת להיות כלל משקית. ברגע שנקבע שכר מינימום במודל זה , מספר העובדים שמציעים עצמם לעבודה גדול יותר ממספר מקומות העבודה שניתן לספק להם. בישראל שכר מינימום הוכנס לחוק בשנות ה 90− , ומחייב את כלל העסקים במשק לשלם שכר זה. כל פעם שהשכר הריאלי גבוה משווי משקל, נוצרת אבטלה קלאסית.

במצב המוצא: נמצאים במצב של שווי משקל.

איגוד מקצועי חזק דרש וקיבל העלאת שכר (לדוגמה) – שינוי על העקומה. וכעת השכר הוא מעל השווי משקל!

כאשר השכר הוא מעל השווי משקל, כמות העובדים שתועסק תהיה L1, כמות העובדים שרוצים לעבוד בשכר זה תהיה L2. מכאן שהאבטלה הקלאסית תהיה בין L1àL2 (UE).

מה קורה לתוצר? ירד, שכן כעת יש פחות עובדים שמייצרים את התוצר.

במציאות, הסיבה העיקרית להיווצרות אבטלה קלאסית היא שכר המינימום. לדוגמה, שכר המינימום בישראל צמוד כ-% מסוים לשכר הממוצע. שנת 2000 הייתה שנת שגשוג, השכר הממוצע עלה – מה שהביא לעליית שכר המינימום. שכר שהוא הרבה מעל שיווי משקל, עבור אותם ענפים עתירי ידיים עובדות. ענפים אלו נאלצו לפטר עובדים, ובמקרים הגרועים אף להיסגר.

האם בהכרח עלייה של שכר המינימום תביא לאבטלה קלאסית? לא!

אם במקביל להעלאת שכר המינימום, יגדל הביקוש לעבודה ויגרום לכניסת עובדים חדשים למשק. האבטלה קנסייאנית תצטמצם, לעומתה הקלאסית לא בהכרח תקטן. אבטלה קנסייאנית משפיעה על כל המשקים ונובעת מעודף מוצרים ותהיה מלווה בהיווצרות מלאי אצל הפירמות, בעוד שאבטלה קלאסית קשורה ישירות על שוק העבודה ומשפיעה על ענף ספציפי.

דרך פתרון: הורדת שכר המינימום והגמשת שוק העבודה, עידוד הביקוש של היצרנים לעובדים על ידי שיפור טכנולוגי או סובסידיה למעסיקים. החמרת המצב: עליית שכר המינימום, גידול בהיצע העובדים.

דוגמאות:

  1. שיפור טכנולוגי

בעקבות השיפור הטכנולוגי נוצרת עלייה לביקוש בשוק העבודה, ולכן האבטלה הקלאסית מצטמצמת (המרחק בין U2 לבין נקודה L2). ברמת המשק נקבל תוצר גדול יותר, ולכן גם גרף התוצר משתנה.

מצב מוצא: שיווי משקל ב- YF

אבטלה קלאסית- מעסיקים פחות עובדים כתוצאה משכר ריאלי שעלה, לכן Y יורד. כעת, חל שיפור טכנולוגי – , התפוקה השולית עולה והביקוש לעובדים עולה כתוצאה מכך. חשוב לציין כי גם התעסוקה המלאה YF עלה והשתנה.

  1. הענקת סובסידיה על כל עובד מועסק− נתינת סובסידיה מגדילה את הביקוש לעובד. במקרה זה אין שינוי בפונקציה הייצור, אך קיימת גידול של התוצר על העקומה. עניין זה מגרה מעסיקים להעסיק עובדים נוספים, בשל התמיכה של הממשלה (אבטלה סמויה). פתרון הסובסידיה יעיל בטווח קצר מאוד, קרי סיוע לעולים חדשים בשנים הראשונות, אך אינו יעיל בטווח הארוך.

מצב מוצא: שיווי משקל ב- YF

כעת, הממשלה נותנת S סובסידיה לכל יחידת עבודה, עקומת הביקוש לעובדים תעלה בגובה הסובסידיה (Ld). תזוזה אנכית מקבילה.

מה יקרה? הביקוש לעובדים יגדל על אותו שכר ריאלי. אך, השכר למעסיק ירד בכל גובה הסובסידיה, בשל התמיכה של הממשלה.

מי, אם כך, ניזוק מהשינויים? הממשלה, אשר הוצאות הממשלה הינם S*(L1)= = גובה הסובסידיה כפול מספר המועסקים החדש.

דבר נוסף, ישנה פגיעה ביעילות – אותו ענף שקיבל סובסידיה מהממשלה, משלם שכר שהינו מעל שכר השווי משקל. מדובר כנראה בענפים לא יעילים, שייתכן וכדאי יותר להעסיק את אותם עובדים במקומות אחרים. מדובר במתן עזרה זמנית, על כן עדיף לעשות שינויים מבניים שיחזיקו מעמד.

בשנות ה-90' קיבלו מעסיקים של עולים חדשים עבור 3 שנים, סובסידיה להעסקת מדענים עולים מברית המוצעות, שהכניסו אותם לשוק העבודה, או סובסידיה עבור העסקת אוכלוסייה מיוחדת.

שייך לנושאים: דלית רגב, כלכלת ישראל


× חמש = 30

תואר ראשון
תואר שני
מרצים