שם הכותב: תאריך: 08 מרץ 2015

המשך שלב 3 –  רישום בתקופות עוקבות למועד הרכישה – סעיף 11 ל- IAS28 –

ערך ההשקעה – יגדל או יקטן בהתאם לחלקה של המחזיקה ברווח או ההפסד של החברה הכלולה.

בחישוב חלקי ברווחי/הפסדי הכלולה (רווחי/הפסדי האקווטי), יש לקחת בחשבון את הפחתת עודפי העלות שזוהו במועד הרכישה.

פקודת היומן לחישוב רווחי האקווטי – ח. השקעה , ז. רווחי אקווטי  / ח. הפסדי אקווטי , ז. השקעה

הסבר לחישוב רווחי האקווטי והפחתת עודפי העלות –

הרוכשת רואה את מאזן המוחזקת לפי שוויו ההוגן במועד הרכישה ואילו הנרכשת מפחיתה את נכסיה לפי ערכם בספרים, הפחתת עודפי העלות יביאו לכך שהפחתת הנכסים של הנרכשת ישקפו את הפחתתם בשווים ההוגן למועד הרכישה (כביכול תיקון של הרווח של המוחזקת)

לדוגמא הוצאות פחת לחברה ב' על הרכוש הקבוע –

הוצאות פחת מנקודת ראות הנרכשת – 35,000/20 = 1,750

הוצאות פחת מנקודת ראות הרוכשת – 50,000/20  = 2,500

כלומר מנקודת ראות הרוכשת צריך להיות יותר 750 הוצאות פחת לשנה * חלקה – 40% = 300 -> בדיוק שווה ערך ללקחת את ההפרש שנוצר בעקבות הרכוש הקבוע לחלק ל-20 שנה – 6,000/20 = 300

הואיל והחברה הנרכשת מפחיתה את נכסיה לפי ערכם בספרים ולא לפי שווים ההוגן יש להפחית את עודפי העלות כדלקמן –

עודף עלות/ הפרש מקורי שמיוחס למלאי – ההפחתה תיזקף לרווח והפסד עם מכירת המלאי או לחילופין בעת ירידת ערכו, לפי הוראות IAS2 בגין מלאי.כל עודף עלות בגין מלאי תמיד נפחית מיד בתקופה העוקבת במלואו אלא אם נאמר שהמלאי לא נמכר, ההנחה הבסיסית, ברירת המחדל הינה שהמלאי נמכר.                                             עודף עלות המיוחס לנכס בר פחת- שיש להפחיתו- הנכס יופחת על פני יתרת אורך חייו השימושיים לפי הוראות IAS 16, או בעת ירידת ערך (נדבר בהמשך).                                                                                         הפרש מקורי=עודף עלות המיוחס לקרקע- לא יופחת, יזקף לרווח והפסד בעת מכירתו ע״י החברה הכלולה (ב׳) או בעת ירידת ערך.                                                                                                                             עודף עלות המיוחס להלוואות- ההפחתה תהיה לפי שיטת הריבית האפקטיבית (לפי הריבית שוק במועד הרכישה).

עודף עלות המיוחס למוניטין- לא יופחת באופן שיטתי, נלמד בהמשך מה קורה כשיש ירידות ערך, אך עדיין לא מופחת. בקורס הזה נותר כמו שהוא.

לסיכום, הרוכשת ראתה במועד הרכישה את מאזן הנרכשת לפי שוויו ההוגן וכך גם קבעה את המוניטין, הנרכשת לא שינתה את מאזנה ולכן בתקופה העוקבת היא ממשיכה להפחית את הנכסים וההתחייבויות שלה לפי ערכם בספרים.

על הרוכשת לעדכן את הרווח של הנרכשת לאחר מועד הרכישה לפי הנתונים מנקודת ראותה, משמע שווי הוגן במועד הרכישה.

 

חישוב רווחי האקוויטי לשנת 2008-

 

חלקי ברווח הכלולה –  50000*40%= 20000

הפחתת עודפי עלות/הפרש מקורי:

בגין מלאי  – (1200) -> מניחים תמיד שכולו נמכר והפחתתו תגרום לי להוצאה (עלות המכר)

בגין קרקע – 0 -> לא מפחיתים עודף עלות כיוון שקרקע לא מופחתת.

בגין הבניין –  6000/20=(300)  – > עודף עלות חיובי – הפחתתו תגרום להוצאה.

* הלוואה- יש לחשב שוב שווי הוגן ל 12/08 לפי ריבית השוק במועד הרכישה:

   18783= 1.15/(20000+1600)

                                                                          ערך בספרי ב׳        20000

                                                                           הפרש                  1217

                                                                                                     *40%

                                                                           12/08 יס ע״ע       487

                                                                                     יפ ע״ע       910

                                                                           הפחתה 08          423

הפחתה זו הינה הפחתה חיובית, גוררת הוצאה

הפחתת עודף עלות שלילי יגרום להכנסה

 בגין הלוואה (423)

בגין מוניטין   0

סה״כ  חלקי ברווח הכלולה –    18077

ח. השקעה       18077

ז. רווחי אקוויטי 18077

לקחנו את הרווח של החברה הכלולה ותיקנו מנק׳ ראותי.

הסבר להפחתת עודפי העלות (אין דרישה לעשות כך!!):

רווח והפסד מנק׳ ראות הרוכשת:

רווח נתון –  50,000

מלאי- הפער לעולם יהיה (3000) יותר. מה שלא אהיה ארוויח פחות 3000

הוצ׳ פחת ר״ק  –   (750)   = 35000/20 – 50000/20 ההפרש ביניהם תגרום להוצ׳ פחת נוספת שתקטין את רווח הכלולה.

הוצ׳ מימון- (1059) –

מנק ראות החברה הכלולה 20000*%8= 1600

מבחינת ראותי של החברה הרוכשת- 17724*15%= 2659

ההפרש ביניהם יוצא –  1059.

רווח ״מתוקן״     45191

                        *40%

סה״כ                18077 -> כמו התוצאה שיצאה כאשר חישבנו את חלקי בהון הכלולה פחות הפחתת עודפי עלות

כלומר הפחתת עודפי העלות שעושים לחלקי בהון הכלולה נותן את הרווח ה"מתוקן" שהרוכשת רואה מנקודת מבטה לאחר ההתאמות שהיא רואה.

שלב 4 – דיבידנד

ח. מזומן/דיב' לקבל , ז. השקעה -> על גובה חלקי בדיב' שחולק. חלוקת/הכרזת דיבידנד מהחברה הנרכשת מקטינים את ערך ההשקעה בספרי הרוכשת כי ההון של הנרכשת קטן בעקבות חלוקת הדיב' (הקטנת עודפים) ולכן חשבון ההשקעה שמהווה תמונת ראי של הון הנרכשת יקטן גם הוא ולכן עושים פקודה על הקטנת ההשקעה וקבלת מזומן/ דיב' לקבל על חלקה של הרוכשת בכלולה.

בדוגמא – ח. מזומן/דיב' שהתקבל, ז. השקעה -> 10,000 * 0.4 = 4,000

שלב 5 – חשבון השקעה לתאריך המאזן

חשבון ההשקעה מחושב בשני דרכים – תנועה והרכב.

תנועה – בחישוב התנועה נרשום את כל התנועות שהשפיעו על ההשקעה מיתרת הפתיחה ועד יתרת הסגירה של ההשקעה –

יתרת פתיחה – 0.

רכישה – 50,000

רווחי אקווטי – 18,077 -> רווחי אקווטי הגידלו את ההשקעה

דיבידנד שחולק – (4000) -> דיבידנד הקטין את חשבון ההשקעה.

יתרת סגירה חשבון השקעה – 64,077

הרכב

בכל תאריך חתך הרכב חשבון ההשקעה יכלול את –

1. חלקי בהון הכלולה לאותו תאריך חתך. ( את ההון מוצאים ע"י יתרת פתיחה הון + רווחים השנה – דיבידנד שחולק)

2. +/- יתרות עודפי עלות מיוחסים ולא מיוחסים לאותו מועד. (מוניטין נחשב לעודף עלות לא מיוחס)

לחישוב ההרכב לפי הדוגמא –

הון הכלולה – 65,000 יתרת פתיחה + 50,000 רווח השנה – 10,000 דיבידנד = 105,000 * 40% חלקי בכלולה = 42,000

+ / –  יתרת עודפי עלות (יתרת פתיחה ליום הרכישה פחות ההפחתה השנתית) –

מלאי – 0

קרקע – 6000

בניין – 5,700 = 6000 – 300*6000*(9/12)

הלוואה – 910 – 423 = 487

מוניטין – 9890 -> מוניטין שנצמח לא עושים פחת ולכן אין הפחתה

סה"כ הרכב ההשקעה – 64,077

יתרת הסגירה של התנועה = יתרת הרכב ההשקעה = 64,077

נתון חדש – המשך הדוגמא לשנה הבאה –

בשנת 2009 הרוויחה חברה בת 100,000 ₪ וחילקה דיבידנד בסך 20,000 ₪. מהי התנועה ומהו ההרכב של חשבון ההשקעה ל-31.12.09.

בשנה הבאה עושים רק את שלבים 3,4,5 כיוון ששלב 1 – רכישה ושלב 2 – חישוב עודפי עלות ליום הרכישה -> לא צריך לעשות כיוון שהרכישה הייתה שנה שעברה.

מתחילים ישירות מהשלב ה-3 – רישום חלקי ברווח הכלולה

רווח הכלולה – 100,000 * 40% = 40,000

הפחתת עודפי עלות  –

בגין מלאי – אין מלאי

בגין קרקע – אין הפחתה

בגין הבניין – (300)

בגין הלוואה – 487 -> ההלוואה נפרעה במלואה בשנת 2009 ולכן נפחית את יתרת הסגירה של ההלוואה משנת 2008 במלואה.

בגין מוניטין – אין הפחתה

סה"כ חלקי ברווח הכלולה – 39,213

פקודת יומן לרווחי אקווטי – ח. השקעה , ז. רווחי אקווטי – > 39,213

שלב 4 – דיבידנד

ח. מזומן/דיב' לקבל, ז. השקעה -> 8,000 = 20,000* 0.4

שלב 5 – תנועה והרכב חשבון השקעה – 31.12.09

תנועה –

יתרת פתיחה 31.12.08 – 64,077

רווחי אקווטי – 39,213

דיבידנד – 8,000

סה"כ תנועה – 95,290

הרכב –

חלקי בהון הכלולה – 105,000 יתרת פתיחה + רווח השנה 100,000 – דיבידנד – 20,000 = 185,000 * 0.4 = 74,000

+/-  יתרות עודפי עלות –

קרקע – 6,000

בניין – 6,000*18/20 = 5,400

הלוואה – 0

מוניטין – 9,890

סה"כ הרכב ההשקעה – 95,290

רכישה במחיר הזדמנותי

לעיתים החברה הרוכשת תבצע רכישה של מניות הכלולה במחיר הזדמנותי, משמע עלות הרכישה תהיה נמוכה מחלקה של הרוכשת בשווי ההוגן של הנכסים וההתחייבויות המזוהים נטו.

2 דרכים לחישוב מוניטין –

1. שולם – XXX

בניכוי חלקי בהון הכלולה – XXX

יוצא עודפי עלות – XXX -> כמה שילמנו מעל חלקנו בהון הכלולה

עודפי עלות מיוחסים – XXX -> חישוב של עודפי העלות על כל הנכסים וההתחייבות

מוניטין P.N – XXX -> מה שנותר מעודפי העלות אחרי שחישבנו את עודפי העלות המיוחסים.

2. שולם – XXX A=

חלקי בשווי ההוגן של הנכסים והתחייבויות המזוהים נטו – B

מוניטין – XXX

אם A>B  – מצב רגיל בו משלמים יותר מחלקי בהון הכלולה

אם A<B  – מצב בו יש רכישה במחיר הזדמנותי – המוניטין יוצא שלילי.

רכישה במחיר הזדמנותי, עשויה להתרחש לדוגמא במצב שהמכירה נעשית בכפייה, המוכר פעול בתנאי כפייה, הוא חייב למכור, אחרת מצב זה לא סביר שיקרה כי המוכר יכול היה למכור את כל הנכסים  בשווים ההוגן ולפרוע את התחייבויותיו ולקבל את שווים ההוגן.

בעת חישוב המוניטין אם נוצר מצב של רכישה במחיר הזדמנותי, כלומר שאנחנו קונים במחיר נמוך מהחלק בשווי ההוגן של הון הכלולה, התקן ראשית מפנה אותנו להעריך מחדש אם זיהינו נכונה את שווים ההוגן של הנכסים והתחייבויות המזוהים של הכלולה. לאחר הבחינה החוזרת, יכיר הרוכש ברווח שנוצר כתוצאה מהרכישה.

דוגמא – א' רכשה 30% מהון המניות של ב' בתמורה ל-25,000 ₪, השווי ההוגן של הנכסים נטו של הכלולה הוא 100,000 ₪ ( השווי ההוגן תואם לערכם בספרים – כלומר אין עודפי עלות מיוחסים, אבל כן יכול להיות מוניטין)

שולם – 25,000

חלקי בשווי ההוגן של הנכסים והתחייבויות המזוהים נטו – 100,000 * 30% = 30,000

מוניטין – ( 5,000) -> מוניטין שלילי

ביום הרכישה נרשום פקודה – ח. השקעה, ז. מזומן – 25,000

ישנה רכישה במחיר הזדמנותי, במצב כזה יש לבדוק בשנית את השווי ההוגן ואם זה המצב התקן מאפשר להכיר ברווח ביום הרכישה כרווחי אקווטי –

ח. השקעה, ז. רווחי אקווטי – 5000

בסופו של דבר יוצא שההשקעה עומדת על 30,000 -> כלומר על השווי ההוגן שלה (25,000 רכישה + 5000 רווחי אקווטי)

שינויים בשיעורי ההחזקה

שינויים בשיעורי החזקה יכולים לנבוע מ-

1. רכישות של מניות בשלבים, כל פעם כמות אחרת.

2. מימוש השקעה. למשל – קנינו 40% ומכרנו 10% -> נשאר 30% החזקה.

3. הנפקת מניות ע"י החברה הכלולה. למשל – היו לנו 4,000 מתוך 10,000 מניות של הכלולה -> 40% החזקה. אם הכלולה הנפיקה עוד 10,000 מניות -> למחזיקה יש 4,000 מתוך 20,000 מניות -> 20% החזקה.

מקרה 1 – רכישות בשלבים

ישנם שני מקרים –

א. עליה בשיעור ההחזקה כאשר למשקיע יש כבר השפעה מהותית. למשל – למשקיע יש 30%, כלומר יש לו כבר השפעה מהותית, והוא רכש עוד 10%, כלומר הוא נותר בהשפעה מהותית.

התקן לא קובע את הטיפול במקרה הנ"ל, אנו ניישם את שיטת ה – step by step  – יחושב עודף עלות ומוניטין רק בעת ועבור הרכישה הנוספת. כלומר כל מדרגה מחשבים לה את עודף העלות והמוניטין.

למשל – רק עבור 10% הנוספים שנקנו נחשב את העודף עלות והמוניטין הנוספים רק בשביל ה-10% האלה.

ב. עליה להשפעה מהותית לראשונה כאשר ערב הרכישה הייתה לחברה השקעה אשר טופלה לפי הוראות IAS39 כי לא הייתה לי השפעה מהותית. למשל – היה לרוכשת 15%, היא קנתה עוד 15%, כלומר כעת יש לה 30% -> יש לה השפעה מהותית לראשונה.

את מצב זה נפצל לשתי אפשרויות –

1. ההשקעה טופלה כזמין למכירה => הופך לשווי מאזני –

יש לחשב עודף עלות ומוניטין לראשונה, התמורה תהווה את השווי ההוגן של ההשקעה ערב הרכישה הנוספת + התמורה ברכישה הנוספת.

דוגמא – היה לנו 15% שהשווי ההוגן הוא -100,000

נרכשו 10% ב- 120,000 -> עלינו להשפעה מהותית

שנחשב מוניטין או עודף עלות –

שולם – שווי ההשקעה ערב הרכישה הנוספת – 100,000 + סכום ששולם עבור הרכישה הנוספת – 120,000 = סה"כ שולם 220,000

חישוב חלקי בהון של הכלולה – לוקחים את ההון של הכלולה * 25% -> מחשבים את חלקי בהון הכלולה לראשונה על כל ההון של הכלולה כפול כל אחוזי ההחזקה הנוכחים ( לא כמו בשיטה של step by step שעושים חלקי בהון הכלולה רק על האחוזים שנוספו)

יוצא עודף עלות ששולם -> אותו מחלקים לעודפי עלות מיוחסים ולמוניטין.

קרן ההון שנוצרה בגין ההשקעה הזמינה למכירה תיזקף לרווח והפסד ( התקן אינו מתייחס לסוגיה זו, קיימת בפרקטיקה גם גישה לפיה נזקוף את הקרן ההון לרווח והפסד רק בעת מימוש ההשקעה).

התפיסה שלפיה הקרן הולכת לרווח והפסד היא תפיסת המימוש הרעיוני – לפיה כאשר אנחנו קונים עוד מניות, אנחנו כאילו מוכרים את המניות שהיו לנו לפני כן שטופלו כזמינות למכירה, ואז נוצר רווח ממימוש קרן ההון שהולך לרווח וההפסד, וכעת אנחנו קונים את כל האחוזים מחדש, כלומר כל ה-25% מחדש.

2. ההשקעה טופלה כמוחזק למסחר => הופך לשווי מאזני –

גם כאן כמו במקרה הקודם יש לחשב עודף עלות לראשונה, אך במקרה זה אין את מימוש קרן ההון.

מקרה 2 – מימוש השקעה –

א. ירידה בשיעור ההחזקה ללא איבוד השפעה מהותית. היו לנו 40%, מימשנו 15% -> עדיין יש השפעה מהותית – 25% החזקה.

במקרה זה נחשב רווח או הפסד כתוצאה מימוש ההשקעה, יש לזכור כי יהיה עלינו לממש יתרות עודפי עלות באופן יחסי. בדוגמא – היו לנו 40% חלקי בהון הכלולה, וגם 40% מעודפי העלות, לכן יש לממש 15% מעודפי העלות כדי להביא אותם ל-25%.

ב. ירידה בשיעור ההחזקה עם איבוד השפעה מהותית. לדוגמא – היה לנו 40%, מימשנו 30% -> נותרו 10% -> הייתה השפעה מהותית ולאחר המימוש אין השפעה מהותית. במקרה זה – סעיף 18 ל-IAS28 .

דוגמא – א' החזיקה 30% מהון המניות של ב', א' מכרה 20% מהון המניות של ב' תמורת 150,000 ₪. ההשקעה על בסיס השווי המאזני ערב המכירה הינה בסך 100,000 ₪. השווי ההוגן של ההשקעה שנותרה – 10% – 75,000 ₪.

ח. מזומן – 150,000 -> תמורה על ההשקעה

ז. השקעה ( על בסיס שווי מאזני ) – 100,000

ח. השקעה ( על בסיס IAS39) – 75,000

ז. רווח – 125,000 -> רווח ממימוש ההשקעה.

**הערה חשובה לגבי מימוש –

חברה א' מחזיקה  50% מהון המניות של ב'.

חברה א' מימשה 20% מהשקעתה. או נוסח אחר – חברה א' מימשה 10% מהון המניות של ב'.

יש לשים לב – 20% מתוך 50% -> זה לא אומר שהיא מימשה 20% ושנשאר לה 30% !!!!  אלא, החישוב יעשה כך – 50% * 20% = 10% -> כלומר היא מימשה 10% מהון המניות של ב' -> לכן נותר לה 40% !

10% מהון המניות של ב' – 10%/50% = 20% -> חברה ב' מימשה 20% מהשקעתה -> לכן היא מימשה 10%, לכן נותר לה 40%.

דוגמא – רכישה בשלבים ומימוש

1/07/08 – רכישה של 5000 מניות מתוך הון של 100,000 -> 5% -> אין השפעה מהותית -> מטופל לפי מחוזקת למסחר

ח. השקעה, ז. מזומן – 5000 מניות* שווי מניה 6.5 = 32,500 (אם לא נאמר אחרת רוכשים כל מניה לפי שווי שוק)

ב- 31.12.08 – ב' חילקה דיבידנד – ח. מזומן, ז. הכנסות מדיבידנד -> 20,000*0.05 = 1000 (ב-UAS39 דיבידנד נרשם כהכנסה)

שיעורך לסוף שנה 31.12.08 – ח. השקעה , ז. הכנסות מימון -> 5,000 * (7.2-6.5) = 3,500

31.12.08 – השקעה – 36,000 -> משקף 5000 מניות לפי שווי הוגן של 7.2.

 

1/4/09 – רכישה של 20,000 נוספים -> 25% -> יש השפעה מהותית.

שערוך של ההשקעה שהייתה לפני הרכישה הנוספת – ח. השקעה, ז. הכנסות מימון – 5,000 * (7.878-7.2) = 3,390

ערב הרכישה הנוספת השווי ההוגן של ההשקעה הוא – 39,390 = 5,000 * 7.878

רכישה נוספת -> מעבר לשיטת שווי מאזני –

פקודה לרכישה הנוספת – ח. השקעה ז. מזומן – 20,000 * 7.878 = 157,560 (במקרה זה אין נתון אחר ולכן כל רכישה וכל מכירה מתבצעת במחיר שוק, אך אם הייתה ניתנת עלות ששילמנו רושמים אותה בהשקעה)

חישוב עודף עלות לראשונה –

שולם – שווי ההשקעה הקודמת ערב הרכישה 39,390 + תמורה בגין הרכישה 157,560= 196,950

חלקי בהון –

הון הכלולה ל- 1.4.09 – 1/7/08  600,000 + רווח 2008  100,000 – דיבידנד 20,000 + רווח 2009 יחסי 200,000*(3/12) = 730,000

חלקי בהון – 730,000 * 25% = 182,500

עודף עלות שנוצר כולו מוניטין (נתון שאין הבדל בין הספרים לשווי הוגן על הנכסים והתחייבויות לכן אין עודפי עלות מיוחסים) = 14,450.

מהיום ואילך נשתמש בשיטת השווי המאזני.

מ-1.4.09 עד 1.10.09 – יש לרשום את חלקנו ברווחי הכלולה –

ח. השקעה , ז. רווח אקווטי  = (רווח הכלולה 200,000 * (6/12) * 25% ) +/- הפחתת עודפי עלות (במקרה זה אין הפחתות כי הכול מוניטין) = 25,000 -> מחשבים את החלק של המחזיקה ברווח של הכלולה לחצי שנה, בין ה – 1.4.09 עד 1.10.09 –כלומר מהרכישה שהעלתה אותנו להשפעה מהותית ועד הרכישה הנוספת.

1/10/09 – רכישה של 10,000 נוספים -> 35% -> יש השפעה מהותית

נרכשו 10% נוספים  – פקודת רכישה – ח. השקעה, ז. מזומן – 10,000 * 9.9 = 90,900.

כעת נבצע את גישת ה – step by step כיוון שהיינו בהשפעה מהותית ונותרנו –

שולם – 90,900 -> רק מה ששולם על ה-10% הנוספים

חלקי בהון – הון עד 1.4.09 730,000 + רווח על חצי שנה עד רכישה הנוספת 200,000*(6/12) = 830,000 * 10% = 83,000 -> מחשבים את ההון של הכלולה ליום 1.10.09 וכופלים רק ב-10% ! של החלק הנוסף שנרכש

עודף עלות = מוניטין = 7,900 -> מוניטין שנוסף מהרכישה הנוספת למוניטין שכבר יש.

נחשב את חלקנו ברווחים מ-1.10.09 עד 31.12.09 – על 35% –

ח. השקעה, ז. רווחי אקווטי – 200,000 * (3/12) * 35%  +/- הפחתת עודפי עלות (שאין במקרה זה) = 17,500

חלוקת דיבידנד שמקטינה את ההשקעה –

ח. מזומן, ז. השקעה – 60,000 * 35% = 21,000 -> ביום החלוקה למחזיקה יש 35% ולכן הדיב' שתקבל הוא על 35%.

חשבון השקעה תנועה והרכב ליום 31.12.09 –

תנועה –

יתרת פתיחה השקעה 31.12.08 – 36,000

שערוך 1.04.09 – 3,390

רכישה 1.04.09 – 157,560

רווח אקווטי 1.04.09 – 1.10.09 – 25,000

רכישה 1.10.09 – 90,900

רווחי אקווטי – 1.10.09 – 31.12.09 – 17,500

דיבידנד – (21,000)

סה"כ תנועה – 309,350

הרכב –

חלקי בהון חב' הכלולה ליום 31.12.09 – הון ליום 1.10.10 830,000 + רווח 1.10.09 עד 31.12.09 50,000 – דיבידנד 60,000 = 820,000 * 35% = 287,000

+/- יתרת עודפי עלות = במקרה זה רק מוניטין = 14,450 + 7900 = 22,350

סה"כ הרכב השקעה – 309,350

1/7/10 – מומשו 5000 מניות -> עדיין יש השפעה מהותית

נחשב חלקי ברווחי הכלולה 1.1.10 עד 1.7.10 –

ח. השקעה, ז. רווח אקווטי – 150,000 רווח 2010 * (6/12) * 35% +/- הפחתת עודפי עלות שאין בדוגמא זו כי הכול מוניטין= 26,250

חשבון ההשקעה ערב המימוש ב1.7.10 –

י.פ – 309,350

רווח אקווטי שנוספו מ 1.1.10 עד 1.7.10 – 26,250

סה"כ תנועה חשבון ההשקעה ליום 1.7.10 – 335,600

ב-1.7.10 מומשו 5000 מניות – 5% מהון המניות של המוחזקת – נותרו 30% החזקה –

 

לפני מימוש

אחרי מימוש

הון מוחזקת

895,000 ₪ = יתרת פתיחה 31.12.09 820,000 + רווח חצי שנה 150,000*(6/12)

895,000 -> אין שינוי

שיעור החזקה

35%

30%

חלקי בהון הכלולה

313,250 = 895,000*35%

268,500 = 895,000*30%

יתרת עודפי עלות

22,350 –מוניטין

22,350 * 30%/35% = 19,150 -< לוקחים את חלקנו במוניטין לאחר המימוש

הרכב חשבון ההשקעה

335,600 -> כמו התנועה שמצאנו ערב המימוש

287,657.

חשבון ההשקעה קטן ב – 335,600 הרכב חשבון השקעה ערב מימוש – 287,657 לאחר המימוש = 47,943

פקודת יומן למכירה –

ח. מזומן – 5000 * 9.7 = 48,500 -> מזומן שהתקבל על המכירה

 ז. השקעה – 47,943 –< הסכום שבו ירדה ההשקעה בעקבות המימוש

ז. רווח – 557

31/12/10 – מומשו עוד 23,000 -> איבוד השפעה מהותית -> יציאה משיטת השווי המאזני ומעבר ל-IAS39

מה-1.7.10 עד 31.12.10 נמשיך לממש את שיטת השווי המאזני על 30%, נחשב את חלקי ברווחי הכלולה –

ח. השקעה, ז. רווחי אקווטי – 150,000 רווח 2010 * (6/12) * 35% +/- הפחתת עודפי עלות = 22,500

חשבון השקעה 31.12.10 ערב המימוש –

1.7.10 – 287,657

רווח אקווטי – 22,500

סה"כ השקעה ליום 31.12.10 – 310,157

מימוש 23,000 מניות 31.12.10 – נותרו 7,000 מניות – 7000/100,000 = 7% החזקה –

פקודת יומן למימוש –

 ח. מזומן – 23,000 מניות * 12 = 276,000

ז. השקעה (IAS28 השפעה מהותית ) = 310,157

ח. השקעה ( לפי IAS39) =  7000 מניות שנותרו * 12 שווי שוק = 84,000

ז. רווח – 49,843

השקעה ליום 31.12.10 – 84,000 -> תטופל לפי מוחזקים למסחר.



ארבע × 6 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים