שם הכותב: תאריך: 22 מרץ 2015

דוגמא נכסים בלתי מוחשיים – אורי ואידית –

רכישה של 30% מהמניות –

ח. השקעה, ז. מזומן – 47,548

חישוב

הערות

תמורה 47,548
חלקי בהון הכלולה (10,023) = 33,410*0.3
סה"כ עודפי עלות 37,525
עודפי עלות מיוחסים
רכוש קבוע (150) = (1500-2000) * 0.3 השווי ההוגן נמוך מהספרים ולכן נסכים לשלם פחות
הסכם הפצה 150 = (500-0) * 0.3 נכס בלתי מוחשי שעומד בקריטריון חוזי משפטי – נייחס לו עודפי עלות בנפרד מהמוניטין. ניתן להפחית אותו על פני 5 שנים – אורך חיים מוגדר – 2007 עד 2011
פטנט 2,877 = (10,000-410) * 0.3 פטנט עומד בקריטריון חוזי-משפטי כי הוא נירשם, אם הוא לא היה נירשם הוא לא היה נחשב פטנט. אורך חיים לא מוגדר – לכן לא מופחת
סימן מסחרי 300 = (1000-0) * 0.3 סימן מסחרי הוא תמיד רשום – עומד בקריטריון חוזי משפטי. במועד הרכישה שילמנו עבורו, לכן יש ליחס לו עודף עלות, אך מכיוון ונתון כי לא מתכוונים להשתמש בו, אורך החיים השימושי הוא 0 ולכן נפחית אותו במלואו מיד אחר כך. במועד יחוס עודפי העלות יש ליחס עודף עלות ללוגו הנ"ל בהתאם לשווי בשוק גם אם החברה הרוכשת איננה מתכוונת להשתמש בו, במועד הרכישה, אם קיים שווי הוגן לסימן המסחרי יש ליחס עודפי עלות ללא שום קשר לכוונת השימוש בו ע"י החברה הרוכשת ולפיכך יש צורך בהפחתה מלאה של ערך הסימן המסחרי שיוחס בגינו עודף עלות מיד לאחר הרכישה, כיוון שאין כוונת שימוש ולא ניתן להעבירו.
מכונה מוחכרת בחכירה תפעולית (60,000-50,000)*0.3 = 300 מדובר בחכירה תפעולית, השווי ההוגן של המכונה הוא מנקודת ראות המשתתפים בשוק ולכן לא משנה מה הם תנאי החכירה (נתוני סרק), כיוון שהנכס נמצא בספרי הכלולה, ומה שמשנה זה מה השווי ההוגן שלו, כלומר מה הפוטנציאל העתידי שלו ולא משנה מה בחרנו לעשות אתו וכמה אנחנו מקבלים עבורו כרגע. אורך חיים למועד רכישה – 15 שנים
חכירה תפעולית של נכס 85,161 * 0.3 = 25,548 חוזה חכירה תפעולית – עומד בקריטריון חוזי משפטי -> נכס בלתי מוחשי. לכלולה יש חוזה חכירה שנוצר בתנאים עדיפים על התנאים בשוק חכרנו ב-10,000 לעומת 12,000 שמקובל בשוק בעת עסקת הרכישה , כלומר יש לנו הפרש לטובת הכלולה של 2,000. נהוון את ההפרש של ה-2000, 48 חודשים שנותרו, בריבית שוק למועד הרכישה של מניות הכלולה – 5% = 85,161 – > הסכום שבו השווי ההוגן עולה על הערך בספרים כי מדובר בתנאים עדיפים, אותו נכפול בחלקי, אז נקבל את מה שהיינו מוכנים לשלם מעבר להון החברה בגלל שמדובר בחכירה תפעולית בתנאים עדיפים. חכירה תפעולית לא נמצאת במאזן כי הפקודה היא – ח. הוצאות חכירה, ז. מזומן -> אין שום דבר שנמצא במאזן.
מוניטין – P.N 5800
סה"כ עודף עלות 37,525

 

דרך שנייה לחישוב מוניטין

שולם – 47,548

חלקי בשווי ההוגן של הכלולה (סכום הון עצמי בעמודה של השווי ההוגן במאזן + חכירה תפעולית שלא רשומה במאזן כי היא חוץ מאזנית יש להוסיפה כי היא בתנאים עודפים ולכן היא עוד נכס בכלולה) – 0.3*(54,000+85,161) = 41,748

מוניטין – 5,800

*הערה – את חוזה החכירה מפחיתים בגישת הקו הישר – חוזה חכירה לא מופחת בשיטת הריבית האפקטיבית בגלל שהוא לא עומד תחת הגדרת נכס פיננסי לפי הוראות IAS39, ומפחיתים בשיטת הריבית האפקטיבית רק נכסים פיננסים.

טבלת עודף עלות

1.1.07

הפחתה

רכוש קבוע (150) 15 150 * 9/10 = (135) -> מופחת על 10 שנים מיום הרכישה
הסכם הפצה 150 = (500-0) * 0.3 (30) 150 * 4/5 = 120
פטנט 2,877 = (10,000-410) * 0.3 2,887 -> לא מופחת כי יש לו אורך חיים בלתי מוגדר
סימן מסחרי 300 = (1000-0) * 0.3 (300) 0 -> מופחת במלואו כי אין בכוונתו להשתמש בו.
מכונה מוחכרת בחכירה תפעולית (60,000-50,000)*0.3 = 3000 (200) 3000 * 14/15 = 2800 -> לא משנה שהיא מוחכרת, מפחיתים אותה כרגיל
חכירה תפעולית של נכס 85,161 * 0.3 = 25,548 (6387) 25,548 * 3/4 = 19,161 -> חוזה חכירה מפחיתים קו ישר 4 שנים (48 חודשים)
מוניטין – P.N 5800 5,800 -> מוניטין לא מופחת
סה"כ עודף עלות 37,525 (6902) 30,623

 

רווחי אקווטי

רווח הכלולה – 20,000 * 0.3 = 6,000

הפחתת עודף עלות – (6902)

הפסדי אקווטי – (902 ) -> הפחתת עודך העלות עלה על הרווח ולכן יש הפסדי אקווטי

ח. הפסדי אקווטי, ז. השקעה – 902

 

דיבידנד

ח. מזומן, ז. השקעה – 10,000*0.3 = 3,000 -> דיב' מקטין את הון הכלולה ולכן ההשקעה קטנה מול מזומן שמתקבל מהדיב'.

 

חשבון השקעה 31/12/07

תנועה

רכישה – 47,548

הפסדי אקווטי – (902)

דיבידנד – (3000)

סה"כ – 43,646

 

הרכב

חלקי בהון הכלולה – 33,410 י.פ מועד הרכישה + 20,000 רווח השנה – 10,000 דיבידנד = 43,410 * 0.3 = 13,023

הוספת יתרת עודפי עלות – 30,623 -> יתרת עודפי עלות מהטבלה

סה"כ – 43,646

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מוניטין בספרי הנרכשת

חברה א' רוכשת 40% מהון המניות של חברה ב' ליום 31.12.12, תמורת 198,000 ₪.

 

להלן הדוח על המצב הכספי של חברה ב' ליום 31.12.12

מבנה – 120,000 (שווי הוגן 170,000)

מוניטין – 80,000

הון עצמי – (200,000)

 

המוניטין בחברה הכלולה (הנרכשת) לא עומד בהגדרת נכס מזוהה, לא עומד בקריטריון יכולת ההפרדה ולא בקריטריון החוזי-משפטי, ולכן כאשר חברה רוכשת חברה כלולה ובה מוניטין יש לנטרל אותו בחישוב ההפרש המקורי/עודף עלות.

הון של חברה ב' מנוטרל מהמוניטין – (200,000) – 80,000 מוניטין = (120,000) -> הון של ב' מנוטרל מוניטין.

חישוב עודף עלות ברכישה

שולם – 198,000

חלקי בהון הכלולה – (120,000) * 40% = (48,000) -> לוקחים את ההון של הכלולה שמנוטרל ממוניטין.

עודף עלות לייחוס – 150,000

מיוחס לרכוש קבוע – (170,000-120,000)*40% = 20,000

מוניטין – P.N – 130,000

 

התחייבויות תלויות לפי IAS37

תקציר IAS37 בעמוד 21 בהרצאה.

3 תנאים להכרה בהפרשה

1. לישות יש מחויבות בהווה בגין אירוע שקרה בעבר.

2. צפוי שנדרש לשלם אותה -> יציאה של משאבים כלכלים בעתיד. צפוי – הסתברות של מעל 50% -> יוצרים הפרשה.

2. ניתן לאמוד את הסכום אותה תידרש הישות לשלם באופן מהיימן.

 

התחייבות תלויה

א. מחויבות אפשרית הנובעת מאירוע בעבר שיקומה יתברר רק אם יתרחשו, או לא יתרחשו אירוע או אירועים עתידיים.

או

ב. מחויבות מוקמות הנובעת מאירועי העבר, אך אינה מוכרת היות ש –

1. לא צפוי תזרים שלילי של משאבים המגלמים הטבות כלכליות לסילוק המחויבות

או

2. לא ניתן לאמוד את סכום המחויבות במידה מספקת של "מהימנות"

 

כלומר על התחייבות תלויה יש לתת גילוי, אך לא תירשם הפרשה בספרים.

 

IFRS 3 אומר –

במצב בו ניתן לדעת מה השווי ההוגן של ההתחייבות התלויה, אך רמת הסבירות לתשלום היא פחותה מ-50%, לא נוצרת הפרשה בספרים לפי הוראות IAS37, אך IFRS3 אומר כי יש ליצור עודף עלות על השווי ההוגן של התחייבות תלויה זו, וזאת רק במקרה שיש צפי ליציאת מזומנים, כלומר ניתן למדוד את השווי ההוגן של אותה התחייבות, ואז ניתן לרשום עליה עודף עלות שלילי, כיוון שהרוכשת תהיה מוכנה לשלם פחות בגלל התחייבות תלויה זו, אפילו שהסבירות תשלום אותה התחייבות הוא פחות מ-50%.

דוגמא ( עמ' 23) –

ח. השקעה, ז. מזומן – 33,500

חישוב עודף עלות –

שולם – 33,500

חלקי בהון הכלולה – (50,000 עודפים + 10,000 הון מניות ) * 30% = (18,000)

עודף עלות – 15,500

מיוחס ל –

קרקע – (50,000 שווי הוגן – 20,000 עלות ) * 30% = 9,000 -> לא מופחתת

סימן מסחרי – (30,000 שווי הוגן – 0 בספרים ) * 30% = 9,000 -> נכס בלתי מוחשי לפי קריטריון חוזי משפטי -> הפחתה 10 שנים

תביעה – (25,000 שווי הוגן – 0 בספרי הכלולה ) * 30% = (7,500) -> נסכים לשלם פחות על התביעה. -> התביעה לא התבררה עד 31/12/2009 וגם לא בוצעה שום הפרשה בספרי הכלולה, לכן לא נפחית דבר.

מוניטין – P.N – 5,000

כל עוד החברה הכלולה לא רושמת דבר בספרים שלה, ומנקודת ראות החברה לא השתנה דבר בשווי הוגן של התביעה – > לא נעשה כלום עם התביעה, כלומר לא נפחית או נשנה אותה.

 

רווחי אקווטי

חלקי ברווחי הכלולה – 100,000*30% = 30,000

הפחתת עודפי עלות -> רק את הסימן המסחרי מפחיתים -> 9,000/10 = 900

סה"כ – 29,100

ח. השקעה, ז. רווחי אקווטי – 29,100

 

חלוקת דיבידנד –

ח. מזומן, ז. השקעה – 40,000*30% = 12,000

 

בהתעלם מנתוני השאלה, נניח שבשנת 2010 לחברה ב' יש רווח של 100,000 ₪ והתביעה התבררה סופית בבית משפט על סך 40,000 ₪. הרווח של ב' הוא 100,000 ₪ לפני התביעה –

רווח חברה ב'

רווח ב' מנקודת ראות א'

רווח 100,000 100,000
הוצאות תביעה (40,000) (15,000) = 40,000 – 25,000 שא' כבר הכירה בהם ולכן רק עדכנה את ההפרש ל-40,000
60,000 85,000
שיעור החזקה 30% 30%
חלקי ברווח הכלולה 18,000 25,500
הפחתת עודף עלות 7,500 -> הפחתה של עודף עלות שהיה שלילי נותן פלוס
25,500

 

ברגע שהתביעה מתבררת סופית אין עודפי עלות בגין התביעה -> עודף העלות מופחת במלואו ברגע התבררות התביעה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



3 × שבע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים