שם הכותב: תאריך: 04 נובמבר 2013

בס"ד

21/10/13

שיעור 2-

מידה סבירה של ביטחון: הביקורת מתוכננת להשיג מידה סבירה ולא מוחלטת של ביטחון שאין בדוחות הכספיים הצגה מוטעית מהותית. מידה סבירה של ביטחון זהו מושג לקשור איסוף ראיות הביקורת הדרושות למבקר כדי להגיע למסקנה שהדוחות הכספיים אינם כוללים הצגה מוטעית מהותית.

פער הציפיות – The expectation : זהו מושג המבטא את הפער הקיים בין ציפיות המשתמשים בדוחות הכספיים ובשירותי ראיית החשבון לבין תפקידם של רו"ח בהתאם לתקני הביקורת ובהתאם לאחריות המוטלת עליהם עפ"י החוק והפסיקה.

מבחן האדם הסביר: אם נחשף המבקר למצב בו קיימת טעות או תרמית אשר גילוין לא התאפשר ע"י יישום נהלי ביקורת מקובלים שרו"ח סביר וזהיר היה נוקט בהם בנסיבות המקרה, הרי שאין הוא בחזקת רשלן, וזאת משום שנקט בכל האמצעים הסבירים לגילוי הטעות או התרמית, גם אם אותם האמצעים התבררו בדיעבד ככאלו שאינם מספקים. אך, אם יישום נהלי הביקורת שננקטו אמורים היו לחשוף את אותן הטעויות או התרמיות ומבקר החשבונות לא חשף אותן הרי שהוא עלול להיתבע בגין רשלנות מקצועית וביהמ"ש מכריע בכך.

סוגי התאגדויות:

  1. יחיד עצמאי – יחיד עצמאי לא חייב במינוי רו"ח מבקר, אינו חייב בשירות הביקורת. הוא מגיש את דוח רווח והפסד בלבד, אחת לשנה למס הכנסה. מקצועות חופשיים (רו"ח, עו"ד וכיו"ב).
  2. שותפות – שותפות אינה חייבת במינוי רו"ח מבקר. גם הם מגישים את דוח רווח והפסד אחת לשנה למס הכנסה.
    מקצועות חופשיים.
  3. חברה בע"מ / לא בע"מ/ פרטית/ ציבורית – כל חברה , למעט חברה לא פעילה (חברה שהמחזור השנתי שלה הוא פחות מחצי מיליון שקלים) , חייבת במינוי רו"ח מבקר לצורך ביצוע פעולת הביקורת.

סוגי הביקורת:

  1. ביקורת חיצונית סטטוטורית – זו היא ביקורת שיוחדה לרו"ח מתוקף סעיף 154 לחוק החברות, שקובע את הצורך במינוי רו"ח מבקר לחברה לצורך ביצוע פעולת הביקורת.
  2. ביקורת פנימית – מטרתה של הביקורת הפנימית היא בחינה של מערכי הבקרה הפנימית והחשבונאית, איתור נקודות תרופה, איתור ומניעה של טעויות והנאות, בדיקת פגיעה בטוהר המידות וכולה. המבקר הפנימי כפוף להנהלה, אין חובה שהמבקר הפנימי יהיה רו"ח (יכול להיות עו"ד, רו"ח או כל בעל תואר אחר) . חוק הביקורת הפנימית וחוק החברות נוגעים לביקורת הפנימית.
  3. ביקורת תפעולית מנהלית –תכליתה של ביקורת כזו היא לוודא שתוכניות ההנהלה אכן מבוצעות כתכנון מול ביצוע. התחומים אינם חשבונאיים, לדוגמה – בקרת איכות, פרויקטים. ביקורת כזו לא מבוצעת בד"כ בידי רו"ח.
  4. ביקורת המדינה- מבקר המדינה פועל מתוקף חוק מבקר המדינה משנת 1958. משרת מבקר המדינה נועדה לבקר את כל מי שנתמך ע"י המדינה, או שהמדינה משתתפת בניהולו.

הגופים הקשורים למקצוע ראיית החשבון בישראל: אין מדובר בהיררכיה בין הגופים, כל גוף בפני עצמו עוסק בתחום המיוחד לו, ועל כן אין התנגשות בין הגופים.

  1. מועצת רואי חשבון- מדובר בגוף חוקי, סטטוטורי הפועל מתוקף חוק רו"ח משנת 1955. תפקידה העיקרי של המועצה הוא לעסוק ברישוי רו"ח, לרבות הענקת רישיונות לעסוק במקצוע ראיית החשבון, פיקוח על ההתמחות, פיקוח על הבחינות והפעלת הליכי שיפוט משמעתיים ומקצועיים. המועצה אינה אחראית על הסדרת התקינה בחשבונאות או בביקורת, כלומר אינה מוציאה תקנים מקצועיים. סמכויות הענישה של המועצה הן: התראה, נזיפה, שלילה זמנית של הרישיון, שלילה לצמיתות של הרישיון. אם רואה החשבון הורשע בפלילים הוא ימשיך לשאת ברישיון רו"ח, עד שהמועצה תדון בעניינו ותחליט האם לשלול את רישיונו או לא.
  2. לשכת רואי חשבון – מדובר בארגון התנדבותי שהחברות בו פתוחה בפני רו"ח המורשים לעסוק בראיית חשבון לפי חוק רו"ח. מטרותיה העיקריות של הלשכה לפי סעיף 2 לתזכיר ההתאגדות שלה הם:
    1. לאגד ולייצג את רו"ח המורשים לפי החוק (לדוגמה, במקרה של תביעת רו"ח הלשכה יכולה לייצג אותו בתביעה).
    2. לאמוד על משמר ענייני מקצוע ראיית החשבון.
    3. לטפל בבעיות הנוגעות למקצוע ובהקשר אליהן, לאמוד במגע עם רשויות החקיקה, הממשלה וגופים אחרים בכדי ליזום ולהניע גופים אלו לחקיקת חוקים, תיקון של תקנות וכולה.
    4. לשמור על עקרונות האתיקה המקצועית.
    5. לקבוע קווים מנחים, המלצות מקצועיות וכללי התנהגות.
    6. לטפח יחסי חברות וכבוד בין רו"ח.
    7. לקדם את אי תלותם, מעמדם וזכויותיהן החוקיות של רו"ח.
    8. לייסד ולתחזק ספריות, לארגן סמינריונים, כנסים והשתלמויות מקצועיות.
    9. להוציא לאור כתבי עת מקצועיים ולתמוך בפרסום מחקרים.

    הלשכה היא הגוף המוסמך כיום לקבוע תקנים בתחום הביקורת בלבד, עד שנת 1997 (זו השנה שבה הוקמה המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית). הלשכה הוציאה גם גילויי דעת בחשבונאות וגם גילויי דעת בביקורת, ומשנת 1997 היא מוציאה רק תקנים בביקורת. לא כל רואי החשבון חייבים להיות חברים בלשכה, אולם כל רואי החשבון (גם מי שחבר בלשכה וגם מי שלא) חייב בפרסומים שהלשכה מוציאה בהתאם לתקנה 24 לתקנות רו"ח (דרך פעולתו של רו"ח) משנת 73'.

    סמכויות הענישה של הלשכה: התראה, נזיפה, שלישה זמנית של החברות בלשכת רו"ח, שלילה לצמיתות של החברות, חיוב בתשלומים מסוימים (קנסות), פרסום פסק הדין בפרסומי הלשכה בהתאם להוראות ביהמ"ש.

    חלוקת תפקידים בין הלשכה למועצה:

    תלונות בגין עניינים אתים ובגין רשלנות מקצועית יכולות להיות מוגשות גם ללשכה וגם למועצה. בפועל, הלשכה תדון רק בתלונות בגין התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע בעניינים אתים והמועצה תדון בתלונות בגין רשלנות מקצועית ותלונות אחרות שהוגשו אליה או שהועברו אליה ע"י בית הדין של הלשכה. הלשכה יכולה לתבוע רק מי שחבר בלשכה, ומי שאינו בלשכה הלשכה תגבש את כל החומר הרקע ותעביר לטיפול המועצה.

  3. הרשות לניירות ערך- הרשות לני"ע פועלת מתוקף חוק ניירות ערך משנת 68'. תפקידה העיקרי של הרשות הוא שמירת עניינו של ציבור המשקיעים בני"ע, כלומר להגן על המשקיע מפני הונאות ומצגי שווא בדוחות. ההגנה עם המשקיע באה לידי ביטוי בסמכויות הגילוי בנתונים החשבונאיים. הנושאים הקשורים להנחיות הרשות הם: הנפקת ני"ע עפ"י תשקיף, חובת הדיווח של תאגידים, הגבלת השימוש במידע פנימי וכולה. הנחיות הרשות לני"ע חלות רק על תאגידים שמניותיהן נסחרות בבורסה לני"ע בת"א.
  4. המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית- המוסד החל את פעילותו משנת 1997 והוא אחראי על התקינה החשבונאית בישראל ובכלך החליף את הלשכה. המוסד לתקינה אימץ את גילויי הדעת שפורסמו קודם לכן ע"י הלשכה המהווים כללים מחייבים כל עוד לא פורסם על ידו תקן חדש. המוסד לתקינה הוקם על פי הסכם מסגרת בין הרשות לני"ע לבין הלשכה מתוך מטרה לתרום להעלאת רמת החשבונאות בישראל מבחינה כמותית ואיכותית. במוסד לתקינה מיוצגים גורמים שונים מחוץ לקהילת החשבונאות, כגון: נציגי חברות מדווחות, גופים מפקחים, משקיעים ואנשי אקדמיה. ייצוג זה מבטיח רגישות והיענות לצרכים ולדרישות של המשתמשים השונים בדוחות הכספיים. כיום, פעילותו של המוסד היא מצומצמת כתוצאה מאימוץ התקינה הבין לאומית בחשבונאות בהתאם לתקן חשבונאות מספר 29.
  5. המוסד לסקר עמיתים- בשנת 2004 הקימה הלשכה את המוסד לסקירת עמיתים הפועלת כחברת בת בבעלות מלאה של הלשכה במטרה להניע תהליך של בקרה על עבודת משרדי רו"ח ובחינת קיום הנהלים הנדרשים במהלך הביקורת שמבצעים המשרדים המבקרים חברות ציבוריות בלבד. מסגרת סקירת העמיתים שאומצה בישראל תואמת מסגרת דומה של המוסד לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות בארה"ב שנקרא PCAOB.
  6. המוסד לראיית חשבון – קיימת הצעת חוק עוד משנת 2006 להקמת גוף סטטוטורי חוקי שיפקח ויסדיר את רישיון רואה החשבון (ובכך יחליף את המועצה), יקבע את כללי החשבונאות (ובכך יחליף את המוסד לתקינה חשבונאית), וגם יקבע את כללי הביקורת (ובכך יחליף את הלשכה).

לצילום השיעור

 

לסיכום נוסף

 

לסיכום נוסף

 

 



9 − שמונה =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים