שם הכותב: תאריך: 16 נובמבר 2014

שיעור 3

תלונות בשל רשלנות מקצועית או בדבר עניינים אתיים

תלונות בדבר רשלנות מקצועית ועניינים אתיים (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) יכולות להיות מוגשות הן ללשכת רו"ח בישראל (בהסתמך על כללי התנהגות מקצועית) והן למועצת רו"ח בשל עבירות על חוק רו"ח ותקנותיו. בפועל, תלונות בשל רשלנות מקצועית יועברו למועצת רו"ח והסנקציות שיכולה להטיל על רו"ח הם: 1) התרעה, 2) נזיפה, 3) שלילה
זמנית
של
הרישיון
, 4) שלילה
לצמיתות
של
הרישיון
.

תלונות בשל עניינים אתיים לגבי חברי לשכה יועברו ללשכת רו"ח והסנקציות הן: 1) התרעה, 2) נזיפה, 3) קנס
כספי
, 4) הוצאת
חברות
מהלשכה
. (הלשכה לא יכולה לשלול את הרישיון).

המדרג המקצועי שלפיו יש לפעול:

חשבונאות

חברה
פרטית
תקן חשבונאות ישראלי 35. ראשית פועלים לפי תקן/הבהרה/פרסום ישראלי. ואם אין מענה על הסוגיה, על ההנהלה להפעיל שיקול דעת.

חשבונאות

חברה
ציבורית
IAS
8
קבע את ההיררכיה: ראשית פועלים לפי תקן/הבהרה/פרסום בינ"ל. ואם אין מענה על הסוגיה, על ההנהלה להפעיל שיקול דעת.

ניתן לראות כי קיים מדרג ברור, אילו תקנים נדרשת החברה לבצע, יחד עם זאת, יש לזכור כי רו"ח המבקר נדרש להפעיל שיקול דעת ע"מ לוודא שהדו"חות הכספיים עומדים בעקרון הסטנדרט הכפול.

ביקורת (חברה ציבורית ופרטית)

  1. פרסומים מטעם גופים מוסמכים מקומיים
    1. הוראה מחייבת – חוקים, תקנות, כללי התנהגות מקצועית ותקני ביקורת.
    2. תדריכים – במיוחד לגביי ענפים מסוימים (יילמד בשנת השלמה)
  2. פרסומים אחרים – ספרות מקצועית
    1. התייחסות לפרסומים מקצועיים מוסמכים במדינות חוץ
    2. התייחסות לספריי יסוד וכתבי עת מובילים

קביעת תקני הביקורת בישראל

הגוף המקצועי המוסמך לקבוע את תקני הביקורת בישראל הינו הועדה לתקני ביקורת ונהלי ביקורת והמועצה המקצועית של לשכת רו"ח בישראל (לא מדוברת במועצת רו"ח!). הועדה
המקצועית
מכינה ומגבשת את ההצעות לתקנים ומעבירה את ההצעה ביחד עם חומר רקע שלה למועצה
המקצועית
. לאחר אישור המועצה המקצועית, ההצעה מופצת לציבור הרחב באתר של הלשכה לצורך קבלת הערות מהציבור ובנוסף מתקיים שימוע פומבי אליו מוזמן הציבור כולו. לאחר ההערות והשימוע הפומבי, חוזרת הועדה לדון באותן הערות, משנה ומעדכנת את ההצעה בהתאם לצורך ומעבירה אותה למועצה המקצועית לאישור סופי.

נושא 3 – חוק רו"ח ותקנותיו

מסגת פעילותו של רו"ח המבקר:

רו"ח המבקר נדרש לחוות דעתו על הדו"חות הכספיים בקשר לשאלה האם ובאיזה מידה הדו"חות הכספיים ערוכים ומשקפים באופן נאות מכל הבחינות המהותיות תוך יישום עקיב ותוך מתן גילוי נאות. הדו"חות הכספיים מסייעים למשתמשים רבים לקבל מענה לגביי צרכיהם.

המשתמשים העיקריים של הדו"חות הכספיים:

  1. משקיעים קיימים או פוטנציאליים – מעוניינים במידע ע"מ לבחון את הסיכון בהשקעותיהם, האם להמשיך להחזיק במניות, האם למכור או לרכוש, מה גובה הדיבידנד שעשוי להתקבל, וכו'.
  2. עובדים – מעוניינים במידע לצורך בחינת היציבות של החברה כדיי לדעת אם החברה מסוגלת לתת בונוסים והטבות לעובדים.
  3. מלווים – ע"מ לדעת איזה הלוואה לתת, באיזה תנאים, גובה הריבית וכו'.
  4. ספקים ונושים אחרים
    – מעוניינים במידע בשביל לדעת האם הסכומים המגיעים להם ישולמו במועד
  5. לקוחות – מעוניינים במידע לגביי המשכיותה של החברה. למשל, לקוח שרכש מוצר עם אחריות ל10 שנים.
  6. ממשלות ומוסדותיהן
    – לקבל מידע לגביי מדיניות המס.
  7. הציבור כולו

מינוי רו"ח נועד להקטין את הסיכונים ואת אי הוודאות של צרכני הדו"חות הכספיים, ע"י ביצוע הביקורת ובכך לשמור על האינטרסים שלהם.

חוק רו"ח תשט"ו 1995

סעיף 1 – רו"ח הינו מי שבידו רישיון בתוקף

סעיף 4(א) – מונה את התנאים המצטברים בהם יש לעמוד ע"מ לקבל רישיון בתוקף:

  1. בגיר (מעל גיל 18)
  2. עמד בבחינות המועצה או קיבל פטור
  3. התמחה בראיית חשבון שנתיים לפחות בישראל או בחו"ל.

סעיף 4(ב) – קובע שגם אם נתמלאו 3 התנאים לעיל, רשאית מועצת רו"ח בישראל לסרב להעניק רישיון רו"ח לאדם אם היא סבורה שהמבקש אינו ראוי מחמת אופיו לכהן ככזה.

סעיף 6(ב) – אדם לא יתחזה לרו"ח ולא ישתמש בתואר כל עוד אין לו רישיון

סעיף 5 – אגרה שנתית – ע"מ שהרישיון יהיה בתוקף נדרש לשלם אגרה שנתית.

סעיף 6א – התאגדות לעסוק בראיית חשבון- ישנם 3 דרכים: עצמאי/יחיד, שותפות, חברה.

בשביל להתאגד כחברה יש לעמוד ב-3 תנאים מצטברים:

  1. החברה רשומה בישראל ואינה חברה בע"מ
  2. מטרות החברה הן התאגדות רו"ח בפעילות של ראיית חשבון
  3. כל מנהליה הם רו"ח


כאמור, יש 3 מצבים לעסוק בראיית חשבון: יחיד, שותפות או חברה לא בע"מ. המחוקק הדגיש שאם זו חברה היא תהיה חברה שאינה מוגבלת בערבות ובכך ניתן להגיע לבעלי המניות, בעוד שבחברה בע"מ לא ניתן לתבוע את בעלי המניות ובעצם "נעצרים" בחברה.

לא יעסוק רו"ח כבעל מניות ביותר מחברה רו"ח אחת. לגביי שותפות נקבע כי כל השותפים חייבים להיות רו"ח, כמו כן, בעבר נקבעה מגבלה על מס' השותפים שיכולים להיות בשותפות. באופן כללי יש מגבלה של עד 20 שותפים בכל שותפות. לגביי ראיית חשבון ועריכת דין, בעבר הייתה מגבלה של עד 50 שותפים אך מגבלה זו הוסרה במרץ 2012 ונכון להיום אין הגבלה על מס' השותפים.

לסיכום – מותר להתאגד כחברה אך לא כחברה בע"מ כיוון שהאחריות על חוות דעתו של רו"ח היא אישית. בפועל, משרדי רו"ח נרשמים כשותפות או כיחיד ומקימים חברת בת שהינה חברה בע"מ. דרך השותפות הם נותנים את שירותי הביקורת ודרך חברת הבת הם נותנים את השירותים הנלווים.

תחומי העיסוק של רו"ח

  1. שירותים שייחדו לרו"ח
    (ע"פ חוק רואי החשבון):
    1. ביקורת – סעיף 154 לחוק החברות
    2. סקירה – תקנות ני"ע
    3. חוו"ד על דו"ח התאמה למס
    4. ביקורת על ISOX – תקן 104
  1. שירותים נלווים:

רו"ח עוסק בעיסוקים הנילווים הבאים הדורשים השכלה רחבה ושילוב של ידיעות בתחומי החשבונאות, המינהל, המיסוי, משק וכלכלה:

1. שירותי מיסים
– טיפול שוטף בענייני המס, ייעוץ מס, ייצוג בפני רשויות המס וכד'.

2. ביקורת פנים
– עם כניסתו לתוקף של חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992, קיבל עיסוק נלווה זה תמריץ ורבים מקרב רואי החשבון עוסקים גם בביקורת פנים. (נושא זה יורחב בהמשך).

3. הנהלת חשבונות וחשבונאות ניהולית
– חשבונאות ניהולית – מדידת פעילויות בתוך העסק, מידע מפורט על תשומות ותפוקות, עלויות והמחרה.

4. ביקורת מערכות מידע ממוחשבות (ממ"מ) – סיוע, הדרכה, הכוונה ופיקוח בנושא של מערכות מידע והבטחת מערכות מידע.

5. עריכת סקרים וחקירות
– שירות נילווה לעריכת סקרים וחקירות חשבונאיות.

6. יעוץ מקצועי פיננסי ומנהלי
– כיועץ להנהלה סוקר רו"ח שיטות, מערכות ונהלים במפעל המתייחסים לארגון, לפיננסים, לשיווק, ליצור וכד'.

7. הערכת שווי מניות ועסקים – הערכת שוויים הפנקסני ו/או הכלכלי של חברות בעת שינויי בעלות.

8. השתתפות בהכנת תשקיפים
– חברות הרוצות לגייס הון בבורסה נדרשות מתוקף חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1991, לפרסם תשקיף הכולל בין היתר גם דוחות כספיים שנתיים מבוקרים ודוחות ביניים סקורים. כמו כן, נדרשות אותן חברות לכלול בפרקי תשקיף מסוימים נתונים כספיים וחשבונאים. רואה החשבון מלווה את החברה גם בדיוניה ברשות לניירות ערך בכל שלבי אישור טיוטות התשקיף.

9. נאמנויות, ניהול עזבונות, כינוסים ופירוקים

נאמנויות – המדובר במסירת האחריות והפיקוח על רכוש לידי הנאמן אשר יכול שיהיה רואה החשבון.

ניהול עזבונות – אדם שנפטר חדל להיות בעל סמכות ויכולת לפעול. מה שהותיר אחריו הוא הרכוש שהיה בבעלותו ורכוש זה הוא העיזבון כאשר לעתים נדרש למנות מנהל לעיזבון (מנהל העיזבון כמוהו ככונס נכסים).

כינוס נכסים
תפקיד כונס הנכסים הוא לקבל לפיקוחו את הנכסים המשועבדים, לשמור עליהם, לגבות את ההכנסות הנובעות מהם ולהשתמש בנכסים בהתאם להוראות בכתב המינוי שלו או בשטר הנאמנות וזאת בהתאם למינוי של בעלי הנכס או בית המשפט.

פירוק
רו"ח הממונה ע"י בית משפט כמפרק חברה מקבל מנוי לכנס את נכסי החברה על מנת שיממשם וימכרם ומכספי התמורה ישלם לנושי החברה ולאחר מכן, אם ישאר עודף, ישלם לחברי החברה את המגיע להם.

נאמנות בפשיטת רגל – לאחר מתן צו כינוס הנכסים, קורא כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) לאסיפת נושי החייב. אסיפת הנושים בוחרת לה בנאמן על נכסי פושט הרגל ויום מנויו מוקנים לו נכסי פושט הרגל. תפקידו העיקרי של נאמן כזה הוא לממש את נכסי פושט הרגל, להגן עליהם ולהביא את החלוקה הסופית של הרכוש בין כל הנושים.

11. ניהול מטעם בית משפט
– במקרים קיצוניים ממנה בית המשפט מנהל מיוחד לצורך ניהול עסקיה של החברה והסרת הקיפוח.

11. בוררויות
– רו"ח יכול להתמנות כבורר או כמפשר מכריע בסכסוכים בעלי אופי פיננסי בהסכמת המתדיינים או על ידי בית המשפט.

12. חברות במועצת המנהלים
– רואה החשבון יכול לשמש כדירקטור בחברות או כדירקטור חיצוני תוך שמירה על כללי אי התלות.

13. מזכירות חברות
– בתפקידו כמזכיר חברה ממלא רואה החשבון תפקיד מינהלתי (אדמיניסטרטיבי) בעיקרו ומשמש כמשענת העיקרית ברמות האכיפה בכל הקשור בזרימת מידע ובהסדרת הארגון הפנימי של החברה.

14. הדרכה מקצועית והנחלת ידע מקצועי
– בין עיסוקיו הנלווים של רואה החשבון כלולים ההדרכה המקצועית, קרי – בעיסוקו כמרצה ובהנחלת ידע מקצועי הן על ידי הרצאות והן על ידי כתיבה של חומר לימוד ופיתוח תוכנות מחשב בתחומי ראיית החשבון. בכלל זה קיום סמינרים, סדנאות לימוד וכיוצ"ב.

מעמדו של רואה החשבון בחוקים השונים:

חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (סעיפים 32 – 34) ותקנותיו

סעיף 32 בדבר אחריותם של מומחים*
מי שנתן חוות דעת, דוח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף
בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור
שנתן.
תקופת ההתיישנות הינה שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.

סעיף 32א בדבר אחריות לנזק בשל מידע צופה פני עתיד – הגדרה: תחזית, הערכה, אומדן או מידע אחר, המתייחסים לאירוע או לעניין עתידיים, שהתממשותם אינה ודאית ואינה בשליטת התאגיד בלבד. האחריות של מומחים לא תחול על מידע צופה פני עתיד רק כיוון שלא התממשה או שהתממשה באופן חלקי, ובלבד שצוין היות המידע בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח, בסקירה או באישור כי המידע הוא מידע צופה פני עתיד. כמו כן, פורטו כאמור העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס למידע וכן הודגשו הגורמים העשויים להביא
לכך שהמידע צופה פני עתיד לא יתממש.

סעיף 33 בדבר שלילת אחריות – האחריות לא תחול על מי שהוכיח שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח
שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדוח או באישור וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה. )האחריות לא תחול על מי שיוכיח כי מילא אחר חובת הזהירות הדרושה(.

סעיף 34 בדבר אחריות רבים – במידה ששני רואי חשבון או יותר נתנו חוות דעת, הרי שהם אחראים כלפי הניזוק
יחד ולחוד.

סעיף 35 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים), התש"ל – 1970, קובע כי חדל רואה החשבון של
התאגיד לשמש בתפקידו יפורטו שמו, תאריך פרישתו, וכן, לפי מיטב ידיעת התאגיד, אחד משניים אלה:

  1. שהפרישה אינה כרוכה בנסיבות שיש להביאן לידיעת המחזיקים בניירות הערך של התאגיד;
  2. שהפרישה כרוכה בנסיבות כאמור, תוך פירוטן.

*חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1991 קובע שתשקיף חייב לכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות ערך
המוצעים על פיו וכן כל פרט ששר האוצר קבע בתקנות, כמו כן החוק האמור קובע כי לא יהיה בתשקיף פרט מטעה.

פקודת מס הכנסה

  1. ייצוג – סעיף 239 לפקודת מס הכנסה קובע כי רואה חשבון רשאי לייצג נישומים.
  2. דוח התאמה לצורכי מס הכנסה – סעיף 131 מחייב חבר בני אדם, למעט שותפות, בהגשת דוח המתאם את הרווח החשבונאי לרווח לצורך מס, וקובע כי דוח כזה יהיה מאושר בידי רואה חשבון ומותאם בידיו לצורכי מס.
  3. מסירת דוח לפקיד השומה – סעיף 131ב קובע כי פקיד השומה רשאי לדרוש בכתב מרואה החשבון שביקר דוחות כספיים ואישר את דוח ההתאמה, שימסור לו פרטים נוספים על פי דרישה (הערה: הדרישה חייבת להיות בכתב בלבד ולגבי לקוח ספציפי).

חוק מע"מ

חוק מע"מ נחקק על ידי הכנסת בשנת 1999.

סעיף 143א קובע שמי שרשאי לייצג נישום לפי סעיף 239 לפקודת מס הכנסה רשאי לייצג גם לפי חוק זה.

חוק
ביטוח
לאומי

בחוק זה נקבע שרואה חשבון יוכל לייצג אדם אחר. סמכות הייצוג לא ניתנה לרואי חשבון בלבד.

אגודה
שיתופית

הביקורת באגודה שיתופית (אג"ש) תיעשה על ידי רואה חשבון או ברית פיקוח. ברית פיקוח היא גוף מקביל לרואה חשבון, אלא שהיא עצמה אג"ש שכל חבריה הם האג"ש המבוקרות על ידה.

עמותות

בחוק העמותות, תש"ם – 1980, נקבע שכל עמותה שמחזורה השנתי עולה על כ- 1 מליון ש"ח (נכון להיום), חייבת למנות רואה חשבון מבקר.

חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992

חוק הביקורת הפנימית קובע חובת קיום ביקורת פנימית בחברות ובגופים שלציבור יש עניין בהם, כגון: חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות וכיוצא באלה. [הערה: חברות ציבוריות, בנקים וחברות ביטוח חייבות גם הן במינוי מבקר פנימי אך לא לפי חוק הביקורת הפנימית].

חוק מבקר המדינה, התשי"ח – 1958

חוק מבקר המדינה קובע כי גופים מסוימים, כדוגמת: משרדים ממשלתיים, מפעל/מוסד של המדינה, רשויות מקומיות, אדם/גוף המחזיק ברכוש המדינה, חברות ממשלתיות, גופים הנתמכים על ידי הממשלה וכיוצא באלה -יועמדו לביקורת של מבקר המדינה.

חוק החברות תשנ"ט 1999 (סעיפים 154-170)

מינוי רו"ח מבקר (סעיפים 154-159)

סעיף
154
– נקבע כי כל חברה חייבת למנות רו"ח מבקר שיבקר את הדו"חות הכספיים שלה ויחוו דעתו עליהם, למעט חברות לא פעילות כנקבע בסעיף 158.

חברה לא פעילה
– חברה פרטית שסכום התקבולים שלה מעל מקור וסוג בתקופה של 12 חודשים מינואר עד דצמבר אינו עולה על סכום של כ-500,000 ₪ או חברה פרטית שהיא לתועלת הציבור (חל"צ) שסכום התקבולים שלה אינו עולה על הסכום שנקבע בסעיף 19(ג) לחוק העמותות (כמיליון ₪). חברה לא פעילה רשאית לא למנות רו"ח מבקר אלא אם בעלי המניות, שבבעלותם 10% או יותר, דורשים זאת.

 

לצילום השיעור

 

לסיכום נוסף

 

לסיכום נוסף

 

 



חמש × 2 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים