שם הכותב: תאריך: 22 נובמבר 2012

שמירת דינים:

בחוק יסוד חופש העיסוק, קיים הבדל בין סעיף  10 , לסעיף 10 בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

סעיף 10 בחוק יסוד כבוד האדם :

כל חוק שנחקק לפני 3/1992 (תאריך חקיקת חוק יסוד כבוד האדם) מוגן ע"י שמירת דינים גם אם הוא פוגע חוקתית בח"י כבוד האדם וחירותו. זאת אומרת, לא ניתן לבטלו ולא ניתן לדון בפגיעה. אולם עדיין יש לפרש חוקים אלה ברוח חוקי היסוד(אם הם שוללים באופן מהותי את חוק היסוד – דינם בטלות!).

 סעיף 10 בחוק יסוד חופש העיסוק :

מדובר פה על "הוראת שעה" –

כלומר, להבדיל מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שע"פ סעיף 10 מגן על חוקים שנחקקו עד 92', בחוק יסוד חופש העיסוק קיימת "הוראת שעה" שמגבילה אותנו בזמן (עד 14.3.2002). כלומר,אם ישנו חוק הפוגע בחופש העיסוק, הוראות החוק יהיו בתוקף עד 2002, לאחר מכן ניתן יהיה לבחון אותם על פי פסקת ההגבלה ולהעבירם ביקורת שיפוטית.

  • דהיינו, מתאריך 14.3.2002, כל החוקים צריכים להתפרש כחוקים שנחקקים בהתאם לחוקי היסוד!

 מהו סעד ? –  המלצת בית המשפט לגבי החוק הנבדק (מעין תיקון לחוק)

סעד יכול להיות: בטלות מלאה, בטלות חלקית, השעיה (כמו בפ"ד מנהלי ההשקעות, או אי ביטול החוק.

 מהי המשמעות של שמירת הדינים לגבי חוקים שנחקקו לפני חוקי היסוד?

 על מנת להבהיר את נושא "שמירת הדינים"(סעיף 10) ישנו פ"ד:

פ"ד גנימאת נ' מדינת ישראל 1995:

העובדות: גנימאת נתפס נוסע במכונית גנובה מירושלים בדרכו למשחטת רכב בחברון. המשטרה עצרה אותו עד תום ההליכים בהתאם לחוק סדר דין פלילי מ1988- המתיר לה לעשות כן. לרוב נוקטים בהליך זה כשמדובר בפשע חמור או כשיש מספיק ראיות או כשהנאשם (להבדיל מחשוד, שנגדו טרם הוגש כתב אישום) מהווה סכנה לשלום הציבור. גנימאת ערער על כך לבג"צ בטענה שההחלטה לעוצרו עד תום ההליכים מהווה פגיעה בסעיף 5 בחוק ייסוד: כבוד האדם וחירותו, לפיו אין ליטול חירותו של אדם. פרקליטות המדינה טענה שלפי סעיף 10 בח"י כבוד האדם וחירותו כל החוקים שנחקקו לפני חוק הייסוד תקפים ואין הוא פוגע בהם.

התוצאות: העתירה התקבלה.

הנימוקים: סעיף 10 בח"י כבוד האדם וחירותו קובע כי אין "לפגוע בתוקפו" של דין שהיה קיים לפני 92'. השופט פירש זאת כי אסור לבטל חוק שנחקק לפני חוק הייסוד אך מותר לפרשו באופן שונה. לכן, ניתן לפרש את חוק סדר דין פלילי בצורה מצמצמת המתאימה לרוח ח"י כבוד האדם וחירותו. כלומר סעיף 5 בח"י כבוד האדם וחירותו גובר על חוק סדר דין פלילי.
ההשלכות: אי אפשר לבטל את תוקפם של חוקים שנחקקו לפני 1992, אך ניתן לפרשם ברוח חוקי הייסוד.

פ"ד נוסף בנושא זה –

פ"ד צמח נ' שר הביטחון:

ב95' נעצר חייל בשם שגיא שמח בידי שוטר צבאי, בחשד לעריקה. (לפני 82' היה מותר לעצור חייל לעד 60 יום עד שהוחלט העונש הרלוונטי. במשך השנים מס' ימי המעצר ירד. כלומר, בשנת 93, לאחר שנחקק כבוד האדם, נחקק תיקון מיטיב לחוק שקבע שמותר לעצור חייל עד 25 יום) צמח עתר לבג"ץ בטענה שההוראות שאפשרו את מעצרו אינן עולות בקנה אחד עם הזכות לחירות המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

בעקבות עתירתו נקבע שהוראות החוק פוגעות בחוק יסוד כבוד האדם ואז תיקנו את החוק ליומיים בלבד.

למעשה, כאן ישנו חוק שלאורך הזמן היטיב עם חוק יסוד כבוד האדם (מ60 יום, ליומיים). לכן, כל הטבה שהתקבלה היא בהחלט הטבה שעמדה במסגרת פסקת ההגבלה וסעיף 10 לא חל עליה, לכן החוק היה נתון לביקורת שיפוטית.

לסיכום, שני פ"ד הנ"ל מראים שבנסיבות מסוימות, אם החוק נועד לתכלית ראויה, וחלקים ממנו פוגעים בזכויות יסוד המוגנות בחוקי היסוד, אזי החוק יכול להתבטל ע"י הכנסת מאחר והוא אינו חוקתי (פ"ד גנימאט), או שהכנסת תתקן אותו (פ"ד מנהלי ההשקעות).

זכויות יסוד הנגזרות מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו : 

  1. זכות השוויון

על מנת להבין זכות זאת טוב יותר, נפתח בפ"ד :

פ"ד וכסלבאום נ' משרד הביטחון 1993 –

העובדות: ערן וכסלבאום נפל באסון צאלים ב' ונקבר בבית קברות צבאי. משפחתו רצתה לשנות את הכיתוב האחיד על המצבה ולהוסיף את שמותיהם של אחיו. המועצה להנצחת החלל ושר הביטחון סירבו לכך, מאחר שחוק בתי הקברות הצבאיים מחייב אחידות ברישום של מצבות החיילים. משפחת החייל עתרה לבג"צ בטענה שיש בכך פגיעה בכבודם וברגשותיהם, שסותרת את סעיפים 2 ו4- בח"י כבוד האדם וחירותו (כלומר, היא עותרת נגד זכות השוויון שלפיה פעל משרד הביטחון)

התוצאות: העתירה התקבלה.

הנימוקים: בהתאם לסעיפים 2 ו-4 בח"י כבוד האדם וחירותו, המשפחה השכולה זכאית לשמירה על כבודה ועל רגשותיה הפרטיים. בנוסף, אין לפגוע בכבוד האדם ולכן יש להתחשב ברגשות המשפחות השכולות ולאפשר כיתוב אישי על המצבה. בג"ץ לא רצה בביטול חוק בתי הקברות הצבאיים אלא בצמצומו בהתאם לרוח ח"י כבוד האדם וחירותו.

לכן מ- 93', ניתן להוסיף לבתי הקברות הצה"ליים דברים נוספים כבקשת המשפחות.

 הזכות לשוויון =  זכות שנגזרת מכבוד האדם, ולה 2 מאפיינים:

–          שוויון פורמאלי – לאכוף את השוויון באופן שווה לכולם (לדוג' בחירות, קול אחד לכל אחד)

–          שוויון מהותי – כדי להגיע לשוויון, אנו צריכים לתת לפעמים יחס שונה לאנשים מסוימים על מנת שהם יגיעו למצב של שוויון (לדוג' העדפה מתקנת- ההבדל בין אבחנה לאפליה)

 פ"ד בהקשר לנושא זה :

פ"ד דנילוביץ' נ' אל-עד 1994 :

העובדות: דנילוביץ' שירת כדייל באל-על וגר עם בן זוגו כ10- שנים כשהם מנהלים משק בית משותף. אל-על סירבה להעניק לחברו לחיים כרטיס טיסה ללא תשלום המגיע לכל אדם הנשוי או המשמש כידוע בציבור של עובד אל-על. לאחר שבקשתו נדחתה גם בבית הדין לעבודה ובערכאות נוספות פנה דנילוביץ' לבג"צ.

התוצאות: העתירה מתקבלת.

הנימוקים: השוויון הוא זכות ייסוד חוקתית ולכן יש לפרש חוקים והסכמים בהתאם לו, וכשיש בני זוג המקיימים משק בית משותף ויחסי מין סדירים מגיעות להם זכויות של זוג. לכן במקרה זה, זוהי אפליה!



שמונה − = 1

תואר ראשון
תואר שני
מרצים