שם הכותב: תאריך: 16 מרץ 2013

בשיעור זה נדבר על נושא "תום הלב".

מהו מושג זה?

על פניו, זהו מושג נכון, צודק ראוי, מכיוון שאנו מצפים מהזולת לנהוג כלפינו בהגינות וביושר. השופט ברק הגדיר זאת כ"התנהגות שנמצאת בטווח"- בין התנהגות שאנו מצפים ממלאכים (טהורה לחלוטין), ובין "התנהגות זאבים".

ציפייה זו, לנהוג בתום לב, קיימת במשפט הישראלי מאז הקמת המדינה.

בחוק החוזים, היא מעוגנת בצורה מפורשת ב-2 סעיפים- 12, 39.

ההבחנה בניהם:

12 (א)- מתייחס לחובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במו"מ לקראת כריתת חוזה.

(ב)- מה משמעות הפרת חובה זו?

"צד שלא נהג בדרך מקובלת ובתום לב, חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המו"מ או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10,13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970, יחולו בשינויים המחויבים"

כלומר, אם ניהלתי מו"מ ונפגעתי כתוצאה מכך שהצד השני לא נהג בתום לב, אני זכאי לתבוע ממנו פיצוי בגין הנזק שנגרם לי עקב המו"מ (איזה נזק יכול להיות? לדוג' דמי טרחה לעו"ד, תשלום למומחים שיבדקו את הנכסים וכו'..).

נשאלת השאלה, האם אזכה לפיצוי בגין נזקים חיוביים?

על מנת להבין את ההבחנה בין נזקים חיוביים ושליליים, נדמה את הנק' שבה נכרת ההסכם לנק' על ציר הזמן, שיש אירועים שכבר קרו וישנם אירועים הצפויים לקרות בעתיד.

נזקים שליליים (מינוס)- נזקים שקרו כבר, לדוג' שכר טרחה, דמי מומחים וכו'..

נזקים חיוביים (בפלוס ביחס לנק' האפס)- לדוג' הפסד רווחים שהיו צפויים לי בעקבות כריתת החוזה.

(הנזק הוא לא בהכרח חומרי, אלא גם נפשי- עוגמת נפש).

הפסיקה מכירה בחריגים בהתקיימם יתכן שיהיה  פיצוי גם בגין נזקים של זמן עתיד (חיוביים) ואולי אף אכיפת ההסכם.

ס' 8 לחוק המקרקעין מחדד זאת-קובע שתנאי לתוקפה שלך יצירת התחייבות לעסקה במקרקעין הוא מסמך בכתב.

פס"ד קלמר נ' גיא (1996)-

העובדות: הזוג גיא אדריכלים, טענו שרכשו מקלמר מחצית בית דו-משפחתי (שגם הם וגם הוא יגורו בו) ע"י מתן שרותי אדריכלות וניהול הבנייה של הבית, תוך שהוא נותן את המקרקעין. כאשר הבית היה מוכן, וכל מה שנותר היה לעגן את החוזה בכתב, כדי לבצע העברת זכויות מנהליות, קלמר אומר: "מי אתם בכלל!?", ואינו מעוניין לחתום על ההסכם, תוך שהוא טוען שמכיוון שאין מסמך בכתב – אין הסכם מחייב.

הפסיקה: המחוזי קיבל את טענות גיא, לפי עקרון תום הלב.

לכן, קלמר מערער לעליון.

הפסיקה בעליון: לפי "תורת הביצוע החלקי של עסקת המקרקעין" שיצר כבוד השופט זמיר, זוהי הדרך לרכך את החומרה של ס' 8 למקרקעין. איך? בכך שהיא מתיישבת עם ההלכה להתאים את דרישת הכתב למציאות החיים. (כלומר, במקרה זה היו מסמכים מסוימים שגיא הציגו, לדוג' קבלות על העבודה וכדומה, ולכן השופט זמיר אומר שאפשר לרכך את ס' 8)

מהי חובת הגילוי של הצדים במ"ומ?

פס"ד ספקטור נ' צרפתי (1977)-

העובדות: ספקטור היה בעל מגרש שרצה למכור אותו ופנה למתווך לשם כך. פנה למתווך אחד שגילה שיוכלו לבנות על המגרש רק 12 דירות ואח"כ פנה למתווך אחר שלא ידע זאת ומתווך זה מצא קבלן שלא ידע על כמות הדירות (צרפתי). לאחר זמן מה גילה צרפתי כי יוכל לבנות רק 12 דירות ולכן תבע את ספקטור.

הנושא: אילו פרטים יש לגלות?(ס' 12)

הפסיקה: ביהמ"ש קבע שלצרפתי הייתה אפשרות לבדוק את הנכס, במיוחד מאחר היותו קבלן ולכן זו רשלנותו ולא היה צורך בגילוי מצב הקרקע. בסופו של דבר בוטל החוזה לא בגלל חוסר תום לב, אלא בגלל טעות בעסקה.

פס"ד שכון עובדים נ' שרה זפניק (1983)

העובדות: נקבע מועד לקיבול, זפניק הגיעה מס' דקות לפני המועד ושיכון עובדים שלא נערכה לעומס נעלה את הדלתות בפניה ומנעה ממנה לבצע קיבול. אמרו לה לחזור למחרת, אך כשהגיעה למחרת, הם אמרו שהם מוכנים "להתפשר" איתה על מחיר גבוה יותר ממה שנקבע אתמול.

הנושא: האם קיים חוסר תום לב ע"י מניעת היווצרות חוזה למרות שכל הדברים התגבשו מבחינת הניצע?(ס' 12)

הפסיקה: זפניק טענה שההצעה בלתי הדירה מאחר והיא עשתה הכל כדי לעמוד בתנאי החברה והחוזה לא נכרת בגלל התנהגות החברה ולא בגללה ויש בחברה משום חוסר תום לב.

ביהמ"ש קבע שהתנהגות שיכון העובדים גבלה בחוסר תום לב שמוביל לכך שבעצם נוצר קיבול אך חוסר תום הלב מנע את הקיבול, כלומר: ביהמ"ש פסק לטובת זפניק.

השופט בן פורת: החברה גרמה לכך שלא בוצע קיבול, זו התנהגות בחוסר תום לב, ביהמ"ש קבע שנעשה קיבול ונכרת חוזה.

ביהמ"ש קובע- דיני החוזים אינם מכירים במחאה כמקור ליצירת זכות אלא רק כאמצעי לשמירתה, אם היא קיימת.

היבט נוסף של תום לב הינו, מי חייב בחובת תום לב? גם מי שאינם צד לחוזה, אם היו מעורבים במו"מ:

פס"ד פנידר נ' קסטרו (1983)-

העובדות: נכרת הסכם בין 2 הצדדים אך מתברר לקסטרו שהמצגים שהציג פניני (הבעלים של החברה) במו"מ, לא שייכים באמת לחברת פנידר. קסטרו מגישים תביעה נגד 2 צדדים: נגד חב' פנידר, ונגד מר פניני.

פניני טוען שאינו חתם על החוזה, ולכן אי אפשר לתבוע אותו אלא רק את החברה- פנידר. בנוסף , המקרה חל לפני 73' (השנה בה נכנס לתוקף חוק החוזים), ומפני שכך, חוק החוזים אינו חל עליו!

הפסיקה: ביהמ"ש קובע שהמצב המשפטי גם לפני כניסת החוק לתוקפו היה שחלה חובת תום לב גם על צדדים למו"מ, ומאשרים שגם מי שאינו צד לחוזה אבל ניהל את המו"מ עלול להיות חייב בתום לב.  

 

האם ניתן לקבוע אכיפה מכוח הפרת חובת תום הלב בהתאם לס' 12?

פס"ד סופר פארם (ישראל) בע"מ נ' ברוך חבס (1994)-

העובדות: חב' דקנר ניהלה מו"מ להשכרת חנות בקניון עם סופר פארם ועם חברות אחרות.

הנושא: האם קיים חוסר תום לב בהבהרת עמדות?

הפסיקה: חוסר תום הלב של חב' דקנר התבטא בכך שהיא לא הודיעה באופן חד משמעי לחב' סופר פארם כי יש צורך בהודעת קיבול דחופה להצעתה שכן הראשון שמקבל את הצעתה זוכה בהצעה. מאחר ודקנר לא הצהירה על קיבול מיידי יש לקבל את תביעת סופר פארם והיא תזכה בהשכרת החנות.

פס"ד קל בניין בע"מ נ' ע.ר.מ רעננה בע"מ (2002)-

העובדות: חב' ע.ר.מ יוצאת במכרז, הקמת עבודות תשתית לשכונה ברעננה. בשלב מסוים מנהלת מו"מ עם קל בנין בלבד ובפגישה השנייה נקבעים כל הפרטים המהותיים ונדרש רק אישור הדירקטוריון. ע.ר.מ מקבלת הצעה של גוף אחר שלא עמד בתנאי המכרז אך הציע הצעה טובה יותר.

ביהמ"ש פוסק- הש' ברק קבע שבנסיבות מיוחדות אפשר לקבל במסגרת ס'12(ב) גם פיצויי קיום, אם סיכמו בשלב המו"מ את כל שלבי החוזה העתידי ורק בשל התנהגות בחוסר תום לב "פוצץ" החוזה, הנזק הוא שלא נכרת חוזה והצד הנפגע מפסיד את הרווחים מכריתת החוזה כלומר- מגיע לו פיצויי קיום.

* התנאי לקבלת פיצויי קיום במקביל לפיצויי הסתמכות הוא סיכום כל הפרטים במו"מ והסיבה לפיצוץ היא תום לב.

פס"ד מ"י נ' אפרופים שיכון וייזום בע"מ (2012)-

יש לקבל את הערעור ולקבוע כי לא נכרת בין הצדדים חוזה רב שנתי לבניית 3000 יח' דיור בדרום הארץ, וכן כי אין לראות את המדינה כמי שמחויבת בהתקשרות זו מכוח הבטחה מנהלית. יחד עם זאת יש לקבוע כי המשיבים זכאים לפיצויי הסתמכות בשל העובדה ששר הבינוי והשיכון ונציגי משב"ש הפרו כלפיהם את חובת תום הלב וההגינות בשלב הטרום החוזי, בכך שלא הציגו בפניהם את התמונה במלואה וחשפו אותם לסיכון גדול מזה שעליו ידעו.

כעת, סיימנו עם ס' 12, ונפנה לס' 39- החובה לקיים את החוזה לאחר שנכרת בתום לב.

פס"ד שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה (1980)

העובדות: היה הסכם קיבוצי שלפיו עובדי החברה היו מחויבים לתת התראה למעביד לפני נקיטת עיצומים. בפועל, מה שקרה זה שחצי שעה לפני השביתה, הם הודיעו למעביד-"עוד חצי שעה תהיה שביתה".

פסיקה: למרות, שבחוזה לא קצבו מועד, או פרק זמן שעל העובדים להודיע מראש לפני נקיטת עיצומים, יש לבחון את השאלה- מהו פרק הזמן, לפי מבחני תום לב. אם באמת העובדים פועלים בתום לב, הרי המטרה של מתן ההתראה למעביד היא כדי לאפשר לו לערך בהתאם, למשל להודיע מראש לציבור הנוסעים בב"ש לא לחכות לאוטובוסים, ולמצוא פיתרון חלופי לכך. לכן, ביהמ"ש מקבל את התביעה ופוסק לטובת שירותי התחבורה.

פס"ד בית יולס בע"מ נ' רביב משה ושות' (1989)-

לפיו, כאשר גוף פרטי מחליט לנהל מכרז למרות שלא היה מחויב לכך הוא מחויב לנהל אותו בתום לב.



1 + תשע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים