שם הכותב: תאריך: 16 נובמבר 2013

ביקורת מעגל ההשקעות

נדון בעיקר על ביקורת בהשקעות בניירות ערך סחירים.

נדון בדגשי הביקורת, נעשה סקירה מהירה על ביקורת בניי"ע סחירים, נדון בתכנית ביקורת מקיפה על השקעות בניי"ע סחירים.

אין תקן ביקורת עבור ההשקעות, אולם ישנם כללי חשבונאות על-פיהם נעבוד.

 

דגשים לביקורת השקעות (מטרות הביקורת):

  1. סקר בקרה פנימית – בדיקת נאותות הבקרה הפנימית. בדבר השקעות נתמקד בעיקר בבדיקת ההרשאה לקנות ולמכור ובבדיקת ההחזקה והבעלות.
  2. סיכוני הביקורת – סקר הבקרה הפנימית מביא אותנו לאמידת סיכוני הביקורת (סיכון בקרה וסיכון מובנה), ובהתאם לכך נגזור את סיכון החשיפה (אי הזיהוי). מכל אלו נפיק את נהלי הביקורת המבססים.
  3. בדיקה בנהלי ביקורת מבססים – ראשי תיבות: שקבעה
    1. שעבודים – בדיקה האם הניי"ע משועבדים לצורך הבטחת התחייבות.

      יש להפריד בין 3 מושגים – התחייבות (משהו חייב כסף לאחר), ערבות (א' הוא הלווה, ב' הוא המלווה-נושה וצד ג' הוא הערב) ושיעבוד.

      שעבוד הוא מצב בו יש התחייבות/ערבות, והחייב/ערב משעבד עבור ההתחייבות נכס. אם ההתחייבות לא תיפרע אזי הנכס ימומש כנגד החוב. בגלל הנזילות הגבוהה של הניי"ע יש סיכוי גבוה שבעל הנכס ישעבד אותן. מבחינה חשבונאית יש לתת גילוי לשעבוד.

      במצב של ערבות, לא די בגילוי, אלא גם בהפרשה לערבות. ישנם 2 מצבי טבע בערבות: 1. הנערב שילם חובותיו ואז הערב "פטור" – אזי הגילוי יהא מספיק. 2. הנערב לא יפרע את חובו, ואז החוב יידרש מהערב.

    2. קיום – בד"כ ניי"ע סחירים מוחזקים בבנק. המחזיק נקרא custodian. המחזיק הוא מי שיש לו משמורת על הניי"ע. הרוכש≠המחזיק (לא בהכרח). מנהלי תיקים עושים פעולות עבורנו, אך הם לא בהכרח המחזיקים. אז איך נבדוק קיום? אישורי יתרות. גם כשמקבלים אישורי יתרות ממוסדות פיננסיים יכול להיות שהאישורים לא יהיו נכונים, ולכן יש להיות ערים למצב (ראו פרשיית מיידוף בארה"ב).
    3. בעלות – מי הם בעלי ההחזקה של הניי"ע הללו? האם הבעלים הם אכן החב'?
    4. ערך – במקרה זה קל מאוד לבחון את הערך של הניי"ע- ע"פ שווי שוק/עלות.
    5. הצגה – בדיקה האם ניתן גילוי נאות להשקעה בניי"ע בדוחכ"ס לפי כללי הדיווח המקובלים.

 

חזרה על כללי החשבונאות אותם נצטרך לבקר בניי"ע

בעבור מניות

  • כאשר אחוז ההחזקה הוא בין 0%-20%
    ß מעריכים מניות לפי שווי הוגן (יאס-39).
  • כאשר אחוז ההחזקה הוא בין 20%-50%
    ß מעריכים מניות לפי שווי מאזני (יאס-28).
  • כאשר אחוז ההחזקה הוא בין מעל 50%
    ß איחוד יחסי/מלא של הדוחכ"ס (יאס-27, יפרס-3).

נתמקד במצב שאין השפעה מהותית (יאס-39):

  • יש נכסים פיננסיים מוחזקים למסחר – יטופלו בשווי הוגן דרך רוו"ה.

    תנאים למוחזקים למסחר: נרכשו במטרה למכור בטווח הקצר, המטרה היא להפיק רווחים בט"ק. אם ישנו מכשיר הוני שאין לו מחיר שוק מצוטט בשוק פעיל והשווי ההוגן שלו לא יכול להימדד באופן מהימן – הוא לא יכול להשתייך לקב' זו.

  • יש נכסים פיננסיים זמינים למכירה – יטופלו בקרן הונית עד למימוש.

    תנאים לזמינים למכירה: סעיף סל. מטרתם להיות זמינים למכירה, או שלא מסווגים לאף אחת מהקב' האחרות.

בעבור אג"ח

השקעה באג"ח יכולה להיות מסווגת בהתאם ליאס-39 לאחת מ3 הקב' הבאות:

  1. מוחזקים למסחר – יטופלו בשווי ההוגן דרך רוו"ה.
  2. זמינים למכירה
  3. השקעות המוחזקות לפדיון – בעת רכישה יש לחשב ריבית אפקטיבית. התנאי למוחזק לפדיון הוא שבעת הקנייה צריכה להיות כוונה ויכולת להחזיקם עד למועד הפדיון. הכוונה צריכה להיות מתועדת.

 

תכנית ביקורת של סעיף השקעות

  1. קבע את רמת סיכון הביקורת הנדרשת לדעתך ואמוד את רמת סיכון החשיפה לאור תוצאות סקר הבקרה הפנימית, בו נאמדה רמת סיכון הבקרה והסיכון המובנה על ידי המשוואה AR=IRXCRXDR.
  2. קבל מהחברה דוח על השקעות הניירות ערך , בדוק את הפרטים המופעים בדוח : שם החברה, כתובת, ייעוד, הון מניות ואחוז הבעלות. בדוק את נאותות החישובים האריתמטיים בדוח. ß
    הערה מטה
  3. בצע משלוח אישורי יתרה לברוקרים, למוסדות פיננסים המחזיקים בהשקעות בניירות הערך עבור החברה.
  4. קבל
    אישור יתרה מהבנק , אישור יתרה מברוקר (תעודת מניות) לפי העניין והשווה לרשום בספרי החברה.
  5. בדוק אם קיימים שיעבודים או מגבלות אחרות המשפיעות על הבעלות.
  6. בדוק את שמות המנפיקים, תיאור ניירות הערך, שמות הבעלים המצוינים על ניירות הערך, שעבודים , מספר המניות או הערך הנקוב של האג"ח לפי העניין.
  7. בדוק האם קיימים השקעות בניירות ערך המוחזקים על ידי צד ג' : קבל אישור מצד ג' , קבל דוח פעילות השקעה מפורט מצד ג', בדוק נאותות הרישום בספרים. ß
    הערה מטה
  8. בדוק את נאותות סיווג ההשקעה בניירות ערך בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי מספר 39 (מוחזקים לפדיון, מוחזקים למסחר, זמינים למכירה).
  9. בדוק כי סיווג ההשקעה תואם לאסטרטגיית ההשקעה של ההנהלה ולהחלטות שהתקבלו בדירקטוריון של החברה בקשר למדיניות ההשקעה בניירות הערך. לדוגמא : האם החברה מתכוונת להחזיק בהשקעה עד למועד הפדיון כי אז ההשקעה תסווג כמוחזקת לפדיון, אולם אם החברה מתכוונת להפיק רווחים הנובעים מתנודות במחיר בזמן הקצר כי אז ההשקעה בניירות ערך תסווג לקבוצת שווי הוגן דרך רווח והפסד.
  10. בדוק האם הפעילות של ההנהלה בתקופות עוקבות תואמת את כוונת ההנהלה במועד הסיווג ההשקעה. לדוגמא : החברה סיווגה השקעה באג"ח כמוחזק למסחר(לקבוצת שווי הוגן דרך רווח והפסד) אבל בפועל לא מכרה את ההשקעה באג"ח תוך זמן קצר אלא החזיקה עד הפדיון או עד קבלת ריבית.
  11. בדוק תיעוד של ההנהלה לגבי מטרות ההשקעה ואסטרטגית ההשקעה בניירות ערך.בדוק פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון וועדותיו וכן של ההנהלה בקשר להשקעה בניירות ערך .
  12. השקעה המסווגת לקבוצת מוחזקת לפדיון– בדוק את יכולת החברה להחזיק באג"ח עד מועד הפדיון . לדוגמא : מצבה התזרימי של החברה. ß
    הערה מטה
  13. בדוק כי באותם מקרים שהחברה ביצעה סיווג מחדש מקבוצה מסוימת לקבוצה אחרת החברה פעלה בהתאם לכללי החשבונאות שנקבעו בתקן 39.
  14. בדוק את נאותות רישום ההשקעה במועד ההכרה הראשוני, שווי הוגן הכולל עלויות עסקה הווה אומר עלות הרכישה, לגבי השקעות בניירות ערך הנמדדות דרך רווח והפסד יש לזקוף את עלויות העסקה לרווח והפסד כך שההשקעה בהם תרשם לפי שווי הוגן ללא עלויות עסקה. ß
    הערה מטה
  15. בדוק כי המדידה בתקופות עוקבות (לאחר ההכרה הראשונית) תקבע בהתאם לקבוצה שאליה סווגה ההשקעה, לדוגמא: השקעה במניות המסווגת כמוחזקת למכירה תימדד בכל תקופת חתך בהתאם לשווי ההוגן כאשר השינויים בשווי ההוגן יזקפו להון העצמי.
  16. בדיקת נאותות השווי ההוגן לפיו מוצגת ההשקעה בספרים , יש להתייחס למדרג השווי ההוגן וכן לכללים שנקבעו בתקן 39.
  17. בדוק כי קביעת השווי הוגן של השקעה בניירות ערך או אג"ח הנסחרים בשוק פעיל נקבע בכל תאריך חתך בהתאם למחיר השוק באותו המועד. ניירות ערך או השקעה באג"ח לגביהם אין שוק פעיל השווי ההוגן יקבע על ידי טכניקת הערכה מקובלת (יש לבדוק את נאותות הטכניקה וההנחות ששמשו בבסיס הערכה).
  18. בדוק כי השקעה בניירות ערך שלא ניתן למדוד את שוויה ההוגן באופן מהימן תימדד לפי שיטת העלות.
  19. בדוק את נאותות חישוב שיעור הריבית האפקטיבית לגבי השקעות הנמדדות לפי שיטת העלות המופחתת (תמורה בניכוי עלויות הנפקה).
  20. בדוק את מעגל ההשקעה– בדוק כי הרווח או ההפסד נרשמו וחושבו באופן נאות בהתאם לכללי חשבונאות שנקבעו בתקן 39. לדוגמא: השקעה המוחזקת למסחר השינויים בשווי ההוגן יזקפו לרווח והפסד ואילו השקעה המוחזקת לפדיון או מוצגת בהתאם לשיטת העלות אין לשערך. השקעה המסווגת כזמינה למכירה השינויים בשווי ההוגן יזקפו לקרן הון אולם במועד המימוש של ההשקעה קרן ההון נזקפת לרווח והפסד.
  21. בדוק כי הכנסות מדיבידנד מוכרות בדוח רווח והפסד. ß
    הערה מטה
  22. בדיקה אנליטית לבדיקת סבירות הוצאות /הכנסות משערוך ההשקעה וכן להכנסות מדיבידנד וריבית. ß
    הערה מטה
  23. בדיקה אנליטית – השוואה של היתרות המאזניות של השקעה בניירות ערך /אג"ח ותקבולים קשורים לתקופה קודמת וקבלת הסברים באם קיימים שינויים מהותיים.
  24. בדוק נייר עבודה לבחינת ירידת ערך השקעה שבוצע על ידי החברה בהתאם לכללים שנקבעו בתקן חשבונאות מספר 39.
  25. בדוק נאותות ההצגה בהתאם למסגרת הדיווח הכספי הרלוונטית החלה על החברה.
  26. קבל הצהרת מנהלים בדבר נאותות חישוב והצגת סעיף ההשקעות.

 

*הערה בנוגע לסעיף 2 –

מדובר על ניי"ע סחירים ולא סחירים. אריתמטיים=מתמטיים.

*הערה בנוגע לסעיף 7 –

צד ג' – לא בהכרח בנקים. ניי"ע לא סחירים לא מוחזקים בבנק, ואז יש לקבל אישור מהנאמן/ מי שבפועל מחזיק ניירות אלו.

*הערה בנוגע לסעיף 12 –

בדיקת כוונה+יכולת.

*הערה בנוגע לסעיף 14 –

עלות העסקה היא חלק מעלות הרכישה ויש להוון אותה.

*הערה בנוגע לסעיף 21–

דיבידנד תמיד יילך לרוו"ה (החזקה עד 20%).

*הערה בנוגע לסעיף 22–

נוהל אנליטי שעל-פיו ניתן להגיע לי.פ/י.ס של השנה, להכפיל י.פ בריבית האפקטיבית וכך נגלה את התשואה (פחות או יותר).

 

לצילום השיעור



4 − אחד =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים