שם הכותב: תאריך: 06 אפריל 2013

יסודות החשבונאות א' שיעור 4 – 19.3.2013, מרצה: רו"ח רן שרמן

המשך שאלות אמריקאיות בנושא המלאי – חוברת תרגילים

  1. הנח כי החברה מחשבת את עלות המלאי לפי שיטת פיפ"ו תמידי וכי המלאי ליום 31.12.11 הינו 9,127 ₪ הכולל 4,600 יחידות. מהו סך המכירות כפי שתיכללנה דוח רווח והפסד לשנה שהסתיימה ב-2012?

סך הרכישות לשנה זו : 200*3*10*0.9+150+500*2.5*10*0.9+150 +300*4*10*0.9+150+2,000*2*0.9+150=31,650

סה"כ 12,000 יחידות נרכשו בשנה זו, עם הנחה של 10% עבור קנייה מעל 2000 יח' לכל השנה וחישוב ההובלה בסך 150 ₪ .

רווח גולמי = 30%

נמכרו 11,000 קפסולות עם מחיר מכירה קבוע לאורך השנה, מלאי מת = 1,200 קפסולות (נמכרו במחיר 0 כביכול)

31/12/12 מבחינת יחידות למלאי סגירה –>

מלאי פתיחה 4,600; רכישות 12,000; מכירות (11,000); מלאי מת (1,200) = מלאי סגירה = 4,400 יחידות.

לפי שיטת פיפ"ו – 3,000 יח' נחשב לפי מחיר ליחידה 4 ₪, ועוד 1400 יח' לפי מחיר ליחידה 2.5 ₪ (קניות אחרונות, כמובן נכלול את עלות ההנחה וההובלה) =                                                                   10,950 + 11,400/5000*1400=14,142

עלות המכר:

מלאי פתיחה 9127

קניות 31,650

מלאי סגירה (14,142)

עלות המכר – 26,635

מכירות = X

עלות המכר = X-26,635/X=0.3

26,635/0.7=38,050 ולכן תשובה מספר 5 נכונה.

רכוש קבוע-IAS 16, פריט מוחשי אשר:

(א)    מוחזק לשימוש בייצור או בהספקת סחורות או שירותים, להשכרה לאחרים, או לצרכים מנהליים;

(ב)     חזוי שישתמשו בו במשך יותר מתקופה אחת.

מספר הגדרות רלוונטיות לרכוש הקבוע:

  • עלות – סכום המזומנים או שווי המזומנים ששולם או השווי ההוגן של תמורה אחרת שניתנה על מנת לרכוש נכס בעת רכישתו או הקמתו. או, כאשר מתאים, הסכום שיוחס לנכס זה כאשר הוכר לראשונה.
  • ערך שייר של נכס – אומדן הסכום שישות הייתה יכולה לקבל בעת עריכת האומדן ממימוש הנכס, בניכוי אומדן עלויות המימוש, אילו הנכס היה כבר בגיל ובמצב החזויים בתום אורך החיים השימושיים שלו.
  • סכום בר פחת – עלות הנכס, או סכום אחר המחליף את העלות, בניכוי ערך השייר שלו (עלות בניכוי ערך הגרט).
  • אורך חיים שימושיים –

(1)     פרק הזמן שלאורכו הנכס חזוי להיות זמין לשימוש של הישות;

(2)     מספר יחידות תפוקה או יחידות דומות, אשר חזויות לישות מהנכס.

  • פחת – הקצאה שיטתית של הסכום בר פחת של נכס על פני אורך חייו השימושיים.
  • ערך בספרים- הסכום בו מוכר הנכס בניבוי פחת שנצבר ובניכוי הפסדים מירידת ערך שנצברו.
  • הפסד מירידת ערך- הסכום בו הערך בספרים של נכס עולה על הסכום בר השבה שלו.
  • סכום בר השבה- הגבוה מבין מחיר ההכרה נטו של נכס לבין שווי המימוש בו.

הבחנה בין נכס לבין הוצאה ומלאי :

הוצאה – תורמת לקידום עסקי החברה, אך התועלת הצומחת ממנה הנה לטווח קצר בלבד.

רכוש קבוע- גם הוא תורם לעסקי החברה, אך בשונה מההוצאה צפוי להיות בשימוש לטווח הארוך. ובשונה ממלאי, אינו מיועד למכירה לאחרים במהלך העסקים הרגיל.

(חידוד – רכשתי נכס לטובת מכירתו–> מלאי, רכשתי נכס בו אשתמש למשך שנים אשר–> רכוש קבוע, רכשתי נכס לשם שימוש שוטף למשך תקופה קצרה שאינה עולה על תקופה אחת–> הוצאה). כמובן, ישנם טיפולים שונים באשר לירידת ערך של נכסים באשר לסיווגם החשבונאי.

התקן הבינלאומי 16 קובע את הטיפול החשבונאי ברכוש קבוע, כך שמשתמשים בדוחות הכספיים יוכלו לקבל מידע לגבי השקעתה של הישות ברכוש קבוע ולגבי השינויים בהשקעה כזו. קובע את מועד ההכרה, ערכם בספרים, קביעת הוצאות פחת והפסדים ומירידת ערך. הוא קובע שני תנאים מצטברים, בהתקיימם, עלות של פריט תוכר במאזן כרכוש קבוע:

–          צפוי שהטבות כלכליות עתידיות שקשורות לפריט יזרמו לחברה.

–          עלות הפריט ניתנת למדידה באופן מהימן.

כאשר נכיר ברכוש הקבוע, פקודת היומן תהיה:

ח' רכוש קבוע; ז' מזומן/זכאים

חברה נדרשת להעריך במועד רכישת הרכוש הקבוע את כל העלויות שהתהוו בגין רכישת הרכוש הקבוע. עלויות אלו כוללות עלויות ראשוניות שהתהוו בגין עצם הרכישה או ההקמה של הרכוש הקבוע, וכן להעריך האם קיימות עלויות נוספות שהתהוו בשלב מאוחר יותר שיש להביאם בחשבון כבר במועד ההכרה. כחריג לתנאי הראשון של ההכרה, ניתן להכיר בפריטים כפרטי רכוש קבוע, גם במידה ופריטים אלו לא יניבו לחברה הטבות כלכליות במישרין, במידה ופריטים אלו יניבו הטבות כלכליות באופן עקיף (דוגמה- בהחלט ייתכן כי חברה תרכוש פריט מסוים, ופריט זה יוכר כרכוש קבוע, למרות שאינו מניב לחברה הטבות כלכליות מעצם השימוש בו, אך לאור העובדה שהפריט חיוני כדי שהחברה תוכל בכללותה לפעול, ההטבה הכלכלית נגרמת בצורה עקיפה. כדוגמת ריהוט משרדי).

הטיפול ברכוש קבוע מתחלק לשלושה שלבים מרכזיים:

  1. רכישת הנכס
  2. השימוש בכנס לאורך חייו
  3. סוף השימוש בנכס- מכירה/גריעה

ישנן 5 שיטות לחישוב הפחת:

  1. קו ישר  – מניחים כי זרם ההכנסות מהנכס שווה לאורך חייו. כלומר, השימוש בנכס ייעשה בצורה שווה על פני תקופת השימוש בו. יש להשתמש באומדן לגבי אורך חיי הנכס.
  1. תפוקה – השיטה מניחה כי הנכס מוגבל לתפוקה מסוימת, ולפיכך הפחת יחושב לפי חלק יחסי מהתקופה של הנכס. לשם כך, יש לאמוד את התפוקה הכוללת הצפויה מהשימוש בנכס ובכל שנה ושנה נפחית חלק יחסי מהנכס על פי התפוקה באותה השנה. יישום בעייתי= קשה לאמוד את התפוקה במועד הרכישה. בשיטה זו יש קשר ישיר למה שהמכונה יצרה השנה להוצאות הפחת שיהיו לה במשך השנה, שכן היא נמדדת לפי התפוקה השנתית ביחס לתפוקה הכוללת. מכאן, אין חשיבות למספר החודשים שעבדה המכונה במהלך השנה, אלא רק למספר היחידות שייצרה.
  1. סכום ספרות השנים העולה – ההנחה הינה ששחיקת הנכס גדלה עם השנים. כלומר, בכל שנה הפחת גדל יותר ביחס לשנה שעברה.
  1. סכום ספרות השנים היורד – ההנחה הינה ששחיקת הנכס קטנה עם השנים. כלומר, בכל שנה הפחת קטן יותר ביחס לשנה שעברה.

ההבדלים בין שתי השיטות סכום סדרתי של שנים יורד / עולה. לדוגמה – אורך החיים הוא 4 שנים, ולכן סכום שנות חיי הנכס הוא 10. שווי הנכס 512,000; ערך גרט 2000

סדר השנים

עולה

יורד

שנה ראשונה

1/10 * 510,000

4/10* 510,000

שנה שנייה

2/10* 510,000

3/10* 510,000

שנייה שלישית

3/10* 510,000

2/10* 510,000

שנה רביעית

4/10* 510,000

1/10* 510,000

  1. אחוז קבוע מהיתרה הפוחתת – נקבע מהו אחוז הפחת השנתי, אשר יוכפל בעלות המופחתת ולא בעלות המקורית (בשונה לשיטת הקו הישר). למעשה, זו פחת מואץ וקיימת הנחה כי הבלאי בשנים הראשונות לחיי הנכס גבוה יותר מאשר בשנים מתקדמות. נחשב תחילה את האחוז: (אם אין ערך גרט לרכוש הקבוע נציב בערך גרט, במונה, 1).

דוגמה לחישוב שיטת אחוז קבוע מיתרה פוחתת – רכוש קבוע בסכום 512,000; אורך חיים 4 שנים; ערך גרט 2,000 ₪

אם לדוגמה, המכונה נרכשה רק ב-01.07, כלומר לא עבדה שנה שלמה – אלא עבר רק חצי שנה. על כן בשנה זו נכפול את התוצאה בחצי – 384k*0.5

ואז בשנה שלאחריה, חלק משנה זה המשך הפחת של השנה הראשונה והחלק השני מתחיל את השנה של השנה השנייה – על כן: 384k*0.5 + 96K*o.5 , וכן הלאה!!

שנה שלישית – 96k*0.5 + 24k*0.5

שנה רביעית – 24K*0.5 +6k*o.5

שנה חמישית, השלמה של עוד חצי שנה לאורך החיים – 6K*0.5

לצילום השיעור

 

לצילום התרגול

 

לסיכום שיעור 2

 

 

 



4 − = שתיים

תואר ראשון
תואר שני
מרצים