שם הכותב: תאריך: 15 מרץ 2015

שעור 3

שינויים בשיעור החזקה יכולים להיות ע"י –

1. רכישות בשלבים

2. מימוש השקעה

3. הנפקת מניות ע"י החברה הכלולה.

הנפקת מניות ע"י החברה הכלולה

ישנם שני מקרים-

1. החברה המחזיקה לא רוכשת מניות בהנפקה – במקרה זה יתכן כי למחזיקה נותרה השפעה מהותית או שהיא איבדה את ההשפעה המהותית.  נניח שהיו למחזיקה 4,000 מניות מתוך 10,000 -> 40% ההחזקה. כעת הכלולה הנפיקה עוד 10,000 מניות והחברה המחזיקה לא רכשה מניות בהנפקה הנוספת לכן שיעור ההחזקה ירד – 4,000 מתוך 20,000 מניות -> 20% החזקה.

2. החברה המחזיקה רכשה מניות בהנפקה – במקרה זה יתכן כי החברה תרכוש את אותו אחוז שהיה לה לפני כן ( למשל עוד 4,000 מתוך ה-10,000 החדשים) ואז שיעור ההחזקה יישאר באותו שינוי. אם היא תרכוש פחות מ-4000, שיעור ההחזקה קטן ואז או שנותרה ההשפעה המהותית או שהמחזיקה תאבד את ההחזקה המהותית. מקרה נוסף הוא שהיא תרכוש מעל 4,000 ואז תהיה עליה בשיעור ההחזקה.

ירידה בשיעור ההחזקה = מימוש השקעה

עליה בשיעור ההחזקה = רכישה נוספת -> יש לחשב עודף עלות, מוניטין.

דוגמא (עמוד 15) –

מקרה א' – החברה כלל לא רכשה מניות בהנפקה –

לחברה היה 30,000/100,000 מניות -> 30% החזקה, כעת החברה הכלולה הנפיקה 20,000 מניות והמחזיקה לא רכשה מניות מהנפקה זו -> 30,000/120,000 = 25% החזקה

לפני הנפקה

אחרי הנפקה

הון הכלולה

500,000(נתון)

660,000 = 500,000 + 160,000 תמורה מהנפקה

שיעור ההחזקה

30%

25%

חלק המחזיקה בהון הכלולה

150,000 = 500,000 * 0.3

165,000 = 660,000 * 0.25

מוניטין

20,000

20,000 * 25%/30% -> בעקבות הירידה בשיעור החזקה, יש כביכול מימוש של ההשקעה ולכן יש להפחית את המוניטין ואת עודפי העלות באופן יחסי למימוש ההשקעה.

סה"כ חשבון השקעה

170,000

181,667 -> יתכן כי חשבון ההשקעה גדל למרות ששיעור ההחזקה קטן וזאת בגלל תמורת ההנפקה שהייתה גבוהה ולכן עדיין למרות שיש ירידה בהחזקה, עדיין יש גידול בחשבון ההשקעה

במקרה זה יש גידול בחשבון ההשקעה של – 181,667 – 170,000 = 11,667, ופקודת היומן תהיה –

ח. השקעה, ז. רווח מהנפקה לצד ג' -> 11,667

מקרה ב' – החברה רכשה 3,600 מניות בהנפקה

המחזיקה רכשה 3,600 מתוך 20,000 של ההנפקה החדשה, עדיין מדובר בירידה בשיעור החזקה, כיוון ש-30% מתוך 20,000 הוא 6,000 ולכן אם היא רכשה פחות מ-6,000 שיעור ההחזקה ירד. שיעור ההחזקה של המחזיקה לאחר ההנפקה יהיה – (30,000+6,000)/(100,000+20,000) = 28%

לפני הנפקה

אחרי הנפקה

הון הכלולה

500,000(נתון)

660,000 = 500,000 + 160,000 תמורה מהנפקה

שיעור ההחזקה

30%

28%

חלק המחזיקה בהון הכלולה

150,000 = 500,000 * 0.3

184,800 = 660,000 * 0.28

מוניטין

20,000

20,000 * 28%/30% = 18,667

סה"כ חשבון השקעה

170,000

203,467

 

במקרה זה חשבון ההשקעה גדל ב-33,467, אבל במקרה זה קנינו מניות, כלומר המחזיקה שילמה עבור גידול זה,

160,000 תמורת הנפקה/ 20,000 מניות = 8 ₪ למניה בהנפקה -> לכן המחזיקה שילמה – 3,600 * 8 = 28,800

לכן פקודת היומן תהיה –

ח. השקעה – 33,467 -> הגידול בחשבון ההשקעה

ז. מזומן – 28,800 -> התשלום עבור המניות שרכשה המחזיקה

ח. רווח מהנפקה – 4,667 -> P.N

מקרה ג' – חברה א' רכשה 18,000 מניות בהנפקה –

שיעור ההחזקה החדש – (30,000+18,000)/(100,000+20,000) = 40% -> ישנה עליה בשיעור ההחזקה, לכן יש לטפל בזה כרכישה נוספת.

ח. השקעה, ז. מזומן – 18,000 מניות * 8 ₪ למניה = 144,000

חישוב עודף עלות/מוניטין במועד הרכישה הנוספת –

שולם – 144,000

חלקי בהון הנרכש – (114,000) -> לפי החישוב הבא-

ההון לפני ההנפקה – 500,000 * 30% = 150,000

ההון אחרי ההנפקה – 660,000 * 40% = 264,000

כלומר חלקה של המחזיקה בהון הנרכש הוא – 264,000-150,000=114,000

כלומר שבודקים מה חלקה של המחזיקה בהון הנרכש יש לבדוק תמיד בכמה גדל חלקה של המחזיקה בהון הכלולה בעקבות הרכישה של המניות בהנפקה.

מוניטין שנוצר בעקבות הרכישה – 30,000

חשבון השקעה ל -31.12.08 –

תנועה –

לפני ההנקה – 170,000 = חלקי בהון – 150,000 + מוניטין – 20,000

רכישה – 144,0000

י.ס – 314,000

הרכב –

חלקי בהון – 660,000 * 40% = 264,000

מוניטין קודם – 20,000

מוניטין בעקבות הרכישה – 30,000

סה"כ הרכב – 314,000

מקרה ד' – החברה רכשה 6,000 מניות בהנפקה

שיעור ההחזקה נותר 30% כיוון שהחברה רכשה 6,000 מתוך 20,000 שמהווה 30%

השקעה לפני הרכישה – 150,000 חלקי בהון הכלולה + 20,000 מוניטין = 170,000

חלקי בהון הכלולה  לאחר הרכישה – 166,000 * 30% = 198,000

מוניטין – 20,000 -> בגלל שלא השתנה שיעור ההחזקה לא השתנה גם המוניטין

סה"כ השקעה אחרי הרכישה –  218,000

הגידול בחשבון ההשקעה – 218,000 – 170,000 = 48,000

פקודת היומן תהיה –

ח. השקעה –48,000

   ז. מזומן – 6,000*8 = 48,000

לכן לא נוצר רווח מההנפקה.

המקרה היחידי בו יכול להיווצר הפסד מההנפקה (רק הפסד!( הוא אם תהיה לחברה הכלולה הוצאות הנפקה –

נניח שלחברה הכלולה יש הוצאות הנפקה של 10,000

ההון של הכלולה – 660,000-10,000 = 650,000

חלקי בהון הכלולה – 650,000*0.3 = 195,000

מוניטין – 20,000

סה"כ השקעה בעקבות הרכישה – 215,000

גידול בהשקה – 215,000 – 170,000 = 45,000

ח. השקעה – 45,000

ז. מזומן – 48,000

ח. הפסד מהנפקה – 3,000

נכסים בלתי מוחשיים –

חישוב מוניטין –

שולם – XXX

חלקי בשווי ההוגן של הנכסים וההתחייבות המזוהים – XXX

מוניטין – P.N

דרך נוספת –

שולם –XXX

חלקי בהון הכלולה – XXX

עודפי עלות – XXX -> מתחלק ל :

מיוחסים – XXX -> חישוב של כל עודפי העלות של הנכסים וההתחייבויות

מוניטין – XXX -> P.N

כאשר חברה מבצעת מחקר ופיתוח, את כל העלויות שמים ברווח והפסד עד שיש את כל התנאים להכרה בהם כנכס ורק אז מכירים בהם כנכס, לכן יתכן כי ישנן הרבה עלויות שנמצאות ברווח והפסד שבסופו של דבר יהפכו לנכס. כאשר אומרים שיש לחשב את כל הנכסים וההתחייבויות המזוהים – הכוונה שאם החברה זיהתה נכס בלתי מוחשי, אפילו שהוא לא רשום במאזן, יש לקחת אותו בחשבון.

התקן אומר שמתי שמחשבים את עודף העלות, יש לנטרל מהסכום של המוניטין את הנכסים הבלתי מוחשים המזוהים, כיוון שאם לא נעשה זאת המוניטין יהיה גבוה יותר.

נכס מזוהה – צריך לאמוד באחד מהקריטריונים הבאים –

 1. קריטריון יכולת ההפרדה – כלומר הנכס ניתן להפרדה, ניתן למכור אותו, להשכיר אותו, להחליף אותו, לתת למישהו רישיון להשתמש בו וכו'. לא משנה אם לחברה יש או אין כוונה לעשות זאת.

2. קריטריון חוזי משפטי – הנכס נובע מזכות חוזית, חוקית, משפטית. לא משנה אם ניתן להפריד או לא, מספיק שיש חוזה.

יש ליחס עודפי עלות לנכסים בלתי מוחשים שאומדים באחד הקריטריונים, בנפרד מהמוניטין.

דוגמאות –

זיכיון להפעלת תחנת כוח –  לזיכיון הזה יש שווי כי הוא אומד בקריטריון החוזי משפטי ולכן זה נכס מזוהה.

פטנט – יהיה נכס מזוהה רק אם הוא רשום.  אם הפטנט רשום הוא נובע מזכות משפטית ולכן הוא נכס, אך אם הוא לא רשום אז הוא לא זכות משפטית והוא לא יהיה נכס מזוהה. במצב בו הפטנט לא רשום, אך יש את היכולת לתת את הרישיון לאנשים להשתמש בו – הוא כן יהיה נכס מזוהה כי הוא יעמוד בקריטריון הראשון.

רשימת לקוחות – רשימת לקוחות תהיה נכס מזוהה לפי הקריטריון הראשון, אלא אם הלקוחות אסרו על העברה של שמם לחברות אחרות.

*לעבור על רשימת הנכסים המזוהים שתעלה למודל*

התייחסות לחכירות כנכס בלתי מוחשי בחישוב עודפי העלות

 מקרה 1 – נכס שהחברה הכלולה חוכרת בחכירה תפעולית –

הנכס אומנם לא רשום אצל הכלולה בספרים כיוון שמדובר בחכירה תפעולית, אבל קיימת התחייבות חוץ מאזנית לתשלומים שוטפים עבור חכירה זו. מול התחייבות זו יש לחברה הכלולה נכס בלתי מוחשי שהוא חוזה החכירה, הזכות לשימוש בנכס, כלומר עומד בקריטריון חוזי משפטי. יכול להיות שהחוזה הוא בתנאים עדיפים או נחותים ביחס לתנאי השוק, ולפיכך יש ליחס לחוזה הזה עודף עלות/הפרש מקורי ( סעיף 29 ל-IFRS3). תנאים עדיפים – נסכים לשלם יותר, תנאים נחותים – נסכים לשלם פחות.

מקרה 2 – החברה הכלולה מחכירה נכס בחכירה תפעולית –

בניגוד למקרה הקודם, הנכס נשאר בבעלות החברה הכלולה והוא גם רשום בספריה. גם אם חוזה החכירה הוא בתנאים עדיפים או נחותים, עדיין כל מה שנאלץ לעשות הוא למדוד את השווי ההוגן של הנכס. שרוצים לדעת מה השווי ההוגן של הנכס זה לא מעניין מה עושים אתו כעת, אלא מה היכולת הפוטנציאלית שלו מנקודת ראות משתתפי השוק, לכן יש לקחת את השווי ההוגן שלו, בניכוי הערך שלו בספרים וליחס את עודף עלות זה.

מקרה 3 – החברה הכלולה חוכרת נכס בחכירה מימונית –

במקרה זה הנכס בבעלותה ובספריה ולפיכך יש למדוד אותו בשוויו ההוגן פחות ערך בספרים וליחס לו עודף עלות על ההפרש כרגיל. בנוסף קיימת בחברה הכלולה התחייבות פיננסית בגין החכירה הממונית שאותה יש למדוד בשווי הוגן, כלומר להוון את זרמי התשלומים של ההתחייבות בריבית השוק למועד הנתון ולהפחית את ההתחייבות שבספרים – זרמי התשלומים בריבית ליום עסקת החכירה, ואת ההפרש ליחס כעודף עלות (כמו הלוואה)

לכן במקרה זה יש ליחס שני עודפי עלות – אחד לנכס ואחד להתחייבות.

מקרה 4 – החברה הכלולה מחכירה נכס בחכירה מימונית –

הפעם הנכס כבר לא בבעלות החברה הכלולה, ולכן השווי ההוגן לא יהיה של הנכס אלא של הנכס הבלתי מוחשי שהוא חוזה החכירה, זוהי זכות חוזית לקבל תקבולים במזומן על החכירה ( השקעה גולמית/השקעה נקייה) ולכן נמדוד אותה לפי שווה הוגן כמו הלוואה שניתנה -> כלומר מחשבים את ההפרש בין השווי ההוגן של ההשקעה – תזרים מזומנים מהוון לפי ריבית השוק למועד הרכישה של החברה הכלולה פחות היוון של תזרים המזומנים כמו בספרים – לפי ריבית השוק למועד העסקה של החכירה -> את ההפרש נייחס כעודף עלות.

הפחתת נכס בלתי מוחשי – יש לבדוק האם יש לו אורך חיים מוגדר – אז נפחית לפי אורך חיו. אם אין לו אורך חיים מוגדר – הוא לא יופחת.

לפתור את הדוגמא של אורי ואידית בעמוד 18 בהרצאות.



× 4 = שלושים שש

תואר ראשון
תואר שני
מרצים