שם הכותב: תאריך: 23 נובמבר 2014

שעור 5 – תמחיר תהליך –

בכל תהליך יצור, חלק מהמוצרים נפגמים, כמובן שהשאיפה של הארגון היא מינימום יחידות פגומות, אבל לא תמיד שאיפה זו עומדת במבחן המציאות. הארגון מקים מערכות בקרה לאורך תהליך הייצור מתוך מטרה לנסות ולזהות את המוצרים הפגומים מוקדם ככל האפשר ולסלק אותם מהתהליך.

הבעיה החשבונאית היא שעד שהמוצר אובחן כמוצר פגום, הוא צובר עלויות, ונשאלת השאלה כיצד יש להתייחס לעלויות המוצרים הפגומים.

כשיש מוצרים פגומים משוואת הייצור משתנה – מוסיפים גורם שלישי למשוואה שהוא היח' הפגומות –

מ.פ + יח' שהוחל בייצורן = יח' שהושלמו + מ.ס + יח' פגומות (אובדנים)

את היחידות הפגומות, מחלקים לשתי קטגוריות –

1. אובדן נורמאלי/ פגימה סבירה – מדובר ביחידות שמלכתחילה היו "אמורות" להיפגם תוך כדי תהליך הייצור. כלומר זו מעין הערכת סיכונים כמה יחידות יהיו פגומות.

2. אובדן חריג/אובדן לא נורמאלי – כל אותן יחידות שנפגמו מעבר לאובדן הנורמאלי.

בתמחיר התהליך, לאחר שחישבנו את העלות ליחידת שוות ערך, אנחנו מחשבים את עלויות האובדנים תוך הפרדה בין עלות האובדן הנורמאלי ועלויות האובדן החריג.

עלויות האובדן החריג – מכיוון ועלות זו לא נצפו מלכתחילה, הרי כל העלויות שייוחסו לאובדן החריג יזקפו כהפסד בלתי רגיל/חריג, בדוח רווח והפסד. ככל שעלות האובדן החריג גבוהה יותר, המשמעות הניהולית היא כי יש פגם בתהליך הייצור, ועל הנהלת הארגון לנקוט צעדים בכדי לטפל בבעיה.

עלויות האובדן הנורמאלי – לעומת עלויות האובדן החריג, מכיוון שהאובדן הנורמאלי הינו אובדן שנלקח בחשבון בעת בניית תהליך הייצור, עלויות האובדן הנורמאלי תיוחס כעלות נוספת ליחידות התקינות. ייחוס עלות האובדן הנורמאלי הוא רק על היחידות שזוהו כיחידות תקינות.

במהלך תהליך הייצור ישנן נקודות ביקורת לאורך התהליך אשר בהן מתבצעת הבדיקה וכל יחידה שמזוהה כפגומה מסולקת מהתהליך. כל היחידות שעברו את נקודת הביקורת הינן יחידות תקינות ולכן נייחס אליהן את עלויות האובדן הנורמאלי. כל היחידות שהושלמו הן בהכרח יחידות תקינות ולכן נייחס להן חלק מעלויות האובדן הנורמאלי. לגבי מלאי הסגירה (מלאי שטרם הושלם) – אם הוא עבר את נקודת הביקורת נייחס גם לו חלק מעלויות האובדן, אם לא, כל עלויות האובדן הנורמאלי ייוחסו רק ליחידות שהושלמו.

גם כאשר קיימים אובדנים במערכת ייחוס העלויות יכול להתבצע באחת משתי שיטות – ממוצע משוקלל או FIFO.

דוגמא –

מ.פ – 2000 יח' – 40% המרה.

יחידות שהוחל בייצורן – 37,000 יחידות.

מ.ס – 1000 יח' – 60% המרה.

יח' שהושלמו – 35,000.

נתונים –

1. כל חומרי הגלם מוכנסים בתחילת תהליך הייצור.

2. לאחר 50% מתהליך ההמרה נערכת בדיקה וכל המוצרים הפגומים מסולקים מהתהליך.

3. אובדן של עד 5% מהיחידות שנבדקו במהלך התקופה מוגדר כאובדן נורמאלי.

מ.ס+ יחידות שהוחל בייצורן = יח' שהושלמו + מ.ס + אובדנים

2000 + 37,000 = 35,000 + 1000 + כמות האובדנים – P.N -> 3000.

מתוך ה-3000 צריכים למצוא מהי הכמות שתוגדר כאובדן נורמאלי ומה יוגדר כאובדן חריג – אובדן של עד 5% מהיחידות שנבדקו מוגדר כאובדן נורמאלי – נמצא את כמות היחידות שנבדקו

מ.פ הוא ב-40% המרה, זאת אומרת שבתקופה הקודמת הוא לא נבדק, אבל בתקופה זו הוא בוודאות נבדק כי הנחת הבסיס שתהליך הייצור הוא רציף, כלומר מה שהיה מ.פ הוא הראשון שימשיך להיות מיוצר ובגלל שיש 35,000 יחידות שהושלם ייצורן, ה-2000 של המ.פ בטוח הושלם ייצורן. אם היה נתון שמ.פ נמצא ביותר ב50% המרה היינו יודעים שהוא נבדק בתקופה הקודמת ולכן לא היינו מכניסים אותו לתוך חישוב היחידות שנבדקו.

בנוסף התחלנו לייצר 37,000 שמתוכם – 1000 לא הסתיים יצורן = מלאי הסגירה, אבל אנחנו רואים שמלאי הסגירה נמצא ב-60%, כלומר בדקנו גם את מלאי הסגירה, זאת אומרת שכל ה-37,000 יח' שהותחל יצורן נבדקו.

כך שסך הכל יח' שנבדקו הם – 2000+37,000 = 39,000

מתוכם נמצאו פגומות – 3000

אובדן נורמאלי יהיה 5% מתוך היחידות שנבדקו –> 39,000*0.05 = 1950

והשאר יהיה אובדן חריג –> 3000-1950 = 1050

תמחיר תהליך לפי שיטת הממוצע –

שלב 1 – חישוב מס' יח' שוות ערך –

חומרי גלם המרה הערות
יח' שהושלמו 35,000 35,000
מלאי סגירה 1000 1000*0.6 = 600
אובדן נורמאלי 1950 1950*0.5 = 975 את האובדנים זיהינו כפגומים כאשר הם היו ב-50% המרה ולאחר מכן לא המשכנו לייצר אותם לכן הם עצרו ב-50% המרה.
אובדן חריג 1050 1050*0.5 = 525
סה"כ 39,000 37,000

 

שלב 2 – חישוב עלות ליח' שוות ערך –

חומרי גלם המרה
מ.פ 100,000 160,000
עלויות בתקופה 2,312,000 10,057,200
סה"כ 2,412,000 10,217,200

 

שלב 3 – עלות ליח' שוו ערך –

חו"ג – 2,412,000/39,000 = 61.85

המרה – 10,217,200/37,100 = 275.4

 

עלויות אובדן חריג –

חו"ג – 1050*61.85 = 64,942

המרה – 525*275.4 = 144,585

סה"כ – 209,527 -> זה ההפסד החריג שהולך לדוח רווח והפסד.

עלויות אובדן נורמאלי –

חו"ג – 1950*61.85 = 120,608

המרה – 975*275.4 = 268,515

סה"כ – 389,123 -> יש לייחס עלות זו לעלות היחידות התקינות.

במקרה זה – מלאי הסגירה עבר את נקודת הביקורת ולכן אנחנו יודעים שהוא תקין (אם הוא לא היה עובר את נקודת הביקורת כל עלות אובדן נורמאלי היינו מוסיפים לעלות היחידות שהושלמו כי הן היו היחידות שהיו תקינות).

לכן נייחס את עלות האובדן הנורמאלי גם למלאי הסגירה וגם לעלות היחידות שהושלמו באופן פרופורציונאלי –

יח' שהושלמו – 35,000 (בתוך היח' שהושלמו יש את מלאי הפתיחה, ייתכן ובעבר יוחסו ליח' אלה עלויות אובדן מתקופה קודמת, אם בעבר הועמסו על מלאי הפתיחה עלויות אובדן נורמאלי, אין לייחס עלויות אלה פעם נוספת. לעומת זאת, אם לא יוחסו למלאי הפתיחה כל עלויות אובדן נורמאלי יש לייחס עלויות בתקופה הנוכחית).

מלאי סגירה – 1000

סה"כ – 36,000 -> אליהן ייוחסו עלויות האובדן הנורמאלי.

 

חישוב עלות היח' שהושלמו –

35,000*(61.85+275.4) = 11,803,750

ייחוס עלויות אובדן נורמאלי – 389,123*35,000/36,000 = 378,350

סך הכל עלות היח' שהושלמו – 12,182,100

 

חישוב עלות מלאי הסגירה –

חו"ג – 1000*61.85 = 61,850

המרה – 600*275.4 = 165,240

ייחוס עלויות אובדן נורמאלי – 389,123-378,350 = 10,813

סה"כ עלות מלאי סגירה – 237,903

 

הרעיון הוא שכל יח' שזיהינו שהיא יח' תקינה היא נושאת מעבר ליח' החומרים ועלויות ההמרה גם את עלות האובדן הנורמאלי.

לפי שיטת FIFO –

1. חישוב יח' שוות ערך –

חומרי גלם המרה
יח' שהושלמו 35,000 35,000
מלאי סגירה 1,000 600
אובדן נורמאלי 1950 975
אובדן חריג 1050 525
ניכוי מלאי הפתיחה (2000) (800)
סה"כ 37,000 36,300

 

2. חישוב עלות ליח' שוות ערך

לוקחים את העלויות בתקופה ומחלקים רק בעלות של המוצרים שיוצרו בתקופה

חומרי גלם – 2,312,000/37,000 = 62.49,

המרה – 10,057,200/36,300 = 277.06

חישוב עלות אובדן חריג –

חו"ג – 1050*62.49 = 65,615

המרה – 525*277.06 = 145,456

סה"כ – 211,011 -> הפסד חריג ברווח והפסד.

חישוב עלות אובדן נורמאלי –

חו"ג – 1950*62.49 = 121,856

המרה – 975*277.06= 270,134

סה"כ – 391,990.

ניקח את העלות ונחלק אותה בין היחידות שהושלמו ובין מלאי הסגירה אם הוא עבר את נקודת הביקורת.

חישוב עלות מלאי סגירה –

חו"ג – 1000*62.49 = 62,490

המרה – 600*277.06 = 166,236

חלק באובדן נורמאלי – 1000/36,000*391,990 = 10,888

סה"כ עלות מלאי סגירה- 239,614

חישוב עלות היח' שהושלמו

מלאי פתיחה – 260,000

השלמת תהליך המרה מלאי פתיחה – 60%*2000*277.06 = 332,472

יח' חדשות שהוחל בייצורן ושהושלמו במהלך התקופה – (35,000-2000)*(62.49+277.06) = 11,205,150.

חלק באובדן נורמאלי – 35,000/36,000*391,990 = 381,102

סה"כ – 12,178,724

תמחיר תהליך בשתי מחלקות –

לא תמיד תהליך הייצור מסתיים לאחר מחלקה אחת. במקרים רבים, לאחר שהיצור הושלם במחלקה מסוימת, המועבר מעבר למחלקה הבאה לשם המשך תהליך עיבוד. העלות הסופית של המוצר כוללת את העלויות שנצברו בכל מחלקה ומחלקה. לדוגמא – נניח יש מוצר שתהליך היצור כולל 3 מחלקות אז אם מסתכלים על העלות היא מורכבת על העלות ממחלקה א' ב' ו-ג' – זאת העלות הסופית של המוצר. בפירמה המיישמת תמחיר תהליך יש לצבור עלויות בכל מחלקה ומחלקה ולייחס אותן למוצר הסופי. שיטת הייחוס לא חייבת להיות זהה בכל המחלקות, אולם העלויות שמועברות ממחלקה למחלקה הינן בהתאם לשיטה שננקטה במחלקה הקודמת, עם זאת מכאן והלאה הייחוס יהיה בהתאם לשיטה במחלקה הנוכחית. אם במחלקה א' נקטתי בFIFO ובמחלקה ב' בשיטת הממוצע, ניקח את העלות של א' ונמשיך בב' לפי שיטת הממוצע. כאשר קיימות שתי מחלקות עלות המוצר מורכבת מ-3 מרכיבים –

1. העלויות שנצברו במחלקה קודמת.

2. עלויות חומרי הגלם שנוספו במחלקה הנוכחית.

3. עלויות ההמרה שנוספו במחלקה הנוכחית.

כל היחידות שהוחל בייצורן במחלקה ב' הינן יחידות שהושלמו והועברו ממחלקה א', כלומר בא' הם הגיעו ל-100%.

דוגמא –

מחלקה ב' –

מ.פ – 1700 יחידות, 30% המרה.

יח' שהושלמו – 30,000 יח'.

מלאי סגירה – 6700 יח', 80% המרה.

במחלקה ב' אין אובדנים בכלל. במחלקה זו חומרי הגלם מוכנסים לתהליך בשני שלבים – 40% בתחילת התהליך ו – 60% לאחר השלמת 50% מתהליך ההמרה.

משוואת תהליך הייצור – מ.פ + יח' שהוחל בייצורן = יח' שהושלמו + מ.ס + אובדנים

1,700 + יח' שהוחל ביצורן = 30,000 +6,700 + 0 -> יח' שהוחל ביצורן = 35,000.

יח' שהוחל בייצורן הן יח' שהושלמו במחלקה א', אלה היח' שהושלם יצורן בדוגמא הקודמת (נקרא לה מחלקה א') ולכן העלות שלהן מגיעה ממחלקה א' כפי שחשבנו ליח' שהושלם ביצורן שם. כאשר במחלקה ב' הן נחשבות יח' שהוחל ביצורן.

את העלויות של תהליך הייצור במחלקה ב' נייחס ליח' שהושלמו ולמלאי הסגירה.

שיטת הממוצע המשוקלל –

שלב 1 – חישוב יח' שוות ערך –

יח' שהושלמו במח' קודמת חומרי גלם המרה הערה
יח' שהושלמו 30,000 30,000 30,000 יח' שהושלמו במחלקה ב' בהכרח הושלמו גם במחלקה א'
מלאי סגירה 6,700 6700 6700*80% = 5360 מלאי סגירה במחלקה ב', הושלם בוודאות במחלקה א' (לכן עבר למחלקה ב') מבחינת חומרי הגלם- אנחנו ב-80% המרה ולכן השתמשנו בכל חומרי הכול
סה"כ 36,700 36,700 35,360

 

נתוני עלויות –

עלויות שנצברו ממחלקה קודמת חומרי גלם המרה
מ.פ 421,600 43,520 138,210
עלויות בתקופה מתייחסת לעלות של היח' שהושלמו במחלקה א' והעוברו לב' במהלך התקופה– 12,182,100 2,809,560 11,570,200
12,603,700 2,853,080 11,708,410

 

העלויות בתקופה המתייחסות למחלקה הקודמת – אלו הן העלויות של אותם מוצרים שהושלמו והועברו ממחלקה א' לב' לפי השיטה שננקטה במחלקה א'.

שלב 2 – חישוב עלות ליח' שוות ערך –

מחלקה קודמת – 12,603,700/36,700 = 343,43

חו"ג – 2,853,080/36,700 = 77.74

המרה – 11,708,410/35,360 = 331.12

סה"כ עלות ליחידה – 752.29 -> זאת אומרת שכל יחידה שהושלמה במחלקה ב' – בא' השקענו בה עלויות של 343.43 ועוד עלויות חומרים של 77.74 ועוד עלות המרה של 331.12.

שלב 3 – חישוב עלות היח' שהושלמו –

30000*752.29 = 22,568,376

שלב 4 – חישוב עלות מלאי סגירה –

עלות ממחלקה קודמת – 6700*743.43 = 2,300,948

חומרי גלם – 6700*77.74 = 520,862

המרה – 5360*361.12 = 1,774,804

סה"כ – 4,596,614

 

שיטת FIFO –

שלב 1 – חישוב יח' שוות ערך

יח' שהושלמו במח' קודמת חומרי גלם המרה הערה
יח' שהושלמו 30,000 30,000 30,000 יח' שהושלמו במחלקה ב' בהכרח הושלמו גם במחלקה א'
מלאי סגירה 6,700 6700 6700*80% = 5360 מלאי סגירה במחלקה ב', הושלם בוודאות במחלקה א' (לכן עבר למחלקה ב') מבחינת חומרי הגלם- אנחנו ב-80% המרה ולכן השתמשנו בכל חומרי הכול
ניכוי מלאי פתיחה (1,700) – כל מלאי הפתיחה הושלם במחלקה א' (לכן הוא עבר לב') 1,700*40% = (680) – מלאי פתיחה טרם עבר את ה-50% לכן השתמשנו רק ב-40% חומרי גלם 1700*30% = (510)
סה"כ 35,000 36,020 34,850

 

שלב 2 – חישוב עלות ליח' שוות ערך

עלויות מח' קודמת – 12,182,100/35000 = 348.06

חומרי גלם – 2,809,560/36,020 = 78

המרה – 11,570,200/34,850 = 332

סה"כ עלות ליח' – 758.06

שלב 3 – חישוב מלאי סגירה –

מח' קודמת – 6700*348.06 = 2,332,000

חומרי גלם – 6700* 78 = 522,600

המרה – 5360*332 = 1,779,520

סה"כ עלות מלאי הסגירה – 4,634,120

שלב 4 – חישוב עלות המוצרים שהושלמו –

מלאי פתיחה – 421,600+43,520+138,210 = 603,330

השלמת מלאי פתיחה –

חומרי גלם – 60%*1700*78 = 79560

המרה – 70%*1700*332 = 395080

יח' חדשות שהוחל ביצורן והושלמו במהלך התקופה – (36,000-1700)*758.06 = 21,453,100

סה"כ עלות המוצרים שהושלמו – 22,531,070

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



8 − = אחד

תואר ראשון
תואר שני
מרצים