שם הכותב: תאריך: 16 נובמבר 2014

שיעור 2

עקרון הסטנדרט הכפולעקרון הסטנדרט הכפול נקבע בפס"ד הבנקאים ב-1994 ע"י כבוד השופטת מרים נאור. בראשית שנות ה-80' ביצעו מנהלי הבנקים ויסות לביקושים במניות של הבנק, כלומר, המניות נסחרו ע"פ הביקושים המלאכותיים שהזרימו הבנקים לטובת מניותיהם. גם רו"ח נתבעו ולהגנתם הם טענו כי ביצעו מלאכתם נאמנה, כלומר, הם ציינו בחוות הדעת וביצעו את הביקורת במטרה לבדוק שהדו"חות הכספיים עומדים בכללי החשבונאות המקובללים וכך גם הדו"חות הוצגו. על כן, נקבע בפס"ד כי נדרשת חובה לעמוד בסטנדרט כפול, כלומר, בשני תנאים מצטברים:

  1. שיקוף נאות – שהדו"חות הכספיים ישקפו באופן נאות את מצב העסקים, תוצאות הפעולות…
  1. עמידה בכללי החשבונאות המקובלים – שהדו"חות הכספיים יהיו ערוכים בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים

שניי התנאים הנ"ל צריכים להתקיים גם יחד. יחד עם זאת, העובדה שרישום חשבונאי הינו נכון מבחינת הוראות המקצוע איננה מספקת. ייתכן שרישום חשבונאי שנעשה בהתאם לתקן חשבונאי יהיה רישום כוזב אם התמונה שעולה מהדו"ח מטעה.

במידה והשיקוף הנאות נפגע, נדרשת החברה לסטות מהכלל החשבונאי ואז לתת גילוי (ביאור) לכך בדו"חות הכספיים. מנגד, גם רו"ח נדרש לתת לכך גילוי ע"י הפניית תשומת לב.

ספקנות מקצועית – תקן ביקורת 110 קובע שעל רו"ח המבקר לתכנן ולבצע את הביקורת בגישה של ספקנות מקצועית המכירה בכך שיכולות להתקיים נסיבות לכך שהדו"חות הכספיים יהיו מוצגים באופן מוטעה מהותי. גישה זו כוללת דרך חשיבה חקרנית תוך עירנות למצבים שיכולים להצביע על הצגה מוטעית מהותית שנובעת מטעות או תרמית, בכך שרו"ח יבצע הערכה חקירתית וביקורתית של ראיות הביקורת.

לדוגמא:

  1. ראיות ביקורת שסותרות ראיות ביקורת אחרות שהוצגו ואז רו"ח נדרש לתחקר מהיכן נובעת הסתירה
  2. מידע המעלה ספק לגביי המיהמנות של המסמכים
  3. מצבים היכולים להתביע על תרמית אפשרית

יש לציין כי שמירת הספקנות צריכה להתקיים לאורך כל תהליך הביקורת וזאת ע"מ שרו"ח יצמצם את הסיכונים הקיימים. יש לתיין שניסיון העבר של רו"ח עשוי לתרום לו בכל הקשור ליושר ההנהלה. יחד עם זאת, נדרש רו"ח לשמור על ספקנות מקצועית ואסור לו להסתפק בראיות ביקורת שהן פחות ממשכנעות כדיי להשיג מידה סבירה של ביטחון.

מידה סבירה של ביטחון
הביקורת מתוכננת להשיג מידה סבירה של ביטחון (ולא מוחלטת) שאין בדו"חות הכספיים הצגה מוטעית מהותית, כלומר, רמה גבוהה של ביטחון אבל לא 100%. מידה סבירה של ביטחון הינו מושג שקשור לאיסוף ראיות ביקורת אשר דרושות לרו"ח המבקר כדיי להגיע למסקנה שהדו"חות הכספיים אינם כוללים הצגה מוטעית מהותית. לא ניתן להגיע לרמה מוחלטת של ביטחון שאין בדו"חות הכספיים הצגה מוטעית מהותית וזאת בגלל קיומן של המגבלות הקיימות בביקורת.

פער ציפיות פער הציפיות זה הפער שבין תפיסת הציבור את תפקידו של רו"ח המבקר לבין תפקידו של רו"ח המבקר בהתאם לפרסומים המקצועיים. הכוונה היא להבדל בין ההיבט הציבורי הרחב על תפקידם של רו"ח (חיזוי העתיד, בדיקת היעילות, אפקטיביות, חשיפת או מניעת טעות ותרמית) לבין ההיבט המקצועי על תפקידה של הביקורת – שיקוף העבר. כאמור, תפקידו של רו"ח הינו לבצע ביקורת בכדיי שיוכל לומר ברמת ביטחון סבירה שאין בדו"חות הכספיים הצגה מוטעית מהותית. לעיתים תופס הציבור את תפקידו של רו"ח בצורה מוטעית בחושבו שחוות הדעת מהווה מעין אישור לנכונות ונאותות הדו"חות.

מבחן האדם הסביר רו"ח המבקר נדרש לעמוד במבחן האדם הסביר. אם רו"ח המבקר נחשף למצב בו קיימת טעות או תרמית אשר גילויין לא יתאפשר ע"י יישום נהלי ביקורת מקובלים שרו"ח סביר וזעיר היה נוקט בהתאם לנסיבות, הרי שאין הוא בחזקת רשלן! וזאת משום שנקט בכל האמצעים הסבירים לחשיבת ההצגה המוטעית. גם אם בדיעבד יתגלו אותם אמצעים כבלתי מספיקים.

שיקול דעת מקצועי
לצורך עריכה נכונה של הביקורת, נדרש רו"ח המבקר להפעיל שיקול דעת מיקצועי והכוונה היא יישום של הכשרה, ידע וניסיון רלוונטיים התכנון ובביצוע של הביקורת כאשר הכל כפוף לעלות מול תועלת. שיקול הדעת נדרש להיות מופעל לאורך כל שלבי הביקורת.

נושא 2 – מבנה המקצוע בארץ ובעולם

סוגי הביקורת

  1. ביקורת חיצונית סטטוטורית – בהתאם לסעיף 154 לחוק החברות – נקבעה החובה החוקית על כל חברה למנות רו"ח מבקר שיבקר את הדו"חות הכספיים שלה ויחווה דעתו עליהם.
  2. ביקורת פנימית – כחלק ממנגנון הבקרה בישויות משפטיות מסויימות, נקבע כי יש למנות מבקר פנימי (לא חייב להיות רו"ח). מטרתה של הביקורת הפנימית היא בחינה של מערכה הבקרה הפנימית והחשבונאית, איתור ומניעת טעויות ותרמיות, בדיקת חסכון, יעילות, אפקטיביות, שמירה על החוק ועל תואר מידות.
  3. בקרה תפעולית מנהלתית – הביקורת המנהלית נועדה לקבוע האם הוראות ההנהלה ותקני הייצור השונים מיושמים באופן שהחברה תשיג את מטרותיה בהתאם לתכנית התפעול שלה.
  4. ביקורת המדינה – מבקר המדינה, הפועל מכח חוק מבקר המדינה, אחראי לקיום ביקורת על משק הכספים וניהולו, על הרכוש ועל המנהל של המדינה ושל גופים נוספים. משרד מבקר המדינה, נועד לבקר את כל מי שנתמך ע"י המדינה או שהמדינה משתתפת בניהול.

גופים ופרסומים, חשבונאים וביקורת, בארץ ובעולם

GAAPGenerally Accepted Accounting Principles – עקרונות חשבונאות מקובלים (למדינה מסוימת)

Generally Accepted Audit Standards – GAAS – תקני ביקורת מקובלים (למדינה מסויימת)

ישראל

רואי חשבון בישראל – איגוד עצמאי מקצועי שהוקם ב- 1931 על בסיס התנדבותי של רואי החשבון בישראל. תפקידיה של הלשכה, בין היתר, ייצוג רואי החשבון בישראל, שמירה על עקרונות האתיקה המקצועית, קידום איתלותם מעמדם וזכויותיהם החוקיות של חברי הלשכה, טיפוח יחסי חברות בין חברי הלשכה, טיפול בבעיות הקשורות למקצוע, עריכת השתלמויות לחברי הלשכה וכיוצ"ב. ללשכת רואי חשבון בישראל קיים נציג בין 18 חברי הנהלת הפדרציה העולמית של לשכת רואי חשבון המאגדת לשכות רואי חשבון מרחבי העולם.

תקני ביקורת – בעבר, פרסמה לשכת רואי חשבון פרסומים מקצועיים הן בביקורת והן בחשבונאות אשר נקראו גילויי דעת. עם הקמתו של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, מפרסמת לשכת רואי חשבון פרסומים בביקורת בלבד אשר עד סוף שנת 2007 נקראו גילוי דעת. ממועד זה שונה שם הפרסום מ"גילוי דעת" ל"תקן ביקורת". גילויי הדעת בחשבונאות שפרסמה הלשכה בעבר הינם בתוקף כל עוד לא בוטלו על ידי פרסומים של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות.

המוסד לסקירת עמיתים – חברה בת של לשכת רואי חשבון בישראל אשר הוקמה בשנת 2004 במטרה להניע תהליך של בקרה על עבודת משרדי רואי החשבון, שמירה על רמה מקצועית נאותה של משרדי רואי חשבון ובחינת קיום הנהלים הנדרשים במהלך עבודות הביקורת שמבצעים המשרדים בעת ביקורת דוחותיהן הכספיים של חברות ציבוריות. מסגרת סקירת העמיתים שאומצה בישראל תואמת, באופן כללי, את האמור לעיל, ומטרתה – שמירה על רמה מקצועית גבוהה של משרדי רואי החשבון, העוסקים בביקורת של דוחות כספיים של חברות ציבוריות. הליך הסקירה שאומץ בישראל, נוגע ברוב ההיבטים החיוניים לעבודת ביקורת איכותית ולהבטחת האמון בשוק ההון. סקירת העמיתים אמורה להתייחס לנושא אי תלות המבקר בתהליך הביקורת, לוודא קיומן של בקרות איכות ובקרות אחרות במשרדי רואי החשבון, ולהוות פלטפורמת פיקוח אפקטיבית על עבודת הביקורת וזאת באמצעות סקירת עבודתו של משרד רואי החשבון המבקר דוחות כספיים של חברות ציבוריות ע"י סוקרים שאינם עובדי המשרד הנבדק.

המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות – גוף שהוקם בשנת 1997 בהסכם בין לשכת רואי חשבון בישראל ורשות ניירות ערך. עם הקמתו של המוסד לתקינה, הועברה הסמכות לפרסום תקינה חשבונאית (תקנים, הבהרות וכיוצ"ב) מלשכת רואי החשבון לגוף זה. במסגרת המוסד הישראלי לתקינה ישנו ייצוג נרחב לגורמים מתחום הכלכלה ושוק ההון בישראל כדוגמת חברות מדווחות גומי פיקוח ואנשי אקדמיה. עם המעבר לדיווח בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) פרסומי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות חלים רק על חברות פרטיות.

תקן חשבונאות – הפרסומים של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות נקראים תקן חשבונאי. תקנים אלו באים בנוסף לגילויי הדעת שפרסמה בעבר הלשכה. תקן חשבונאות מספר 33 בדבר הסדרי זיכיון למתן שירות הינו התקן החשבונאי האחרון שפורסם על ידי המוסד הישראלי לתקינה.

רשות ניירות ערך – רשות ניירות ערך הוקמה על פי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ותפקידה הוא שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כפי שנקבע בחוק. במסגרת תפקידה מטפלת הרשות, בין היתר, בתחומים אלה:

  • מתן היתר לפרסום תשקיפים שעל פיהם מציעים תאגידים ניירות ערך לציבור.
  • מעקב אחר דוחות שוטפים שכל תאגיד חייב להגיש לאחר שהציע ניירות ערך לציבור וכל עוד ניירות הערך נמצאים בידי הציבור.
  • מעקב אחר מפרטים של הצעות רכש.
  • פיקוח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה.
  • רישוי מנהלי תיקים ויועצי השקעות, פיקוח על מילוי חובותיהם וטיפול בעבירות משמעת.
  • עריכת חקירות, לפי הוראת יו"ר הרשות, בעבירות על חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות ובעבירות על חוקים נוספים מקום שהן כרוכות בעבירות על חוקים אלה.

מועצת רואי חשבון – גוף סטטורי הכפוף למשרד המשפטים הפועל מכוח חוק רואי חשבון, התשט"ו- 1955. תפקידי המועצה העיקרים הינם פיקוח על אופן הכשרת ודרכי פעולתם של רואי החשבון בישראל, כשהמועצה אחראית על פיקוח ההתמחות, הענקת רישיונות לעיסוק בראיית חשבון ושלילתם, נקיטת צעדי שיפוט משמעתיים ומקצועיים והסדרת הכללים החלים על רואי החשבון ואופן השימוש ברישיונם.

המוסד לראיית חשבון (הצעה) – קיימת הצעת חוק (מינואר 2006) להקמת מוסד לראיית חשבון. המוסד יבוא במקום מועצת רואי חשבון ויאגד גם את המוסד לתקינה חשבונאית. יו"ר המוסד ימונה על ידי שר המשפטים, רוב הפעילות של המוסד בתחום הפיקוח יהיו בידי ועדות סטטוטוריות, למעט הענקת הרישיונות. תפקידי המוסד החדש לראיית חשבון על פי הצעת החוק הם:

1. לפקח על מקצוע ראיית החשבון ולהסדירו לרבות מתן רישיון לראיית חשבון (כיום מוסדר ע"י מועצת רואי החשבון).

2. לקבוע תקני חשבונאות באמצעות הוועדה המקצועית לתקינה חשבונאית, לעדכן, לתקן או לבטל כללי חשבונאות ודיווח קיימים, לקבוע תקני חשבונאות זמניים והבהרות מקצועיות וכן ליזום ולפרסם מחקרים בנושאים חשבונאיים (כיום מוסדר ע"י המוסד לתקינה בחשבונאות).

3. לעקוב אחרי קביעת תקני ביקורת על ידי לשכת רואי חשבון ולפעול במידת הצורך להתאמתם- התקינה בביקורת תישאר בידי לשכת רואי החשבון.

המוסד החדש מהווה מודל משוכלל להסדרת הסוגיות השונות בתחום ראיית החשבון, והנושאים השונים שיהיו מטופלים במסגרתו יוכלו להשלים זה את זה. בנוסף לקביעת תפקידי המוסד לראיית חשבון, מסדירה הצעת החוק את הליך השיפוט המשמעתי של רואי החשבון. מוצע כי להבדיל מהמצב כיום- בו מועצת רואי חשבון חוקרת בעצמה עבירות משמעת של רואי חשבון, מחליטה אם להרשיעם וגוזרת את עונשם-יוקם בית דין לשיפוט משמעתי של רואי חשבון. במוסד לראיית חשבון יפעל לעניין זה תובע בעל שיקול דעת עצמאי, שיהיה רשאי לחקור תלונות המתקבלות נגד רואי חשבון ולהגיש קובלנות על עבירות משמעת לבית הדין המשמעתי.

המפקח על הבנקים – הינו יחידה בבנק ישראל שתפקידו לפעול כממונה על פעילות הבנקים. מטרתו העיקרית של המפקח היא הגנת הצרכן, דהיינו לקוחות הבנקים, וכנגזרת מתפקיד זה הוא אמון על היציבות הפיננסית של הבנקים בישראל ושמירתם ממצב של פשיטת רגל אשר בסופו של דבר תפגע בלקוחות אשר עלולים לאבד את כספם. המפקח על הבנקים קובע הוראות שונות לכל הבנקים כיצד עליהם לפעול, בודק את פעילותם השוטפת בהיבטים הפיננסיים והצרכניים, מבקש מהם דיווחים שוטפים, וכמו כן פונה אליהם בבקשות שונות מעת לעת לתת הסברים על נושאים שונים הקשורים בפעילותם.

מבקר המדינה – הינו המוסד המרכזי בישראל לביקורת המדינה. מבקר המדינה עורך ביקורת פנימית ברשות המבצעת ומפקח עליה. תפקידו וסמכויותיו של מבקר המדינה נקבעו בחוק יסודמבקר המדינה. בישראל, מבקר המדינה מבקר את משק הכספים של מדינת ישראל, את חוקיות אופן השימוש במשק הכספים, ההכנסות וההוצאות ואופן החזקת הרכוש הציבורי. כמו כן, המבקר בוחן את מידת החיסכון והיעילות שבה נוהגת הרשות המבצעת ואת טוהר המידות של אנשיה, אם לא מעלו בתפקידם או נטלו לכיסם מן הרכוש הציבורי המופקד בידם, ניהולם התקין של גופים אלו וכל עניין אחר שהמבקר רואה לנכון לבדוק ולבחון – הרשות נתונה בידו.

משרד האוצר – הינו המשרד הממשלתי האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת תקציב המדינה השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים. אחד מאגפי המשרד הינו:

אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון – אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון עוסק בפיקוח על שוק ההון בישראל, על תחום הביטוח (קרנות פנסיה, חברות הביטוח, סוכנים ויועצים פנסיוניים) ועל החיסכון.

ארצות הברית

American Institute of Certified Public Accountants – AICPA – לשכת רו"ח בארה"ב, אשר מהות פעילותה של לשכת רו"ח בישראל, דומה לפעילותה של לשכת רו"ח בארה"ב.

Statement of Audit Standard – SAS – תקן ביקורת אמריקני המפורסם על ידי לשכת רו"ח בארה"ב.

Statement of Financial Position – SOP – מצג עמדה מחייב המפורסם על ידי לשכת רו"ח בארה"ב המהווה מענה לסוגייה חשבונאית שלא טופלה על ידי תקן חשבונאי.

קודיפיקציהCodification – מערכת חדשה הכוללת את כלל הפרסומים החשבונאים בתקינה האמריקאית, אשר מפלחת את הפרסומים השונים (לרבות של רשות לניירות ערך) בארה"ב וזאת בהתאם לנושאים הקיימים בחשבונאות (כ- 90 נושאים).

Financial Accounting Standard Board – FASB
– המוסד האמריקני לתקינה בחשבונאות שנוסד בשנת 1973 והחליף את ה – APB. גוף מקצועי זה הינו בלתי תלוי ומפרסם את התקנים בחשבונאות (FAS).

FAS Interpretation – FIN – פרשנות לתקנים של המוסד האמריקני לתקינה בחשבונאות במידה וקיימת אי בהירות באשר לטיפול חשבונאי כפי שנקבע בתקן חשבונאי אמריקני מסויים.

Emerging Issues Task Force – EITF – צוות משימה לסוגיות מזדמנות המונה 13 חברים (לרבות משקיף מטעם רשות ניירות הערך האמריקנית). נוסד בשנת 1984 על ידי המוסד האמריקני לתקינה בחשבונאות במגמה לאתר, לדון ולפתור סוגיות חשבונאיות דחופות בהתבסס על פרסומים קיימים.

Accounting Principle Board – APB – הוועדה לעקרונות חשבונאים הינו גוף מקצועי חשבונאי שפעל בארה"ב משנת 1959. תפקידו היה פיתוח עקרונות חשבונאיים (APB). פרסומיו תקפים ובלבד שלא הוחלפו על ידי תקן של ה-FASB. גוף זה פורק והוחלף על ידי ה- FASB וזאת לאור הביקורת מצד רשות ניירות ערך האמריקנית.

APB Interpretation – AIN – פרשנות לתקנים של ה-APB במידה וקיימת אי בהירות באשר לטיפול חשבונאי שנקבע על ידי תקן ה- APB.

Accounting Research Bulletin – ARB – פרסום של הוועדה למחקר בחשבונאות שפעלה בארה"ב בין השנים 1931 עד 1959. פרסומיו תקפים כל עוד לא הוחלפו על ידי תקן של ה – FASB.

(CON (CONCEPT – מסמכי היסוד החשבונאים של התקינה האמריקנית שנכתבו על ידי המוסד האמריקני לתקינה חשבונאית. מדובר למעשה במסגרת המושגית של המקצוע המעגנת בתוכה הנחות יסוד והגדרות בסיסיות חשבונאיות, נקראת גם – Statement of Financial Accounting Concept (SFAC)

Security Exchange Commission – SEC – רשות ניירות ערך בארה"ב נוסדה בשנת 1933בעקבות התמוטטות שוק ההון בארה"ב. מדובר בגוף סטטוטורי, עצמאי המתמנה על ידי נשיא ארה"ב ובאישור הסנאט שתפקידה לאכוף את חוקי ניירות ערך ותקנותיו שמטרתם להבטיח שמירה על האינטרס הציבורי וגילוי מלא ונאות של מידע בדוחות הכספיים של חברות נסחרות בבורסה.

REG S-X – תקנות ניירות ערך בארה"ב המפורסמות על ידי ה- SEC הקובעות את דרישות הגילוי הנאות בדוחות הכספיים.

REG S-K – תקנות ניירות ערך בארה"ב המפורסמות על ידי ה- SEC העוסקות בחלק המשפטי של הדוח התקופתי, בין היתר, בדוח הדירקטוריון.

Staff Accounting Bulletin – SAB – פרשנות מקצועית המפורסמת על ידי הסגל המקצועי של הרשות לניירות ערך האמריקנית מתוך מגמה לשקף את עמדות רשות ניירות ערך באשר לסוגיות חשבונאיות שונות.


Public Company Accounting Oversight Board – PCAOB
– הועדה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות שהוקמה מכוח חוק סרביינס-אוקסלי (SARBANES-OXLEY ACT) שנחקק לאור השערוריות החשבונאיות הרבות שאירעו בארה"ב. תפקידי הועדה לפקח הן על החברות הציבוריות והן על פירמות רואי החשבון המבקרים את החברות הציבוריות וזאת באמצעות פרסום תקני ביקורת ותקני אתיקה מקצועית. סמכות הפיקוח על הועדה ואכיפת החלטותיה ניתנה ל- SEC.

Audit Standard – AS – תקני הביקורת שמפרסם ה- PCAOB המחייב את פירמות רואי החשבון של החברות הציבוריות אותן הוא מבקר.

בינלאומי

International Accounting Standard Board – IASB – הועדה הבינלאומית לתקינה בחשבונאות שנוסדה בשנת 1973 כדי ליצור אחידות כלל עולמית בכללי חשבונאות. גוף מקצועי בו חברות מעל 100 מדינות ולשכות רואי חשבון בעולם המפרסם תקנים חשבונאים, עד היום פרסמה הוועדה 41 תקנים (IAS) ולאחרונה החל אימוץ של חלקם על ידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות כבסיס לכללי החשבונאות בישראל.

International Accounting Standards – IAS – תקנים חשבונאים בינלאומיים שפורסמו עד כה על ידי ה- IASB. את תקני ה- IAS יחליפו בהדרגה ה- IFRS (כללי חשבונאות ודיווח בינלאומיים – International Financial Reporting Standard) אשר יפורסמו אף הם על ידי ה- IASB.

Standing Interpretation Committee – SIC – ועדת משנה של הוועדה הבינלאומית לתקינה בחשבונאות שנוסדה ב- 1997 במטרה לספק פרשנויות והבהרות לסוגיות חשבונאיות, אם קיים חוסר בהירות בטיפול החשבונאי שעוגן בתקן בינלאומי, ה- IAS. היות וה- IAS כאמור אמורים להתבטל, הפרשנויות ל- IFRS יקראו IFRIC (ועדה לפרשנויות תקני חשבונאות בינלאומים – International Financial Reporting Interpretations Committee).

International Federation of Accountants – IFAC – הפדרציה הבינלאומית של רואי החשבון שנוסדה בשנת 1977 במינכן כגוף ללא מטרת רווח א-פוליטי א-ממשלתי בינלאומי שמטרתו לפתח ולהטמיע את מקצוע החשבונאות ברמה הבינלאומית וליצור אחידות בכללי ההתנהגות המקצועית. קובע את תקני ביקורת (ISA). [כעקרון, תקני הביקורת הבינלאומיים מוכנים על ידי International Auditing and Assurance – IAASB – בביקורת בינלאומיים לתקנים המועצה- Standard Board, ומאושרים לפרסום על ידי ה- IFAC].

International Audit Standards – ISA – תקני הביקורת הבינלאומים המפורסמים על ידי ה- IFAC.

 

שאלות לדוגמא

שאלה: האם רו"ח חייב להיות חבר בלשכה?

תשובה: לא, הלשכה הוא גוף וולנטרי לכן אין חובה.

שאלה: האם רו"ח שבחר לא להיות חבר לשכה חייב ליישם את הפרסומים המקצועיים של הלשכה (תקני הביקורת)

תשובה: כן, תקנה 24 לתקנות רו"ח (דרך פעולתו של רו"ח) התשל"ג 1973, קובעות שיראו רו"ח כמי שעמד בתקנות ובפרסומים המקובלים במקצוע אם פעל ע"פ כללי הלשכה.

 

לצילום השיעור

 

לסיכום נוסף

 

לסיכום נוסף

 



6 − שלוש =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים