שם הכותב: תאריך: 09 נובמבר 2014

אותה עסקה – מתי זה נחשב לאותה עסקה?

פס"ד התעשייה האוירית – התעשיה האווירית זכתה במכרז להקים גדר מערכת והתקשרה עם כמה קבלני משנה ובינהם "צור גת" אך לאחר כמה זמן היה שיטפון והגדר נהרסה. התעשייה האווירית זכתה במכרז נוסף לבניית עמודים והתקשרה שוב עם צור גת על מנת שיספקו לה חו"ג לבניית העמודים. התעשייה האווירית לא שילמה לצור גת על שני העבודות בטענה שאחת מעבודותיה לא היו מספיק טובות ולכן קיזזה. ביהמ"ש פסק כי מדובר כאן בעסקאות שונות במהותן ולכן לא ניתן לקזז בינהן.

פס"ד חברת ביר-טל – אוליווקס הינה יצרנית שמן, היא התקשרה עם חברת ביר-טל ע"מ שביר-טל תפיץ את השמן. ביר-טל תבעה את אוליווקס על כך שהפסיקה לספק לה שמן להפצה, מנגד, אוליווקס רוצה לקזז את התשלום מול התביעה בטענה שביר-טל עשתה עבודת הפצה גרועה!. ביהמ"ש פסק כי לא ניתן לקזז כיוון שיש הסכם מסגרת כולל בין החברות ואילו בתוכה יש עסקאות נפרדות ועצמאיות (כל פעם שסופקה לביר טל כמות נחשב עסקה בפני עצמה) לכן לא ניתן לקזז!

פס"ד לייבוביץ' – תופרת התחייבה לספק 1000 בגדי ים אך היא העבירה את בגדי הים ב-3 משלוחים. במקרה הזה כן מדובר באותה עסקה להבדיל מפס"ד ביר טל.

הודעת הקיזוז – ההודעה היא הכרחית ובלעדיה אין קיזוז! את הודעת הקיזוז ניתן להעביר בכל צורה שתבטיח את ידיעתו של הצד השני בדבר ורק מאותו רגע של ההודעה ניתן לבצא את הקיזוז! ביהמ"ש קבע שאין חובה להודע בכתב, אך בכל זאת רצוי לרשום הכל ולהוסיף את כל הפרטים כך שיהיה גיבוי במקרה של תביעה!

זכויות שאינן ניתנות לקיזוז – מה שלא ניתן לעקל גם לא ניתן לקיזוז!

הגבלה מכח דין – למשל, משכורת של אדם – לא ניתן לעקל את כולה כיוון שחייב להישאר לו סכום מינימאלי לקיום, לכן אם לקחתי מהמעביד הלוואה, המעביד לא יכול לקזז את ההלוואה כנגד כל המשכורת שלי אלא רק חלק מסויים (חוק הגנת השכר).

הגבלות מכח הסכם – הסכם לשלילת קיזוז או צמצומו תקף.

 

שטרות – פקודת השטרות מכירה ב3 סוגים של שטרות:

  1. שטר חליפין

    סעיף 3 לפקודת השטרות – הגדרה – שטר חליפין הינו פקודה ללא תנאי. מעין צ'ק שצד א' נותן פקודה לצד ב' שישלם לצד ג' (על שטר חליפין בשונה מצ'ק לא מופיע בנק) צד א' חייב לצד ג' כסף, אך בגלל שצד ב' חייב לצד א' כסף ניתן להפנות את התשלום באופן ישיר

    צד א' הינו ה"מושך" – שכן הוא "מושך כסף מצד ב'

    צד ב' הינו ה"נמשך" – כיוון ש"מושכים" ממנו כסף

    צד ג' נקרא "נפרע" – הוא מקבל את הכסף

    כאשר הנמשך חותם על הצ'ק רק אז הוא יקרא קבל. רק מי שחותם על הצ'ק נהיה חייב וניתן לתבוע אותו בגין השטר. המושך חייב לחתום אחרת השטר אינו תקף

  2. שטר חוב

    סעיף 84(א) לפקודת השטרות – הגדרה – שטר חוב הינו הבטחה ללא תנאי (לא פקודה). צד א' מתחייב לשלם לצד ב'. אם א' חותם על השטר, ניתן לתבוע אותו.

    צד א' (המתחייב) נקרא "עושה שטר חוב"

    צד ב' נקרא "נפרע"

  3. שיק

    סעיף 73(א) לפקודת השטרות – הגדרה – צד א' נותן פקודה לצד ב' (הבנק) לשלם לצד ג'.

    א' הינו ה"מושך"

    ב' הינו הבנק ונקרא ה"נמשך" – ל-א' חייב להיות חשבון בבנק הנמשך אחרת הוא לא יכול להוציא פקודה כזו!

    ג' הינו הקבל.

    *בנק אף פעם לא יהיה חתום על צ'ק שכן הוא לא יתחייב לשלם סכום שאין ל-א' בחשבון, אם הבנק יחתום, הוא יהיה מחויב לצד ג' גם אם אין ל-א' כסף בחשבון! לכן בנקים לעולם לא יחתמו על שיק.

מאפייני השטר

  1. החפצה – הפיכת התחייבות לחפץ. אני התחייבתי לשלם למישהו, אני מעלה זאת על שטר ובכך ההתחייבות הופכת ל"חפץ".
  2. ריבוי חייבים – כמו בשטר חליפין (המושך והנמשך הינם החייבים)
  3. התביעה מכח שטר (תביעה שטרית) הינה תביעה עצמאית ונפרדת מהתביעה לפי עסק היסודלדוגמא: שמעון שילם ליוסי בצ'ק על טלפון שרכש ממנו. הצ'ק חזר. יוסי יכול לפנות להוצאה לפועל (תביעה שטרית) ובכך ותבוע אך ורק על השיק עצמו ולגבות את הסכום או לפנות לביהמ"ש (תביעת עסקת היסוד) ולתבוע את שמעון על שהפר את העסקה!

    חובה להתחיל בתביעה שטרית ורק אז לעבור לתביעת עסקת היסוד. כאשר בתביעה השטרית הוצאה לפועל נתקלים בהתנגדות מצד החייב (למשל אם הוא טוען שהטלפון שנמכר לו לא היה תקין בכלל) אז הוצאה לפועל כבר לא יכולים לטפל ויש להעביר את התביעה לטיפול ביהמ"ש.

  4. השטר חייב לכלול את כל הפרטים הרלוונטיים, כלומר, לא ניתן למשל לרשום "ההתחייבות הינה בכפוף להסכם שנחתם עם משה". השטר עובר הרבה ידיים וההסכם לא תמיד עובר ביחד איתו!
  5. סחירות – למילה סחיר ישנה 2 פרשנויות רלוונטיות:
    1. עביר – שניתן להעברה
    2. טהירות – בדומה לתקנת השוק. בהמשך לדוגמא עם יוסי ושמעון, נניח שאכן יוסי מוכר טלפונים לא תקינים ושמעון נתן ליוסי צ'ק. נניח שיוסי העביר את הצ'ק לעו"ד שהינו צד שלישי רחוק אז העו"ד יכול "לטהר" את הצ'ק, כלומר, תקנת השוק כביכול תחול עליו שכן ניתנה התמורה (הטלפון) והעו"ד לא יודע שהטלפון מקולקל לכן הוא תם לב. אותו צד שלישי מטהר נקרא "מחזיק כשורה". אם למשל יוסי היה מעביר את הצ'ק למי שסיפק לו את הטלפונים אז לא ניתן לטהר כי אין כאן תום לב והספק יודע שהטלפונים לא תקינים. כאשר השטר מטוהר הוא למעשה מוגן מכל טענותיו של שמעון לגביי אי תקינות הטלפון!

צורת השטר

שטר חליפין – סעיף 3 לפקודת השטרות – "שטר-חליפין הוא פקודה
ללא תנאי
ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה"

שטר חוב – סעיף 84(א) לפקודת השטרות – " שטר חוב הוא הבטחה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם לחברו, חתומה בידי עושה השטר, בה הוא מתחייב לפרוע לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, עם דרישה, או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה, סכום מסויים בכסף"

*ההבדל היחיד בין שטר חוב לשטר חליפין הוא פקודה או הבטחה.

פקודה – ציווי של צד א' על צד ב' לשלם לצד ג'. (בין המושך לנמשך)

הבטחה – התחייבות של המבטיח לשלם לצד אחר. עושה שטר החוב מתחייב לשלם לנפרע. ניסוח כגון: "אני מודה שאני חייב למשה" אינו נחשב להתחייבות! (אך עשוי לעזור בביהמ"ש במקרה של תביעה)



2 − אחד =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים