שם הכותב: תאריך: 09 נובמבר 2014

שיעור 3 – תמחיר הזמנה –

תרגיל מס' 2 – תמחיר הזמנה –

ישנם שני מחוללי עלות –

1. כמות הנייר הנצרך.

2. כמות שעות העבודה הישירה.

תעריף העמסה של עלויות עקיפות –

תעריף העמסה לפי צריכת נייר – בתחזית נאמר שעלויות האחסנה – 6500, עלויות חומרי עזר – 10,000, סה"כ צריכת הנייר – 1600 ק"ג.

10,000+6500/ 1600 = 10.31 ₪ ל -1 ק"ג נייר.

תעריף העמסה לפי שעות עבודה ישירות – עלות שכר עבודה עקיף – 20,000, עלות שכ"ד – 20,000, עלות חשמל – 19,000, עלות חשמל – 11,000. סה"כ צריכת שעות עבודה חזויה – 800.

20,000+20,000+19,000+11,000/ 800 = 87.5 ₪ לשעת עבודה 1.

סה"כ עקיפות שהועמסו

צריכת נייר בפועל – 100+30+30 = 160

סה"כ עקיפות שהועמסו לפי צריכת נייר – 160*10.31 = 1650 ₪.

צריכת שעות עבודה בפועל – 40+15+25 = 80

סה"כ עקיפות שהועמסו לפי שעות עבודה – 80* 87.5 = 7000 ₪.

סה"כ עקיפות שהועמסו – 8650 ₪.

סה"כ עקיפות בפועל

שכ"ע עקיף – 20%X9000 = 1,800

אחסנה – 1000

שכ"ד – 1500

חשמל – 2700

פחת – 1100

חומרי עזר – 1,500

סה"כ עלויות עקיפות בפועל = 9600 ₪.

סטייה – 9600-8650 = 950 -> העמסת חסר.

 

עלות ההזמנות –

חומרי גלם –נמצא את המחיר לק"ג נייר לפי ההזמנה שנעשתה השנה – נקנו 200 ק"ג במחיר של 20,000 – 20,000/200 = 100 – מחיר לק"ג נייר, כופלים את המחיר שנמצא לק"ג נייר בכמות שנצרכה בפועל שהיא 160 – 100+30+30 = 160 -> 100*160 = 160,000 ₪ – סך עלות חומרי הגלם.

שכ"ע ישיר – 9000*0.8 = 7200

עקיפות שהועמסו – 8650

סך עלות ההזמנות – 31850 , לא כולל את העמסת החסר.

 

 

מציאת הרווח הגולמי –

מכירות – 40,000

עלות המכר –

עלות ההזמנות (31,850)

העמסת חסר – (950)

סך עלות המכר – (32,800)

רווח גולמי – 7200

 

תרגיל מס' 3 – תמחיר הזמנה –

1. מציאת תעריף העמסה לשנת 2013–

העלויות עקיפות בשנת 2012 – עלות חומרי עזר – 25,000 , עלות שכר מנהל עבודה – 30,000, עלויות עקיפות אחרות – 17,000.

נגדיל אותם ב-5% על מנת למצוא את תחזית העלויות העקיפות לשנת 2013 –

(17,000+30,000+30,000 )* 1.05 = 75,600 – תחזית עלויות עקיפות לשנת 2013.

תחזית שעות עבודה טבחים לשנת 2013 – 31,500

תעריף העמסה – 75,600/31,500 = 2.4 ₪ לשעת עבודה טבחים

2. חישוב סכום הסטייה בעלויות העקיפות שהועמסו –

העקיפות שהועמסו –

כופלים את שעות הטבחים בפועל בכל 3 ההזמנות – 6,300+7500+15,000 = 28,800

בתעריף העמסה – 2.4 ₪.

28,000*2.4 = 69,120 – סך העלויות העקיפות שהועמסו.

סך עלויות עקיפות בפועל – נאמר שהן היו גבוהות ב-20% מהעקיפות בפועל לשנת 2012 –

75,600 * 1.2 = 90720 ₪.

הסטייה – 90,720 – 69,120 = 21,600 – העמסת חסר. היא אינה מהותית לפי נתוני התרגיל (מעל 50,000 סטייה מדובר בסטייה מהותית.

3. מציאת רווח/הפסד גולמי כאשר ידוע שישנה העמסת חסר של 30,000 (לא מהותית) –

נמצא את העלויות של ההזמנות שנמכרו (אירוע 1 ואירוע 2) – עלויות ישירות + עקיפות שהועמסו –

חומרי גלם – 15,000+22,000 = 37,000

שכ"ע טבחים – 460,000*1.1 = 506,000 – סך הכל שכ"ע טבחים בשנת 2013. התחזית צפתה גידול של 10% בעלויות הישירות משנת 2012 ל-2013 ולאחר מכן נאמר כי אכן קרה לפי התחזית. נמצא את שכ"ע טבחים לשעה לפי חילוק של סך שכ"ע לטבחים לחלק בסך שעות עבודה טבחים שהיו בשנת 2013 (כולל גם את ההזמנה של נמכרה) – 506,000/28,800 = 17.75 ₪ לשעה. נמצא את שכר העבודה לשתי ההזמנות שנמכרו – 17.75 * (6,300+7500) = 242,459 ₪ .

שכ"ע שף – 50,000 *1.1 = 55,000 – סך שכר עבודה של השף בשנת 2013 (לפי התחזית שמומשה). נמצא את שכר העבודה לשעה לפי חילוק סך עלות השף לסך שעות העבודה באותה שנה – (100+87+132)/50,000 = 172.41 – שכר עבודה לשעה. סך שכר עבודה שף לשתי ההזמנות שנמכרו – 172.41*(100+87) = 32.241 ₪.

עקיפות שהועמסו – סך שעות הטבחים בשתי ההזמנות שנמכרו כפול תעריף העמסה – (6,300+7500)*2.4 = 23,120 ₪.

סך עלות ההזמנות – 344,820.

 

מכירות – 250,000+320,000 = 570,000

עלות המכר

עלות ההזמנות – 344,823

העמסת חסר – 30,000

סך עלות המכר – ( 374,820)

רווח גולמי – 195,180.

 

4. סטייה של – 80,500 –

במידה והסטייה לא הייתה מהותית – כל הסטייה הייתה נזקפת לעלות המכר –

עלות המכר –

עלות ההזמנות – 344,820

העמסת יתר – (80,500)

סך עלות המכר – 264,320.

במידה והסטייה כן הייתה מהותית – יש לזקוף אותה לפי יחס פרופורציונלי –

נמצא את עלות אירוע 3 –

חומרי גלם – 37,000

שכ"ע טבחים – 17.57*15,000 = 263,541

שכ"ע שף – 132*172.41 = 22,759

עקיפות שהועמסו – 15,000*2.4 = 36,000

סה"כ עלות הזמנה 3 – 359,300

את הסטייה המהותית יש לחלק בין עלות ההזמנות שנמכרו (אירועים 1 ו-2) לבין עלות המלאי שנותר (אירוע 3) –

עלות הזמנות שנמכרו – 344,820

עלות הזמנה שלא נמכרה – 359,300

סך העלויות – 704,120

חלק יחסי של עלות ההזמנות שנמכרו – 344,820/704,120 = 0.49

חלק יחסי של עלות ההזמנות שלא נמכרו – 359,300/704,120 = 0.51

החלק מהסטייה שייזקף לעלות הזמנות שנמכרו -> עלות המכר – 0.49*80,500= 39,422

החלק מהסטייה שייזקף לעלות הזמנות שלא נמכרו -> מלאי – 0.51*80,500 = 41,078.

 

עלות המכר –

עלות ההזמנות – 344820

העמסת יתר – (39,422)

סך עלות המכר – 305,398

במקרה של סטייה מהותית, שהיא העמסת יתר ( מקטינה את עלות המכר) מה שקורה שהסטייה שנזקפת לעלות המכר היא קטנה יותר, לכן היא מורידה פחות מעלות המכר, ולכן עלות המכר תהיה גדולה יותר => רווח קטן יותר ב- 41,078.

 

תמחיר תהליך –

מקרה בו מייצרים הרבה מוצרים בו זמנית. בשיטה זו נייחס את העלויות שנוצרו בתהליך יצור בתקופה מסוימת ליחידות שעברו בתהליך.

בשיטה זו מחלקים את עלויות הייצור לשתי קטגוריות –

1. עלויות חומרי גלם.

2. עלויות המרה – שכר עבודה ישיר + עקיפות בייצור.

ישנן שתי הנחות יסוד בתמחיר התהליך –

1. כל היחידות שעוברות דרך תהליך היצור הן יחידות שוות ערך – ז"א שמושקעים בהן אותה כמות של חומרים ואותו תהליך של המרה.

2. תהליך ההמרה נמדד באחוזים (בין 0 ל-100 כאשר 100 זה מושלם) ותהליך המרה חלקי שקול לתהליך המרה מלא על כמות קטנה יותר של יחידות.

בתחילת התקופה – ישנו מ.פ + יחידות שהותחל ביצורן

בסוף התקופה – יחידות שהושלמו + מ.ס = יחידות שטרם הסתיים הייצור שלהן

מ.פ+ יח' שהותחל ביצורן = יחידות שהושלמו + מ.ס

במהלך התקופה – נצברות בתהליך הייצור עלויות – עלויות חומרים + עלויות המרה.

המטרה בתמחיר התהליך – ליחס את עלויות החומרים ועלויות ההמרה שנצברו בתקופה מסוימת על היחידות שעברו דרך התהליך באותה תקופה מתוך מטרה לקבוע את עלות היחידות שהושלמו ואת עלות מלאי הסגירה.

לתמחיר תהליך ישנם 4 שלבים –

שלב 1 – חישוב מס' יחידות שוות ערך שעברו בתהליך הייצור, תוך הפרדה בין יחידות חומרי גלם ליחידות המרה.

שלב 2 – חישוב עלות ליחידה שוות ערך, כלומר כמה עלה לייצר יחידה אחת שלמה מבחינת עלות החומרים ועלות ההמרה.

ישנן שתי שיטות לחישוב העלות –

1. ממוצע משוקלל

2. FIFO

מלאי הפתיחה נושא עמו עלויות מתקופה קודמת, השאלה היא כיצד יש להתייחס לעלויות אלה, בשיטת הממוצע המשוקלל לא נפריד בין יחידות שמקורן במלאי הפתיחה ובין יחידות שהוחל בייצורן במהלך התקופה, נייחס את כל עלויות הייצור לכל היחידות שעברו דרך תהליך הייצור ללא קשר למועד בו הוחל ביצורן. לעומת זאת, בשיטת FIFO, נבחין בין היחידות שמקורן במלאי הפתיחה ובין היחידות שהוחל ביצורן במהלך התקופה ולכל יחידה נייחס עלויות נפרדות.

שלב 3 – חישוב עלות היח' שהושלמו.

שלב 4 – חישוב עלות מלאי סגירה (יח' שלא הושלם ייצורן).

 

דוגמא –

נתונים –

 

1. ביום 1.1 – מ.פ – 2000 יח' – שיעור ההמרה 40% (כלומר מתוך התהליך שהופך את היחידות האלה לשלמות הסתיים רק 40%).

2. כל חומר הגלם מוכנס בתהליך הייצור.

3. 31.12 – יחידות שהושלמו – 35,000, מ.ס – 1,000 יחידות- שיעור ההמרה 60%.

נשתמש במשוואה – מ.פ +יחידות שהוחל בייצורן = מ.ס + יחידות שהושלמו –>

2000 + יחידות שהוחל בייצורן = 1000+ 35,000

יחידות שהוחל ביצורן = 34,000.

 

שלב 1 – חישוב יחידות שוות ערך –

חומרי גלם המרה
יחידות שהושלמו 35,000 35,000
מלאי סגירה 1000 60%*1000 = 600
36,000 35,600

 

נתוני עלויות –

חומרי גלם המרה
מ.פ 100,000 160,000
עלויות בתקופה 2,312,000 10,057,200

 

שלב 2 – מציאת עלו ליח' שוות ערך –

בשיטת הממוצע המשוקלל –

סה"כ עלות חומרי גלם – 2,412,000

סה"כ עלויות המרה – 10,217,200

חישוב עלות ליח' שוות ערך –

חומרי גלם – 2,412,000/36,000 = 67

המרה – 10,217,200/35,600 = 287

סך עלות יח' שיצרנו – 354 = 67+287

שלב 3 – חישוב עלות היחידות שהושלמו –

35,000*354 = 12,390,000

שלב 4 – חישוב עלות מ.ס –

חומרי גלם – 1000*67 = 67,000

המרה – 600* 287 = 172,200

סך עלות מלאי הסגירה = 239,200 = 67,000+172,200

 

סך עלות מ.פ+ סך עלויות בתקופה = סך עלות מ.ס + סך עלות יח' שהושלמו.

2,412,000+ 10,217,200 = 12,390,000 + 239,000

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



4 × שתיים =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים