שם הכותב: תאריך: 20 אפריל 2013

סעיף 32 (10)(א')- פרמיית ביטוח

הסעיף קובע כי פרמיות שמשלמת חברה לטובת עצמה לביטוח החיים של בעל שליטה בה (לא מדובר על חבר), לא יותרו בניכוי. יש להדגיש כי רק כאשר המבוטח- בעל השליטה, המוטב- החברה, ההוצאה לא תהיה מוכרת, כאשר מבטחים עובד רגיל, ייתכן שההוצאה תוכר.

מבטוח

מוטב

מוכר/ לא מוכר

סעיף

בעל שליטה

חברה

לא מוכר

32(10)(א')

בעל שליטה

יורשיו

לא מוכר

17 רישא, אילו ההוצאה תיזקף לסעיף 2(2), ההוצאה תותר בניכוי כמשכורת.

עובד בכיר

חברה

מוכר

17 רישא

עובד בכיר

יורשיו

לא מוכר

סעיף 89 (ד')

הסעיף קובע כי בעת קרות האירוע הביטוחי, החברה מקבלת כספים מחברת הביטוח. במקרה זה יעשה לחברה חישוב רווח הון כדלקמן:

תמורה

כסף מהביטוח

עלות/ מחיר מקורי

(פרמיות של הותרו בניכוי מכוח סעיף 32(10) )

רווח הון

XX

 

סעיף 32 (11)- טובת הנאה

הסעיף אינו מתיר בניכוי הוצאות למתן טובת הנאה שנתן מעביד לעובדיו, שלא ניתן לייחסן לעובד מסוים. כאשר ניתן לייחס את ההטבה לעובד מסוים, יש לחייב את העובד במס וההוצאה תוכר למעביד.

** נדגיש כי בדרך כלל כאשר לא מבצוע רישום     לא ניתן לייחס את ההוצאה לעובד ספציפי    הוצאה לא תותר.

דוגמא- במקום עבודה מעמידים לרשות העובדים חדר כושר. בחדר הכושר לא מבוצע רישום המתעד מי משתמש בחדר הכושר ומי לא. עלות הקמת חדר הכושר הינה 1,000,000 ₪, עלות שכר מדריכת הכושר בשנה 100,000 ₪, תיקונים ואחזקה 20,000 ₪. המעביד מבקש להתיר בניכוי את שכר המדריכה ואת עלויות האחזקה והתיקונים.

השאלה הנשאלת היא האם הוצאות אלה יותרו בניכוי.

ראשית, יש לבחון האם קיימת טובת הנאה של המעביד או של העובד.

  • אילו הנהנה העיקרי הוא המעביד אז הסעיף אינו רלוונטי וכל ההוצאות יותרו בניכוי.
  • אילו הנהנים העיקרים הם העובדים אזי יש לבחון:

א.      כאשר ניתן לייחס לעובדים מסוימים את ההטבה- יש לזקוף לאותם העובדים הכנסה וכל ההוצאה תותר למעביד בניכוי בהתאם לסעיף 27 רישא.

ב.      אילו לא ניתן לייחס את ההטבה לעובדים מסוימים- כל ההוצאות לא יהיו מוכרות.

פס"ד וישי ישראל- מדובר בחברה שמעמידה לרשות עובדיה רכבי מאגר. העובדים לוקחים את הרכבים לביתם, אך לא ניתן לדעת איזה שווי יש ליחס לכל עובד. השאלה הנשאלת היא האם סעיף 32(11) חל כאשר מדובר ברכב מאגר (רכב שכל פעם מישהו אחר משתמש בו). מס הכנסה טען כי כאשר המעביד לא מצליח לייחס שווי ספציפי לעובד בהתאם לרכב ספציפי, כל הוצאות הרכב למעביד לא יהיו מוכרות מכוח סעיף 32(11). בית המשפט קבע כי ניתן לבצע שווי שימוש ממוצע ובכך לאפשר להוצאה להיות מוכרת. כאשר סעיף 32(11) חל, ההוצאה אינה מוכרת ואין לרשום הכנסה לעובדים.

סעיף 32 (12)- רדיו פיראטי

הסעיף אינו מתיר בניכוי סכומים שמשלם נישום עבור הפעלת רדיו פיראטי (שידורי רדיו ללא אישור, פעולה שאינה חוקי).

סעיף 32 (13)- חוב של ביטוח לאומי

סכום התשלום שמשולם לביטוח לאומי מורכב מקרן, ריבת והצמדה. הסעיף אינו מתיר בניכוי תשלומים שמשולמים כריבית והצמדה לגבי חוב של ביטוח הלאומי. בהתאם לסעיף 47(א') 52% מהקרן שמשולמת לביטוח לאומי מוכרת.

סעיף 32 (14)- פוליסת ביטוח לאובדן כושר עבודה

הסעיף קובע כי הוצאות לרכישת פוליסת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה מותרות בניכוי בהתאם למצבים כדלקמן:

  • שכיר המבטח את עצמו- מדבור בהוצאה כנגד הכנסת עבודה מכוח סעיף 2(2). כיוון שהכנסת עבודה הינה הכנסה חייבת, ההוצאה תותר בניכוי.
  • עצמאי המבטח את עצמו- כאשר ההוצאה היא עד 3.5% מהכנסתו, ההוצאה תותר כנגד הכנסתו החייבת.
  • מעביד המבטח את עובדיו- מדובר בהוצאה מוכרת למעביד עד 3.5%, אך לא בהכנסה חייבת לעבודה.

סעיף 32 (15)- הוצאות לימודים

בעקבות הפסיקות השונות בעניין הכרה בהוצאות לימודים, חוקק סעיף 32(15) הקובע שלא ניתן להתיר בניכוי הוצאות לימודים, לרבות הוצאות לרכישת השכלה אקדמית, לרכישת מקצוע אך למעט הוצאות השתלמות מקצועית שנועדה לשמור על הקיים.

אילו טובת ההנאה של העובד גוברת- מדובר בהכנסת עבודה של העובד מכוח סעיף 2(2), לכן ההוצאה תוכר מכוח סעיף 17 רישא.

אילו טובת המעביד גוברת– ההוצאה לא תותר בניכוי מכוח סעיף 32(15).

סעיף 32 (16)- הוצאה שמהווה עבירה לפי כל דין

הסעיף קובע כי הוצאות ששולמו בכסף או בשווה כסף שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין (קרי תשלום שוחד), הינם הוצאות לא מוכרות.

לדוגמא- חברת תושבת ישראל מקימה פרויקט במדינה זרה ומחויבת במס בעבור רווחיה היות שהינה תושבת ישראל. במדינה זו שולם לפקידי ממשל תשלומי שוחד כדי לשמר את הפרויקט, שלא יפגעו בו. החברה טוענה כי מדובר הוצאה לייצור הכנסה, כיוון שמטרת תשלום השוחד הייתה לשמר את הפרויקט.

** אחד התנאים להצטרפותה של מדינת ישראל לארגון ה- OECD הייתה חקיקת סעיף 32(16).

סעיף 21- פחת

 

הסעיף מתיר בניכוי הוצאות פחת בגין נכסים המשמשים לייצור הכנסתו של הנישום ובבעלותו. שיעור הפחת הוא לפי שיטת הקו הישר, דהיינו אחוזים מהמחיר המקורי (העלות) של הנכס. מכוח סעיף 21 קיימות תקנות ישנות הנקראות "תקנות מס הכנסה- פחת 1941" שבהן מפורטים הנכסים שלהם זכאי הנישום לפחת: בניין, ריהוט וציוד, מחשבים וכו'.

פס"ד נצבא- מדובר בחברה שביקשה להתיר בניכוי פחת בגין ריצוף משטח חניה לאוטובוסים. בית המשפט קבע כי היות שנכס מסוג זה לא מצוין בתקנות, הוצאות הפחת לא יותרו בניכוי. בנוסף מדובר על חלק מקרקע שעליה אין פחת.

פס"ד יעקובי- מדובר בחברה שדרשה להתיר בניכוי הוצאות פרסומת לטלוויזיה. מס הכנסה טען כי מדובר בהוצאה הונית ולא בשמירה על הקיים ולכן אין להתיר את ההוצאה בניכוי, בנוסף טען כי בתקנות הפחת לא מצוין הוצאות בפחת בגין פרסומות. לאחר דיונים בבית משפט, הוחלט כי ניתן להכיר בהוצאה חלקית של הפחת, דהיינו בהוצאות פחת בגין  3 שנים בלבד. ניתן לראות כי מס הכנסה שינה את גישתו לעומת פס"ד נצבא והסכים להתיר בניכוי הוצאות פחת שלא מופיעות בתקנות.

פס"ד רויאל קונספט- מדובר בחברה שקנתה מקרקעין שכור וביקשה להפריד בין הקרקע לחוזה בשכירות. בית המשפט קבע כי כל עוד לא נקבע לנכס הנדון פחת בתקנות הפחת, ההוצאה לא תהיה מוכרת.

 

בעלות

רק נישום שהוא הבעלים של הנכס זכאי להתיר בניכוי הוצאות פחת. כלומר, אדם ששוכר נכס לא יכול להיות להתיר בניכוי הוצאות פחת (היות שהוא נהנה מדמי שכירות מוכרים). לעניין זה קיימים מצבים לפיהם למרות שהנישום אינו רשום כבעלים, יראו בו כבעלים.

  1. 1.      שכירות לטווח ארוך- כאשר הנישום שוכר/ חוכר מקרקעין לתקופה של 49 שנים או יותר, רואים בו כבעלים ויהיה ניתן להתיר את הוצאות הפחת מיום הפעלת הנכס.
  2. 2.      ביצוע הסבה של הכנס– אדם שביצע הסבה של נכס וההסבה ניתנת לביטול או אדם שהסב את הנכס לאדם אחר אך שמר את הזכות ליהנות מהפירות.

פס"ד צמר פלדה- מדובר על חברת בעלת מפעל לייצור צמר פלדה. החברה חתמה על הסכם עם חברה מתחרה לפיו היא התחייבה לא להפעיל את נכסיה ובתמורה לכך שתי החברות יתחלקו ברווחים מהפעילות של החברה המתחרה (שמפעילה את נכסיה). נשאלת השאלה האם חברת צמר פלדה זכאית ליהנות מהוצאות פחת בגין הנכסים שטרם הפעילה. החברה טענה כי בזכות קיומם של נכסיה, החברה המתחרה מייצרת הכנסה. פקיד השומה טען כי הנכסים אינם פעילים ולכן לא ניתן להתיר את הוצאות הפחת. בית המשפט קבע כי הוצאות הפחת לא יותרו היות שהנכסים לא שימשו לשם ייצור הכנסה.

נכס עונתי

מדובר בנכנסים שפעילים במשך עונה מסוימת. שיעור הפחת עבור נכסים אלה לוקח בחשבון את העובדת שהנכס פעיל רק בחלק מימות השנה.

הפסקנות יזומות/ לא יזומות

ניתן לתבוע פחת מלא כאשר ההפסקות הן חלק ממהלך העסקים הרגיל של העסק.

הפסקה יזומה- קרי הפסקה לצורך תיקון, שיפוץ. במקרה זה, הפחת ימשיך להיות מוכר גם כאשר הנכס לא פעיל. כאשר מדובר בהפסקות יזומות ארוכות, ייתכן שהפחת לא יוכר בתקופת ההפסקה.

הפסקות לא יזומות- קרי הפסקת פעילות בשל סגר בשטחים, הפחת ימשיך להיות מוכר.

פחת מואץ

על פי תקנה 4 לתקנות הפחת, אילו הנכס מופעל בצורה חריגה ויש בו כליה ובליה (בלאי) מעבר לרגיל, ניתן לדרוש כפחת כפל אחוזים הנקובים בפקודה.

פס"ד זלמן קליאוט- זלמן הינו נישום בעל מנופים. את אחד ממנופיו הרכיב על משאית ומנוף אחר הרכיב על טרקטור. הנישום ביקש להתיר בניכוי את הוצאות הפחת בהתאם למשאית (20%). מס הכנסה טען כי שוכר המשאית היה קבלן בניין, שהשתמש במשאית לצרכי בניה, לכן עבור רכוש המשמש לצרכי בניה יש להתיר פחת בגובה 15%.  בית המשפט קבע כי לאור העובדה שמי שהשתמש בפועל בציוד הנ"ל, היה קבלן בניין, ההוצאה תוכר בהתאם ל- 15% פחת.

סעיף 21(ב')

הסעיף קובע 3 מקרים שבהם יש לבצע תיקון למחיר המקורי שנקבע לנכס:

  1. 1.      התקבל מענק בגין הנכס- לדוגמא עלות הנכס 100 ₪, הנישום קיבל מענק בסך 30 ₪ עבור קנית הנכס. המחיר המקורי לצרכי פחת יהיה   .
  2. 2.      נמחל חוב שמקורו בהלוואה שנלקחה לצורך רכישת נכס תוך 5 שנים מיום קבלתה- אילו נלקחה הלוואה מבנק, ספק נתן הלוואה לצורך רכישת הנכס, ותוך 5 שנים מיום הלוואתה התקבל אישור לא להחזיר את ההלוואה, גובה המחיר המקורי יופחת.
  3. 3.      רכישת נכס כולל מע"מ תשומות, מע"מ התשומות לא יהיה חלק מהעלות לצרכי פחת. דוגמא- חברה שהיא עוסק לצרכי מע"מ קנתה נכס בעלות 117 ₪. כאשר 100 ₪ הינו המחיר המקורי ו- 17 ₪ הוא מע"מ תשומות. עבור תשלום מע"מ התשומות( 17 ₪) מקבלים החזר מס מהמדינה אך בגין העלות המקורית (100 ₪) יהיה ניתן להתיר הוצאות פחת.

פחת על מוניטין

עד לתאריך 1.7.03 לא היה נתין להתיר פחת על מוניטין, דהיינו נישום שרכש מוניטין לא היה זכאי לפחת (כיוון שהדבר לא היה קבוע בתקנות). ב- 1.7.03 נכנסה לתוקף תקנה שמתירה בניכוי הוצאות פחת עבור מוניטין עד 10% (10 שנים). כאשר המוניטין נרכש מקרוב (קרבה משפחתית ובעל שליטה) ומתושב חוץ, הוצאות פחת בגין מוניטין לא יותר בניכוי אלא אם כן שוכנע פקיד השומה שהמוניטין נדרש לעסק.

לצילום השיעור



8 × שתיים =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים