שם הכותב: תאריך: 28 נובמבר 2012

האתיקה המקצועית

האתיקה המקצועית היא תורת המוסר הספציפית של כל גוף מקצועי והיא כוללת את כללי ההתנהגות המוסריים ההולמים את אותו המקצוע והמחייבים את המחברים המאוגדים באותו הגוף המקצועית החובות של האתיקה המקצועית מצוינות בשני פרסומים מרכזיים:

  1. תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) משנת 1965 אשר עודכנו בשנת 2002.
  2. כללי ההתנהגות המקצועית של לשכת רואי החשבון בישראל.

מערכת כללי האתיקה מחייבת את כל רואי החשבון בישראל והיא ניתנת לאכיפה הן על ידי המועצה והן על ידי הלשכה.

כללי ההתנהגות המקצועית של לשכת רואי החשבון בישראל

  1. הגדרות:

א.      רואה חשבון- מי שבידו רישיון בר תוקף לפי חוק רואה החשבון.

ב.      ראיית חשבון- הכוונה לשירות הביקורת

ג.        עיסוק נלווה- הכוונה לשירותים הנלווים שרואי חשבון נותנים.

ד.      שירות מקצועי- הכוונה גם לשירות הביקורת וגם לשירות הנלווה.

ה.      עיסוק אחר- כל עיסוק שהוא לא שירות מקצועי (שהוא לא קשור למקצוע).

  1. כלל 2-

א.      חובה לשמור על יושר, הגינות והרמה המוסרית שהמקצוע מחייב .

ב.      חובה להקפיד על הרמה המקצועית הגבוהה של המסמכים והמידע שיוצאים מהמשרד במסגרת מתן שירות מקצועי. הכוונה היא לחובת המיומנות גם לגבי ביקורת וגם לגבי שירותים נלווים.

  1. הכלל קובע שרואה חשבון שעוסק בראיית חשבון (שירות ביקורת) חייב לתת שירות תוך הקפדה על הגינות ללא משוא פנים, תוך שיקול דעת ובהתאם לכללים המקובלים במקצוע ראיית החשבון שנקבעו ע"י מוסדות הלשכה.
  2. הכלל קובע שבמתן שירות ראיית חשבון על רואה החשבון להימנע מפגיעה באי התלות במבוקר.

כלל 3:

הכלל קובע שרואה חשבון שעוסק בראיית חשבון (שירות ביקורת) חייב לתת שירות תוך הקפדה על הגינות ללא משוא פנים, תוך שיקול דעת ובהתאם לכללים המקובלים במקצוע ראיית החשבון שנקבעו ע"י מוסדות הלשכה.

כלל 4:

הכלל קובע שבמתן שירות ראיית חשבון על רואה החשבון להימנע מפגיעה באי התלות במבוקר.

כלל 5 – חובת הסודיות:

א.        הכלל קובע כי אסור לגלות לאחר דבר שהוא לידיעתנו תוך כדי מתן שירות מקצועי ושיש לו קשר ענייני לשירות המקצועי הניתן לאותו הלקוח.

קיימים 3 מקרים שבהם מתבטלת חובת הסודיות:

  1. הסכים הלקוח – הכוונה כי הלקוח הסכים לוותר על חובת הסודיות. רצוי שההסכמה תהיה בכתב.
  2. הגילוי דרוש לצורך מילוי תפקידו.
  • על רואה החשבון לציין א ת הסיבה לסטייה מהנוסח האחיד.
  • בעת חילופי רואה חשבון יש מסירת מידע ומסמכים בין רואי החשבון.
  1. חייב רואה החשבון לגלות את המידע על פי דין:
  • צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל
  • סעיף 262 לחוק העונשין קובע כי מי שידע כי פלוני זומם לבצע מעשה פשע ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו דינו מאסר של שנתיים לפחות.
  • סעיף 135 (א) לפקודת מס הכנסה מסמיך את פקיד השומה לדרוש בכתב מכל אדם לרבות רואה חשבון כל מסמך וכל מידע.
  • סעיף 108 לחוק מע"מ קובע הוראה דומה לזו שבסעיף 135 (א) לפקודת מס הכנסה.
  • סעיפים 56 (א) ו- 56 (ג) לחוק ניירות ערך.
  • חוק הפרוצדורה הפלילית- הכוונה בעדות במשטרה בפני קצין בדרגת מפקח
  • סעיפים 46(א) ו- 46 (ב) לחוק ההגבלים העסקיים.

ב.         הכלל קובע כי חובת הסוגיות חלה על כל צוות העובדים במשרד ועל רואה החשבון לנקוט בצעדים סבירים לצורך שמירת חובת הסודיות על ידם.

כלל 6- בדיקה אישית:

א.      רואה חשבון המשמש כרואה חשבון (נותן שירות ביקורת) לא ייתן דוח או חוות דעת אלא על סמך בדיקתו האישית שלו או של שיתפו או של פקידו או של רואה חשבון אחר או בדוח או בחוות דעת המתייחסים במלואם או בחלקם למדינת חוץ של אדם הרשאי לעסוק בראיית חשבון במדינת חוץ.

ב.      הכלל קובי כי כלל 6 (א) חל גם על עיסוקים נלווים.

כלל 7- שותפות:

רואה חשבון לא יעסוק בראיית חשבון (ביקורת) בשותפות עם מי שהוא לא רואה חשבון, אולם מותרת שותפות לראיית חשבון במדינת חוץ עם אדם הרשאי לעסוק שם בראיית חשבון.

כלל 8- שם של משרד רו"ח:

א.      הכלל קובע כי שם של משרד רואה חשבון יכלול רק את השם של רואי החשבון הקיימים ו\או הקודמים.  לפירמת רואה החשבון יש זכות לשמר את שמה כיוון ששמה הוא המוניטין שלה. גם אם חל שינוי בהרכב האנושי של השותפים, רשאית הפירמה לשאת את שמה המקורי. התוספת ושות' יכולה לבוא רק אם ישנו שותף אחד לפחות אשא שמו אינו נכלל בשם הפותח של המשרד.

ב.      כלל זה קובע כי בדין המשמעתי כל שותף אחראי על כל חתימה שניתנה בשם המשרד וחובת הראיה כי שותף מסוים אינו אחראי חלה עליו.

כלל 9- חתימה על חוות דעת:

א.      כלל זה קובע כי רואה חשבון המשמש כרואה חשבון (שירותי ביקורת) לא ירשמה למי שהוא לא רואה חשבון אפילו לא לפקידו לחתום בשמו על מסמכים המחייבים חתימת רואה חשבון. לשכת רואי החשבון פרסמה בפרסום נפרד הוראה כי רואה חשבון רשאי להסמיך רואה חשבון אחר במקומו לחתימה רק בהתקיים אחד משני התנאים הבאים:

  • מילואים
  • מחלה ממשוכת

ב.      לגבי עיסוקים נלווים ניתן להסמיך גם מי שאינו רואה חשבון לחתימה בשני המצבים:

  • מילואים
  • מחלה ממשוכת

כלל 10:

אסור להעסיק במשרד רואה חשבון בעבודת ביקורת מי שרישיונו נשלל ע"י מועצת רואי החשבון לצמיתות או באופן זמני בתקופת השלילה או שחברותו בלשכה נשללה לצמיתות או באופן זמני בתוקפת ההרחקה. הכלל אינו אוסר העסקת אדם כאמור בתפקידים שאינם ביקורת.

כלל 11:

הכלל קובע כי רואה חשבון לא ישדל אדם להיות לקוחו. שידול פירושו הפעלת לחץ או כפייה עם אדם להיות לקוחו.

כלל 12:

רואה חשבון לא ייתן תשלום או טובת הנאה אחרת ולא יבטיח אותם במישרין או בעקיפין בעד השגת עבודה בראיית חשבון, פרט להשגת עבודה כשכיר.

כלל 13- שכר טרחה:

א.      אסור לקבל שכר טרחה מראיית חשבון על פי תוצאות השירות. כאשר מדובר בעיסוקים נלווים הניתנים לגוף המבוקר ע"י רואה החשבון אזי גם במקרה זה אסור לגזור את שכר הטרחה בשיעור מהתוצאה.

 

ב.      כלל זה קובע כי אסור לתת שירות מקצועי ללא תמרה או בתמורה שהיא נמוכה מהשכר הסביר והמקובל לגבי אותו שירות שנקבע בין היתר מהידע והניסיון של אותו רואה חשבון. ההנחה המקסימאלית שניתן לתת לפי כלל זה היא עד שליש מהמחיר המקובל והסביר.

ג.        כלל זה מבטל את כלל 13 (ב) אם מתקיימים אחד משני התנאים הבאים:

  • שירות מקצועי למוסד ציבורי כל עוד ההנחה שיכולה להגיע עד מאה אחוז, היא תרומה סבירה בעיניו של רואה החשבון לאותו מוסד או למטרות של אותו מוסד.
  • שירות שאינו כרוך במתן חוות דעת במסגרת של קשר אישי.

ד.      מותר לרואה חשבון לשמש כמתנדב בתפקיד ניהולי, ארגוני או פיקוחי במוסד ציבורי במקום שבו נהוג להתנדב לתפקיד כזה.

כלל 14- שיתוף בהכנסות:

א.        ניתן לשתף רואה חשבון בהכנסות אך ורק מי שהוא רואה חשבון.רואה חשבו מחו"ל לעניין זה יחשב כרואה חשבון.

ב.         במצבים שבהם רואה חשבון עזב את המשרד או נפטר ניתן יהיה לשתף בהכנסות המשרד את קודמיו וכן את יורשיו.

ג.          דמי מוניטין לי יחשבו כשיתוף בהכנסות לעניין זה.

כלל 15:

במשרד שבו ניתן שירות מקצועי אסור לתת כל שירות אחר שלא עונה להגדרת שירות מקצועי. כלומר, אסור להפעיל ממשרד רואה חשבון סוכנות ביטוח, משרד לעריכת דין וכו'. אולם מותר לדוגמא להשכיר חדר בשכירות משנה ליועץ מס, מנהל חשבונות וכו'.

כלל 16- חילופי רואי חשבון:

רואה חשבון לא ייתן שירות מקצועי ללקוח של רואה חשבון אחר אלא לאחר קבלת הסכמה מרואה החשבון האחר למעט מקרה שבו הסירוב לחילופים אינו כולל נימוק סביר. נימוק סביר הוא אחד משלושת המצבים הבאים:

א.        אם לקוח דרש מרואה החשבון המסרב לנהוג בניגוד לחובתו המקצועית או בניגוד לכל דין.

ב.         הלקוח מבקש לקבוע את שכרו של רואה החשבון הקודם למטה מהסביר והמקובל.

ג.          קיום חוב כספי כלפי רואה החשבון הקודם.

הכלל מחייב את רואה החשבון החדש לפנות בכתב לרואה החשבון הקודם ולבקש את הסכמתו לחילופים. התשובה צריכה להיות מופנית ישירות לרואה החשבון החדש כשהיא מנומקת. המצאת אישור ע"י הלקוח כי אין לרואה החשבון הקודם התנגדות איננה נחשבת כהסכמה.

אם רואה החשבון הקודם אינו משיב או שתשובתו סתמית אין זה נימוק סביר ורואה החשבון החדש יכול להתחיל את המינוי. תדריך הלשכה קבע כי חובה על רואה החשבון המוחלף להשיב לרואה החשבון החדש תשובה תוך פרק זמן של 15 ימי עסקים. שתיקה בפרק זמן זה ולאחריה תחשב כאי התנגדות למינוי רואה החשבון החדש.

ההתנגדות לחילופים אפשרית כל עוד לא הוחל בהליכים משפטיים כולל בוררות. אולם, אם לשם מימוש התביעה כבר החלו הצדדים בהליך משפטי הרי שנפסק הקשר בין רואה החשבון הקודם ללקוחו וניתן לבצע את החילופים.

אם רואה החשבון הקודם נפטר, כדי למנוע נזק ליורשים של רואה החשבון הקודם קיימת החובה לקבל את ההסכמה של נשיא הלשכה או מישהו בטעמו לחילופים. כלומר, נשיא הלשכה נכנס לנעלי רואה החשבון הקודם כאשר אין המשכיות למשרד. אולם, אם היורשים מגיעים להסכם עם משרד רואה חשבון אחר למכירת כל תיקי המשרד הרי שלא חל כלל 16 כיוון שקיימת המשכיות למשרד והיורשים מקבלים את התמורה הכספית שמגיעה להם.

במצב שבו הלקוח מבוקר ע"י שני רואי חשבון ולאחר תקופה מסוימת החליט הלקוח לוותר על מינוי של אחד מרואי החשבון ולהסתפק בביקורת של רואה חשבון אחד, חובה על הנשאר לפנות לרואה החשבון המפוטר, השותף לשעבר ולבקש את הסכמתו לחילופים.

 

לצילום שיעור 5

 

לצילום שיעור 6

 

לסיכום שיעור 5

 

לסיכום נוסף שיעור 5

 

לסיכום שיעור 6

 

לסיכום נוסף שיעור 6

 

 

 

 



שמונה − = 4

תואר ראשון
תואר שני
מרצים