שם הכותב: תאריך: 30 אוקטובר 2013

שעור 3:

פיתוח אסטרטגיה ותוכנית שיווקית-

אסטרטגיה עסקית לתאגיד:

מהי אסטרטגיה עסקית?

אסטרטגיה עסקית של פירמה היא תוכנית פעולה כתובה, שקובעת את תפיסת העולם העסקית של הפירמה ז"א דרך זה שאתה קורא את התוכנית האסטרטגית של הפירמה אתה המבין מהי תפיסת העולם שלה.בהרבה מאוד מקרים הפירמה בתוכנית האסטרטגית מביאה לידי ביטוי איזה שהיא התאמה שנקראת התאמה אסטרטגית בין מצד אחד היעדים והיכולות שלה ומצד שני הסביבה, תנאי השוק.

יתרונות התכנון האסטרטגי-

  1. יוזמה ולא תגובה מאוחרת לשינוי- בחיים העסקיים תעדיפו תמיד להיות בפוזיציה של יוזמים ולא בפוזיציה של מגיבים כי תמיד שאתה מופתע אתה מגיב פחות טוב מאשר שאתה יוזם.
  2. כיוון ברור– תוכנית אסטרטגית כתובה נותנת כיוון ברור לעובדים לבעלים לדירקטוריון כולם יודעים לאן הספינה הזאת שטה ז"א זה משפר את התיאום הפנים ארגוני כולם מדברים בשפה אחת.
  3. כל הפעולות בפירמה שיווק משאבי אנוש כוח אדם כולם מבוססים על חשיבה רציונאלית. לדוגמא: נניח אני סמנכ"ל שיווק ואנחנו עובדים על תוכניות שיווקיות ל2014 ומנהל המותג בא בשיחות על ו אומר אני מתכוון לגייס ב 2014 30000 אנשים. איך ?על חשבון מי ?כמה כסף אתה צריך?וכו' אם הוא לא בא מוכן אני שולח אותו להכין את זה הוא יודע מראש שאין סיכוי להתחמק מהשאלות האלו ולכן הוא לא יכול לבוא ככה הוא חייב לבסס את כל היעדים על עובדות ,הערכות על כסף ,וזה גם מביא אותנו לשב הבא.
  4. הגדרת קריטריונים לבחינת הביצוע-לזה שברגע שיש מספרים יש גם קריטריונים לבחינת הביצוע אני יודע מה עמידה ביעדים וכו' יש חשיבות מאוד גבוה לתכנון האסטרטגי.

שלבים בתהליך התכנון האסטרטגי:

  1. הגדרת חזון במשימה של הפירמה
  2. הגדת תחום העיסוק של הפירמה.
  3. הקצאת משאבים ליחידות העסקיות השונות שלנו.
  4. תכנון עסקים חדשים.
  5. זה השלב הכי קרוב לתוכנית עבודה-אסטרטגיות פונקציונאליות.

כל ארבעת השלבים הראשונים נעשים על ידי הנהלת החברה מנכ"ל וסמנכ"לים ובשלב ה5 בעצם כל אחד מהמנכלים לוקח את המה-וצריך לפרט את האיך. הסמנכ"ל שיווק -בונה את התוכנית על פי מה שהוגדר. סמנכ"ל הכספים -בונה את התוכנית הכספית. אסטרטגיה פונקציונאלית-כל אחד מהמנכלים בנפרד בונה לחלקה הקטנה שלו את תוכנית העבודה.

  1. הצהרות חזון ומשימות– יותר ויותר ארגונים מגבשים לעצמם חזון. לדוגמא: טבע.

טבע מובילה בעולם כחברה תרופות גנריות רוב התרופות שלה מגיע מתרופות גנריות פרט לתרופה אחת שייצרה. מה שקרה הוא שפג תוקף התרופה "קופקסון "וחברות אחרות יכולות לייצר אותה.

דרך החזון של טבע אפשר ללמוד הרבה דברים:

  • חזון זה תמידי כל עוד הפירמה קיימת זה החזון שלה זה המצפן של הפירמה ,איפה הפירמה רואה אותה בעתיד.
  • דבר נוסף להגדרת חזון טובה הוא פחות או יותר מה הם גבולות התחרות של פירמה. הפירמה הזאת מגדירה את עצמה בסביבה התחרותית של תרופות גנריות היום זה כבר לא החזון שלה כי היא השיגה אותו. לעומת זאת כשהיא כתבה אותו זה היה החזון שלה.
  • אפשר ללמוד מה הערכים של הפירמה- לכל פירמה יש סט ערכי משלה. הנושא של צוות העובדים הוא אחד מהערכים שלה.בחזון טוב אפשר לראות מי הלקוחות רופאים בתי מרקחת וכו' ואפשר לראות את המטרות על הפירמה-טבע שואפת להפוך את העולם למקום בריא יותר לחיות בו.מטרה שנייה-היא שואפת להיות החברת תרופות הגנריות הגדולה בעולם. פירמה מתמקדת סביב 3 עד 5 ערכים מרכזיים שאותם היא רוצה לשרת. לכל פירמה יש את הערכים שלה, יש פירמות שמקדימות ערך של חדשנות ,יש כאלה שמקדישות ערך של שירותיות וכו'. מה שמעניין בנושא הערכים היא העקביות שלהם.לא משנה איזה מנכל יש בחברה החשיבות היא בעקביות של הערכים שלה זה מה ששומר על הפירמה.

מה שמאפיין הצהרת חזון טובה זה קודם כל שהיא מוגבלת במספר המטרות 3, כדי למקד.בהגדרת חזון טובה אני צריך להבין מה המדיניות ומה עושה את הערכים אני צריך להבין דרך החזון מהי הסביבה התחרותית של פירמה במי היא רואה את עצמה כמתחרה והגדרת חזון טובה צריכה להיות קצרה,זכירה,ולעורר השראה.אם פירמה מתנהגת בניגוד לסט האישי שלה היא יכולה לזכות לציניות וסקפטיות גם של העובדים לכן כשהגדרת חזון וסט ערכי אתה חייב לשאוף לפחות להיצמד אליו.

  1. הגדרת תחום עיסוק הפירמה

עדיף להגדיר תחום עיסוק במונחי צורך כי מוצר מתיישן ,טכנולוגיה מתיישנת, לעומת זאת צרכים נשארים איתנו לעד. לדוגמא:שקסטרו- מגדירה את תחום העיסוק שלה כאופנה היא נמצאת בתחום העיסוק שנקרא אופנה.זאת הסיבה שהיא מוכרת אופניים כי ברגע שהגדרתי את תחום העיסוק כצורך אני גם מגדיר את מגוון המוצרים שיכולים לקלוע להגדרה הזאת שנקראת אופנה, פתאום יש אביזרי אופנה ויש אופניים שמראש הם נחשבים כפריט אופנתי כי כך הגדרתי אופנה.

לדוגמא:

מוצר צורך
קולגייט ——- הגיינת הפה ובריאות השן
מקדונלס מזון מהיר לשבוע
סטימצקי ספרים כתבי עת תרבות ופנאי
דלק/פז דלק אנרגיה

 

לדוגמא:חברת "שיש אלוני"- רצתה להתרחב והיה לה קשה לשכנע לקוחות להגיע אליהם כי הלקוחות חושבים שזה רק שיש ,ברגע שאתה קורא לעצמך בשם מוצר אתה משאיר את עצמך בגזרות מאוד צרות וקשה לשנות תפיסה אחרי שבמשך שנים חינכת אותנו לזה.

  1. הקצאת משאבים ליחידת האסטרטגיה העסקית-

אנחנו חיים בעולם משאבים מוגבל ,מצד אחד יש לי הרבה ילדים ,הרבה מאוד יחידות עסקיות, וכל אחת מהם תרצה כסף, מצד שני אין לי את כל הכסף ,המשאבים מוגבלים אז איך מחלקים את המשאבים של הפירמה בין היחידות העסקיות השונות?

יחידה עסקית-מה שמאפיין יחידה עסקית זה 3 פרמטרים:

  • סוג של פעילות שאפשר לתכנן את הפעילות שלה בנפרד היא לא תלויה באחרים.
  • אפשר לזהות ליחידה העסקית מערך מתחרים משלה-לראות את הסביבה התחרותית שלה.
  • בחלק לא קטן מהמקים אנחנו נראה פונקציה ניהולית שאחראית על הפעילות שלה מנהל שאחראי על הביצועים הפעילות.

לדוגמא שטראוס -עלית יש לה 15 יחידות-קפה,גבינות, גלידות כל אחת מהם היא סוג של יחידה עסקית עם מנהל משלו הקצאת משאבים משלו.

כדי לפתור את זה אנחנו מדברים על כלי ,והכלי הזה נקרא ניתוח תיק העסקים– שבאמצעות הניתוח הזה הפירמה אמורה להעריך את היחידות העסקיות, זה לא נגמר בלהעריך אלה אחרי זה אני עושה הקצאה, אני מקצה יותר משאבים לטובת יחידות עסקיות שיותר רווחיות ופוטנציאליות ומצד שני אני מצמצם את המשאבים לאותם יחידות שהם לא מבטיחות להיות בעלי פוטנציאל עתידי.לא משנה באיזה תפקיד נעסוק נצטרך לנסות להעריך מה נמצא לנו מתחת לידיים אי אפשר לתת הכל לכולם.

הכלי המרכזי שאנחנו נעסוק בו נקרא-מודל קבוצת יועצי בוסטון"BCG"- הוא אחד המודלים הידועים ביותר לסווג את היחידות העסקיות של הפירמות.
מה שהוא אומר זה שאנחנו מסווגים את היחידות העסקיות של הפירמה על סמך:

  • שיעור צמיחת השוק
  • נתח השוק

צמיחת שוק- כאשר הגידולים עולים משנה לשנה השוק צומח. מתייחס תמיד משנה לשנה. יכול להיות שהרווח לא גדל כי המחירים ירדו וצריך להתייחס לזה בנפרד.

נתח שוק– החלק היחסי שיש לה מכל השוק. לדוגמא שטראוס- שמוכרת ב500,000 ₪ גלידות , נסטלה- 300,000 ₪ פלדמן-200,000 ₪ נתח השוק של שטראוס-50% נסטלה-30% פלדמן 20%.

 

 


 

צורת סיווג זאת יצרה לנו 4 יחידות עסקיות:

  1. כוכבים– נמצאת בשוק שצומח וגם יש לה נתח שוק גדול. מה שמאפיין את הכוכבים זה שזה יחידות עסקיות שהם צרכניות מאוד מאוד גזלניות של מזומים הם זקוקות להמון משאבים הם גזלניות של משאבים אבל הם המנועי צמיחה של הפירמה. פירמה צריכה להיות מאוד מוטרדת אם אין לה כוכבים-יחידות עסקיות שנמצאת פה. דוגמא: אפל-סמרטפון-ענף צומח חד משמעית. לאפל נתח שוק גדול ביותר לאפל יש יחדה עסקית שהיא כוכב שהוא הסמרטפון כי 1. הענף צומח ו2.יש לה את נתח השוק הגדול ביותר.
  2. הפרות החולבות- יחידות עסקיות שנמצאות בענף שהענף פחות צומח=נמוך מ10% אבל עדיין יש לה נתח שוק גדול ביותר.למה הם נקראות פרות מזומנים? כי הפירמה יכולה לחלוב את המזומנים ממנה ודרך זה שהיא חולבת את המזומנים היא תומכת ביחידות עסקיות אחרות .מייצרת מזומנים פחות צריך להשקיע בה מכירים אותה מודעים לה ואת כל המזומנים ממנה אני תומך ביחידות העסקיות האחרות. אם האסטרטגיה העסקית לכוכבים צריכה להיות בנייה האסטרטגיה העסקית לפרות החולבות צריכה להיות תחזוקה ,שימור.דוגמא: משקאות קולה-שללא ספק לא נמצא בצמיחה אלה בירידה על רקע הבריאות. לקוקה קולה יש נתח שוק גדול ביותר.החברה המרכזית למשקאות קלים בישראל יש יחידה עסקית שנקראת משקאות הקולה והיחידה הזאת מבחינתה היא פרה חולבת יצרנית של מזומנים עם המזומנים שלה אני תומך ביחידות אחרות.פירמה שאין לה פרות חולבות היא בבעיה כל פירמה צריכה שיהיו לה כמה יחידות עסקיות שהם מבחינת יצרני המזומנים כי אם לא אני אצטרך למצוא משקיעים.
  3. ילד בעייתי /סימן שאלה?– אלה הם יחידות עסקיות שמחד נמצאות בענף שהוא צומח מעל ל10 אבל מצד שני הם לא מובילות את השוק הם נגררות, הם מספר 2,3,4 .זה נכון שאם "אפל" נמצאת בכוכבים אז סמסונג -תהיה בילד בעייתי. למה הם נקראות סימני שאלה? כי הפירמה צריכה לגביהם החלטה מהי עושה איתם. כשבגדול יש שתי חלופות מרכזיות מה לעשות: 1. בנייה- קח את היחידה העסקית הזאת תשקיע בה כסף ותנסה להפוך אותה לכוכב. 2. נטישה-קח את היחידה הזו תנפה אותה ,תשקיע בגורמים אחרים.ככל שיחידה עסקית יותר קרובה בנתח השוק שלה לכוכב יותר הגיוני שתנקוט באסטרטגיה של בנייה.ככל שהנתח שוק קטן או שבריר אחוזים ייתכן כי היא תקבל את ההחלטה לנטוש או לצמצם את הפעילות.
  4. הכלבים השוטים-הם יחידות עסקיות שנמצאות גם בשוק שהוא לא צומח וגם נתח השוק של הפירמה הוא קטן.יחידות עסקיות שככל הנראה אינן מבטיחות להיות פוטנציאל עתידי. וגם לגביהם ייתכן והחלופה המרכזית תהיה נטישת היחידה העסקית. אבל לא מחייב שזו החלוה היחידה יכולה להיות סיטואצית שמנהל יגיע ליחדה הזו ויקבל החלטה שירצה להפוך אותה לפרה זה אומר שהוא מאמין בזה.

סיטואציה בה יש פירמה שהחליטה לקחת כלב ולהשקיע בו זה אומר שהפירמה אומרת שהסיבה שהכלב הוא כך זה קשור בנו-מגיע מנהל שיווק מגיע ובונה אסטרטגיה שיווקית לנסות להגדיל את נתח השוק הזה ואולי להפוך אותו לפרה חולבת.

הרמה בציר האופקי=נתח שוק יחסי, יחסי למובילה. כשאנחנו מסתכלים למטה אנחנו לא מסתכלים על נתח שוק רגיל אלה נתח שוק יחסי וזה יחסית למובילה.

איך מחשבים? לוקחים כל אחת מהפירמות ומחלקים אותה במובילה לדוגמא.

  1. שטראוס- 500,000 ₪ . נתח שוק-1.6
  2. נסטלה- 300,000 ₪ . נתח שוק- 0.6
  3. פלדמן- 200,000 ₪ . נתח שוק-0.4

נסטלה- היא 30% אני מחלקת 30/50=0.6. פלדמן=0.4. שטראוס =את הראשנה בלבד אנחנו מחלקים בשנייה =לוקחים את 500000 ומחלקים ל300000 ואז יוצא 1.6

אנחנו לא יכולים למקם על הציר כל עוד לא נדע את שיעור צמיחת השוק ונצטרך לחשב.

לדוגמא: נניח ב 2012 עמדו מכירות הגלידה על 100 מליון.

2013- 103 מליון.

שיעור צמיחה הוא 3%. ומיד אנחנו יודעים מהו הציר האופקי.

בשנים האחרונות גברו ביקורות על המודל ואנחנו נתקל בכמה שדרוגים של המודל.

  • הביקורת הראשונה באה ואמרה תשכחו מצמיחה של עשרה אחוזים ברוב הענפים אין צמיחה כזו ולכן תעזבו את העשרה אחוזים ותראו כמה הענף צמח ושימו את הקו איפה שהוא צמח ז"א אם הענף צמח ב 5 אחזו קו האמצע יהיה 5 אחוז ופירמה שצמחה יותר תהיה למעלה ופחות מלמטה.
  • רווחיות-יכולה להיות סיטואציה שיגידו לנו נוסף לפרמטר של שיעור צמיחת השוק ונתח השוק את גודל היחידה העסקית-ככל שנגדיל את העיגול היא תהיה יחידה עסקית רווחית יותר ואז הכנסתי מימד שלישי. צמיחה נתח שוק ושיעור רווחיות. במבחן נתמקד ביחידות עסקיות-שיעור צמיחת שוק ונתח שוק יחסי את נושא הרווחיות לא שואלים.
  • תיק עסקים מאוזן– לפירמה צריך שיהיו לה כוכבים פירמה צריכה להיות מוטרדת אם אין לה כוכבים פירמה צריכה לשאוף שיהיו לה פרות חולבות כי זה תזרים המזומנים שלה ופירמה צריכה לקבל החלטה מהי עושה לגבי הסימני שאלה והכלבים.זה נקרא ניתוח תיק עסקים בבסיס. ולהבין איפה להשקיע ,לנטוש או לצמצם.

 

  1. פיתוח אסטרטגיות צמיחה לפירמה-בכל פעם שהמכירות הרצויות לי שונות מהמכירות הצפויות לי.בכל פעם שיש פעם בין המכירות הרצויות לצפויות אנו כמנהלים נדרשים לגבש אסטרטגיית צמיחה.

אנחנו מדברים על שלושה מסלולים מרכזיים:

  1. צמיחה מוגברת
  2. צמיחה משלבת
  3. צמיחה בהגוונה

צמיחה מוגברת-(אורגנית)

כדי לדבר על צמיחה זו אנחנו נדרשים למודל שנקרא מודל ANSOFF.


מודל זה מייצר לנו מטריצה – שמדברת על ארבעה כיווני פעולה:

  1. חדירה/העמקה-אני רוצה לצמוח ולגדול עם אותם מוצרים באותם שווקים. איך ניתן לעשות זאת?מדיה- קמפיין מיתוג מיצוב תקשורתי תספר על המוצר שלך. מוצר-דגמים אריזה הוספת ערך למוצר ולא שיניתי מהותית. שירות-לתת שירות יותר טוב. חוויות קניה-מקום. מחיר. זה בעצם ארבעת הממ"ים ושירות!!! כלומר המקום הראשון שאנחנו בעצם ניגשים אליו זה ארבעת הממים כל אחד מהם מאפשרים לי אינסוף של דברים לעשות כדי להצמיח את הפירמה או כדי להצמיח את היחידה העסקית עם אותם מוצרים לאותם שווקים.
  2. פיתח שוק-אתה יכול לצמוח ולגדול עם אותם מוצרים אבל לחפש להם שווקים חדשים- שווקים גיאוגרפים לדוגמא. שוק דמוגרפי-יש בו מגזים, גיל,מין. סוג השוק-פרטי ,עסקי,ציבורי. אני מחפש שווקים חדשים למוצר שלי הוא קיים אני מחפש לו שוק חדש.
  3. פיתוח מוצר– לשוק הקיים אצלך תחפש לו מוצר חדש.לדוגמא: אם הקהל שלי נניח הוא קאסטרו ועד אתמול שיווקתי אופנה עכשיו אני אתחיל לשווק לבני נשים.
  4. הגוונה– גם מוצר חדש וגם שוק חדש. לדוגמא: נניח ו"לחמי"-עוגיות. מחליט לצאת עם ליין חדש של עוגיות מלוחות למגזר החרדי כשרות למהדרין זה הגוונה. המוצר החדש זה הליין החדש של העוגיות המלוחות ,השוק החדש-המגזר החרדי. אני כמנהל שיווק חושב איך להצמיח את העסק לא ויתרתי על מה שהיה קיים העוגיות המתוקות אלה התפתחתי והרחבתי את העסק.

    מה שמיוחד במסלול הראשון צמיחה מוגברת הוא שפיתוח המוצרים קשורים לליבה העסקית שלי זה לא שלחמי התחילה לייצר צעצועים אלה כל המסלול הזה שנקרא מסלול ANSOF הוא מסלול של צמיחה אורגנית צמיחה של מוצרים שקשורים לליבה העסקית שלי.

צמיחה משלבת-(לא אורגנית)

צמיחה משלבת פירושו שהפירמה רכשה או הקימה עסק .

שילוב אנכי לאחור– הקמה או רכישה של עסק שרחוק ממני מהצרכן. סיטואציה בה הסיטונאי רוכש את היצרן שלו או קמעונאי רוכש את הסיטונאי אני רוכש מישהו שהוא רחוק ממני מהצרכן זה נקרא שילוב אנכי לאחור. לדוגמא: רשת חצי חינם-צינור הפצה היא ממוקמת כקמעונאית.היא מוכרת מוצרים ללקוח הסופי.בשנים האחרונות חצי חינם רכשה את מפעל הסלטים יד המלך פרי גליל ויקבי בנימינה-הם יצרנים. היא כקמעונאית ורכשה את היצרנים שלה הספקים שלה, ולכן זה שילוב לאחור!

שילוב אנכי קדימה -זה בדיוק להפך, רכישה או הקמה של פירמה שקרובה לצרכן.

שילוב אופקי-התמזגות של שתי פירמות יחד-BBB ובורגרנץ' מתמזגות יחד . שטראוס ועלית יחד =שטראוס –עלית.

דוגמא: בעבר הייתה לעלית רשת חנויות קמעוניות שקראו לה עלית ,היא בשלב מסוים הבינה שהיא לא יכולה לנהל אותה ולכן מכרה את רשת החנויות לקנדי-לנד.

זאת צמיחה שהיא לא אורגנית ,כי העובדה שיצרן קמעונאי -מתפתח באמצעות זה שהוא קונה את הספק שלו זה לא אורגני כי זה שאני קמעונאי טוב לא הופך אותי ליצרן טוב אלה הן שתי ליבות עסקיות שונות. זו לא אותה התמחות.

הערה: אם מדובר עם רכישות במחזור כספי גדול בין אם זה משלבת או אופקית לעיתים צריך לבקש אישור מהממונה על ההבדלים העסקיים.

לדוגמא: חצי חינם צריכה לבקש מהממונה על ההגבלים העסקים אישור לרכוש את מפעל פרי גליל? כי היא יכולה להעלות את המחירים ברגע שהיא הבעלים היא תמכור יקר יותר . ומזה הממונה חושש וכשהוא מאפשר לחצי חינם לרכוש מהספק זה תמיד בהתניות מסוימות.

צמיחה בהגוונה (לא אורגנית) צמיחה באמצעות רכישות

קיימות 3 אפשרויות:

  1. הגוונה עם מרכז משותף– אני הולך לצמוח ולהעניק מוצרים חדשים ללקוחות הקיימים שלי אבל המוצרים החדשים שאני מפתח אותם נשענים על תהליך ייצור קיים או על מערך הפצה קיים וזה נקרא מרכז משותף. כל שלושת המסלולים כולם מחוץ לתיק העסקים הקיים שלי זה לא העוגיות המלוחות אלה לדוגמא חברות דלק שהחליטו לפתוח חנויות נוחות.מהו המרכז המשותף?התשתית המקום. על גבי התשתית הקיימת הם הוסיפו את חנויות הנוחות. פה אני עושה משהו שמתבסס על תשתית קיימת. דוגמא: עסק שמוכר מחשבים חומרה ותוכנה-אני מגלה שאנשי המכירות שלי הפכו להיות אלופים בהדרכה אני אומר אני רוצה לצמוח ולגדול בוא נפתח לצד זה בית ספר להדרכת מחשבים זה מרכז משותף אני נשען על תשתית קיימת של אנשי המכירות שלי. לעומת למכור מחשבים זה ליבה שונה לגמרי. לכן זה מחוץ ליחידות העסקיות שלי.
  2. הגוונה אופקית– אני מפתח מוצרים חדשים ללקוחות הקיימים מבלי להישען על תשתית קיימת למשל: לקאסטרו היה רשת של אביזרי אופנה שנקראת דיוה. זה לא הוקם בסמוך לקסטרו אלה היו סניפים של דיוה למה זה מוצרים חדשים לשוק הקיים?כי זה אותו שוק השוק הוא שוק אופנה ולהם פיתחתי מוצרים חדשים אביזרי אופנה וזה מחוץ למה שעשיתי ולא נשענים על התשתי הקיימת שזה החנות של קאסטרו.
  3. הגוונה מורחבת– אנחנו מדברים פה גם על מוצרים חדשים וגם על שווקים חדשים שלא קשורים למוצרים שלי ולשווקים שלי. אני מחפש עצמי זירות חדשות לגמרי גם של מוצרים וגם של שווקים חדשים. דוגמא: המשביר לצרכן-הוא רכש לפני כמה שנים את החברה המכרז של המדינה קנה את "סיבוס" ופתח לפני כחצי שנה רשת של סופרמרקטים שנקראת "קלאב 365 "שלושת הרכישות לא קשורות לא למוצרים ולא לשווקים שלו.זה מתקשר לחברת החזקות חברה זו מסתכלת מלמעלה יש לה כסף ומחפשת הזדמנויות עסקיות היא לא מחפשת אם זה שייך אלה מחפשת את הפוטנציאל הגדול ביותר.

 

 

 

שאלת תרגול:מהי אסטרטגיית הצמיחה בכל אחד מהמקרים?

  1. רמי לוי הגיש בקשה לממונה לרכוש 40 סניפים של מגה
  2. רשת מקדונלס בוחנת לאפשר גלישת WIF בסניפים שלה.
  3. בנק מסד שוקל להתרחב גם למגזר החרדי.
  4. מעדני מזרן-רשת מעדניות לא כשרות-שוקלת לרכוש את ספק הבשר שלה
  5. חברת קסטרו שוקלת לשווק בסניפיה לבני נשים
  6. חברת פז שוקלת לפתוח בתחנות התדלוק שלה רשת מוטלים.
  7. חברת פוקס פותחת רשת חנויות לכלי בית בשם פוקס הום.
  8. רמי לוי החליט למכור טלפונים סלולרים בסניפים שלו.
  9. מתאים לי החליטה לרכוש את אופיס דיפו.
  10. אורנג' החליטה לרכוש את 012.

תשובה:

  1. צמיחה משלבת אופקית
  2. חדירה לשוק
  3. פיתוח שוק
  4. צמיחה משלבת אנכית לאחור
  5. פיתוח מוצר
  6. הגוונה עם מרכז משותף.
  7. הגוונה מורחבת
  8. הגוונה עם מרכז משותף
  9. הגוונה מורחבת
  10. צמיחה משלבת אופקית.

לצילום שיעור

 

לסיכום שיעור 1

 

שייך לנושאים: יסודות השיווק


9 + שבע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים