שם הכותב: תאריך: 30 אוקטובר 2013

שעור 3:

מהפיכה חוקתית-

בין השנים 1992-1995 התרחשה מהפכה בעולם המשפטים שאנו מכנים אותה בשם מהפיכה חוקתית.

אילו היה בישראל חוק שנקרא חוק יסוד החקיקה- לא היינו צריכים להתעסק בדמוקרטיה חוקתית.

חוק יסוד החקיקה-בכל מדינה נהוג שתהיה ישיבת חקיקה שקובעת מה ההבדל בין החוקה לבין החוק הרגיל ( אם זה מדינה בלי חוקה אין את חוק החקיקה הזה). חייב להיות דבר חקיקה שיקבע את היחס בין החוקה לחוקים רגילים: מי מנצח החוקה או החוק הרגיל? מתי? ואיך? כל זה יהיו בחוק החקיקה.זה קצת כמו כללי משחק –כללי המשחק הם הדבר הכי חשוב ואנחנו במדינת ישראל נטולי כללי משחק כי מי שהיה צריך לארגן את זה(-זה הכנסת) והיא לא עשתה זאת ולכן פה בא בית המשפט וקובע דברים.

נהוג לחלק את הכרזת העצמאות למספר חלקים- אנחנו נדון בחלקים המהותיים לנו:

כבר במסמך המשפטי הראשון של מדינת ישראל-הכרזת העצמאות- נקבע שתהיה לנו חוקה-כשהוקמה המדינה הייתה לנו בראש שתהיה לנו חוקה שתחוקק האסיפה הנבחרת המכוננת.

בחודש ינואר 1949 תוכננו בחירות לאותו גוף שנקרא אסיפה מכוננת שהיה צריך לתת לנו חוקה, אלה שמכל מיני סיבות הגוף נבחר ושינה את השם שלו- לכנסת. גוף זה התלבט אם באמת לתת חוקה למדינה או לא, היו מספר ויכוחים חלק רצו לתת חוקה חלק לא.ובאמת בקואליציה הראשונה היו יותר קולות נגד מאשר בעד.לכן ההחלטה הראשונה שנתקבלה הייתה מה שמכונה הצעת הררי(=על שם חבר כנסת.). הצעה זו -כמו שהיא כפשרה, ריצתה את כולם אך לא הייתה ברורה לחלוטין: יהיו לנו חוקיי יסוד הם הפרקים בחוקה נסיים ונאסוף אותם וכך תהיה לנו חוקה.

לכאורה התוכנית נראית טובה לתומכי החוקה אך מצד שני היא ממש טובה גם למי שהתנגד לחוקה-אין פה לוחות זמנים,יש פה פרקים שלכל אחד קוראים חוק יסוד. מה שעוד לא ברור בה זה שמה המעמד בינתיים של חוק יסוד, האם הוא כמו חוק רגיל או לא?אין פה תשובה אחת ברורה ,מאחר ופשרות מטבען הן עמומות ולא ברורות.

הכנסת ראשונה לא באמת חוקקה חוק יסוד,וגם הכנסת השנייה לא חיקקה חוק יסוד, רק הכנסת השלישית עשתה זאת וחוקקה חוק ראשון.

ברגע שהכנסת הראשונה התפזרה והתפרקה היא העבירה את כל הסמכויות שלה לכנסת השנייה ושהכנסת השנייה התפזרה היא העבירה לשלישית וכן הלאה. לכל כנסת מאז הכנסת הראשונה יש סמכות לתת לנו חוקה ולכל כנסת יש סמכות לחוקק חוקי ייסוד.

האם באמת אנחנו דמוקרטיה חוקתית?האם באמת יש היררכיה או לא?

במשך השנים עד 1992-1995- הכנסת מחוקקת חוקי יסוד וחוקים רגילים שהיו באותו מעמד ,באותו משקל אף אחד לא ידע עד אז שזה לא נכון, זו הייתה התפיסה כך חשבה הכנסת, המשפטנים, שחוק יסוד הוא לא מעל חוק רגיל, אלה הוא בדיוק כמו חוק רגיל. והמשמעות היא שהכנסת יכולה לעשות מה שהיא רוצה, כמה שהיא רוצה ,אין שום מדבר מעל לכנסת שמגביל אותה, אין שום דבר מעל חוק רגיל שמגביל חוק רגיל.משמע הכנסת היא כל יכולה. החוקים לא כפופים לאף אחד והעיקרון ששלט היה עיקרון ריבונות בכנסת, זה העיקרון המרכזי ששלט באותם שנים ואף אחד לא ערער אחריו וחשב אחרת.

 

אם כך מה השתנה לאורך השנים?

פס"ד דין בנק המזרחי המאוחד נ' מגדל כפר שיתופי:

בפס"ד זה באים לידי ביטוי שני חוקים יסוד:

  1. כבוד האדם וחירותו
  2. חוק יסוד חופש העיסוק.

     

כבוד האדם וחירותו-

חוק זה מכיל רשימה של זכויות שכשקוראים אותם זה מעורר תדהמה. עד שמגיע סעיף 8-שאומר, אי אפשר לפגוע בזכויות לפי חוק ייסוד ז"א חוק ייסוד הוא מעל חוקים רגילים והוא ממשיך ואומר אבל בתנאים מסוימים אפשר לפגוע.

פס"ד בנק המזרחי המאוחר נ' מדל כפר שיתופי-מה סימן את המהפכה החוקתית- בשנות ה 80 הייתה פה אינפלציה ברמות עצומות. (אינפלציה=הכסף מאבד את הערך שלו.עם אותו כסף אפשר לקנות פחות ופחות דברים) הייתה אינפלציה של 400% . באותה תקופה המושבים, קיבוצים, לקחו המון הלוואות מהבנקים – ולא קלטו שהאינפלציה כל כך גדולה וכל שנה שחלפה הם היו צריכים להחזיר הרבה יותר(- ריבית מטורפת, הלוואות צמודות ). עד שלקראת סוף שנות ה 80 תחילת שנות הן90 היה ברור שהחקלאים לא יכולים להחזיר את ההלוואה ואז הכנסת התגייסה לעזרת אותם חקלאים והחליטה לחוקק חוק שנקרא "חוק ההסדרים במסדר החקלאי" =חוק גל.חוק זה בא ואומר שמורידים את כל ההצמדות לחקלאים וחותכים את ההלוואות בחצי. החוק הזה נחקק ב 1993- שנה אחרי שנחקק "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" שאומר אין פוגעים בקניין של אדם.הבנקים טוענים כי "אין פוגעים בקניין" אז איך אתם פוגעים בנו ועושים לנו קיצוצים כאלו והרי זה מנוגד לחוק ייסוד. ופעם ראשונה בית המשפט היה צריך להכריע האם חוק רגיל יכול לפגוע בחוק יסוד או לא. ואם כן ,מתי כן ומתי לא.פה פעם ראשונה התעוררה השאלה האם חוק רגיל מנצח חוק יסוד או חוד יסוד מנצח חוק רגיל. מבחינה עובדתית- הבנק הפסיד -חוק גל אושר והוא הפסיד למרות שזה פוגע בבנק.

מה קרה בפס"ד דין בנק המזרחי:

פס"ד זה ניתן כמה ימים לאחר רצח רבין, זה פס"ד דין משמעותי,מהפכני ואף אחד לא שם לב אליו. גם המדינה לא הייתה פנויה למהפכה ורק לאחר שבועיים יצאו קולות ואמרו משהו קרה,משהו השתנה,אז מה קרה? .דעת הרוב של ברק קבעה-חוקיי היסוד הם עליונים ,חוק יסוד הוא מעל חוק רגיל.

עליונות חוקי היסוד: נקבע כי חוק יסוד נמצא מעל חקיקה רגילה. כלומר נקבע עיקרון הדמוקרטיה החוקתית.

במה מתבטאת עליונות זו:

  1. חוקי הייסוד ניתנים לשריון
  2. ההבדל בין שינוי לפגיעה
  3. סמכות בית משפט לבטל חוקים

1.חוקי הייסוד ניתנים לשריון– יש שני סוגים של שריונים:

  • שריון צורני
  • שריון מהותי

שריון- השריון בא ואומר שצריך להגן על החוק, זה כמו מעטפת שנותנת הגנה לחוק הייסוד .

 

השריון הוא לא הרמטי הוא לא נותן הגנה מלאה ,בכל שריון יש נקודת תורפה אבל זה יותר טוב מאשר ללא הגנה בכלל.ואך ורק חוקי היסוד ניתנים לשריון.

שריון צורני-דרישת רוב מיוחד לשינויי החוק.

דוגמא: סעיף 7 לחוק יסוד: חופש העיסוק: ה' הידיעה -רוב של חברי ה-כנסת הוא 61 .חברי כנסת בלי ה' הידיעה- זה כל רוב שנמצא כרגע במליאה. סעיף זה בא ואומר אם רוצים לשנות חוק ייסוד זה אפשרי אבל ברוב של 61 חברי הכנסת. ולכן זה קצת יותר קשה.

דוגמא: סעיף 4 לחוק יסוד :הכנסת: רוב של חברי ה-כנסת. אפשר לגרום לכך שהבחירות לא יהיו כלליות לא יהיו חשאיות אבל בתנאי שעושים זאת ברוב של 61 לפחות.

פס"ד ברגמן- פסד דין זה אומר- הייתה כנסת שעמדה לפני בחירות והכנסת הזאת רצתה לחוקק חוק בעניין מימון בחירות. הכנסת מחוקקת חוק מימון בחירות, וחוק זה אומר שכל מי שרץ לבחירות מקבל מימון ,העניין הוא שהם קבעו שמפלגות שכבר קיימות בכנסת יקבלו יותר מימון ממפלגות חדשות.מחד יש בזה הגיון ומצד שני זה לא הוגן, כי ככל שיש יותר כסף, יש יותר חשיפה, פרסום והסיכוי גדול יותר. וברגמן בא ואומר זה לא הוגן. הוא טוען שנתון שהכנסת תבחר בבחירות כלליות ארציות ישירות שוות!! אם אתם רוצים שהבחירות לא יהיו שוות זה מנוגד לסעיף 4 לחוק ייסוד :הכנסת ולכן צריך להעביר את החוק ברוב של 61 .אז או שהם יהיו שוות או שתעבירו את זה ברוב של 61. הוא מגיע לבית משפט עליון-בית המשפט מציג שתי פרשנויות לבחירות שוות:1. שוויון בזכות לבחור.2.שוויון בזכות להיבחר. אז מה הפרשנות הנכונה? שניהם זה גם שוויון בזכות לבחור וגם בזכות להיבחר. לדוגמא:מפלגת יש עתיד-בבחירות הבאות תקבל מקדמות על בסיס כוח של 19 מנדטים, אם היא תשיג אותו דבר היא תקבל את כל הכסף ,אם יותר היא תקבל תוספת ואם פחות יורידו לה מהכסף. המדינה נותנת את הכסף בשביל לנקות אותה מאינטרסים זרים.

חשוב לזכור כי לא כל חוקי הייסוד משוריינים בשריון צורני ישנם חוקיי יסוד שניתן לשנות ברוב מליאה רגיל. לדוגמא: חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו- הוא לא משוריין צורני וניתן לשנותו בכל רוב במליאה.

 

שריון מהותידרישה תוכן לפגיעה בחוק-פסקת ההגבלה.

שריון זה הוא שריון שלא דורש רוב אלה התקיימות דרישות של תוכן של מהות כי אם החוק לא עומד בדרישות אז הוא לא יכול לפגוע. זה סוג של שריון שמצד אחד נותן הגנה ומצד שני נותן פירצה-כן אפשר לפגוע בחוקיי יסוד אם עומדים בתנאים האלה.אי אפשר לפגוע בחוק יסוד אם לא עומדים בתנאים האלה.

סעיף 8-חוק יסוד כבוד האדם וחירותו-פגיעה בזכויות,אין פה דרישה לרוב אלה
יש תנאים.

שריונים מהותיים יש רק בחוקיי ייסוד. טכנית יש רק בשני חוקים חדשים כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. אבל יש פסיקה של בימ"ש עליון שבא ואומר שלמעשה כל חוקי הייסוד משוריינים מהותית אפילו אם זה לא כתוב.

ניתן לשריין חוקיי יסוד לא ניתן לשריין חקיקה ראשית ומשנית

 

 

שינויי מול פגיעה-

שינוי– ליצור הסדר חדש או לבטל משהו קיים. דוגמא: קיים חוק יסוד שאומר ירושלים היא בירת ישראל אם אני ארצה לשנות ולהגיד שראשון בירת ישראל אני עושה שינוי. יצרתי הסדר חדש כבר לא ירושלים בירת ישראל אלה ראשון.

פגיעה– זה לא יצירת הסדר לגמרי חדש ,זה איזה שהוא שינוי קטן , צמצום הסדר שקיים .פגיעה כרסום במהות חוק היסוד.

לדוגמא:יש בישראל סעיף 7 הזכות לפרטיות-אם אני רוצה שלא תהיה פרטיות אני עושה שינויי-אני מבטלת את הסעיף אך אם אני רוצה להגיד שבכל כניסה למקום ציבורי יבדקו תיקים- פה לא ביטלתי ממש את הפרטיות אלה צמצמתי אותה ויתרתי על חלק ממנה זו פגיעה ,שינוי קטן יותר .

איך משנים חוקי יסוד ואיך פוגעים בחוקי יסוד:

חוק יסוד משנים בחוק יסוד. אם נרצה לשנות את חופש העיסוק נצטרך לחוקק חוק יסוד חדש.אפשר לחוקק חוד שאומר תיקון לחוק ייסוד. האם צריך רוב לשינוי הזה? זה תלוי אם זה חוק משוריין צורנית או לא.

חוק יסוד משוריין צורנית= צריך לחוקק חוק יסוד שעומד בדרישות של הרוב הצורני. לפחות רוב של 61.

חוק ייסוד שלא משוריין צורני-ת צריך לחוקק חוק ייסוד אחר בכל רוב במליאה.

איך פוגעים בחוק ייסוד- אם מחוקקים חוק שעומד בדרישות שלו.אפשר לפגוע בחוק יסוד גם באמצעות חוק רגיל בתנאי שמקיים את הדרישות שלו בחוק.

איך משנים חוק רגיל-חוק רגיל משנים באמצעות חוק רגיל ,בכל רוב במליאה.

שייך לנושאים: יסודות המשפט


− 4 = שתיים

תואר ראשון
תואר שני
מרצים