שם הכותב: תאריך: 06 אפריל 2013

יסודות החשבונאות א' שיעור 5 – 2.4.2013, מרצה: רו"ח רן שרמן

פחת לפי רכיבים: בסעיפים 47-43 התקן הבינלאומי קובע שהפחת של הרכוש הקבוע יחושב לפי הרכיבים השונים של פריט הרכוש הקבוע. כלומר, לקחת את המכלול של הרכוש הקבוע ולחלק אותו לכל רכיב ורכיב, וכל רכיב אטפל בנפרד עם אחוז פחת שונה, אתייחס אליו כאל "רכוש קבוע נפרד". המשמעות היא – כל פריט של רכוש קבוע יחולק לרכיבים השונים שלו (רכיב הוא רכיב נפרד במידה ועלותו משמעותית ביחס לפריט רכוש קבוע, יש להפעיל שיקול דעת מהי עלות משמעותית), כל רכיב יופחת בהתאם לאומדנים הרלוונטיים לצורך חישובי הפחת.

מדידה –

רכוש קבוע יימדד לראשונה (במועד ההכרה שלו) לפי העלות שלו, במועד בו הרכוש הקבוע התהווה. העלויות האלה כוללות עלויות ראשוניות שהתהוו כדי לרכוש/להקים את הרכוש הקבוע ועלויות עוקבות שהתהוו לאחר מכן. עלות הרכוש הקבוע כוללת:

  1. עלות רכישה, לרבות מיסים שלא מוחזרים ובניכוי הנחות מסחריות;
  2. עלויות שניתן לייחס במישרין להבאת הנכס למיקומו ומצבו כדי שיוכל לפעול באופן בו התכוונה ההנהלה (עלות הכנת אתר, הובלה וטיפול ראשוני, התקנה והרכבה, בדיקת תקינות הנכס).
  3. האומדן הראשוני לגבי עלויות פירוק ופינוי של הפריט ושיקום האתר בו ממקום הפריט, אשר בגינם מתהווה לחברה מחויבות בעת הרכישה, או כתוצאה משימוש בו במשך תקופה מסוימת (לא בחומר הקורס). כבר במועד קניית הנכס יש לנו מודעות כי נצטרך להשקיע מאמצים כלכליים ע"מ להחזיר את הסביבה לקדמותה, לשקם את הסביבה. נוצרה לנו התחייבות שנכיר במועד ההכרה של הנכס : ח. רכוש קבוע, ז. התחייבות – בסכום השיקום הנדרש (רלוונטי עבור מפעלים או מכונות שמזהמות את הסביבה). הסכום הכספי הדרוש ישולם בתום אורך חיי הנכס, לאחר שסיימנו לכתוב הוצאות פחת עבורו.

עלויות שיכללו כחלק מהערך בספרים של הרכוש הקבוע כוללות עלויות ראשוניות ועלויות עוקבות.

עלויות ראשוניות שניתן לייחס במישרין: סעיף 17

א. עלויות שכר עובדים שעבדו ישירות בהקמה או ברכישה.

ב. עלויות הכנת אתר יציקה לקו ייצור או הריסת מבנה לשם הקמת – מבנה חדש.

ג. עלויות הובלה וטיפול ראשוניות.

ד. עלויות הרכבה והתקנה.

ה. עלויות בדיקת תקינות פעולת הנכס לאחר הפחתת התמורה נטו ממכירת פריטים שיוצרו (דוגמיות שיוצרו בעת בדיקה ונמכרו).

ו. שכר טרחה יועצים מקצועיים שעזרו בהתקנה.

אין לזקוף לעלות הנכס הוצאות מיוחדות העלולות להיווצר תוך כדי הבאת הנכס להפעלה כדוגמת שריפות ושיטפונות במהלך בניית המפעל. הוצאות אלו יזקפו לדוח רווח והפסד.

עלויות שלא ניתן לייחס במישרין : דוג' לעלויות שאינן עלויות של פריט ר"ק

א. עלויות השקת מתקן חדש.

ב. פרסום, קידום מכירות של המוצר החדש.

ג. עלויות של הכשרת / הדרכת צוות עובדים וכד'.

ד. עלויות מנהלה ועלויות עקיפות אחרות.

ה. בדיקת כדאיות רכישת נכס אם בודקים כמה נכסים כדי להחליט על – רכישת נכס זה או אחר לא עלות ישירה ולא נהוון.

ו. הפסדים תפעוליים שנוצרים משום שנכס מופעל בפחות מתפוקה מלאה (משמרת אחת במקום שלוש משמרות), לא יכללו בעלות רכוש קבוע.

ז. פעולות נלוות המבוצעות בהקשר להקמה לפני שנכס הובא לשימושו המיועד, ייזקפו לרווח והפסד. דוג' ניתן להפיק הכנסה באמצעות שימוש באתר הבנייה כחניון עד התחלת הבנייה. משום שפעילויות נלוות אלה אינן הכרחיות כדי להביא פריט למיקום ולמצב הדרושים לכך שהוא יוכל לפעול באופן שהתכוונה ההנהלה, ההכנסה וההוצאות הקשורות לפעילויות נלוות אלה יוכרו ברווח והפסד.

ח. בעת הקמת נכס (בניית מפעל/בניין משרדים לדוג') עלות הקמת הנכס בד"כ אמורה להיות זהה לעלות של נכס למכירה, לכן עלויות בגין בזבוז חומרים בסכומים חריגים לא יכללו כחלק מעלות הנכס-בדומה בתקן בינלאומי 2 בדבר מלאי.

עלויות עוקבות עלויות הקשורות לנכס שמתהוות בתקופות מאוחרות יותר יהוונו לנכס אם יעמדובשני התנאים המצטברים של ההכרה ברכוש קבוע. (צפוי הטבות כלכליות עתידיות ושניתן למדוד עלויות של פריט ר"ק באופן מהימן).

אין להכיר בעלויות התחזוקה השוטפות כרכוש קבוע אלא יש להכיר בעלויות אלו כהוצאה בדוח רווח והפסד בעת התהוותן. עלויות אלו יוצאות לשם שמירה על תקינות הנכס ותחזוקתו ולכן לא תהוונה לעלותו. חלקים של רכוש קבוע מסוימים יכולים לדרוש החלפה בפרקי זמן קבועים. דוג' החלפה של תחולת מטוס, כמו מושבים, מספר פעמים במשך החיים של המטוס.

בהתאם לעקרון ההכרה, עלות החלפת המושבים תהוון לעלות הנכס והערך בספרים של אותם חלקים שמוחלפים (המושבים הישנים) נגרע.

נלמד בהמשך בהרחבה על עלויות עוקבות אשר משפרות את הנכס יוצרות לו – יתרון מתמיד וכתוצאה מכך ההטבות הכלכליות הצפויות מהנכס יגדלו ולכן יש להוון עלויות אלו לרכוש הקבוע.

לסיכום:

עלויות ישירות – יזקפו לעלות הנכס.

עלויות עקיפות – כגון, הנהלה וכלליות ועלויות תקורה אחרות אינן מהוות רכיב של  עלות הנכס אלא אם ניתן ליחסן ישירות לרכישת הנכס או להבאתו למצב של עבודה.

הכרה בעלויות בערך בספרים של פריט רכוש קבוע נפסקת כאשר הפריט הגיע למיקום ולמצב הדרושים ע"מ שהנכס יוכל לפעול באופן שהתכוונה אליו ההנהלה. לכן, לדוגמה העלויות הבאות אינן מהוות חלק מעלות הרכוש הקבוע: הפסדים תפעוליים ראשוניים וכן עלויות של שינוי מיקום או היוון מחדש של פעילות החברה.

במידה והנכס מוקם באופן עצמאי, העלות של אותו הנכס תכלול את כל העלויות שנבעו בגין הקמת הנכס, כאילו הנכס יועד למכירה.

שאלה 2 בחוברת תרגילים, נושא : ר"ק

15.09.11 – חברת "דן רכשה מכונה חדשה בסכום של 200,000 ש"ח .

עלויות ההובלה לישראל הסתכמו ל 35,000 ש"ח, מיסי היבוא ששילמה החברה הסתכמו ל –

15,000 ש"ח ומע"מ בסך 30,000 ש"ח .

לצורך הפעלת המכונה נדרשה התקנה שנעשתה על ידי עובדי החברה ונמשכה כ 50 שעות עבודה. נתון כי שכר עבודה לשעה הוא 35 ₪ ולכן – 35*50=1750

החברה ערכה הדרכות על תפעול המכונה החדשה לעשרה מעובדיה ונמשכו 20 שעות לכל עובד – 20*10*35=7000

שכרה החברה יועץ תדמית 5,000 ש"ח.

בדיקות התקינות הצריכו 100 שעות עבודה – 100*35 = 3500.

1/11/2011 נקבע כי המכונה תקינה וזמינה לשימוש כפי שהתכונה ההנהלה, ביום 15/1/2012 קיבלה החברה החזר מע"מ בגין המכונה בסך 30,000 ש"ח.

מוצרים שיוצרו ונמכרו – 200*3=600

נדרש 1  – חשב את ההוצאות כפי שיופיעו בספרי החברה בדוחות רווח והפסד לשנים שהסתיימו ביום 31 בדצמבר 2011- 12

עלות הרכוש הקבוע תכלול – מכונה, הובלה, מיסי ייבוא, הפעלה, תקינות בניכוי המוצרים שיצרתי. ולכן עלות כוללת של הרכוש הקבוע: 200k+35k+15k+1750+3500-600= 254,650

נחשב את הפחת החל מה-1/11/11 לפי שיטת הקו הישר לתקופה של 10 שנים וערך גרט 0 ß

2011 : 254,650 * 0.1*2/12= 4,244 ח' הוצאות פחת בגין מכונות, ז' פחנ"צ.

הוצ' שוטפות – 12,000 מורכבות מהוצאות הדרכה וייעוץ.

  • המע"מ הוא שקוף בחשבון מבחינתנו, לא נכלול אותו כהוצאות שוטפות.

2012: 254,650*0.1=25,665  ח' הוצאות פחת בגין מכונות, ז' פחנ"צ.

IAS8 – תקן בינלאומי שעוסק בשינויים חשבונאיים ובין היתר בשינויים באומדנים חשבונאיים. אומדן חשבונאי בהגדרה הוא הערכה של נתון שיקרה בעתיד, ובהגדרה אין מדובר בנתון עובדתי. בנושא הפחת, דוגמאות לאומדנים יכולים להיות ערך הגרט, אורך חיים שימושיים או שיטת הפחת.  בהתאם לתקן, הטיפול בשינוי אומדו מתבצע בדרך של מכאן ולהבא. כלומר, אם חברה החליטה שהיא צריכה לשנות אומדן חשבונאי, החברה תתקן את האומדן החל מתחילת התקופה של השנה שבה הוחלט על שינוי האומדן. יודגש כי שינוי אומדן יכול להתבצע רק כאשר קיים שינוי בנסיבות או בעובדות, ואין מדובר בתיקון מלכתחילה של אומדן שגוי שהתקבל כתוצאה מהחלטה שגויה (כי אז מדובר בתיקון טעות). שלבי העבודה בשינוי אומדן יהיו כדלקמן:

  1. יש לחשב את העלות המופחתת של הרכוש הקבוע בתחילת התקופה שבה הוחלט על שינוי האומדן, לפי האומדנים הקודמים.
  2. החל מתחילת התקופה של השנה בה הוחלט על שינוי האומדן, יחושב הפחת על העלות המופחתת שחושבה בסעיף 1 לפי האומדן החדש.

שאלה מספר 4 בחוברת תרגילים, רכוש קבוע:

1/1/2009 – מכונה בעלות 300,000 ש"ח.

המכונה מופחתת בשיטת סכום ספרות השנים היורד על פני 6 שנים, ערך גרט הוערך ביום הרכישה

בסך 30,000 ש"ח.

ביום 1/7/2011 לאחר בחינת נתוני המכונה, החליטה הנהלת החברה שאורך חיי המכונה הינו 9

שנים מיום רכישתה ולא כפי שהוערך ביום הרכישה. כמו כן, ערך הגרט הוערך מחדש לסכום של

12,000 ₪ ß שינוי אומדן!

ביום 1/7/2012 נמכרה המכונה תמורת 110,000 ש"ח. החברה מציגה את המכונה בספרים לפי שיטת העלות.

1.1.09

1.7.11

300,000

סכום ספרות יורד

6 שנים

גרט 30,000

300,000

סכום ספרות יורד

9 שנים

גרט 12,000

נטפל בשינוי החל מה-1.1.11, את 2009-10 נחשב לפי הנתונים שהערכנו מיום הרכישה.

לכן, שלב ראשון – נחשב את היתרה המופחתת מיום הרכישה :

2009: ח' מזומן, ז' מכונה – 300,000 ₪

הוצ' פחת באומדנים ידועים –

 (300k-30k)*6/21=77,143ח' הוצאות פחת בגין מכונה, ז' פחנ"צ 77,143 ₪

הצגה מאזנית ליום 31.12.09 – עלות מופחתת 222,857 ₪
2010: (300k-30k)*5/21= 64,286 ח' הוצאות פחת בגין מכונה, ז' פחנ"צ 64,286 ₪

הצגה מאזנית ליום 31.12.10 – עלות מופחתת 158,571 ₪

  • יכולנו לחשב את היתרה המופחתת ל-2010 בפעם אחת – (300k-30k)*(1-5+6/21)+30k

שלב שני, נחשב את הוצאות הפחת לפי האומדנים החדשים, כאשר מולנו יש את העלות המופחתת לשנה הקודמת לה. כאשר נייחס לעלות המופחתת כאילו הייתה העלות המקורית של הנכס, ונמשיך בדיוק בשנה בה הפסקנו את החישוב לפי האומדן הידוע. כמובן, נחשב מחדש את סכום הספרות לפי האומדנים החדשים.

2011: (158,571 – 12k)*(7/28)= 36,643

הצגה מאזנית ל-31.12.11: עלות מופחתת 121,928 ₪.

2012: נחשב הוצאות פחת עבור חצי שנה עד המכירה – (158,571-12k)*6/28*0.5=15704

ח' הוצאות פחת בגין מכונה, ז' פחנ"צ 15,704 ₪

יתרה מופחתת לפני המכירה – 106,224

פקודת מכירה:

ח' פחנ"צ 193,776, ח' מזומן 110,000

ז' עלות 300,000, ז' רווח הון 3776

רגע לאחר המכירה – יתרה מופחתת 0!

לצילום השיעור

 

לצילום התרגול

 

לסיכום שיעור 2

 

 



2 + = שמונה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים