שם הכותב: תאריך: 12 נובמבר 2013

שעור 5:

פגיעה בזכויות המעוגנות בחוק יסוד:

שלבי עבודה:

  1. האם יש פגיעה בזכות/זכויות? (פירוט ויישום) אם כן-
  2. האם הפגיעה כדין? כלומר: האם הפגיעה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה?- אם לא-
  3. הסעד

שלב 1- פגיעה בזכות:

בשלב הראשון בודקים האם נפגעה זכות ובמידה וכן מציינים את הזכות שנפגעה ואת הסעיף המלמד עליה

שלב 2- את פסקת ההגבלה אפשר לפרק ל4 שלבים:

  1. הפגיעה בזכות נעשתה באמצעות חוק או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת שבו.
  2. החוק הפוגע הולם את ערכיה של מדינת ישראל.
  3. החוק הפוגע נועד לתכלית ראויה.
  4. מידתה של הפגיעה בזכות אינה עולה על הנדרש.

תנאי פסקת ההגבלה:

  1. הפגיעה בזכות נעשתה באמצעות חוק או מכוחו– אם דיברנו על חוק הדוגמנויות הוא פוגע בחופש העיסוק של דוגמניות רזות מדיי, אז האם הפגיעה חופש העיסוק נעשתה באמצעות חוק?כן חוק הדוגמנויות. פגיעה בזכות יכולה להיעשות או ע"י חוק, או על ידי חקיקה משנה , ואז בודקים האם יש הסכמה לחוק האם יש חוק שמסמיך את זה.לדוגמא: עיכוב יציאה מהארץ
  2. הולם את ערכיה של מדינת ישראל- ערכים יהודית ודמוקרטית- פה אנחנו בתפקיד בימ"ש אנחנו שואלים את עצמינו האם החוק הולם את הערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפי זה מחליטים. לדוגמא: חוק הדוגמנויות. חוק זה הולם את הערכים של מדינה יהודית כי אין ביהדות משהו נגד את זה, והולם דמוקרטית- כי הדמוקרטית מקריבה זכויות למען מטרות.
  3. החוק הפוגע נועד לתכלית ראויה- מתי אפשר לבוא ולומר שהתכלית ראויה לציבור ? תכלית ראויה היא תכלית שמשרתת אינטרס חברתי.כאשר זה אינטרס שהוא לא בהכרח לכל החברה אלה אינטרס שמשותף לחלק מהחברה ,לכל הציבור או לחלק מהציבור העיקר שלא יהיה לבן אדם אחד אלה קבוצה של אנשים ציבור מסוים . תכלית ראויה משרתת אינטרס ציבורי חיוני. מהו אינטרס חיוני? זה משהו שהוא חשוב שהוא יכול להאפיל בזכות. לדוגמא:בריאות,ביטחון, שלום הציבור, רווחה.
  4. מידתה של הפגיעה בזכות אינה עולה על הנדרש– החוק הפוגע צריך להיות מדתי- השופט ברק אומר בפס"ד "לשכת מנהלי השקעות"- שמדתיות מורכבת משלושה תנאים מצטברים כלומר מספיק שאחד לא יתקיים כדי שכל פסקת ההגבלה לא תקיים.

מדתיות מתחלקת ל 3 תנאים:

  • האמצעי הפוגע יהיה קשור בקשר רציונאלי למטרה- לדוגמא:חוק הדוגמניות: האמצעי הפוגע-אסור לפרסם דוגמנית רזה מדיי . זה פוגע להן בחופש העיסוק. האם זה משרת את התכלית על שמירה על דימוי הגוף של בני הנוער.? כן, יש קשר רציונאלי
    אם לא נפרסם תמונות של דוגמניות רזות מדיי לא יפגע דימויי הגוף של בני נוער.
  • האמצעי הפוגע יהיה הכי מינימאלי שמצריך פגיעה בזכות- אנחנו שואלים האם האמצעי הפוגע הוא האמצעי הכי פחות פוגע?אנחנו צריכים לשאוף לאמצעי שיגיד את המטרה במינימום פגיעה
    בזכות .אם כך איך נבחן את זה?הדרך הטובה היא באמצעות הסולם = אני רוצה להגיע למקום הכי גבוה ולהשיג מטרה ראויה.אני מבין שבכל פעם שאני מטפס על הסולם אני פוגעת בזכות בשלב הראשון פגעתי קצת בשלב השני קצת יותר וכך הלאה ברגע שאני יכולה להגיע למטרה אסור לי להמשיך עוד ובכך לפגוע בזכויות. כלומר אני יכולה לפגוע בזכויות רק כאשר עדיין לא הגעתי למטרה.
  • התועלת מכלל החוק תעלה על הנזק/איזון אינטרסים- האם התועלת עולה על הנזק?באופן כללי שואלים את עצמינו אם אני מסתכלת על כל חוק, האם התועלת שהוא מניב לי מצדיקה את הפגיעה בזכות
    זה מעין בדיקה .האם המטרה מקדשת את כל האמצעים.

אם אחד מהם לא מתקיים עוברים לשלב השלישי- סעד.

שלב 3-סעד- החלטה סופית של בימ"ש.

הסעדים שבימ"ש יכול לתת:

  • בימ"ש יכול לבטל את כל החוק –כל החוק לא טוב בימ"ש מבטל אותו. הוא רק מבטל הוא לא נותן חוק אחר כי את זה עושה הכנסת. למשל: חוק טל.
  • בימ"ש יכול לבוא ולבטל סעיפים מסוימים בחוק כלומר הוא נותן סעד לביטול חלקי לגבי סעיפים שהוא מוצא לנכון.
  • בימ"ש יכול להשעות את החוק כלומר הוא לא מבטל אותו אלה הוא אומר אני חושב שהוא חוק לא בסדר ולכן הוא מקפיא אותו ונותן תקופה מסוימת לכנסת לתקן אותו. ובמידה והיא לא עושה זאת הוא מבטל אותו.
  • בימ"ש יכול להגיד החוק הזה לא עובר פסקת הגבלה אבל בכל זאת אני לא מוותר עליו- כי הוא אומר אולי החוק יעשה את בהמשך את עבודתו ולכן אני לא מבטל אותו כרגע. לדוגמא: חוק טל.

 

    

שייך לנושאים: יסודות המשפט


8 + = חמש עשרה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים