שם הכותב: תאריך: 06 נובמבר 2014

שעור 2

המשך המבוא- שיטות המס בעולם:

  1. שיטה טריטוריאלית– הטלת מס על כל הכנסה שנצמחה, או הופקה או נתקבלה בטריטוריה מסוימת.דוגמא: כל מי שיפיק הכנסה במדינת ישראל חייב במס היא בישראל ולא משנה מהי זהותו.
  2. שיטה פרסונלית– הטלת מס על כל הכנסה של תושב מדינה מסוימת ללא קשר למקום מושבו או למקומה הגיאוגרפי של ההכנסה. דוגמא: מסתכלים על התושבות אם הוא תושב ישראל הוא יהיה חייב במס על כל ההכנסות מכל מקור שהוא ומכל מקום שהוא לא משנה איפה הוא הפיק אותם הוא יהיה חייב במס על ההכנסות בישראל.
  3. שיטה מעורבת– שיטה טריטוריאלית עם מס' זיקות פרסונאליות או להפך. או פרסונאלית עם מספר זיקות טריטוריאליות. עירוב של שני השיטות. דוגמא: במדינת ישראל עד שנת 2003 הייתה נהוגה שיטה טריטוריאלית עם מספר זיקות פרסונאליות (הרוב טריטוריאלי). לאחר מכן הייתה רפורמה במדיניות המס ומאז אנחנו בשיטה מעורבת אחרת. משנת 2003 תושבי ישראל יהיו חייבים במס בישראל לפי השיטה הפרסונאלית ותושבי חוץ יהיו חייבים לפי שיטה טריטוריאלית.

נשאלת השאלה מה קורה כאשר קיימת התנגשות בין השיטות? כלומר, תושב מדינה שבה קיימת שיטת מיסוי פרסונאלית, יפיק הכנסה במדינה בה קיימת שיטת מיסוי טריטוריאלית. לכאורה, הוא יצטרך לשלם מס בשתי המדינות, לשם כך נחתמות אמנות מס בין המדינות. מהי אמנה? זהו הסכם הקובע כיצד נמסה תושבי מדינה מסוימת כאשר הם מפיקים הכנסות במדינה אחרת ושתי המדינות ירצו למסות אותנו לכן לא ייתכן שנשלם פעמיים כלומר אלו הסכמים הקובעים מנגנונים למניעת כפל מס.

דוגמא: אם קניתי מניות בחו"ל ומכרתי אותן אז ארה"ב לפי השיטה הטריטוריאלית תדרוש את המיסים המגיעים לה. מצד שני גם מדינת ישראל תדרוש את המס המגיע לה כיוון שאתה תושב ישראל ולכן בתוך האמנות יש כללים פנימיים ולכן סמכות המיסוי הראשונה בארה"ב וסמכות המיסוי השיורית היא בישראל.

מדינת התושבות היא זו שעושה את המנגנון של מניעת הכפל
של המס, היא מעניקה את הזיכוי ממס על המיסים ששולמו מחו"ל.
כלומר: אם אני תושב ישראל והפקתי הכנסות במדינה אחרת את החשבון הסופי אני עושה בישראל כלומר ראשית ארה"ב תנכה את המס המגיע לה וכשאני חוזר לארץ אני עושה את החשבון כמה צריך לשלם ואז מחייבים אותי על ההפרש. המנגנון אומר אני אזכה אותך על המס כדי שלא תשלם כפל. ואם שיעור המס בח"ול גבוה יותר וניכו אותו ופה בישראל יותר נמוך אני לא מקבל את העודף זיכויי אלה הוא נשמר לי לשנים הבאות.

 

פקודת מס ההכנסה –

שיטת המיסוי היא לפי תורת המקורות –כלומר לכל הכנסה צריך להיות מקור חיוב בפקודה כדי שהיא תהיה ברת מיסוי בישראל. בנוסף לעולם הכנסה אחת לא תמסה בו זמנית בשני מקורות שונים אלה לכל הכנסה יהיה מקור חיוב אחד.

מרבית מקורות ההכנסה הם בס' 2 רישא(לפקודת המס) סעיף זה קובע את הכלל איך ממסים בישראל ואז יש את ס' 2 (1) ס' 2(2) וכו' אלה הם ממקורות ההכנסה. לדוגמא ס' 2(1) היא הכנסה מעסק. וכמעט לכל הכנסה יש מקור.יש לו את המאפיינים שלו מבחינת שיעורי המס ניכויי מס במקור מבחינת בעיות.

 

ס' 2 רישא (לפקודת המס ע"מ 73) מקורות ההכנסה-

"מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן,על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל.."

מס הכנסה- מס הכנסה בישראל מחולק ל 2 :

  1. מס חברות- מכוח ס' 126 לפקודה. והוא קובע שיעור של 26.5% בשנת 2014.
  2. מס יחידים-לשכיר ועצמאי- מס פרוגרביסי והוא מוטל לפי ס' 121 לפקודה.

שנת מס(ס' 1) – תקופה של 12 חודשים.

שנת מס(ס' 6) – המס לכל שנת מס יוטל על הכנסתו החייבת של אדם באותה שנה.

ס' 7– תקופת שומה מיוחדת: זהו החריג לשנת מס שקבועה בס' 1.

מרבית העסקים בישראל מדווחים לפי 1/1 עד 31/12 בא ס' 7 ונותן הקלות מסוימות לגופים מסוימים להגיש את הדו"ח בשנת מס שלא מתחילה ב 1/1 ומסתיימת ב 31/12. ישנה רשימה של חברות או קרנות ששר האוצר רשאי לקבוע בתקנות שהן יהיו רשאיות להגיש דוחות בשנת מס אחרת שלא מתחילה ב 1/1. הסעיף הזה בה להקל בעיקר על חברות חוץ , חברות זרות שיש לה עסקים בישראל.

בשיעורים המפורטים – לפי מס חברות ולפי מס יחידים ראה לעיל

הכנסה(ס' 1)– ההכנסות מבחינת מדינת ישראל הם מהמקורות המפורטים בס' 2 ו 3 ובצירוף סכומים שנקבע לגביהם ס' 89.

החלוקה היא כך:

  • ס' 2 ו- 3 מקורות הכנסה פירותים.
  • ס' 89 שיילמד בהמשך-מקורות הכנסה הונים.

דוגמא: אם קניתי מניות של טבע וקיבלתי כל רבעון דיבידנד(זה סוג של הכנסה) אז יש לי הכנסה מדיבידנד. אם מכרתי את המניות זה עוד סוג של הכנסה.

הכנסה הונית- זה הכנסה שהיא ממכירת רכוש קבוע. רכוש קבוע משול לעץ ההכנסות. רכוש קבוע=הון=עץ.מכירת העץ (מיסוי לפי ס' 89)

הכנסה פירותית– היא הכנסה ממכירת פירות העץ. לדוגמא: דיבידנד זה הכנסה פירותית מעץ שנקרא מניה. ריבית -מעץ שנקרא אג"ח או פיקדון. שכר דירה-הוא הפרי של דירת מגורים או נכס מקרקעין אחר שהוא העץ של הכנסות שלי. מכירת מלאי – המניות והרכבים אצלי זה מלאי ואז מכירה זה פירותית. (מיסוי לפי ס' 2,3 )

אדם– לרבות חברה וחבר בני אדם כהגדרתם בסעיף זה. זוהי הגדרה כוללת גם ליחידים וגם לכל סוג התאגדות כלשהיא. סוגי ההתאגדויות הקיימות: חברות, שותפויות, מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"ר), אגודה שיתופית –בדרך כלל בתחום החקלאות(כל הקיבוצים) זוהי סוג של שותפות וגם היא חבר בני אדם.

חברה-תאגיד שאתה רושם ברשם החברות ומרביתם הם בעיקרון מוגבל שקשה לתבוע את בעליי המניות.

הכנסה חייבת– הכנסה לאחר הניכויים הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין.

הכנסה

   

(ניכויים)

   

(קיזוזים)

   

(פטורים)

   

הכנסה חייבת- הרווח שחייב במס

 

 

 

 

תושב ישראל(ס' 1) ע"מ 69

ישנם 2 הגדות:

  1. ס' 1 (א)-תושב ישראל יחיד
  2. ס' 1 (ב)-תושב ישראל חברה

ס' 1 (א) יחידאת ההגדרה קבעו מכוון שעברו מבסיס טריטוריאלי לבסיס פרסונאלי לגבי תושב ישראל. יחיד זהו מי שמרכז חייו בישראל.

קיימים 2 מבחנים עיקריים על מנת שנוכל לקבוע האם אדם הוא תושב ישראל או לא:

  • ס' 1 – מבחן מרכז החיים– כדי להחליט את מרכז חיו של האדם עלינו להסתכל על מכלול הקשרים החברתיים הכלכלים והמשפחתיים שלו. (ת"ז ישראלית כחולה לא אומרת שלפי מס אתה נחשב תושב ישראל).
  • ס' 2 מבחן ימי השהייהמבחן כמותי– מס הכנסה אימץ את הכלל הכמותי והוא נמצא גם באמנות המס.
    • כלומר אם מס הכנסה בודק ורואה שאדם שהה בשנת המס בישראל מעל 183 יום הוא נחשב לתושב ישראל.
    • ישנו מבחן נוסף-אם בשנת מס מסוימת היית פחות מ 183 יום אבל לפחות 30 יום בישראל כדי לקבוע נבדוק אותך גם שנתיים אחורה ואז אני בודק אותך 3 שנים במצטבר ואם סך כל ה 3 שנים אתה מעל ל 425 חזקה עלייך שאתה נחשב בישראל.

ס' 3- החזקה של מבחן 2 ניתנת לסתירה הן ע"י יחיד והן ע"י פקיד השומה. כלומר אני יכול להוכיח מבחן כמותי גם שאני תושב וגם לא.

פס"ד-אריה בונה (עליון)- זה פס"ד בו דן בימ"ש על מבחן התושבות לפני שנתנו את ההגדרה –בפס"ד זה בסוף שנת 88 אריה בונן עזב את ישראל לארצות הברית בשנת 89 הצטרפו ילדיו ואישתו ואז לאט לאט רואים שמרכז חיו עבר לחו"ל. זהו מקרה שקשה לקבוע בו איפה נעשה הניתוק (מאיזה שנה) זה היה לפני המבחנים. ולכן היה קשה לקבוע אם אתה תושב ישראל או לא וגם אם קבעת לגבי המועד מהי שנת המס שסיימת בישראל ועברת לארצות הברית קשה לקבוע. ופה בימ"ש קבע שבשנת 91 הוא הפך לתושב חוץ. בימ"ש הסתכל על המכלול של העובדות:מתי הוא פתח עסק בארצות הברית,מתי ילדיו עברו אליו,מה המכלול החברתי והכלכלי שלו בארה"ב והיו עובדות שמס הכנסה נשען עליהם אך בימ"ש לא קיבל אותם לדוגמא: אחד מילדיו חזר לישראל והתגייס לצה"ל אז ביהמ"ש אמר ילד שהוא כבר בגיר ורוצה להתגייס זה לא ילד קטין שצריך את הוריו הוא כבר עומד בפני עצמו זה לא מפריע לאבא שלו שהוא כן יכול לראות בו תושב חוץ. אותו אחד המשיך לשלם ביטוח לאומי כדי לשמור על האופציה לחזור ולמרות זו ביהמ"ש אמר שזה לא פוסל כי הוא רוצה לשמור את הזכויות שלו ולכן לא אומר שבמשך ה 3 שנים לא ייחשב לתושב חוץ זה לא מפריע.

ס' 4- בתנאים מסוימים שר האוצר יכול לקבוע שיחידים כאלה ואחרים הם תושבי ישראל או חוץ למרות המבחנים. כלומר בעיקר הכוונה לאנשים שהם קונסולים-קונסול של ישראל בניו יורק.

ס' 1 (ב') חברהתושב ישראל שהוא חבר בני אדם יחשב תושב ישראל אם:

  1. הוא התאגד בישראל-מבחינה חוקית ברגע שפתחתי אותה ברשם החברות הישראלי החברה נחשבת לתושב ישראל.
  2. השליטה על עסקיו וניהוליו מופעלים בישראל.

שליטה– אין בעיה לבדוק. ניהול -הכוונה איפה מתנהלת החברה ואיפה מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות של ההנהלה אם זה מתוך ישראל או מבחוץ.


 

פס"ד ניאגו עליוןבפס"ד זה נדונה סוגיה של חברה זרה שהוקמה בחו"ל במקלט מס (איי הבהאמס,איי הבתולה) בשלב מסוים חילקה החברה הזרה דיבידנד לבעלי מניות ישראלים. לפי הדין הקודם (החוק) שהיה קיים אז במידה והשליטה והניהול של החברה הזרה הם מישראל אז תקום חוות מס לדיבידנד בישראל אם אין שליטה וחיוב בישראל אז אין חיוב במס.בימ"ש המחוזי וגם העליון השתכנעו כי מנהלה של החברה בפועל היה ישראלי שניהל אותה מישראל. הוכח כי נציגי החברה בחו"ל לא היו בקיאים בפעילותה העסקית של החברה וכי כל ההחלטות הניהוליות החשובות התקבלו בישראל ולכן חוייב הדיבידנד במס בישראל.

איך עושים תקצור של פס"ד:

  1. עובדות- מתי הוקמה החברה, מי בעלי המניות, מתי חולק דיבידנד.
  2. טענת המערער-תמצות הטענות
  3. טענות המשיב- תמצות
  4. מסקנות והחלטת בימ"ש- בימ"ש מנתח את שתי הטעות ואומר את המסקנות שלו.

הסיכום לא יהיה יותר מעמוד!!

 

 

 

סיכום תושב ישראל-


 

תושב חוץ-זה הפוך מתושב ישראל.אם שהה פחות מ 183 יום או אם מרכז חייו לא בישראל.



4 + ארבע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים