שם הכותב: תאריך: 04 נובמבר 2013

בס"ד

28/10/2013

שיעור 3-

התקינה הבינלאומית

עד שנת 2001 משנת 2001
חשבונאות IASC—> IAS IASB—> IFRS
ביקורת IFAC

IAPC—> ISA

IFAC

IAASB—> ISA

 

עד שנת 2001 פעלו שני הגופים ה IAS ו IFAC במסגרת התקשרות הדדית עוד משנת 1982.

IAS: זו הייתה הועדה לתקנים בינלאומיים בחשבונאות אשר הוציאה גילויי דעת שנקראו IAS .

IFAC: זוהי הפדרציה הבינלאומית של רואי החשבון, זהו מוסד שעוסק בביקורת ומוציא תחת ידיו תקנים בינלאומיים שנקראים ISA . עד שנת 2001 הוועדה שהייתה אחראית על הוצאתם של התקנים הבינלאומיים בביקורת (ISA) נקראה IAPC .

בשנת 2001 בוצע שינוי ארגוני במעבר מוועדה לתקנים למועצה לתקנים, הכוונה היא כי בחשבונאות היה מעבר מה- IASC ל- IASB (השינוי במבנה החשבונאי) מתוך מטרה להביא להאחדה בינלאומית ברמה הגבוהה ביותר בחשבונאות. המושג החדש IASB מוציא תקנים בינלאומיים בחשבונאות שנקראים IFRS .

בביקורת היה שינוי דומה . השינוי היה בוועדה לתקינה בינלאומית בביקורת מטעם הIFAC שנקראה IAPC והיא שודרגה למועצה לתקנים בינלאומיים בביקורת הפועלת מטעם ה IFAC שנקראת IAASB . המטרה היא להביא להאחדה בינלאומית ברמה הגבוהה ביותר בביקורת. גם המועצה החדשה IAASB מוציאה תקנים בינלאומיים בביקורת שנקראים ISA.

תקינה אמריקאית – ביקורת:

  1. AICPA- זו היא לשכת רואי החשבון בארה"ב.
  1. SAS/ Au section- אלו התקנים האמריקאים בביקורת שמוציאה לשכת רואי החשבון האמריקאית.
  2. PCAOB- זהו מוסד לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות בארה"ב, אשר הוקם למען הרשות לני"ע בארה"ב והוא מפקח על עבודת רואי החשבון.
  3. AS- אלו הן תקני הביקורת שמפרסם ה-PCAOB אשר מחייב את פירמות רואי החשבון, אשר עושים ביקורת על חברות ציבוריות בלבד.

תקינה אמריקאית – חשבונאות:

  1. SEC- זו היא הרשות לני"ע בארה"ב, שמכוחה פועל ה-PCAOB .
  2. FASB- זה הוא המוסד האמריקאי לתקינה חשבונאית אשר מוציא תקנים חשבונאיים שנקראים FAS/ ASS Topic.
  3. EITF- זה הוא צוות משימה לבדיקת סוגיות מזדמנות המונה כ-13 חברים. צוות זה נוסד על ידי המוסד האמריקאי לתקינה בחשבונאות, מתוך מטרה לאתר, לדון ולפתור סוגיות חשבונאיות דחופות בהתבסס על פרסומים קיימים.
  4. SOP- זה הוא מצג עמדה מחייב המפורסם ע"י ה- FASB המהווה מענה לסוגיה חשבונאית שלא טופלה ע"י תקן חשבונאי.

קביעת תקני הביקורת בישראל: המוסד האחראי על התקינה הישראלית בביקורת, הוא הלשכה. ללשכה יש את הוועדה לתקני ביקורת ונוהלי ביקורת ואת המועצה המקצועית. ההצעות לכללים המקצועיים בתחום הביקורת מוכנים ומגובשים בוועדה, לאחר אישור ההצעה בוועדה היא מועברת יחד עם חומר הרקע למועצה המקצועית לדיון ולאישור נוסף. עם אישור ההצעה ע"י המועצה המקצועית מופצת ההצעה לתקן הביקורת באתר האינטרנט של הלשכה לצורך קבלת תגובות הציבור. לאחר מכן נידונות התגובות בשימוע פומבי אליו מוזמן הציבור. לאחר שמיעת ההערות בשימוע הפומבי, חוזרת הוועדה לדון בהצעה, במידה ותראה צורך בכך היא מתקנת את ההצעה ומעבירה אותה למועצה המקצועית לאישור מחדש.


חוק רואה החשבון 1995

סעיף 1- הסעיף מגדיר רואה חשבון כמי שבידו רישיון בר תוקף לפי חוק זה (תוקף= לאחר תשלום אגרה שנתית למועצה).

סעיף 4(א) – הסעיף קובע כי רישיון רואה החשבון יינתן לאדם שנתמלאו בו כל התנאים הבאים במצטבר:

  1. בגיר (מגיל 18 ומעלה).
  2. עמד בבחינות הנערכות מטעם מועצת רואי החשבון.
  3. התמחה בראיית חשבון, שנתיים לפחות, בין בישראל ובין מחוץ לה.

סעיף 4(ב)- אם המועצה מצאה שאין המבקש ראוי מבחינת אופיו, לשמש רואה חשבון, רשאית המועצה לסרב למתן הרישיון, גם אם נתמלאו בו כל התנאים שחלים בס' 4(א) לקבלת הרישיון.

סעיף 5- נקבע כי בעל רישיון רואה חשבון ישלם, לא יאוחר מה-31.01 של כל שנה, אגרה שנתית. אם לא שילם בעל הרישיון את האגרה, יוקפא רישיונו בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

סעיף 6(א)- התאגדות כחברה. רואה חשבון יכול להתאגד בתנאים מסוימים כחברה. התנאים הם:

  1. החברה רשומה בישראל, אינה מוגבלת בערבות (אינה חברה בע"מ).
  2. מטרות החברה הן התאגדות רואי חשבון לפעילות לראיית חשבון.
  3. כל חברי החברה ומנהליה הם רו"ח.
  4. לא יעסוק רואה חשבון במקצועו כחבר ביותר מחברת רואה חשבון אחת.

מותר להתאגד כחברה, אך לא כחברה בע"מ, כיוון שהאחריות על חו"ד של רואי החשבון היא אישית.

 

 


סעיף 6(ב)– לא יתחזה אדם לרואה חשבון, ולא ישתמש בכל תואר או כינוי שעשויים ליצור רושם שהוא רואה חשבון, אלא אם יש בידו רישיון בתוקף.

הצרכנים העיקריים של הדוחות הכספיים ודוח רו"ח מבקר:

  1. בעלי המניות.
  2. בנקים ונותני אשראי.
  3. ספקים ולקוחות.
  4. רשויות ממשלתיות, כגון – מס הכנסה, ביטוח לאומי, מע"מ וכיוצא בכך.
  5. משקיעים פוטנציאליים נוספים.

אחריות רואה החשבון המבקר:

  1. אחריות חוזית- הקשר בין רו"ח המבקר לבין החברה הסוחרת את שירותיו, הוא קשר חוזי אשר בהתאם לכך חלים עליו דיני החוזים. ההתקשרות האמורה מוסדרת במכתב ההתקשרות שנחתם בכתב בין החברה לרואה החשבון המבקר שלה, לפני ביצוע הביקורת, וזאת בהתאם לתקן ביקורת 91. על פי ההתקשרות החוזית, מתחייב רואה החשבון המבקר לספק לחברה חוות דעת המהווה את התוצר הסופי של עבודת הביקורת. האחריות החוזית מוגבלת כלפי מקבל השירות, הכוונה כי רק החברה המבוקרת יכולה לתבוע את רו"ח המבקר שלה.

לצילום השיעור

 

לסיכום נוסף

 

לסיכום נוסף

 

 



4 − = אפס

תואר ראשון
תואר שני
מרצים