שם הכותב: תאריך: 12 אפריל 2015

 

 

סעיף 56 – מדידה עוקבת בגין התחייבויות תלויות

״לאחר ההכרה לראשונה ועד למועד שבו ההתחייבות מסולקת, מבוטלת או פוקעת החברה הרוכשת תמדוד את ההתחייבות הכלולה שהוכרה במועד צירוף העסקים לפי הסכום הגבוה מבין: הסכום שהיה מוכר בהתאם לתקן חשבונאי בינלאומי מס׳ 37 הסכום שהוכר לראשונה״

 

דוגמא

כנגד הכלולה עמדה תביעה בסך מיליון ₪, סיכוייה קלושים, כלומר פחות מ-50% ולכן הכלולה לא יצרה הפרשה בגין התלויה כיוון שסיכוייה קלושים (לפי הוראות IAS37). במועד הרכישה העריכה הרוכשת את סיכויי התביעה בהסתברות של 10% ולכן היא ייחסה עודף עלות שלילי על סך 100,000 ₪ כי זה השווי ההוגן של התביעה. לאחר תקופה, אם ההסתברות ירדה ל-5%, אין לעדכן את עודף העלות ל-50,000 ₪, אלא רק כאשר התביעה תתברר סופית על ידי פסק דין או ישוב התביעה. גם במקרה בו האחוזים יעלו ל-25%, אך עדין לא יצרו הפרשה לפי IAS37, אין לעדכן דבר, כלומר זה לא משנה אם הסיכויים עולים או יורדים, עדיין לא נעדכן אלא נשאיר אותו כפי שנקבע במועד הרכישה.

נניח שלאחר תקופה סיכויי התביעה עלו, כך שהחברה הכלולה נדרשת ליצור הפרשה לפי הוראות IAS37 (כלומר ההסתברות עלתה מעל 50%), נניח שסכום ההתחייבות שרשמה הכלולה הוא 150,000 ₪ . במקרה זה החברה הרוכשת נדרשת להפחית את כל עודף העלות המיוחס לתלויה כי ההתחייבות נרשמה בספרי הכלולה ולכן אין צורך להשאיר את עודף העלות כי זה יצור כפילות של ההתחייבויות.

כלומר אם תקופה לאחר מכן, סיכויה התביעה עלו ל-50% והכלולה יצרה התחייבות בספריה על סך 150,000 ₪ על החברה הרוכשת להפחית את עודף העלות במלואו.

אך, במקרה אחר, אם החברה הכלולה, לאחר תקופה, נדרשה ליצור הפרשה כי סיכוי התביעה עלו, והיא רשמה הפרשה על סך 80,000 ₪ בספריה, סעיף 56 לתקן אומר שלוקחים את הסכום הגבוה מבין מה שהוכר לפי IAS37 בספרי הכלולה לבין הסכום שהוכר במועד הרכישה, המחזיקה רשמה במועד הרכישה 100,000 ₪ ולפי IAS37 נרשמה התחייבות על סך 80,000 ₪, התביעה תהיה מוצגת על 100,000 ₪ מכיוון שזה הגבוה מבניהם, ולכן יש להפחית את עודף העלות ל-20,000 ₪ כדי שבסך הכול יהיה 100,000 ₪ שמורכב ממה שהכירה הכלולה בספריה – 80,000 ₪ + עודף עלות של 20,000 ₪.

נדגיש שאם התביעה התבררה סופית – יש להפחית את כל עודף העלות, כי אז הכלולה רושמת בספריה את הסכום המדויק בספריה.

יש לציין כי סעיף זה נוצר כדי למנוע מניפולציה של ייחוס עודף עלות שלילי גבוה במועד הרכישה ובתקופות מאוחרות יותר לעדכנו ובכך ליצור הכנסות מהפחתת עודף עלות.

דוגמא (עמוד 24)

בינואר 2013 רכשה חברה א' 30% מהון המניות של ב'. במועד הרכישה, בספרי חברה ב' התחייבות תלויה שבגינה לא צפוי תזרים מזומנים שלילי ולפיכך לא כללה הפרשה בגין התלויה בספריה. חברה א' העריכה את שוויה ההוגן של התלויה במועד הרכישה בסך 100,000 ₪. מהי יתרת ההפרש המקורי/עודף עלות המיוחס לתלויה ביום 31.12.13 תחת ההנחות הבאות –

ייחס עודף עלות במועד הרכישה ב-1.1.13

(100,000-0) * 30% = (30,000) -> עודף עלות מיוחס לתלויה.

הנחה א' – התביעה טרם התבררה וחברה ב' טרם צפתה תזרים מזומנים שלילי בגינה

חברה ב' לא יצרה הפרשה, לפי סעיף 56 ניקח את הגבוה, מה שהכרנו במועד הרכישה – 100,000 לעומת IAS37 – לא הכרנו דבר, לכן הגבוה הוא 100,000, לכן יתרת עודף העלות תישאר ללא שינוי על 30,000.

הנחה ב'- ביום 31.12.2013 חברה ב' יצרה הפרשה בספריה בגין התלויה על סך 70,000 ₪

מה שהוכר במועד הרכישה – 100,000

מה שמוכר לפי IAS37 – 70,000

לכן לפי סעיף 56 הגבוה מבניהם הוא 100,000.

מכיוון שחברה ב' רשמה התחייבויות בגין התביעה היא רשמה הוצאה –

ח. הוצאות תביעה, ז. הפרשה לתביעה – 70,000

ולכן נוצרו לחברה א' הפסדי אקווטי אוטומטית –

ח. הפסדי אקווטי, ז. השקעה – 70,000 * 30% = 21,000

מנקדות ראות חברה א' ההתחייבות נותרה על 100,000 ולפיכך לא צריכה להיות השפעה על רווח והפסד בכלל, אבל בגלל יצירת ההתחייבות על ידי הכלולה נוצרו אוטומטית הפסדי אקווטי ולכן ע"י זה שנפחית חלק מעודף העלות ניצור הכנסות (מכיוון שמדובר בעודף עלות שלילי) וכך לא יהיה שינוי בכלל ברווח והפסד ובהשקעה –

ח. השקעה, ז. רווחי אקווטי -> 70,000 * 30% = 21,000

יתרת עודף העלות ל-31.12.2013 –

(100,000 – 70,000) * 30% = 9,000

הנחה ג' – ביום 31.12.2013 חברה ב' יצרה הפרשה בספריה בגין התלויה בסך 130,000 ₪

לפי IAS37 – 130,000

במועד הרכישה – 100,000

לפי סעיף 56 – ההתחייבות תעמוד על 130,000 – לכן נפחית את כל עודף העלות כיוון שהכלולה יצרה בספריה התחייבות גבוהה יותר ולכן לא צריך ליצור עודף עלות כלל. ההתחייבות שהכלולה יצרה יוצרת הפסדי אקווטי של 130,000, מצד שני ההפחתה של עודף העלות יוצרת הכנסה של 100,000 ₪, לכן בסך הכול ייווצר לחברה א' הפסדי אקווטי של 30,000 ₪ כפול שיעור ההחזקה שלה.

 

ייחוס מיסים בגין עודפי עלות

בעת רכישת מניות חברה כלולה/בת, נוצרים הפרשים זמניים כתוצאה מההכרה והמדידה של הנכסים וההתחייבויות המזוהים בהתאם לשווים ההוגן . הפרש זמני – ההפרש בין ערך הנכס וההתחייבות בספרים לבין בסיס המס שלהם . מנקודת ראות המחזיקה – ערך הנכס / ההתחייבות בספרים במועד הרכישה = לשווים ההוגן = עלות בספרי הנרכשת + עודף עלות שיוחס בגין הנכס / ההתחייבות. מנקודת ראות הנרכשת – ערך הנכס / ההתחייבות = כפי שהוצג בדוחותיה הכספיים. )יתכן שהנכס/ההתחייבות בספרי הנרכשת זהים לבסיס המס ובמידה ולא היא הפעילה גם היא את הוראות IAS12.

לפי IAS12 יש להכיר במועד הרכישה בנכס מיסים נדחים/התחייבות מיסים נדחים בגין ההפרשים הזמניים הללו. הפחתת המיסים הנדחים תהיה במקביל להפחתת ההפרשים הזמניים שבגינם הם נוצרו.

מוניטין : אין ליצור מיסים נדחים בגין המוניטין כיוון שהמוניטין אינו נמדד באופן עצמאי אלא כשייר (P.N) וההכרה במיסים נדחים בגינו תגדיל את ערכו בספרים של המוניטין – סעיף .21

הסבר : השוני בין שווים ההוגן של הנכסים וההתחייבויות המזוהים למועד הרכישה לבין שווים לצרכי מס גורם להיווצרות הפרשים זמניים המחייבים ייחוס מיסים. ההיגיון בבסיס קביעה זו הינו שכאשר חברה רוכשת נכס בר פחת בשוק, הוצאות הפחת מוכרות לצרכי מס. עם זאת, כאשר הנכס נרכש בעקיפין דרך רכישת החברה הבת, הוצאות הפחת בגין העודף עלות שיוחס לאותו הנכס אינן מותרות בניכוי (אפילו ששולם בעדן). ההנחה הינה שכאשר החברה שילמה עבור הנכס (דרך רכישת הבת) היא לקחה בחשבון את אובדן מגן המס ולפיכך חלק מהעלות המיוחס לנכס צריך להיות נמוך משוויו ההוגן של הנכס. בהתאם, יש ליצור התחייבות מיסים נדחים בגין עודף העלות שיוחס לנכס האמור במועד הרכישה. (התחייבות מיסים נדחים – היות והרוכשת תרשום הוצאות פחת על השווי של הנכס ואילו שלטונות המס יתירו הוצאות פחת על עלות הנכס בנרכשת)

**ייחוס המיסים יעשה עפ"י שיעורי המס הצפויים לחול במועד הפחתת ההפרשים הזמניים (מועד ההיפוך) ועפ"י שיעורי המס של החברה הנרכשת

דוגמא 1 (עמוד 25)

דוח רווח והפסד של חברה ב'

רווח לפי הוצאות פחת – 20,000

הוצאות פחת – 10,000/5 = (2,000)

רווח לפי מס – 18,000

הוצאות מס –

מיסים שוטפים = 18,000 רווח * 25% שיעור המס = (4,500)

שנים קודמות – לא נתון

תנועה במיסים הנדחים – אין (מס הכנסה מפחית כמו בספרים)

רווח נקי – 13,500

במועד הרכישה ייוחס עודף עלות למכונה

(15,000-10,000) * 30% = 1,500

מס הכנסה מתירים בהפחתה רק 10,000 ולא 15,000 ולכן מיד יש ליצור עודף עלות שלילי שיקטין את עודף העלות של המכונה כי נהיה מוכנים לשלם פחות על אותה מכונה כי מראש אנחנו יודעים שלא יתירו לו מגן מס על 15,000 ורק על 10,000 ולכן נפחית את מה שלא יותר לנו ע"י מס הכנסה –

(15,000-10,000) * 25% = (375) -> עודף עלות שמהווה עתודה למס

סה"כ עודף עלות בגין המכונה – 1,125

 

רווחי אקווטי

חלקה של א' ברווחי הכלולה – 13,500 רווח נקי של הכלולה * 30% = 4,050

הפחתת עודפי עלות –

בגין המכונה – 1500/5 = (300) -> המכונה פוחתת על 5 שנים

ע. למס – 375/5 = 75 -> מפחיתים את העתודה למס גם על פני 5 שנים של המכונה.

סה"כ רווחי אקווטי – 3,825

 

לצורך הבנה נערוך דוח רווח והפסד של ב' דמיוני מנקודת ראות א'

רווח של חברה ב' לפני פחת – 20,000

הוצאות פחת – 15,000 שווי המכונה מנקודת ראות א' / 5 = (3,000)

רווח לפני מס מנקודת ראות א' – 17,000

הוצאות המס

מיסים שוטפים – נעשה דוח התאמה –

רווח חשבונאי לפני מס – 17,000

הוצאות פחת שלא מוכרות ע"י מס הכנסה –(3,000 חברה א' מכירה – 2,000 מס הכנסה מכיר) = 1000

הכנסה חייבת – 18,000 * 25% שיעור המס = 4,500 מיסים שוטפים

שנים קודמות – אין

מיסים נדחים – חישוב התנועה במיסים הנדחים –

1.1.08 31.12.08
ערך בספרים 15,000 15,000*4/5 = 12,000
בסיס המס 10,000 10,000*4/5 = 10,000
הפרש זמני 5000 4,000
שיעור המס 25% 25%
עתודה למס (1,250) (1,000)

 

קיטון בעתודה למס יוצר הכנסות – 1,250 – 1,000 = 250 -> הכנסות מיסים נדחים

סה"כ הוצאות מיסים – 4,500 הוצאות מיסים שוטפים + 250 הכנסות מיסים נדחים = 4,250 הוצאות סה"כ

רווח נקי – 12,750

אחוז החזקה – 30%

סה"כ חלקה של המחזיקה ברווח – 12,750 * 30% = 3,825 -> זהה לרווחי האקווטי שחישבנו מעלה.

 

חשוב לציין

  • לפי IAS12, את העתודה/נכס מס נדחה תמיד נחשב לפי שיעור המס שיחול במועד ההיפוך!

 

  • עודפי העלות יפתחו על פי שיעורי המס שחלים על החברה הנרכשת.

 

על עודף עלות חיובי -> נוצר עתודה למס

על עודף עלות שלילי -> נוצר נכס מס

 

 

דוגמא בחישוב עודפי עלות וייחוס מיסים (עמוד 26)

במועד הרכישה – ח. השקעה, ז. מזומן – 64,200

חישוב עודפי עלות

שולם – 64,000

חלקי בהון הכלולה – 104,000 * 40% = 41,600

עודף עלות – 22,600

ייחוס עודפי עלות – פתרון בעמוד 28

לגבי סעיף 3 – סכום בר ההשבה של רכוש קבוע ב' – כגבוה מבין –

מחיר מכירה נטו – 90,000-5,000 = 85,000

שווי שימוש – 80,000

סכום בר השבה = 85,000

ערך רכוש קבוע ב' בספרי הכלולה ליום 31.12.08 – 100,000 * 9/10 = 90,000 -> לאחר הפחתה של שנה

הפרשה לירידת ערך – 5,000 -> הכלולה נדרשת לעשות הפרשה לירידת ערך לפי הוראות IAS36

מנקודת ראות חברה א'

בחברה א' הנכס עומד על -140,000 * 9/10 = 126,000

סכום בר השבה – 85,000

הפרשה לירידת ערך – 41,000

אחוז החזקה – 40%

ירידת ערך – 41,000 * 40% = 16,400

הפחתה שוטפת של עודף העלות – 16,000 * 1/10 = 1,600

סה"כ הפחתה של עודף העלות – 18,000

במצב כזה עודף העלות מופחת במלואו ועומד על 0 – מהסיבה שאם הכלולה יצרה הפרשה לירידת ערך, אז ברור שאין עודף עלות בכלל כיוון שכעת הכנס בספרים שווה פחות.

רווחי אקווטי

חלקי ברווח הכלולה – 2,500 רווחי השנה * 40% = 1,000

הפחתת עודפי עלות – (11,648)

הפסדי אקווטי – (10,648)

 

ח. הפסדי אקווטי, ז. השקעה – 10,648

 

חשבון השקעה – 31.12.08

תנועה

רכישה – 64,200

הפסדי אקווטי – (10,648)

סה"כ – 53,552

הרכב

חלקי בהון הכלולה – (104,000+2,500) * 40% = 42,600

יתרת עודפי עלות – 10,952

סה"כ – 53,552

 

תמורת הרכישה

התמורה יכולה להתבצע בכמה אופנים

1. תמורה במזומן.

2. תמורה בנכסים.

3. תמורה בהנפקת זכויות ע"י הרוכש.

4. תמורה נדחית.

5. תמורה מותנית.

6. רכישה בתמורה לנטילת התחייבות.

7. רכישת מניות בהנפקה של הכלולה.

8. נכסי שיפויי.

 

עלויות הקשורות לרכישה – אלו הן עלויות שמתהוות לחברה הרוכשת בעת רכישת חברה כלולה או בת, כגון – עמלות למתווכים, עלויות משפטיות, ייעוץ, הערכות שווי שבוצעו וכו'.

העלויות הנ"ל בשיטת השווי המאזני תזקפנה כחלק מעלות הרכישה ואילו כאשר רוכשים שליטה, עלויות אלה תזקפנה לרווח והפסד.

 

תמורה בנכסים

התמורה תימדד לפי שווים ההוגן של הכנסים אשר הועברו ברכישה ולא על פי ערכם בספרים.

דוגמא – א' רכשה 45% מהון המניות של חברה ב', בתמורה להעברת נכס לבעלי המניות של חברה ב' (חשוב להבין שהנכס מועבר לבעלי המניות של חברה ב' ולא לחברה עצמה), הנכס מוצג בספרי חברה א' בסך 200,000 ₪, שווי ההוגן ליום הרכישה הוא 320,000 ₪ .

הפקודה שתהיה ביום הרכישה –

ח. השקעה – 320,000

ז. נכס – 200,000

ז. רווח – 120,000

הפער שנוצר בעקבות מדידת התמורה בהתאם לשווי ההוגן, יוכר מידית כרווח או כהפסד בספרי הרוכשת.

תמורה בהנפקת זכויות הוניות ע"י הרוכשת

דוגמא – חברה א' רוכשת 30% מהון המניות של חברה ב' בתמורה מנפיקה חברה א' לבעלי המניות של חברה ב' 10,000 מניות רגילות 1 ₪ ע.נ., שווי המניה של חברה א' הוא 4 ₪ ליום הרכישה.

פקודת היומן ליום הרכישה –

ח. השקעה – 10,000*4 = 40,000

ז. הון מניות – 10,000

ז. פרמיה – 30,000

 

תמורה נידחת

לעיתים נקבע בהסכם הרכישה שהתשלום בגין רכישת המניות, כולו או חלקו יתבצע בתקופה מאוחרת יותר ממועד הרכישה, אותו מרכיב נדחה, יימדד במועד הרכישה לפי שווי ההוגן שהוא היוון הסכומים הנדחים למועד הרכישה. שיעור הריבית שאתו נהוון הוא הריבית של הרוכשת. נדגיש שעדכון ההתחייבות בגין המרכיב הנדחה עם חלוף הזמן יוכר כהוצאות מימון או ריבית ולא נבצע התאמה לעלות הרכישה, כלומר לא נתקן את ההשקעה שרשמנו במועד הרכישה, אלא כל תאריך חתך נמדוד את ההתחייבות בגין המרכיב הנדחה לפי הערך הנוכחי לאותו מועד בספרי הרוכשת ואת השינויים נזקוף לרווח והפסד כהוצאות מימון/ריבית.

דוגמא

חברה א' רכשה 30% מהון המניות של חברה ב' תמורת 10,000 ₪. הסכם הרכישה הושלם ונחתם ביום 1.1.08. 70% מהתמורה שולמו במועד חתימת ההסכם ו-30% ישולמו ביום 31.12.09, כלומר 3,000 היא תמורה נידחת. שיעור ההיוון המתאים לסיכון האשראי של הרוכשת הוא 4%.

עלות הרכישה –

שולם במזומן – 10,000* 70% = 7,000

ערך נוכחי מרכיב נדחה – 10,000*30% = 3,000 נהוון לשנתיים – 3000/(1.1)^2 = 2,479

סה"כ תמורה – 9,479

פקודה ליום הרכישה

ח. השקעה – 9,479

ז. מזומן – 7,000

ז. התחייבות – 2,479

31.12.08

התחייבות צ"ל – 3000/(1.1)^1 = 2,727

בספרים – 2,479

עדכון – 248

פקודת יומן לעדכון – ח. הוצאות מימון, ז. התחייבות -> 248

ניתן לראות כי עלות ההשקעה נותרת כפי שהייתה ברכישה

31.12.09

התחייבות צ"ל רגע לפני תשלום – 3,000

בספרים – 2,727

עדכון – 273

פקודת יומן לתשלום –

ח. התחייבות – 2727

ח. הוצאות מימון – 273

ז. מזומן – 3,000

 

תמורה מותנית

סעיף 39 ל-IFRS3 – התמורה המותנת היא חלק מעלות הרכישה. תמורה מותנת היא מחויבות של החברה הרוכשת להעביר תמורה כלשהי לבעלים הקודמים של המניות כחלק מעסקת הרכישה, אך רק אם יתקיימו או לא יתקיימו אירועים עתידיים מוגדרים. ההבדל בין תמורה מותנית לתמורה נידחת הוא שבתמורה נידחת יודעים בוודאות כי נקבל/נשלם אותה, לעומת תמורה מותנית שלא ידוע בוודאות שנשלם/נקבל אותה. שווי התמורה המותנית ייכלל כחלק מעלות הרכישה, יש להבחין בין תמורה נידחת לבין תמורה מותנית, כך לדוגמא אם החברה הרוכשת מתחייבת לשלם עבור הרכישה מיליון ₪ נוספים בעוד שנה, בכל מקרה או 3 מיליון ₪ באם החברה הנרכשת תונפק לבורסה תוך שנה, כגבוה מבניהם, נוכל לומר בוודאות שמיליון ₪ הוא תשלום נדחה כי בוודאות נשלם אותו ואילו 2 מיליון ₪ יהיה תמורה מותנית. למעשה, ההבדל בין תמורה מותנית לתמורה נידחת היא הסבירות.

דוגמא –

חברה א' רוכשת 100% ביום 1.1.12 תמורת –

1. 10,000 אלפי ₪ במזומן.

2. 4,000 אלפי ₪ נוספים היה וה- EBIDTA ( רווח לפני מיסים, ריבית, פחת והפחתות -> כלומר תזרים מזומנים) בשנת 2012 יעלה על X.

3. 2,000 אלפי ₪ נוספים היה וה – EBIDTA יעלה על Y.

במועד הרכישה העריכה א' כי הסיכוי שתנאי 2 יתקיים הוא 0 אחוז וכי הסיכוי שתנאי 3 התקיים הוא 70%

חישוב עלות הרכישה

מזומן – 10,000

שווי תשלום מותנה תנאי 2 – 4,000* 0% = 0

שווי תשלום מותנה תנאי 3 – 2,000 * 70% / 2^(1.1) = 1,157

סה"כ עלות הרכישה- 11,157

פקודת יומן ליום הרכישה

ח. מזומן – 11,157

ז. מזומן – 10,000

ז. התחייבות מותנית – 1,157

31.12.12

התברר כי התנאי ה-2 לא התקיים וכי הסיכוי שווי התמורה בגין תנאי 3 הוא 500 אפי ₪ ( מדובר בתשלום המותנה בשווי – כלומר לאחר שהוון והוכפל בהסתברות)

צ"ל – 500

בספרים – 1,157

עדכון – 657

פקודת יומן לעדכון – ח. התחייבות מותנית, ז. הכנסות מימון – 657

כעת ההתחייבות עומדת על 500 אלפי ₪ => שווי שלה לאותו יום.

אם בשנה הבאה לא נשלם את ההתחייבות – נסגור את ההתחייבות ויהיו הכנסות של 500. במקרה אחר אם נצטרך לשלם 2000 אלפי ₪ התחייבות אז יהיו הוצאות נוספות של 1,500 אלפי ₪.

רכישה בתמורה לנטילת התחייבות

דוגמא – חברה א' רוכשת 100% ממניות חברה ב' מבעלי מניותיה, בעלי המניות הקודמים מימנו את רכישת המניות עם הלוואה. ליום הרכישה יתרת קרן ההלוואה הינה 1,000 אלפי ₪. ההלוואה תוחזר בתשלום אחד לאחר שנתיים, בתוספת ריבית שנתית של 7%. שיעור הריבית בשוק למועד הרכישה הינו 6%. שווי הנכסים וההתחייבויות המזוהים של חברה ב' למועד רכישה הינו 600 אלפי ₪.

חישוב התמורה – מחשבים ערך נוכחי של תזרים המזומנים בגין ההלוואה (כמו תשלום נידחה), כאשר נשלם עוד שנה 70,000 בגין הריבית, כך גם שנה לאחר מכן ובתוספת הקרן.

רכישת מניות לראשונה בהנפקה של הכלולה

רק במצב זה יש שינוי בהון של החברה עצמה, בכל שאר המקרים התמורה הולכת לבעלי המניות וזה לא משפיע על החברה עצמה. רק במצב של הנפקה של הכלולה יש שינוי בהון החברה הכלולה.

דוגמא (עמוד 31) –

ב' רשמה בספרים של הנפקה –

ח. מזומן – 8,000

ז. הון מניות – 2,00

ז. פרמיה – 7,800

סה"כ ההון של חברה ב' הוא 11,000

א' רכשה 120 מניות מתוך ה-200 שהונפקו –

שולם – 120/200 * 8,000 = 4,800

ח. השקעה, ז. מזומן – 4,800

שיעור ההחזקה של חברה א' בחברה ב' – 120/300 = 40%

בחישוב חלקי בהון העצמי – מחשבים את חלקה של ב' לאחר ההנפקה!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




שבע × = 42

תואר ראשון
תואר שני
מרצים