שם הכותב: תאריך: 07 נובמבר 2013

משפט מסחרי ב, שיעור 2-

שטר חוב- מקרה פרטי של שטר החליפין. מוגדר בסעיף 84(ב) לפקודת השטרות.ההבדל העיקרי בינו לבין שטר החליפין הוא שבשטר החוב אין צד ג.

שיק- מוגדר בסעיף 73(א) לפקודת השטרות "שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי משוך על בנקאי ובר פירעון עם דרישה". הצדדים הקשורים בעסקה:

1."נפרע"-ניתנה פקודה לשלם לפקודתו

2."נמשך"-הבנק.

3."מושך"-בעל השיק. בשטר חוב מכונה" עושה".

 

פירוט הגדרות שטר החוב:

סעיף 3(א)-"שטר החליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו,חתומה ביד נותנה, בה נדרש אדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו ,או למוכ"ז,
סכום מסויים בכסף
,עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה.

1.פקודה-אדם שמוציא שטר ונותן פקודה לשלמו לאדם אחר.

2.ללא תנאיהכלל: פקודה או התחייבות הניתנת בשטר חייבת להיות בלתי מותנת. הכלל בדבר איסור התניה חל בין הצדדים המקוריים לשטר, היוצרים למעשה את השטר . בשטר חליפין אסור להתנות בין המושך לנפרע ובשטר חוב, בין עושה לנפרע.

הבחנה בין תנאי לתניה:על פי פרופסור אוטולנגי: תנאי הינו כל הוראה , הנוטלת מהשטר את תכונותיו כמסמך סחיר, ובעיקר את וודאות פירעונו או את קונקלוסיביות (וודאות) פרטיו. תניה היא כל הוראה שאינה פוגמת בתכונותיו האמורות של השטר כמסמך סחיר.

3.ערוכה בכתב-
דרישת הכתב מוגדרת בסעיף 1 לחוק הפרשנות" -כתב לרבות דפוס בליתוגרפיה, מכונת כתיבה, בצילום או בכל דרך אחרת של הצגת מילים או ספרות או העתקן בצורה נראית לעין". הכלל: דרישת הכתב מחייבת כי כל שמונת היסודות יופיעו במסמך אחד.

4. מאת אדם אל חברו- בשטר החליפין המושך והנמשך שונים, ובשטר חוב העושה והנפרע שונים. העיקרון הוא שאין אדם יכול להיות הנושה של עצמו. החריג: יש לשים לב לסעיף 4(ב) כשהנמשך הוא שם בדוי או לא כשר לפעולה משפטית. האוחז רשאי לנהוג בשטר כשטר חוב או שטר חליפין.

5. חתומה בידי נותנה- לדרישת החתימה שני טעמים:

א. החתימה מעידה על גמירת הדעת של המושך.

ב. החתימה נועדה לזיהוי המתחייב.

גם כאשר קיימת חתימה צריך לבדוק מי חתם:" לא חתימתו של מוציא השטר או לא ברשותו" -החתימה חייבת להיות של יוצר השטר ולא של אחר. יכול להיות זיוף, או שחתם על השטר אדם שלא היה מורשה לחתום עליו. אם אין חתימה אין שטר ואין חבות.

6. התחייבות לפרוע לפלוני או למוכ"ז- הפקודה מאפשרת שלוש אופציות לקביעת זהות הנפרע:

"לאדם פלוני"- כל אדם שירצה לפדות את השטר ללא הגבלת סחירות.

"לפקודתו"- מגביל את יכולת הסחירות של השטר לאדם ששמו רשום על השטר בלבד.

"או למו"כז" -לא ידועה המשמעות המדויקת של ראשי התיבות אך הכוונה היא למחזיק שטר זה מכוח דין.

 

 

7. סכום מסוים בכסף– מוגדר בסעיף 8 -רק אם רושמים סכום מסוים ונקוב המסמך יכול להיות שטר.

8. מועד(עם דרישה או בזמן עתיד)-מסעיף 9(א)(2) עולה שגם אם לא נכתב תאריך כלל עדיין עשוי המסמך להיחשב כשטר , אלא שבמקרה זה ייחשב מועד הדרישה כמועד הגבייה.

 

יסוד ההסכמה-

*חתימה על שטר היא חזקה להסכמה.

23. חתימה שזויפה או שנחתמה שלא ברשות-

במקרה שהחתימה מזויפת או נחתמה של ברשות המושך ,המחזיק בשטר לא רוכש כל זכות כלפי המושך המקורי. אם נקבע בבית משפט שהמושך המקורי הרשה לאחר לחתום במקומו, השטר מחייב.

25. החותם בתור מורשה או בבחינת נציג-
3 אפשרויות לחתימה על שטר:

1 .חתימה- חתימה על השטר יוצרת חבות.(מושך או מסב).

2. חתימה עם חותמת חברה– אין חבות באופן האישי. החבות היא של החברה.

3. חתימה וחותמת חברה אבל החותם לא היה מורשה לחתום או שחרג מסמכותו החותם יחויב באופן אישי בגובה הנזק.



שלוש + 2 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים