שם הכותב: תאריך: 21 נובמבר 2013

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו-

סעיפים מרכזיים:    

סעיף 1:-עקרונות יסוד-סעיף זה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו זהה לסעיף 1 בחוק יסוד חופש העיסוק..

סעיף זה הוא סעיף הצהרתי (-דקורטיבי)- מדבר על כך שמדינת ישראל מכירה בזכויות יסוד, בזכויות אדם ,בהיותנו חופשיים ,בהיות החיים שלנו חשובים וכו'. מה שחשוב זה האזכור של הכרזת העצמאות- הכרזת העצמאות היא מסמך מאוד חשוב היא מדברת על הערכים שלנו על החזון של המדינה אבל היא לא מחייבת כמו חוק או כמו חוקה.

מה שכן נובע מסעיף זה הוא שאם יש חוק עם שתי פרשנויות אחת שמתיישבת עם הכרזת העצמאות ואחת שמתיישבת פחות נעדיף תמיד את זו שמתיישבת עם הכרזת העצמאות. כלומר:הכרזת העצמאות לא מחייבת לא כמו חוק ולא כמו חוקה אבל היא עוזרת לנו לפרש דברי חקיקה שניתנים לפרשנות.היא כלי פרשני.האסמכתא לכך עוד לפני סעיף 1 לח"י כבוהא"ח היא בפס"ד דין שנקרא "קול העם" ופס"ד "רוגוז'ינסקי".

סעיף 1א- מטרה-סעיף זה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו זהה לסעיף 2 בחוק יסוד חופש העיסוק.

חוק יסוד זה –מדינה יהודית ודמוקרטית-

סעיף זה אומר שאנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית. אבל הוא לא מסביר מה זה מדינה יהודית ודמוקרטית כך שהסעיף הזה היה צריך לקבל פרשנות בבתי המשפט.נסביר כל אחד לחוד ואד נראה איך נחבר ביניהם.

דמוקרטית-מדינה שבה שולט הרוב אבל הרוב מכבד את זכויות המיעוטים הוא לא פוגע בהם.ז"א גם הרוב כפוף לשמירה על זכויות המיעוטים.

מדינה יהודית –אנחנו מדינה שכן יש לה זיקה מסוימת ליהדות אבל לא מדינת הלכה. לא מחייבים אותנו לשמור את ההלכה.מדינה יהודית זה מדינה שיש לה מסורת יהודית, שפה עברית,שורשים יהודים.שמקפידה על יום מנוחה יום שבת אבל היא לא מחייבת. להיות מדינה יהודית זה מדינה שמכבדת את המסורת היהודית אבל לא כופה אותה

כמובן שכל אחד יכול לקחת את הכיוון של מדינה יהודית במובן שנראה לו. ברק לקח לפרשנות הלאומית ואיילון לפרשנות הדתית. אבל כולם מסכמים שאנחנו מדינה שהולכת לפי הפירוש הלאומי.

אז מהי מדינה יהודית ודמוקטית?

השופט איילון-שהיה דתי היה סבור שיש משמעות למה אומרים קודם יהודית ואז דמוקרטית אבל נכון להיום אין הבדל במיקום.

לשופט ברק היה פיתרון-אני לוקח מתוך היהודית את אותן ערכים שמסתדרים עם הדמוקרטית. מתוך היהודית הוא בחר את מה שמסתדר לו עם הדמוקרטית. הפרשנות שלו היא מתוך היהודית אנחנו לוקחי את אותם ערכים שמתיישבים היטב עם הדמוקרטיה ויש הרבה ערכים כאלה.

כי גם ביהודית מוצאים ערכים של קדושת חיים וגם בדמוקרטיה יש ערך כזה. הערך חירות ביהדות הוא מאוד חשוב וגם בדמוקרטיה הוא מאוד חשוב.

ביהודית יש "ואהבת לרעך כמוך" גם בדמוקרטיה אנחנו מתחשבים באחרים ולא פוגעים בהם. כי מה זה דמוקרטיה –היכולת של אנשים שונים לשבת ולחיות יחד.

ביהדות יש ערך שוויון –"משפט אחד יהיה לך… ולגר בשערך" וגם בדמוקרטיה יש את ערך השוויון.

יש ערכים משותפים ביהודית לדמוקרטיה ואפשר ליצור את השילוב הזה בין יהדות לדמוקרטיה.

נכון שיש קושי בנקודות מסוימות ואז צריך להתאמץ לשלב אבל תמיד חייבים לעשות את המקסימום למצוא את המשותף.

איך עושים את השילוב?

זה מבוסס על פס"ד חורב"-
משנת 1996- לא הייתה את מערכת הכבישים שיש היום בירושלים ויש כביש שקיים גם היום ונחשב לכביש מרכזי כביש "בר אילן." הוא מאוד מרכזי הוא מחבר בין כל חלקי ירושלים. הבעיה היחידה עם הכביש הראשי זה שהוא עובר כבר אז הוא עבר וגם היום שהוא עובר בשכונות הכי חרדיות שיש בי-ם. זה בסדר באמצע שבוע הבעייתיות מתחילה בשבת. הם היו עומדים בכניסת שבת וכל מכונית שעוברת זורקים עליהם דברים אבנים וכו'. וצועקים שבת.!!היה שר תחבורה באותה תקופה שהחליט שזה לא בסדר והביא פיתרון-לסגור את הכביש בשבת.מחסום בהתחלה מחסום בסוף ואי אפשר לעבור בכביש מתחילת השבת עד שהיא יוצאת. זה נפלא חוץ מזה שהחילונים לא יכולים לנסוע דרכו. וזה כביש מרכזי ואם הוא סגור אי אפשר להגיע לכל מקום שהם רוצים כי אין דרך אחרת.לא היו דרכים עוקפות באותה תקופה.חורב-זה אדם שגר בי-ם. הוא חילוני והוא בא ואומר סגירת הכביש פוגעת לי בזכות לחופש התנועה. ולכן הוא עתר לבג"ץ כנד סגירת הכביש אחת השאלות שהתעוררו בבג"ץ האם סגירת הכביש הולמת את הערכים שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית??לכאורה-מדינה יהודית זה הולם בטוח(כביש סגור בשבת) וגם את הדתי. אבל דמוקטית0לא הולם על פנוי לא.מדינה דמוקרטית לא אומרת לאנשים תשבו ואל תלכו לאף מקום כי כפתי עליהם את הדת.

השופט ברק- אומר אם חושבים על זה לעומק זה גם הולם מדינה דמוקרטית- הרי דמוקרטיה זה חיים יחד גם עם אנשים שאנחנו פחות אוהבים ומסתדרים אבל חייבים לכבד את הזכויות שלהם ולכבד אותם והמעבר בכביש בשבת מאוד פגע בהם הם לא סתם זרקו אבנים הייתה פגיעה ברגשות מאוד קשה זה חילול הקודש בעיניים ולכן השופט ברק אומר שצריך לכבד גם את הרגשות של המיעוט. ז"א סגירת הכביש הולמת גם מדינת יהודית וגם דמוקרטית גם אם זה נשמע מופרך למרות שהוא אמר את זה הוא בדק את שאר השאלות ובסופו של דבר הוא פתח את הכביש לא מסיבות של יהודית ודמוקרטית אלה מסיבה של לא הייתה אלטרנטיבה אחרת כי אחרת אין לחילונים איך לצאת מהבית ופתחו את הכביש אבל הוא היה סגור רק בשעות של תפילה. בזמן שלא מתפללים פתחו את הכביש והיו יכולים לנסוע.היום הכביש כן פתוח למעט בשעות תפילה אבל בגדול לא נוסעים שם בשבת כי יש דרכים חלופיות.

 

סעיף 2 וסעיף 4-(סעיפים אלו משלימים אחד את השני)

סעיף 2-אומרים למדינה אל תפגעי לנו בחיים בכבוד ובגוף- פסיבי

סעיף 4 – לא רק שלא תפגעי בנו אנחנו מצווים עלייך לתת לנו גם הגנה- אקטיבי

מה כוללת בתוכה המילה כבוד:

בעניין זה היו כמה פרשנויות ויש כל מיני גישות בשאלה מה זה כבוד?

  1. גישה צרה
  2. גישת ביניים
  3. גישה רחבה

 

  1. גישה צרה-תבוא ותגיד כבוד זה אף ורק הדברים שקשורים לאי השפלה. כלומר אם אומרים למישהו אל תפגע לי בכבוד במילים אחרות אומרים אל תשפיל אותי. אל תעליב אותי אל תקרא לי בשמות גנאי, אל תפלה אותי בכניסה למקומות , וכו'. אין ספק שהיא נכונה!! השאלה אם כבוד זה יותר מזה? יכול להיות שכבוד זה עוד משהו לא רק זה.
  2. גישה רחבה-אומרת כבוד זה הכל. גישה מאוד רחבה ומאוד לא הגיונית. לצורך העניין מי שהחזיק בדישה זו היא באה ואורמת בתוך כבוד אני רוצה את כל הזכויות הקיימות אחרת אתה לא מכבד אותי.אם אתה לא נותן לי בריאות חינם דיור חינם חינוך חינם אתה לא מכבד אותי אני רוצה הכל. זה לא הגיוני כי אם כבוד היה כולל הכל לא היינו צריכים את כל הסעיפים אלה רק סעיף אחד כבוד.
  3. גישת ביניים– ברק יצר את גישה זו.גישה זו באה ואומרת כבוד זה יותר מהגישה הצרה אבל פחות מהגישה הרחבה. כבוד זה כל מה שאומרת הגישה הצרה פלוס זכויות מסוימות שנחוצות לנו כדי נהיה אנשים עם כבוד. השופט ברק אומר להתייחס למישהו בכבוד זה לתת לו זכויות מסוימות שירגיש אדם עם כבוד ,אדם עם חופש הבחירה.

     

לדעת השופט ברק יש מספר זכויות שכלולות במילה כבוד:

זכויות מנויות במפורש בחוקי ייסוד

זכויות שאין מנויות אלה נגזרות מהמילה כבוד

כבוד,חיים,גוף ( סעיף 2+4 לח"י כבוהא"ח)

חופש ביטוי

קנין ( סעיף 3 לח"י כבוהא"ח)

שוויון

חירות ממעצר,מאסר, הסגרה ( סעיף 5 לח"י כבוהא"ח)

חופש להתאגד

יציאה מן הארץ/כניסה לארץ ( סעיף 6 לח"י כבוהא"ח)

חופש דת

פרטיות( סעיף 7 לח"י כבוהא"ח)

זכות להקים משפחה

חופש העיסוק( סעיף 3 לח"י כבוהא"ח)

 

 

לפי הגישה שלו בתוך המילה כבוד יש עוד זכויות שלא כתובות במפורש בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הן נגזרות -הוא גוזר אותן מהמילה כבוד. ברק עושה תרגיל, המחוקק יכול היה לכתוב כמו שהוא כתב שלכל אדם יש זכות לפרטיות , זכות לחופש ביטויי, זכות להתאגד, להקים משפחה, והוא לא עשה את זה .אז בא ברק ואומר הוא התכוון לזה בתוך המילה כבוד. ולפרשנות של ברק כן יש תוקף משפטי. בחלק מפסקי הדין זה נקבע כך וזה אומר שהפרשנות הזו ברובה מחייבת.יש פסקי דין שהכירו בזכויות הנגזרות כולל הזכות להקים משפחה אבל לא בכל מקרה.

 

האם כבוד כולל גם את הזכות לקיום בכבוד?

השאלה הזו התעוררה בפס"ד עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר– ב 2003 בנימין נתניהו היה שר אוצר ובתור שר אוצר אחת ההחלטות הדרמטיות שקיבל הייתה קיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי. קיצוץ מאוד דרמטי ואז פנתה העמותה הזו לבג"ץ ואמרה שבגלל הקיצוץ יש אנשים שלא יכולים לחיות בכבוד במדינת ישראל התעוררה השאלה האם בכלל יש זכות לקיום בכבוד במדינת ישראל? איך נוכיח כזו עתירה שזה באמת פוגע. העמותה היא גוף ציבורי והיא צריכה להביא אנשים שבאמת לא יכולים לחיות בגלל הקיצוץ הזה. הם הביאו דוגמאות אחת העותרות- בלהה רובינובה – האישה היא חד הורית עם שני ילדים קטנים היה לה בן זוג אבל הוא עזב את הארץ הוא היה עובד זר והיא אישה חולה. ואנאלפביתית. היא עובדת בניקיון משרדים/בתים ומרוויחה בקושי.

בג"ץ אומר שאצל רוב כל השופטים יש זכות לקיום בכבוד במדינת ישראל אבל ההסבר מה זה הזכות לקיום בכבוד הוא שונה:

השופט ברק– ברק לא ציין את החינוך,הוצאות חינוך שהם מאוד משמעותיות, השופט ברק ושאר השופטים אומרים קיום בכבוד זה המינימום . ומבחינת המינימום יש לה מספיק.

אדמונד לוי -שופט אחד במיעוט הוא טוען שאין לה מספיק לא משנה איך תסובבו את זה. אין לה מספיק כדי לחיות במדינת ישראל בתנאים שמדינת ישראל כיום חיה.



3 − = שתיים

תואר ראשון
תואר שני
מרצים