שם הכותב: תאריך: 16 נובמבר 2012

חוק יסוד חופש העיסוק וחופש יסוד כבוד האדם וחירותו:

 בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו אין נוקשות, ז"א אין סעיף של שריון פורמאלי ולכן ניתן לשנותו באמצעות כל רוב. לעומת זאת, בחוק יסוד חופש העיסוק קיימת נוקשות- יש סעיף שריון (סעיף 7), ולכן כדי לשנותו מחויבים ברוב מיוחד (מעל 61 ח"כ).

 חוק יסוד חופש העיסוק:

בחוק זה בסעיף 8 – ישנה "פסקת התגברות" (נמצאת רק בחופש העיסוק!).

 בג"ץ מיטראל 3872/93 נ' רה"מ ושר הדתות:

רקע – הממשלה כבר 20 שנה מנסה להפריט מוסדות ציבוריים ולהעבירם לידיים פרטיות ע"מ להוריד ממנה עלויות. ב-92' היא מחליטה להפריט את שוק בשר הבקר ולהתחיל לייבא בשר מחו"ל. הממשלה בעצם מחליטה להפסיק את המונופול של הממשלה ביבוא בשר, ולהעביר את זה לגורמים מסחריים פרטיים ללא מכסות וללא צורך בהענקת רישיונות יבוא. כאשר השאיפה היא שהבשר יהיה כשר. לאחר ההחלטה, התברר לממשלה שלא בטוח שיגיע רק בשר כשר, אלא יכול להיות שיהיה גם ייבוא לא כשר, לכן היא מקפיאה את החלטתה. אולם, נוצר מצב שחברות ששמעו על ההחלטה התחילו כבר להיערך לקראתה. בין החברות הייתה חברת "מיטראל" וכאשר היא מבינה שלא ממשים את ההחלטה, היא עותרת לבג"ץ בטענה שהסיבה האמיתית למצב הנוכחי, בו לא נותנים רישיונות יבוא ליבואנים פרטיים, אינה נעוצה בשיקולים כלכליים או בשיקולים של טובת הציבור, אלא ברצון למנוע יבוא בשר שאינו כשר. דרעי, שר הפנים דאז, מבקש מהכנסת לחוקק תקנה לחוק הבשר שאוסרת לייבא בשר לא כשר. בנוסף לטענה הראשונה מיטראל טוענת שהתקנה הזו פוגעת בחופש העיסוק. ביה"מ מקבל את הטענה של העתירה משום שהוא טוען שהתקנה (איסור יבוא בשר לא כשר) לא עמדה במבחנים של פסקת ההגבלה בחוק יסוד חופש העיסוק סעיף 4, ולכן יש ליישם את החלטת הממשלה. ( זהו פ"ד "מיטראל 1 ")

 מה עושה הכנסת?

מחוקקת חוק שיוכל להכשיר את תקנה זו ואז למעשה לא תהיה שום סתירה בין תקנה זו לבין חוק יסוד חופש העיסוק.

כאן מגיעה "פסקת ההתגברות"

"הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 4…" (סעיף 8 בחוק יסוד חופש העיסוק)

 "פסקת ההתגברות" בעצם מתארת מצב שבו אם חוק לא עומד בפסקת ההגבלה בחופש העיסוק, יכול להיות שהוא יעמוד בתנאי פסקת ההתגברות – ואז יוכל להתקיים.

מה ההיגיון בכך?

לתת לממשלה שרוצה לפעמים משיקולים (דתיים, מדיניים וכו') לחוקק חוקים שונים שפוגעים בחופש העיסוק.

 סעיף 8 בחוק יסודר חופש העיסוק– "פסקת ההתגברות" –

על מנת שחוק יעבור את פסקת ההתגברות הוא צריך לעמוד ב- 3 תנאים :

  1. הפגיעה צריכה להיעשות ע"פ חוק של הכנסת.
  2. על החוק הפוגע צריך להיות כתוב במסגרת הסעיפים שלו, שהכנסת מודעת לכך שהחוק הזה פוגע בחוק יסוד חופש העיסוק.
  3. החוק אמור להתקבל ברוב של חברי הכנסת – 61 ח"כים לפחות. אחרי 4 שנים פוקעת פסקת ההתגברות.

 נחזור לסיפור מיטראל –  בסופו של דבר חוק הבשר, עובר את פסקת ההתגברות, ומוכשר.

 " מיטראל 2 "–

בג"ץ 4676/94 מיטראל נ' כנסת ישראל :

כתוצאה מחקיקת סעיף 8 לחוק יסוד חופש העיסוק, מיטראל מגישה שוב עתירה לבג"ץ בטענה שהכנסת חוקקה את סעיף זה בניגוד לסעיף 3 בחוק יסוד חופש העיסוק שמבטיח שכל אזרח יעסוק בכל עיסוק, ובניגוד לסעיף 3 בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמדבר על זכות הקניין של אותה חברה.

נשאלת השאלה, האם הכנסת באמת פעלה בניגוד לחופש העיסוק ולכבוד האדם וחירותו?

ראשית, בג"ץ בודק האם סעיף 8 התקבל כראוי בהתאם לחוק יסוד חופש העיסוק. (האם הוא עומד בשלושת התנאים של פסקת ההתגברות-  האם יש חוק, האם נכתב בו "על אף האמור בחופש העיסוק", האם נחקק ב61 חברי כנסת, העיסוק והאם תוקפו ל4 שנים)

שנית, בודקים האם הוא פוגע בחוק יסוד כבוד האדם. כאשר בוחנים את הפגיעה בכבוד האדם, צריכים לבדוק 3 דברים:

  1. עיקרי מול משני – האם הפגיעה בזכות שמוגנת ע"י חוק יסוד חופש העיסוק היא עיקרית בעוד שהפגיעה בזכות המוגנת ע"י כבוד האדם היא משנית יותר?
  2. האם הפגיעה בזכות המוגנת ע"י חוק יסוד כבוד האדם נלוות וטבעית לפגיעה ע"י חוק יסוד חופש העיסוק ומתבקשת ממנה.
  3. האם עוצמת הפגיעה בזכות מוגנת ע"י חוק יסוד כבוד האדם וחירותו היא סבירה.

 (אם עומדים בכל 3 המבחנים האלה, ברור שאותו חוק יכול להתקיים, למרות שהוא פוגע בחופש העיסוק ובכבוד האדם).

 במקרה זה נקבע כי הפגיעה העיקרית היא בחופש העיסוק והפגיעה בזכויות המנויות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו היא משנית ועל כן החוק, בהיותו חוק חורג, מקבל הגנה חוקתית והוא תקף.

  • לפי פסקת ההתגברות, סעיף 8 א' , החוק תקף ל- 4 שנים. אולם הממשלה לא מצליחה ב- 4 שנים לספק רק בשר כשר אזי היא חוקקה את סעיף 8 ב' אשר נחקק ספציפית לחוק הבשר "ההוראה בדבר פקיעת תוקף, כאמור בסעיף א, לא תחול על חוק שהתקבל לפני תום שנה ממועד תחילתו של חוק יסוד זה". בעצם חוק זה התקבל ב-1994 זאת אומרת שכל חוק בין השנים 1994-1995 (חוק חורג) לא יפקע לאחר 4 שנים. בעצם במשך שנה, חוקים חורגים יכולים לקום ללא אפשרות לפקוע. לכן באותה שנה – בחודש מרץ 94 שבועיים לאחר חיקוק חוק יסוד החדש עם סעיף 8 א'+ב' חוקקו את חוק בשר ומוצריו.


4 × שבע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים