שם הכותב: תאריך: 24 נובמבר 2012

הגופים הקשורים למקצוע ראיית החשבון בארץ ובעולם

הגופים הקשורים בישראל:

  1. מועצת רואי החשבון בישראל: המועצה היא גוף סטטוטורי חוקי שפועל מתוקף חוק רואי החשבון משנת 1955. תפקידה העיקרי של המועצה הוא לעסוק ברישוי רואה חשבון לרבות:

א.      הענקת רישיונות לעסוק במקצוע ראיית החשבון בישראל.

ב.      פיקוח על ההתמחות והבחינות

ג.        הפעלת הליכי שיפוט משמעתי ומקצועי.

ד.      להסדיר את הכללים החלים על רואי החשבון על פי החוק ואת אופן השימוש ברישיון רואה החשבון.

המועצה לא קובעת את הכללים בחשבונאות או בביקורת.

סמכויות הענישה של המועצה:

א.      התראה

ב.      נזיפה

ג.        שלילה זמנית של הרישיון.

ד.      שלילה לצמיתות של הרישיון.

גם אם אדם הורשע בפלילים הוא ימשיך לשאת ברישיון רואה החשבון עד שהמועצה תדון בעניינו ותחליט האם לשלול את רישיונו או לא.

  1. לשכת רואי החשבון: הלשכה היא גוף ולטרי, התנדבותי שהחברות בו פתוחה בפני רואי חשבון המורשים לעסוק בראיית חשבון לפי חוק רואי החשבון משנת 1955.

 מטרותיה העיקריות של הלשכה לפי סעיף 2 לתזכיר ההתאגדות שלה הן:

א.      לאגד ולייצג את רואי החשבון המורשים לפי חוק

ב.      לעמוד על משמר ענייני מקצוע ראיית החשבון

ג.        לשמור על עקרונות האתיקה המקצועית

ד.      לקבוע קווים מנחים, המלצות מקצועיות וכללי התנהגות לחבריה

ה.      לטפח יחסי כבוד וחברות בין חבריה

ו.        לקדם את אי תלותם, מעמדם וזכויותיהם החוקיות של חבריה.

ז.       לטפל בבעיות הנוגעות למקצוע ובהקשר אליהן לעמוד במגע עם רשויות החקיקה, הממשלה וגופים אחרים כדי ליזום ולהניע גופים אלה לחקיקת חוקים, תיקון של תקנות ונקיטת צעדים אחרים בשטחים מקצועיים.

ח.      לייסד ולתחזק ספריות, לארגן סמינריונים, כנסים, הרצאות והשתלמויות מקצועיות.

ט.      להוציא לאור כתבי ענת מקצועיים ולתמוך בפרסום מחקרים מקצועיים.

הלשכה היא הגוף המוסמך כיון לקבוע תקנים בתחום הביקורת בלבד. עד שנת 1997 (זוהי השנה שבה הוקם המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית) הלשכה הוציאה גילויי דעת בחשבונאות ובביקורת ומשנת 1997 היא מוציאה רק תקנים בביקורת.

בניגוד ללשכת עורכי הדין שהיא גוף סטטוטורי חוקי שגם קובע את  הכללים המקצועיים לעורכי הדין וגם מאגד את עורכי הדין כחברים, לשכת רואי החשבון אינה כזו.

–       לא כל רואי החשבון חייבים להיות חברים בלשכה, אולם גם מי שאינו חבר בלשכה חייב ביישום הכללים והפרסומים שהלשכה מוציאה כפי שנקבע בתקנה 24 לתקנות רואי חשבון (תקנה 24 – דרך פעולתו של רואי החשבון) משנת 1973, שם נקבע כי יראו רואי חשבון כמי שעמד בתקנים ובכללים המקובלים במקצוע אם פעל על פי הנחיות לשכת רואי החשבון בישראל.

סמכויות הענישה של לשכת רו"ח:

א.      התראה

ב.      נזיפה

ג.        שלילה זמנית של החברות

ד.      שלילה לצמיתות של החברות

ה.      קנסות

ו.        הוראות להתפטר מעבודה, משרה או תפקיד.

ז.       פרסום פס"ד בפרסומי הלשכה לפי הוראות בית הדין.

חלוקת התפקידים לעניין הענישה:

תלונות בדבר רשלנות מקצועית ובדבר עניינים אתיים יכולות להיות מוגשות גם למועצה וגם ללשכת. בפועל הלשכה תדון רק בגין תלונות שקשורות להתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע בעניינים אתיים שהוגשו נגד רואה חשבון שהינו חבר בלשכה. המועצה תדון בתלונות בגין רשלנות מקצועית ותלונות אחרות שהוגשו אליה או שהועברו אליה ע"י בית הדין של הלשכה.

  1. הרשות לניירות ערך- הרשות לניירות ערך פועלת מתוקף חוק לניירות ערך משנת 1968 תפקידה העיקרי של הרשות הוא שמירת עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך,כלומר להגן על המשקיע מפני הונאות, תרמיות ומצגי שווא בדוחות הכספיים. ההגנה על המשקיע באה לידי ביטוי בניצול סמכויות הגילוי שניתנו לה. הנחיות הרשות לניירות ערך חלות רק על תאגידים שמניותיהם נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
  1. המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית- המוסד לתקינה החל את פעילותו בשנת 1997 והוא החליף בכך את הלשכה. המוסד לתקינה אימץ את גילויי הדעת שפורסמו קודם לכן ע"י הלשכה המהווים כללים מחייבים כל עוד לא פורסם על ידו תקן חדש. המוסד לתקינה הוקדם ע"פ הסכם מסגרת בין הרשות לניירות ערך לבין הלשכה במטרה לתרום להעלאת רמת התקינה החשבונאית בישראל מבחינה כמותית ואיכותית.

במוסד לתקינה מיוצגים גורמים שונים מחוץ לקהילה מקצוע החשבונאות כגון נציגי חברות מדווחות, גופים מפקחים, משקיעים ואנשי אקדמיה. ייצוג זה מבטיח רגישות והענות רבה יותר לצרכים ודרישות של המשתמשים השונים בדוחות הכספיים.

כיום פעילותו של המוסד היא מועטה בשל אימוץ התקינה הבינלאומית בחשבונאות בהתאם לתקן חשבונאות מספר 29.

  1. המוסד לסקר עמיתים: בשנת 2004 הקימה לשכת רואי החשבון את המוסד לסקר עמיתים הפועל כחברת בת בבעלות מלאה של הלשכה במטרה להניע תהליך של בקרה על עבודת משרדי רו"ח ובחינת קיום הנהלים הנדרשים במהלך הביקורת שמבצעים המשרדים המבקרים חברות ציבוריות בלבד. מסגרת סקירת העמיתים שאומצה בישראל תואמת מסגרת דומה של המוסד לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות בארה"ב שנקרא PCAOB.
  1. המוסד לראיית חשבון: קיימת הצעת חוק משנת 2006 להקמת גוף סטטוטורי חוקי שיפקח ויסדיר את רישיון רו"ח (ובכך יחליף את מועצת רו"ח), יקבע את כללי החשבונאות (ובכך הוא יחליף את המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית) וגם יקבע את כללי הביקורת וכללי נוספים (ובכך יחליף את בלשכה).

תקינה בינלאומית:

עד שנת 2001 פעלו 2 הגופים IASC  ו IFAC במסגרת התקשרות הדדית משנת 1982.

IASC זו הייתה הועדה לתקנים בינלאומיים בחשבונאות אשר הוציאה גלויי דעת שנקראים IAS.

IFAC  זו הפדרציה הבינלאומית של רואי החשבון, זהו מוסד שעסק ועדיין עוסק בביקורת ומוציא תחת ידיו תקנים בינלאומיים בביקורת שנקראים ISA.

בשנת 2001 בוצע שינוי ארגוני במעבר מועדה בינלאומית לתקינה חשבונאית (IASC) למועצה לתקנים בינלאומיים בחשבונאות (IASB) במטרה להביא להאחדה בינלאומית בתקינה החשבונאית ברמה הגבוהה ביותר. המוסד החדש מוציא תקנים בינלאומיים בחשבונאות שנקראים (IFRS).

כנ"ל היה גם בוועדה לתקני בקורת ונהלי ביקורת של הIFAC שנקראה IAPC  אשר שודרגה למועצה לתקני ביקורת ונהלי ביקורת של ה- IFAC שנקראת IAASB.

המעבר נועד להביא להאחדה בינלאומית ברמה הגבוהה בביקורת.

תקינה אמריקאית:

  1. ביקרות-

א.        AICPA זוהי לשכת רואי החשבון בארה"ב שמוציאה תקני בקורת שנקראים SAS, AU-section

ב.        PCAOB זהו המוסד לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות בארה"ב אשר הוקם למען הרשות לניירות ערך בארה"ב והוא מפקח על רואי החשבון.

ג.          AS-Audit standartאלו הם תקני הביקורת שמפרסם ה- PCAOB   המחייב את פירמות רו"ח של החברות הציבוריות אשר אותן הוא מבקר.

  1. חשבונאוצת

א.        SEC זוהי הרשות לניירות ערך בארה"ב שמכוחה פועל המוסד PCAOB.

ב.        FASBזהו המוסד האמריקאי לתקינה חשבונאית שפועל ומוחזק בשיתוף של ה- AICPA וה- SEC וביחד הם מוציאים תקני חשבונאות אמריקאים שנקראים ASC-TOPIC.

ג.          EITF זהו צוות משימה לסוגיות מזדמנות תאשר נוסד בשנת 1984 ע"י המוסד האמריקאי לתקינה בחשבונאות במגמה לאתר, לדון ולפתור סוגיות חשבונאיות דחופות בהתבסס על פרסומים קיימים.

ד.        SOP זהו מצג עמדה מחייב המפורסם ע"י לשכת רו"ח בארה"ב המהווה מענה לסוגיה חשבונאית שלא טופלה  ע"י תקן חשבונאי.

 קביעת תקני הביקורת בישראל

הגוף המקצועי המוסמך לקבוע תקני ביקורת בישראל הוא הלשכה. בלשכה יש את הועדה לתקני ביקורת ונהלי ביקורת ואת המועצה המקצועית של הלשכה. ההצעות לכללים המקצועיים בתחום הביקורת מוכנים ומגובשים בוועדה. לאחר אישור ההצעה בוועדה היא מעוברת יחד עם חומר הרקע למועצה המקצועית לדיון ולאישור נוסף. עם אישור ההצעה ע"י המועצה המקצועית מופצת ההצעה לתקן הביקורת באתר האינטרנט של הלשכה לצורך קבלת תגובות הציבור. לאחר מכן, נידונות התגובות בשימוע פומבי אליו מוזמן הציבור. לאחר שמיעת הערות בשימוע הפומבי חוזרת הועדה לדון בהצעה ואם היא רואה צורך בכך היא מתקנת את ההצעה ומעבירה אותה למועצה המקצועית לאישור מחדש.

סדר פעילות: ועדה (של הלשכה) > מועצה (של הלכה) > אתר אינטרנט > שימוע פומבי שחוזר חזרה לוועדה.

 

לצילום השיעור

 

 

לסיכום השיעור

 

 

לסיכום נוסף

 

 

 



אחד × 7 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים