שם הכותב: תאריך: 28 נובמבר 2013
  1. סקירה היסטורית (מאמר)
  2. מגמות בשוק העבודה (מאמר)
  3. מאפייני המשק.
  4. חשבונאות לאומית.
  5. שוק העבודה.

שוק העבודה:

  1. מודל היצע וביקוש לעובדים (שווקים תחרותיים).
  2. התנהגות שוק העבודה במציאות.

הגדרות

אוכלוסייה- אזרחי המשק ותושבי הקבע של המשק.

אוכלוסייה בגיל העבודה- גיל 15 עד פנסיה. בתוך אוכלוסייה זו נכללים המשתתפים בכוח העבודה

ואלה שלא משתתף בכוח העבודה.

אוכלוסייה לא בגיל העבודה- זקנים וילדים.

כוח העבודה- האנשים אשר מחפשים עבודה ומציעים את עצמם לעבודה.

הנחות המודל:

  1. שוק גמיש- כלומר, הכול נקבע ע"י כוחות השוק בלבד, אלא אם כן נאמר אחרת.
  2. תפוקה שולית חיובית ופוחתת.

 

שוק עבודה גמיש: שוק עבודה גמיש הינו שוק עבודה שבו השכר בשוק נקבע על ידי כוחות של היצע וביקוש, דהיינו אין התערבות ממשלתית. שוק זה מוצג בכפוף ליצור בתנאים של תפוקה שולית פוחתת. מודל שוק העבודה מורכב מהיצע וביקוש. הביקוש לעבודה נובע מהמעסיקים/ פירמות, לעומת זאת היצע העבודה נובע מאלו המעוניינים לעבוד. בנקודת המפגש בין הביקוש להיצע נקבל את שיווי המשקל. כאשר שכר העבודה מבטא כוח קניה.

עקומת הביקוש: זוהי עקומה שנוצרת כתוצאה מהמידע שיש ליצרן על התפוקה השולית ולמעשה היא מראה בכל שכר ריאלי כמה עובדים כדאי ליצרן להעסיק. העקומה יורדת משמאל לימין ויכולה להיות ליניארית או קמורה.

כדאיות העסקת העובדים מתקבלת בתחום שבו התפוקה השולית חיובית ופוחתת. כדי להחליט כמה עובדים כדאי ליצרן להעסיק יש לבצע שיווין בין התפוקה השולית לעובד לבין השכר הריאלי, במצב זה עקומת הביקוש לעבודה שווה לעקומת התפוקה השולית לעובד.

הביקוש נקבע על ידי המעסיקים שקובעים כמה עובדים הם רוצים להעסיק בהתאם לשכר במשק. הביקוש לעובדים נקבע על פי התפוקה השולית של העובדים (MPL) = הקשר בין מספר העובדים לתפוקה שלהם.

לדוגמה:

L

TP

MPL

1 10 10
2 18 8
3 25 7
4 30 5
5 32 2

כל עוד והתפוקה השולית לעובד תהיינה גדולה או שווה לשכר הריאלי ימשיך המעסיק להעסיק את העובד.

הביקוש לעובדים הינו למעשה התפוקה השולית לעובדים,

אם כך מה ישנה את עקומת הביקוש לעובדים? התפוקה השולית עצמה! לדוגמה, במידה ויתבצע שיפור טכנולוגי אשר יגדיל את התפוקה השולית לעובד. ערך העובדים עולה ß הביקוש לעובדים עולהß מוכנים לשלם להם יותר ויותר בכל רמת שכרß התעסוקה עולהß השכר ריאלי עולה.

 

 

שיפור טכנולוגי:

כאשר השכר הריאלי גבוה יותר, היצע העבודה עולה משמאל לימין.

מס על מעסיקים: מעסיקים ירצו להעסיק פחות עובדים, הביקוש ירד וכמות המועסקים תרד. במצב זה, השכר לעובד יורד ואילו השכר שהמעסיקים יעלה (בתוספת המס).

פונקציית היצור של המשק: כאשר כמות ההון נתונה y=f(L,K)

צד ההיצע של המודל: גורם התחלופה וגורם ההכנסה משפיעים על עקומת ההיצע.

אפקט התחלופה מציג מצב בו קיימת עלייה בשכר הריאלי, ולכן העובדים מעדיפים לעבוד יותר שעות ובתמורה מוותרים על יותר שעות פנאי.

אפקט ההכנסה פנאי הינו מוצר נורמלי. מוצר נורמלי מוגדר כך כשההכנסה עולה, הצריכה מאותו מוצר עולה גם כן, ולהיפך. ככל שההכנסה עולה, אזי רמת החיים עולה והצורך לפנאי עולה.

קיימת סתירה בין האפקטים. מחקרים מוכחים כי אפקט התחלופה חזק יותר מאפקט ההכנסה, ולכן ההכנסה עולה משמאל לימין.

פונקציה זו מציגה את הקשר בין התוצר שהמשק מייצר לבין כמויות גורמי הייצור שהוא מעסיק בכל רמה. התלות של התוצר היא בגורם ייצור משתנה אחד (עובדים) ובגורם ייצור קבוע (מכונות).

מה יכול להביא לשינויים בהיצע? הצטרפות עולים חדשים או עובדים זרים: כמות העובדים במש תגדל, מחיר שכר ריאלי ירד והתוצר במשק יגדל. לסיכום, מה ישנה את היצע העבודה?

  1. תזוזה ימינה של ההיצע = גידול. גל עלייה גדול, הגדלת גיל הפרישה, עובדים זרים. תוספת בשוק העבודה!
  2. תזוזה שמאלה של ההיצע= ירידה בכוח העבודה.

שווקים גמישים: מדובר בשווקים שפועלים על פי כוחות השוק בלבד. על כן, במציאות שוק העבודה והמוצרים אינו גמיש.

שוק העבודה – מדוע אינו גמיש במציאות?

  1. התערבות ממשלתית, אשר קובעת שכר מינימום אשר לא ניתן להוריד אותו (כלומר אין שליטה מלאה של שני הצדדים על השכר של העובד)?
  2. חוקים להגנת העובד מקשים על הגמישות (שכר, העסקת אישה בהיריון וכיוצא בדבר).

שוק המוצרים – מדוע אינו גמיש במציאות?

  1. קשיחות מחירים כלפי מטה/ מעלה.
  2. מחירים בפיקוח.

נסכם –

כעת, נציג את השינויים בעקבות גידול בהיצע ובביקוש יחדיו: בשנת 67' הגיעו עולים חדשים לישראל. היות שהגיע כוח עבודה מיומן יותר, הון אנושי גבוה, אזי החלו השקעות בהון פיזי. הגעת כוח אדם מביא לעליית עקומת ההיצע. במקביל קיים גידול בעקומת הביקוש. בשל העובדה שהגיעו עובדים איכותיים יותר גדלה הרמה להשקעות בנכסים פיזיים בישראל וכמות ההון הפיזי גדלה. במידה ופונקציית הייצור היא קוב דוגלס, בה גו"י מסייעים התפוקה השולית לעובד תעלה וכך גם הביקוש במשק. הביקוש לתוצר גדל (יש יותר צרכנים והביקוש עולה), גידול בהעסקת עובדיםß התוצר גדל!

במקרה כזה קיים גידול בהיצע העובדים במקביל לשיפור טכנולוגי שגורם לגידול בביקוש. ישנו גידול במספר המועסקים (לא ניתן לדעת מה יקרה לשכר). יש לשים לב, במצב בו יש תזוזה של שתי העקומות במקביל, הן של ההיצע והן של הביקוש, תמיד נדע רק את השינוי בגורם אחד – מספר המועסקים או השכר.

הצגה של שלושה אירועה אשר משפיעים על השווקים הגמישים הנ"ל:

  1. עלייה בכוח העבודה : היצע עבודה גדל .


תוספת העובדים הזרים הורידה את השכר, ברגע שהשכר ירד הוותיקים שראו שכר ריאלי נמוך יותר יעבדו פחות.

  1. מס מעסיקים (כדוגמת ביטוח לאומי) – T ₪ לכל יחידת עבודה, המעסיקים יעסיקו פחות עובדים בכל רמה של כמות עבודה, ירידה בדיוק בגובה המס. המעסיק משלם שכר יותר גבוה, העובד מקבל שכר יותר נמוך, ואת ההפרש מקבלת הממשלה = תקבולי הממשלה = t*L1

כל מס שתלוי בהיקף העבודה פוגע בכמות העבודה!


 

  1. שיפור טכנולוגי: מעלה את התפוקה השולית של העובדים- L, Ld

     


 

היות ואנחנו מדברים על שווקים גמישים, אם השוק מציע תוצר יותר גדול, ייוצר במשק תוצר גדול יותר, כאן אין מצב של מחירים קשיחים כלפי מטה. לכן בשווקים גמישים אנו תמיד נהיה בתעסוקה מלאה.

לאחר שדנו בשווקים תיאורטיים – שווקים גמישים, נעסוק בשווקים לא גמישים = מציאותיים.

קשיחות מחירים כלפי מטה, שוק המוצרים לא גמיש:

כאשר יש עודף היצע של מוצרים, המחירים לא נוטים לרדת וזאת בשל קשיחות המחירים! מדוע? המשווקים/ יצרנים/ פירמות לא נוטים להוריד את המחיר, וזאת על מנת לשמור על ההוצאות שהוצאו עבור ייצור המוצר, לשמור על קו אחיד של מחיר המוצר, שמירה על יוקר המוצר וכדומה. וזאת לפי ההנחה הקיינסיאנית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נפתח פער תוצר – משמעותו אבטלה קיינסיאנית.

בשוק המוצרים: בעקבות הירידה בתוצר, מעסיקים פחות עובדים

בשוק העבודה: הביקוש לעובדים הופך להיות קשוח ברמה של L1 עובדים. לכן, אפילו בשכר נמוך מאוד ירצה היצרן להעסיק רק L1 עובדים, כי הם צריכים כמות מסוימת של תוצר.

לסיכום, במקרה בו AD יורד :

מה בנוגע לשכר הריאלי? אי אפשר לדעת. מצד אחד ישנה נטייה להעלות שכר בכלל תפ"ש הגבוה של העובדים, מצב שני העובדים מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר. השכר ינוע בין התפוקה השולית לבין השכר המינימלי בו העובדים מוכנים לעבוד.

שייך לנושאים: דלית רגב, כלכלת ישראל


שמונה × 6 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים