שם הכותב: תאריך: 24 נובמבר 2012

חוק רואה החשבון התשט"ו 1955

סעיף 1:  הסעיף מגדיר רואה חשבון כמי שבידו רישיון בר תוקף לפי חוק זה.

סעיף 4 (א): רישיון רו"ח יינתן לאדם שנתמלאו בו כל התנאים האים במצטבר:

א.      בגיר- גיל 18 ומעלה

ב.      עמד בבחינות הנערכות מטעם מועצת רואי החשבון.

ג.        תמחה בראיית חשבון שנתיים לפחות בין בישראל ובין מחוצה לה

סעיף 4(ב): אם המועצה מצאה שאין המבקש רואי מבחינת אופיו לשמש כרואה חשבון, היא רשאית לסרב למתן הרישיון גם אם נתמלאו בו כל התנאים לקבלת הרישיון. החוק לא מגדיר באופן ספצים את המצבים בהם ניתן לשלול את הרישיון.

סעיף 5-  אגרה שנתית: נקבע שבעל רישיון רואה חשבון ישלם לא יאוחר מה- 31.1 של כל שנה אגרה שנתית. לא ישלם בעל רישיון את האגרה השנתית, יוקפא רישיונו בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

סעיף 6(א)- התאגדות כחברה: רו"ח יכול בתנאים מסוימים להתאגד כחברה. התנאים המצטברים:

א.      החברה רשומה בישראל ואינה מוגבלת בערבות (היא לא חברה בע"מ – יש הפרדה בין הבעלים לבין בעלי המניות – לא ניתן לתבוע את הבעלים).כלומר, יהיה ניתן לתבוע את אותו בעל המקצוע.

ב.      מטרות החברה הן התאגדות רו"ח לפעילות לראיית חשבון.

ג.        כל חברי החברה ומנהליה הם רואי חשבון.

ד.      לא יעסוק רו"ח במקצועו כחבר ביותר מחברת רואי חשבון אחת.

לסיכום- מותר לרואה חשבון להתאגד כחברה אך לא כחברה בע"מ כיוון שהאחריות על חוות הדעת היא אישית.

סוגי התאגדויות:

שירותים נלווים בלבד- בגלל שהיא מוגבלת בערבות ולא ניתן לתבוע את רו"ח הפרטי

סעיף 6 (ב) – איסור החזות:לא יתחזה אדם כרואה חשבון ולא ישתמש בכל תואר או כינוי, שעשויים ליצור רושם שהוא רואה חשבון אלא אם יש בידו רישיון בר תוקף.

צרכיו העיקריים של הדוחות הכספיים ודוח רואה חשבון מבקר:

  1. בעלי מניות
  2. ספקים ולקוחות
  3. בנקים ונותני אשראי
  4. רשויות ממשלתיות (ביטוח לאומי, מע"מ, מס הכנסה).
  5. משקיעים פוטנציאלים שונים.

גופים מפקחים

  1. 1.         המפקח על הביטוח- במסגרת חוק הפיקוח במסגרת על נזקי הביטוח משנת 1981 עודכנו תקנות הפיקוח על עסקי הביטוח (שם התקנה: פרטי דין וחשבון) משנת 1998 המסדירות את אופן עריכת הדוחות הכספיים ואופן מדידת פרטי הדין וחשבון בדוחות הכספיים של חברות הביטוח. בשל ייחודיות ענף ספציפי זה, ניתנה הסמכות למפקח על הביטוח להתקין תקנות כאמור המתייחסות לקביעת כללי חשבונאות ודיווח כספי בחברות הביטוח. הלשכה לא התערבה בקביעת הכללים בענף זה וישנו שיתוף פעולה בין המפקח על הביטוח לועדת הקשר בלשכה.
  2. 2.         המפקח על הבנקים- זוהי יחידה בבנק ישראל שתפקידה לפעול כממונה על פעילות הבנקים. מטרתו העיקרית היא הגנת הצרכן, כלומר ללקוחות הבנקים, ובנוסף הוא אחראי על היציבות הפיננסית של הבנקים בישראל ושמירתם ממצב של פשיטת רגל שבסופו תיפגע בלקוחות. המפקח על הבנקים קובע הוראות שונות לכל הבנקים כיצד עליהם לפעול, בודק את פעילותם השוטפת בהיבטים הפיננסים והצרכניים ומבקש מהם דיווחים שוטפים או דיווחים מיוחדים.
  3. 3.         משרד האוצר – זהו משרד ממשלתי האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת תקציב המדינה השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים. אחד מאגפי המשרד הוא אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון אשר עוסק בפיקוח על שוק ההון בישראל, על תחום הביטוח והחיסכון.
  4. 4.         מבקר המדינה- זהו המוסד המרכזי בישראל לביקורת המדינה. מבקר המדינה פועל מתוקף חוק מבקר המדינה משנת 1951 והוא אחראי על התאגידים הכפופים לתקציב המדינה. המבקר בודק את משק הכספים במדינת ישראל, את חוקיות אופן השימוש במשק הכספים ואופן החזקת הרכוש הציבורי. כמו כן, הוא בודק את מידת החיסכון והיעילות שבה נוהגת הרשות המבצעת ואת טוהר המידות של אנשיה.

אחראיות רואה החשבון המבקר

מערכת הבלמים בארגון:

  1. דירקטוריון (הנהלה)
  2. המבקר הפנימי
  3. רואה החשבון המבקר החיצוני

סוגי האחראיות:

  1. אחראיות חוזית: הקשר בין רואה החשבון המבקר לבין החברה השוכרת את שירותיו הוא קשר חוזי אשר בהתאם לכך חלים כליו דיני החוזים. ההתקשרות האמורה מוסדרת במסגרת מכתב ההתקשרות שנחתם בכתב בין החברה לרואה החשבון המבקר שלה לפני ביצוע הביקורת וזאת בהתאם לתקן ביקורת מספר 91. על פי ההתקשרות החוזית מתחייב רואה החשבון המבקר לספק לחברה חוות דעת המהווה את התוצר הסופי של עבודת הביקורת על הדוחות הכספיים.

האחראיות החוזית היא בין רואה החשבון המבקר לבין החברה המבוקרת.

  1. אחראיות נזיקית: ישנם 2 סעפים מפקודת הנזיקין הקשורים לאחראיות נזיקית:

סעיף 35- עוולת הרשלנות: הסעיף מגדיר 3 מצבים אשר צריכים להתקיים במצטבר  על מנת שאדם לרבות רואה חשבון ימצא רשלן:

א.   קיום חובת הזהירות- תקן ביקורת מספר 7 דן בחובת הזהירות.

ב.   ישנה הפרה של חובת הזהירות

ג.     נגרם נזק לתובע עם קשר סיבתי הכוונה אם ניתן להוכיח שנגרם לתובע ושהסיבה לנזק נובעת מהפרת חובת הזהירות.

סעיף 36- סעיף זה קובע כי החובה קיימת כאשר אדם סביר היה צריך באותן הנסיבות לצפות מראש שהם עלולים לפגוע ולהיפגע במהלך העסקים הרגיל.

  • האחראיות הנזיקית היא בין רואי החשבון לבין כל מי שנגרם לו נזק

דוגמא: פס"ד בנק דיסקונט[1], פס"ד וינשטיין נ' קדימה[2].

  1. אחראיות פלילית: קיימות 3 קטגוריות:

א.        חוק העונשין:

–          סעיף 281: קובע כי מתן תעודה העשויה להשפיע על זכויות אדם תוך ידיעה שיש בה פרט משמעותי כוזב הינה עבירה שדינה מאסר או קנס כספי.

–            סעיף 419: קובע כי המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו מאסר.

–            סעיף 494: מגדיר זיוף כעשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו.

ב.        חוק ניירות ערך: סעיף 53 לחוק ניירות ערך קובע כי מי שנתן חוות דעת או אישור שנכללו בתשקיף, בהסכמתו המוקדמת ביודעו שיש בהם פרט מטעה דינו מאסר של 3 שנים או קנה כספי.

ג.          פקודת מס הכנסה:

–          סעיף 131 : קובע כי דו"ח של חבר בני אדם למעט שותפות יהיה מאושר בידי רואה חשבון ומותאם בידיו לצורכי מס.

–          סעיף 220: קובע כי מי שהתחמק ממס או עזר לאחר להתחמק ממס בזדון או במרמה דינו 7 שנות מאס או קנס כספי.

 

  1. אחריות משמעתית\ מעין פלילית:

א.        סעיף 11 ג' לחוק ראוי החשבון קובע כי רואה חשבון שפעל בניגוד לתקנות רואה החשבון אשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע אשר תהיה נידונה בפני מועצת רואי החשבון.

לפי סעיף 1 לתקנת רואה החשבון (שם התקנה: התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) משנת 1959 קובע כי התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע משמע מתן שירות מקצועי שלא בהקפדה על הגינות או מתוך משוא פנים או שלא לפי הכללים, התקנים והנהלים המקובלים במקצוע.

ב.        סעיף 12 לחוק רואי החשבון קובע כי המועצה רשאית להטיל על רואי החשבון עונשים.

ג.          תקנה 24 לתקנות רואה החשבון (שם התקנה: פעלתו של רואה החשבון) משנת 1973 קובע שמי שפעל בהתאם לתקן הוראה או הנחיה של הלשכה לרואה החשבון בישראל רואים אותו כאילו פעל בהתאם לכללים המקובלים במקצוע.

  • האחריות המשמעתית היא בין רואה החשבון להית מועמת רואי החשבון ולבין הלשכה לרואי החשבון בישראל.

 


[1] פס"ד בנק דיסקונט נגד רו"ח בבלי ברוידא ואחרים בעניין חברת מגסון:בנק דיסקונט נתן הלוואה לחברת מגסון ומשלא הוחזרה ההלוואה החליט הבנק לתבוע את רו"ח המבקר של החברה בטענה שהוא לא חשף את המעילות של החברה ונתן חוו"ד לא נכונה שהבנק הסתמך עליה לפני שנתן את ההלוואה בסך 20 מיליון. הבנק תבע את רו"ח כאחראי הבלעדי לנזק ותבע ממנו לשלם את ייתרת ההלוואה. הבנק הוא צד ג' ובין רו"ח מבקר לבנק לא קיים קשר חוזי.רו"ח הצליח להוכיח שבדיקות ני"ע שלו וההסתמכות על הגורמים החיצוניים הייתה ראויה ושקיפה באותו זמן את המצב האמיתי של העסק.                           בפס"ד נקבע שרו"ח מבקר פעל כיאות וכמצופה מרו"ח זהיר ומקצועי. הנתבעים (רו"ח) לא התרשלו בביקורתם והתנהגו כפי שרואי חשבון סבירים היו נוהגים בנסיבות המקרה. לסיכום הפס"ד- סעיף 170 לחוק החברות קובע כי רו"ח אחראי על חוות דעתו כלפי החברה ובעלי מניותיה. האחריות כלפי צד 3 נולדה מהפסיקה. עוד נאמר בפס"ד כי בבואו של הבנק לתת אשראי לחברות אין הוא יכול להסתמך רק על חוות הדעת של רו"ח. לבנקים מכלול שיקולים ומחלקה כלכלית לבדיקה של מתן האשראי. לכן אין זה הגיוני שרו"ח מבקר יישא בנטל האחריות להחזר של כל הלוואה שלא מוחזרת ע"י המבוקרים שלו.

[2] פס"ד וינשטיין נגד קדימה:וינשטיין היה קבלן שזכה במכרז לבניית מגדל מים עבור המועצה המקומית קדימה. הוא בנה את מגדל המים עפ"י תוכניות וחוו"ד של המהנדס שנתן את חו"דו למועצה המקומית קדימה. מהמגדל דלפו מים והמועצה המקומית הפסיקה לשלם לקבלן את התשלומים המגיעים לו ואף דרשה ממנו פיצוי כספי. הקבלן בתגובה תבע את המועצה המקומית וגם את המהנדס. בין הקבלן למהנדס לא היה קשר חוזי אולם הקבלן תבע אותו בגין רשלנות כלפיו במתן חוות הדעת. בית המשפט העליון משנת 1954 קבע הלכה שלפיה מי שקיבל את התוכניות וחוות הדעת ועתיד לסמוך עליה, יוכל לתבוע בנזיקין את נותן חוות הדעת בהתקיים שני תנאים מצטברים:

א.      נותן חוות הדעת ידע את זהותו של צד ג'. או ידע שזהותו תקבע בעתיד.

ב.       נותן חוות הדעת ידע כי אותו צד ג' יסמוך עליה מבלי לבדוק אותה אצל גורם נוסף.

המועצה התקשרה חוזית עם המהנדס שנתן לה את חוות הדעת. המועצה העבירה לקבלן את התוכניות וחוות הדעת של המהנדס. בין הקבלן למהנדס אין קשר חוזי. הקבלן הוא צד ג'.

לצילום השיעור

 

לסיכום נוסף

 

לסיכום נוסף

 

 



− 1 = אחד

תואר ראשון
תואר שני
מרצים