שם הכותב: תאריך: 15 נובמבר 2013

שעור 5 – רכוש קבוע

שינוי אומדן –

קורה שחברה מחליטה שהאומדן להפחתת הפחת שהיא העריכה אינו נכון ואז היא מחליטה לשנות את האומדן הראשוני שלה. למשל חברה שמחליטה שאורך חיים של מכונית הוא פחות ממה שהיא החליטה בתחילה. שינוי אומדן הוא מעתה והלך, כלומר עושים את זה מהרגע שמחליטים על השינוי, אם מחליטים על שינוי אומדן באמצע השנה מחשבים את השינוי מתחילת השנה, כלומר בשנה שבה החלטנו על השינוי אומדן, לא משנה באיזה תאריך במהלך השנה, מחשבים את השינוי באותה השנה, מתחילתה. אך לא מחשבים לאחור לשנים קודמות.

שלבי הטיפול –

  1. חישוב העלות המופחתת של הרכוש הקבוע לתחילת השנה של שינוי האומדן. מכיוון שברגע שמשנים את אומדן הזמן, מתחילים כביכול תקופה חדשה ולכן צריך לחשב את העלות המופחתת לתחילת השינוי.
  2. חישוב הפחת החדש לפי הנתונים החדשים. )עלות, ערך גרט ויתרת חיי הנכס)

 

דוגמא – לוקחים את הסכום ההתחלתי של נכס – 1000, שאורך חיו הוא 10 שנים, עברו 3 שנים, לכן כופלים 1000 ב3 לחלק ל-10, כלומר הוצאות פחת עד סוף ה3 שנים, 300, לכן הערך המופחת לסוף 3 השנים הוא 700, משנים את אורך חיי הנכס ל8, כלומר נשארו עוד 5 שנים לחישוב הפחת הוצאות הפחת לשנה הרביעית תהיה 1 לחלק ל5 כפול 700, כלומר 140.

סעיף 51 בתקן קובע – ערך הגרט ואורך חיי הנכס נבחן לפחות פעם בשנה, כלומר נושא שינוי האומדן צריך להיבחן לפחות פעם בשנה.

שיטת הפחת גם היא צריכה להיבחן פעם בשנה ולבדוק האם השיטה שנבחרה היא הנכונה.

דוגמא – חברה רכשה מכונה ב2008 ב-1000 ₪, אורך חיים – 4 שנים, שיטת הפחת – סכום ספרות השנים היורד, ב4 באפריל 2010, החליטה כי שיטת הפחת המתאימה היא קו ישר. מחשבים את הפחת לתחילת 2010, עלות של 1000, שנתיים פחת – 700 (לפי סכות ספרות השנים היורד), כלומר עלות מופחתת 300. בתחילת 2010 נשארו 2, את העלות המופחתת מפחיתים על שנתיים לפי שיטת הקו הישר – 150 לכל שנה.

שיפוצים/שיפורים ברכוש קבוע –

אם ישנם סכומים שמוציאים שמשפרים את הנכס לטווח האחרון, מאריך את חיי הנכס, מחשבים אותם כעלות נכס ולא כהוצאות. (למשל החלפת מנוע למכונית – נכנס עלות הנכס, החלפת שמן מנוע – זאת הוצאה).

ברגע שישנו שיפור הנכס רושמים בפקודות יומן – ח. רכוש קבוע, ז. זכאים.

לצורך חישוב הוצאות הפחת במקרה זה יש למצוא:

  1. עלות מופחתת ליום השיפוץ – עליו מוסיפים את סכום השיפוץ
  2. אורך חיים נותר ליום השיפוץ

לפי שני נתונים אלה צריך לחשב את הפחת לפי שיטת הפחת הנהוגה.

לדוגמא, כאשר מדובר בפחת לפי שיטת הקו הישר, הוצאות הפחת השנתיות :

הוצאות פחת שנתיות לאחר השיפוץ =

עלות השיפוץ + עלות מופחתת ליום השיפוץ

"תוספת חיים" לנכס + יתרת אורך חיי הנכס המקורית

כלומר יש עלות מופחתת חדשה, שאותה מפחיתים לפי אורך החיים החדש.

דוגמא – חברה רכשה ב2008 מכונה בעלות 100,000, אורך חיים – 10 שנים. שיטת הקו הישר. ב30 ליוני 2011 בוצע שיפוץ בעלות 30,000, בעקבות השיפוץ התווספו לחיי המכונה עוד 3.5 שנים. היו במקור 10, השתמשנו ב3.5, התווספו עוד 3.5, כלומר מיום השיפוץ נשארו 10 שנים. המכונה מסוגלת ליצר פי 1.5 תפוקה.

עלות מופחתת ליום השיפוץ – 100,000, כפול 3.5 לחלק ל10 שווה 35,000 הוצאות פחת ל3.5 שנים, כלומר עלות מופחת ל 30 יוני 2011– 65,000.

פקודת היומן בעקבות השיפוץ היא – ח.נכס- 30,000 , ז.מזומן – 30,000

ניתן להגיד שעלות הנכס כעת היא 100,000 התחלתית ועוד שיפוץ 30,000 – סה"כ 130,000.

עלות מקורית ליום השיפוץ, 65,000 ועוד 30,000 = 95,000

יתרת אורך חיי הנכס היא 6.5 ונוסף עוד 3.5 בעקבות השיפוץ , ז"א סה"כ אורך חיי הנכס ביום השיפוץ – 10 שנים.

הוצאות הפחת השנתיות – 95000/10 = 9500 ₪ לשנה.

להוצאות הפחת לשנת 2011 יש שני חתים, עד השיפוץ ואחרי השיפוץ –

חתך ראשון – עד ליום השיפוץ – 100000/10/2 = 5000

חתך שני – מהשיפוץ – 9500/2 – 4750

סה"כ הוצאות פחת 2011 = 9750.

עלות מופחתת ליום 31.12.2011 – (עלות ליום השיפוץ) 95,000 – (הוצאות פחת מיום השיפוץ – חצי שנה) 4750 = 90250

ניתן גם לחשב, עלות כוללת 130,000, פחות פחת נצבר – 30,000+9750, עלות מופחתת – 90250

שינויים חשבונאים –

ישנן 3 קבוצות של שינויים חשבונאים – שינוי אומדן, תיקוני טעויות ושינוי שיטה.

שינוי מדיניות חשבונאית/שינוי שיטה – שינויים באומדן שיטת הפחת:

כפי שלמדנו, על פי עקרון העקביות יש לנהוג בעקביות לפי השיטות שנבחרו, אך בפועל לעתים נדרשים לשנות את שיטת הטיפול החשבונאי ונשאלת השאלה כיצד יש לטפל בשינוי השיטה.

שינוי במדיניות החשבונאית ייעשה רק במקרים הבאים –

  1. נדרש עפ"י חוק- משמע, נדרש על ידי גוף מתקין תקנים בחשבונאות. במקרה זה לא קרה כלום בחברה ומשנים את השיטה.
  2. השינוי יספק מידע מהימן ורלוונטי יותר על תוצאות הפעולות ומצבה של החברה. במקרה זה קרה משהו בחברה ולכן משנים את השיטה.

באמצעות שיטת RESTATEMENT מטפלים בשינויים חשבונאים – בשיטה זו מתקנים את הכול לאחור ולא מיום השינוי, בגלל עיקרון העקביות מהסיבה שאם לא נתקן את זה אחורה לא נוכל להשוות בין השנים.

שינוי הפחת מטופל בשיטת שינוי האומדן כלומר יטופל קדימה ליום השינוי, כל שינוי אחר יטופל ע"י שיטת RESTATEMENT, כלומר שינוי למפרע, לאחור.

תיקון טעות –

מצב שהוא לא שינוי אומדן ולא שינוי שיטה אלא טעות, למשל חישוב פחת ל6 שנים במקום ל10 שנים כמו שצריך. במצב שיש תיקון טעות אין דרך אחרת מאשר לחזור ולתקן אחורה את הדוחות הכספיים במקרה ופורסמו עם הטעות.

דוגמא – ב1.1.2004 , נרכשה מכונה בעלות 2000 ₪, אורך חיים – 5 שנים. שיטת פחת – קו ישר. בשנת 2006 התברר כי עלות ההובלה בסך 500 ₪ נזקפה להוצאות שוטפות בשנת הרכישה ולא הוונה לעלות הנכס. הבעיה – הדוחות של שנת 2004 ו-2005 שגויים וכך גם יתרות הפתיחה בשנת 2006 של הפחת שנצבר והעודפים -.

תיקון טעות –

פקודת התיקון – ח. מכונה – 500, ז. פחת נצבר
– 200 , עודפים – 300, מכיוון שאם היינו שמים את ה-500 בעלות המכונה מ- 2004 כמו שצריך והיינו מפחיתים את זה על 5 שנים, על שנתיים הייתי מוסיף עוד 200 לפחת הנצבר.

עודפים – בטעות לא רשמנו הוצאת פחת של 200, אך רשמנו הוצאות הובלה של 500, כלומר בסך הכול רשמנו הוצאה עודפת של 300 יותר ממה שהיינו צריכים. לכן יש לזכות עודפים ב300.

בסוף 2005 העלות של המכונה צריכה להיות 2500, הפחת שאמור להיצבר צריך להיות 1000 והעלות המופחת צריכה להיות 1500.

מענקים ממשלתיים –

מענק בגין רכוש קבוע – התנאי העיקרי שהחברה אמורה לקבל מענק בגין הנכס הוא שהיא קונה את הרכוש לטווח ארוך והמדינה רוצה לעודד אותה לקנות את אותו רכוש.

מועד ההכרה במענק – סעיף 7 לתקן מס' 20 (מענקים ממשלתיים) – מענקים לא יוכרו אם החברה לא תציית לתנאים בגין נתינת המענקים, ואם לא יהיה סיכוי סביר לכך שהמענקים יתקבלו. כלומר, יש להכיר במענק גם אם הוא לא התקבל במזומן. וזאת במועד קבלת אישור הזכאות רק אם קיים ביטחון סביר שהחברה אכן תעמוד בתנאים הנדרשים.

סעיף 8 אומר שקבלת המענק בפועל לא אומרת שלא צריך לוודא שהישות עומדת לעמוד בתנאים הנלווים.

בדוחות הכספיים צריך להכיר במענק בגישת ההכנסה (ישנה גם גישת ההון לפיה צריך להכיר במענקים אלו מחוץ לדוח רווח והפסד) – כלומר מכירים במענקים בדוח רווח והפסד מכיוון שהמענקים הם ממקור שהוא לא בעל מניות בחברה, כלומר הוא נחשב כהכנסה ולא כרווח הון. בנוסף המענקים לא ניתנים בחינם. בפועל החברה מרוויחה אותם באמצעות ציות לתנאים לפיכך ראוי להכיר בהם בדוח רווח והפסד על פני התקופות הרלוונטיות. ובשל העובדה שמיסים המשולמים לממשלה נרשמים כהוצאות כך גם מענקים המתקבלים מהממשלה צריכים להירשם כהכנסות.

מענקים המתייחסים לנכסים –

  1. גישת ברוטו – הצגת המענק כהכנסה נדחית – הנכס יוצג בעלותו המקורית וכנגד יוצג המענק כהכנסה נדחית.
  2. גישת נטו – המענק יקוזז מעלות הנכס שבגינו המענק התקבל.

למשל קנינו נכס בשווי 800,000 שקל, באותו יום קיבלתי מענק של 200,000 שקל, הפחתה לפי קו ישר על 5 שנים.

גישת הנטו אומר לחשב את הפחת על פי 600,000, כלומר הקטנו את המענק מעלות הנכס. במאזן העלות נטו של הנכס לאחר הפחת יהיה 480,000

גישת הברוטו אומרת שפותחים סעיף מאזני על המענק שנקרא הכנסה נידחת על 200,000 (ח. עו"ש ז. הכנסות נדחות). ואז כל שנה פעם אחת רושמים פחת על מלוא הנכס 800,000 ובפעם השנייה, חמישית מה-200,000 מעבירים כהכנסות ממענק 40,000. כלומר ח. הכנסות נדחות, ז. הכנסות ממענק – 40,000. במאזן העלות נטו של הנכס לאחר הפחת יהיה 640,000, אבל בנוסף לזה יהיה במאזן יתרה של הכנסות נדחות 160,000 בזכות שמקזזת את עלות הנכס, כך שסה"כ שווי הנכס יהיה 480,000.

 

לצילום השיעור

 

לצילום התרגול

 

לסיכום שיעור 1

 

 

 



7 − שלוש =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים